|
||||||
|
||||||
|
|
|
||||
|
||||||
אדון
הבובות מאת: איתי צ. הערת המחבר: אדון הבובות נכתב כהרפתקה
לדמויות בדרגה 3-4, אך ניתן כמובן לשנות את רמת הקושי של ההרפתקה על מנת שגם
דמויות בדרגה גבוהה יוכלו ליהנות
ממנה. ההרפתקה הוכנה ברוח מוד"מ
(מבוכים ודרקונים מורחב), כלומר המהדורה השנייה, אך כמובן ניתן לשנות אותה מעט
כדי להתאימה לכל שיטה בתחום הפנטזיה. משחק מהנה! "In the End, we will remember not the words
of our enemies, but the silence of our friends. " - Martin Luther King Jr. (1929-1968)
הרקע
לשה"ם לפני כמה עשרות שנים, נזרק לו
מהאקדמיה לכשפים קוסם צעיר אחד, בשם ניקולאי קרינש, לאחר שהואשם בהקסמת
הדיקן של האקדמיה, ובהטלת לחשי שלטון על חבריו לספסל הלימודים. (הערה: במידה והעולם בו אתה
משתמש דל בקסם, כלומר הקסם אינו נפוץ במידה כזו, או שאולי פשוט אין אקדמיה
לכשפים בעולם שלך, ניתן פשוט לשנות את סיפור העלילה כרצונך, ולומר שהקוסם שתחתיו
עבד ניקולאי כשוליה השליך אותו מביתו לאחר ניסיון הקסמה מצד ניקולאי. בכל אופן,
הדמויות לא אמורות לדעת את כל זה, חומר זה מסופק רק לך השה"ם). ניקולאי הוא אדם רודף כוח וכבוד, הוא נהנה מהשליטה
באנשים, ביכולת שלו לבצע בהם כל מה שעולה על דעתו. הוא אינו מרושע, כלומר הוא
אינו משתמש בקסמיו כדי לבצע מעשי טרור באנשים, אבל יש לו הנאה מעוותת כלשהי
מלראות אנשים מבצעים את פקודותיו ללא ספק, הוא אוהב כוח ויש לו את הרצון להשיג
אותו. לאחר שיטוט בעולם במשך מספר
שנים, פגש בניקולאי אדם אחד, אשר היה כוהן של סיזיריס, אל תעתועי המוח
והשליטה. (אם יש לך בפנתאון האלים של עולמך אל אחר אשר מתאים להגדרה, הכנס כאן
את שמו.) אותו כוהן הציע לניקולאי כוח רב אשר יאפשר לו ליצור את חלומו,
ולקיים טורניר של קרבות של אנשים הנתונים לשליטתו, להנאתו הפרטית. סיבתו של
סיזיריס למתן הכוח הזה נותרה תעלומה. (למעשה, סיזיריס רואה בניקולאי מפתח לקידום
כוחותיו, ובהנאה ושעשוע למראה קורבנותיו הנשלטים.) וכך, עם כוחותיו החדשים, החל
ניקולאי לבצע את זממו. הוא יצר מעין מקום בזמן ובחלל, מעין קרע במציאות (כפי
שהלחשים "בקתתו הקטנה של ליאומנד", "טירתו המפוארת של
ליאמונד" יוצרים), ובתוך קרע זה, יצר את אולם הטורנירים שלו. ניקולאי
נהג להשתלט על מוחותיהם של קבוצות הרפתקנים ולשסות אותם אלה באלה באולם
הטורנירים שלו. אמנם כעבור זמן מה שכחה התלהבותו מפעילות שכזו. ניקולאי
רצה אתגר, הוא רצה לבחון את מוחותיהם של הרפתקנים מבלי הצורך להשתלט על מוחם,
וכך גיבש את תוכניתו: הוא נהג לבוא אל פונדקים בהם
שורצים הרפתקנים, בזמן שהוא נמצא בצורה אחרת (התמרה עצמית), צורה זו היא בדרך
כלל פינטל פינטר, זהות אשר החליט לאמץ לו. "פינטל" הוא
קוסם, נמוך קומה, שיערו לבן וניכר בו שהוא זקן מאוד. הוא עונד גלימות לבנות
נקיות, ובעל עיניים כחולות עמוקות. באמצעות דמות זו הוא ניגש לקבוצות של
הרפתקנים ומבקש מהם לצאת למסע ולהשיב לו חפץ מסוים, ובתמורה מציע להם פרס נאה
לכל. אותם חבורות של הרפתקנים יוצאים למסע להשיב את החפץ, ובמהלך זה הם נתקלים
במלכודותיו של ניקולאי, מלכודות מסוכנות עד מוות – כך בודק ניקולאי
אם אותם קבוצות כשירות ומתאימות להשתתף בטורניר שלו. כאשר הקבוצות סוף סוף מגיעות
לחפץ ואוחזות בו, הם מוקפות באור לבן מסנוור, ומופיעות באמצע היכל הטורנירים,
בקרב עד הסוף מול הקבוצה היריבה. חלק א: המפגש בתחילת ההרפתקה על השה"ם להביא את הדמויות למצב בו הם
ישהו בפונדק או ימצאו באיזשהו מקום פומבי ידוע, אליו סביר להניח שניקולאי
יגיע כדי לחפש אחר מתחרים חדשים. הקטע הבא יש לקרוא לשחקנים, שים
לב שהוא תוכנן בהנחה שהדמויות מצויות בפונדק: "בעודכם יושבים לכם
סביב השולחן, נהנים מכוס שיכר טובה, או נוגסים ברעבתנות בבשר המוגש לכם, נפתחת דלת הפונדק, ואל
המקום פוסע אדם נמוך קומה, לבוש גלימות לבנות. שיערו לבן דק, ואת פניו מעטר זקן
לבן מסורק למשעי. האדם אוחז מטה עץ אשר בראשו גולת שנהב נוצצת. האדם עומד בפתח
וסוקר את היושבים במבט מזלזל, עובר במבטו על כל שולחן, עד אשר פניו נחות עליכם.
הוא מחייך חיוך קלוש ומתחיל לצעוד לעברכם." יעברו כ-5 שניות עד שיגיע אל
הדמויות, שאל מה הם עושים בינתיים.
" "ערב טוב"
– פותח האדם. שמי הוא פינטל, ואני קוסם במקצועי. אני מחפש קבוצת הרפתקנים
אמיצים אשר יסכימו לצאת למסע ולהשיב לי חפץ בעל ערך רב עבורי. בתמורה אני מציע
פרס יקר ערך, אשר בוודאי יפצה על המסע הקשה". ניקולאי אינו טיפש. הוא הטיל על עצמו מבעוד מועד לחשי הסתרת
נטייה, ולחשים הסותרים את הלחש "גילוי אמת". בנוסף, אם פלאדין מנסה
להתרכז בו בכדי לגלות כוונות רעות, הוא לא יבחין בכאלה. יש לזכור שניקולאי אינו
מתכוון להרע לחבורה, רק לספק את יצרו המעוות. להלן תשובות לשאלות אשר עלולות להישאל. ניקולאי, כלומר
פינטל, יסרב לענות על שום שאלה בנוגע לחפץ עד אשר יסכימו הדמויות לצאת להרפתקה. מהו החפץ? "החפץ הוא בעצם קריסטל גדול ונוצץ, אשר לו ערך
כישופי רב מעלה. לא אטרח להסביר על כוחותיו, רק אציין שהוא בעל משמעות רבה
עבורי." מה לך ולחפץ? "החפץ נגנב ממני, את הסיבות לא אציין, איני רוצה
לפגוע בשמי הטוב ובמעמדי בתור קוסם רב עוצמה. גניבת החפץ הוא השפלה עבורי ואעשה
הכל על מנת להשיבו!" מה יוצא לנו מזה? "נקבו את מחירכם. זהב? כסף? יהלומים?" (הרגש חופשי להציע ככל העולה על רוחך. ניקולאי ממילא לא ישלם
גרוש ממה שהוא מציע J.) איך נמצא אותו? פינטל שולף מפה רעועה מכיסו ומצביע על אזור מסוים (לבחירת
השה"ם לפי תכנון העולם שלו), כאן ישנה מערה, לחשי ידיעה שהטלתי אומרים לי
שמקומו של החפץ נמצא שם. (החפץ באמת נמצא שם, במידה ואחד מאנשי החבורה יטיל לחש
ידיעה). פינטל יסרב לתת לדמויות תשלום מראש, הוא יטען ששמו הטוב הינו
ערובה לכך שכספם ישולם להם. על הדמויות לצאת למסע מחר השכם בבוקר. פינטל מסכים להעניק
להם ציוד בסיסי (אוכל, בגדים לדרך, שריון בסיסי (עור קל), וכלי נשק קטנים, לא
מהאיכות הטובה ביותר). יש לזכור שחינו של אל התעתוע נח על ניקולאי. במידה ויטיל
איזשהו כוהן לחש ידיעה בנוגע לניקולאי (פינטל) או פרט אשר עלול להרוס את
תוכניתו, יתערב האל ויגרום לדברי הנבואה להישמע מסובכים וקשים (אם כי נכונים!). ניקולאי מצידו, ישתמש בכדור הבדולח שלו כדי לעקוב אחר תנועתם
של הדמויות ואחר מעשיהם. חלק ב': המסע וכך מתחיל המסע, אשר אמור לקחת לדמויות כ-3 ימים. לפני צאתם
יופיע פינטל ויאחל להם בהצלחה. לאחר הליכה (או רכיבה...) של כ-6 שעות הדמויות מגיעות לנקיק
קצר: "בעודכם רוכבים, אתם מגלים להפתעתכם בהמשך הדרך מעין
נקיק צר, אשר רוחבו לא עולה על 8 מטרים, בו זורמים מים. המים זורמים בזרם עז,
ובחישוב מהיר אתם מבינים שלא ניתן לחצות אותו ברגל, או עם סוס. בהביטכם לרחוק
אתם רואים שהנקיק לא נגמר, לפחות לא בקילומטר וחצי שאתם יכולים לראות. אין עצים
או צמחייה גבוהה ליד הנקיק, רק דשא רך ועשבים". כעת על הדמויות לטכס עיצה כיצד לעבור את המכשול הראשון של
ניקולאי. ישנם מספר אפשרויות, כמו לחשי מעוף, הליכה על אויר, או כל דבר שיעלה
במוח הדמויות. אמנם ניקולאי דאג לכך שכל מלכודת יכולה להיפתר בדרך קלה. במקום בו
נמצאים הדמויות נמצא מעין גשר קטן החוצה בינם לבין הצד השני של הנקיק, אך גשר זה
הוא בלתי נראה. לחשים כמו גילוי הנעלם יחשפו את הגשר. במידה ודמויות אשר לא
רואות את הגשר מנסות לחצות באמצעותו לצד השני, גלגל זריקת זריזות כדי לראות אם
עברו בשלום. אם לא, הם נופלים לנקיק, סופגים נזק מסוים, ונמשכים בזרם כל עוד הם
לא קשורים או מאובטחים בחבל בצורה מסוימת. לאחר שעברו את הנקיק וימשיכו בדרך, הם לאט לאט יכנסו לתוך
יער עבות, השעה כבר תהיה מאוחרת יהיה חשוך מאוד. הדמויות יתחילו להיות עייפות.
ניתן להקים מחנה קטן ביער, ניתן למצוא פינה חלקה ללא עצים בה ניתן לישון. הלילה
לא יתכנן להם ניקולאי דבר, השתמש בזריקת היתקלות רגילה ללילה כדי לקבוע אם יש
פעילות לילית בקרבתם. היום השני "לאחר
שהתעוררתם אתם ממשיכים במסעכם אל עבר הלא נודע. הראות מוגבלת בשל היער, אבל אתם
מצליחים לעבור דרכו בקושי. כעבור הליכה של כארבע שעות אתם מגיעים לקרחת יער
גדולה, אשר באמצעה מונחת תיבה גדולה. התיבה נראית פשוטה למדי, עשויה עץ, אין לה
מנעול או בריח, לכן ניתן לשער שהיא תיפתח בקלות. אולם יש דבר נוסף, התיבה כולה
זוהרת באור יום.". התיבה עצמה היא ריקה, אין בה כלום, שום מלכודת, שום מפלצת,
בסה"כ מוטל עליה לחש אור תמידי. אבל זה רעיון מצחיק מאוד לראות את החבורה
מתקרבת בשקט לתיבה ומנסה לתכנן טריק כדי לפתוח תיבה ריקה. ניקולאי נהנה לראות את
הדמויות מסתבכות כל כך עבור תיבה ריקה. "בהמשך הדרך אתם יוצאים מהיער סוף סוף, ומגיעים לדרך
סלולה. מסביב לדרך שדות פתוחים, וצמחייה. מרחוק אתם מבחינים בדמות עומדת באמצע
הדרך." אותה דמות מכוסה בשריון טבעות, ואוחזת בידה בחרב ירוקה.
הדמות תזדהה בתור אביר (הכנס שם של ממלכה לבחירתך) ותדרוש מס של 5 פ"ז מכל
אדם אשר רוצה לעבור. למעשה, "אביר" זה הוא אדם זקן ומשוגע, שמצא שריון
בשום מקום, צבע את החרב שלו בירוק והחליט שהוא אביר. אין לו שום כשרון לחימה,
והוא משוגע לחלוטין. הוא ימשיך לטעון בתוקף כי הוא אביר, מכיוון שהוא מאמין שזה
כך. אם יקבל כסף יאפשר לעבור, אם לא, והחבורה תנסה לעבור, יתקוף אותם
ה"אביר" בתנועות מגושמות (סביר להניח שיפול...). "השמיים שוב נעשים כהים, והשמש שוקעת. אתם מתחילים
להתעייף מהדרך הארוכה ומחפשים מקום ללון. מרחוק אתם מבחינים בפונדק קטן העונה
לשם : "פונדק הבובות". מהפונדק עולים ריחות טובים של בישול, והבטן
מתחילה לקרקר". הפונדק נוצר במקור ע"י ניקולאי, והעובדים בו בעצם
נשלטים באמצעות לחשי השלטון שהטיל עליהם. כאשר יכנסו הדמויות לפונדק (אם יסרבו
להכנס, השתמש באמצעים לשכנעם, ציין עד כמה קר בחוץ, ועד כמה הריח של הבישול
מפתה). את פני הדמויות יקבל אדם שמנמן, קירח, אשר מזיע בכל גופו
(עקב עבודה ליד התנור), הוא יציג את עצמו בתור שאנדל, בעל הפונדק, ויציע לחבורה מזון משקה ולינה
במחיר מבצע, אשר יגרום לדמויות לחשוב שהם מקבלים עסקה טובה. הפונדק כולו ריק, ללא אורחים אחרים מלבד הדמויות. עובדי
הפונדק הם שאנדל, 2 עוזרות בית, וטבח. האוכל שיקבלו הדמויות יהיה ברמה טובה, השירות יהיה נעים.
החדרים של הדמויות יהיו מסודרים ברמה נאותה. בלילה יחל מבחנו השלישי של ניקולאי,
מבחן השרידה, על מנת לראות אם הדמויות יכולות להתמודד בקרב. עם רדת הלילה, כאשר הדמויות ילכו לישון, אז ישסה בהם ניקולאי
את מבחנו הבא, הוא יטיל לחש על כל דמות בנפרד, אשר ישלוט במוחה בזמן שהיא ישנה.
הקרא זה לכל שחקן כאשר ניקולאי
מטיל את הלחש על דמותו. "אתה לפתע נעור משנתך, אתה מוצא את עצמך במקום שונה,
הנראה כמו ******, לפתע, אתה מגלה שאתה לובש את כל בגדיך וציודך, כולל כלי נשקך.
מרחוק אתה מבחין בדמות מתקרבת אליך". זהו מבחנו הבא של ניקולאי. את ה-****** יש להחליף לכל דמות
במילים כמו: "קרחת יער, אמצע מדבר, בראש הר גבוה, בלב השלג". כל
הדברים הללו לא באמת קורים, הם קורים בתוך מוחם של הדמויות, בחלומותיהם. למרות שכל
שחקן יחלום את החלום בנפרד (ולכן תנהל את האירוע הזה עם כל שחקן בנפרד), אבל יש
להניח שכל הדמויות חולמות חלומות אילו באותו זמן. אותה "דמות" אשר מתקרבת אל כל אחד מהשחקנים היא
מפלצת או יצור כלשהו. ברוב הסיכויים תהיה זו מפלצת אשר הדמות מפחדת ממנה,
ולעיתים זו תהיה חיית ביעותים לכל הדעות. חשוב פעמיים לפני שתבחר מפלצת חזקה
מדי, זכור שכל שחקן מתמודד עם מפלצת זו לבדו! במידה ויש בחבורה אשליין או ננס, יש לכל אחד מהם סיכוי מסוים
לגלות שלא מדובר בקרב אמיתי ולהתעורר. במונחי מוד"מ ניתן לומר סיכוי בסיסי
של 5% לכל דרגת נסיון. במידה ומדובר בננס אשליין, סיכוי בסיסי של 10% לכל דרגת
נסיון. אם הדמויות יהרגו את המפלצות שבחלומותיהם, הם יזכו
לנק"נ אך לא לאוצר (מכיוון שמדובר בחלום אחרי הכל..) אם הם יפסידו ויומתו,
גלגל זריקת הלם מערכת לכל דמות, כדי לראות אם היא נותרה חיה. נא לזכור שכל חפץ
שהשתמשה הדמות בחלום למעשה לא היה תחת שימוש, במילים אחרות מטענים לא יעלמו
לבדידים, חצים לא יחסרו כתוצאה "מירי", וכל נזק לציוד לא יתרחש למעשה. חלק ג' : המפגש היום השלישי (לא, לא הסרט...) כאשר יקיצו הדמויות משנתם (או שלא...) סביר להניח שיחשדו
שדבר מה אינו כשורה לאחר אירועי הלילה. הפונדק יהיה ריק, אף אחד מהבעלים לא
ימצא, שום נפש חיה. בדלפק יהיו מוכנים מספר ארוחות חמות כמספר הדמויות. אם יחפשו טוב, הדמויות ימצאו מעין בובת סמרטוט מונחת ליד
שולחן, אשר מזכירה באורח פלא את שאנדל
בעל הפונדק. במידה ומוטל על הבובה גילוי קסם, תתגלה קרינה קלושה. זיהוי לא יגלה
דבר, ומורשת אגדות תיתן את הלחן הבא: "נרדף ובורח, זרוק ומושפל עלה לגדולה הצעיר, יצא מאותו מעגל מאומלל וירש כוח אדיר." "חינו של האל האפל המעניק לו אין שפע כוחות הישמר לך בשנתך, הישמר, מאדון הבובות." בהמשך הדרך ימשיכו הדמויות במסען באותו שביל מוקף שדות עד
אשר יראו פנייה לאותה מערה בה אמור להימצא החפץ. המערה היא די קטנה, 5x5
מטרים. גששים לא ימצאו בה אף סימני עקבות, והיא לא תהיה מאוכלסת באף יצור. קרא זאת לשחקנים: "אתם נכנסים לכם למערה קטנה, אורכה ורוחבה לא עולים על
5 מטרים, בתוך החשכה יש אור קלוש, אך למרות זאת אתם מבחינים בפינת המערה במטרת
משימתכם. בפינה האפלה נוצץ קריסטל לבן בערך בגודל של ראש, מקרין קרינה
לבנה." ניקולאי לא לוקח סיכונים בנושא, על החפץ מוטל הלחש:
"סימפטיה". מספיק שדמות אחת מהחבורה תיגע בקריסטל, וכל החברים בה
יסונוורו באור לבן, ויעברו לאולם הטורנירים של ניקולאי. חלק ד' : הקרב הסופי "אתם מוצאים את עצמכם באולם גדול... לפחות אתם
חושבים שזה אולם. הרצפה איננה ריצפה, אתם דורכים על משהו בלתי נראה, ספק קיים,
כאשר מתחתיכם נמצאים השמיים אשר אותם הכרתם מעל, כוכבים נמצאים מולכם, וכל ההיכל
הגדול הזה, דומה שמקומו בלב החלל. מלפניכם, במרחק של כ-20 מטרים בערך נמצאת בועה
גדולה לבנה-שקופה ובתוכה נמצאות דמויות מרחפות בחלל ריק". אותם דמויות בבועה הם החבורה הקודמת אשר התחרתה בתחרויות של
ניקולאי ונכשלה, והועברה למצב של חיות מושעית. כוח החבורה המושעה שווה לזאת של
חבורת דמויות, דהינו אותו מספר של מטילי לחשים, חפצים קסומים, אנשי קרבות ואנשי
כהונה. לחשי שיגור או שאר לחשים של תנועה לא יעבדו. מייד לאחר שיגיעו תהבהב דמותו של ניקולאי והוא יתגלה
לפני הדמויות בפעם הראשונה. תיאור המפגש: לפתע דמות מתחילה להופיע לפניכם. בתחילה מדובר בצל בלבד, אך
לאט לאט מופיעים תווי פנים וגוף. לפניכם עומד אדם, בערך בשנות ה-40 לחייו. שיערו
אפור כסוף, עיניו כחולות, ומבנה גופו רזה. עיניו נראות ניגוד מושלם לגופו העוטה
בגדים שחורים, שכן הם זוהרות במעין מבט משוגע, או קונדסי. "ציפיתי לכם" – פונה הדמות. "הרשו לי להציג
את עצמי. שמי הוא ניקולאי, קוסם התעתוע והשלטון, נתינו של סיזיריס, אל התעתוע,
אך אתם כנראה מכירים אותי בתור..." – ניקולאי מגחך – "פינטל.. בכל
אופן, ברוכים הבאים לזירת הקרבות הקטנה שלי." ניקולאי יחווה סימן לפני הדמויות, הם יוקפו באור ירוק וכל
פצעיהם ירפאו. "יש לכם 10 דקות לתכנן את אסטרטגיית הקרב שלכם, או להפנות
אלי שאלות". ניקולאי יחווה סימן שוב, הפעם כלפי החבורה המושעית. הבועה
תתנפץ והחבורה תיפול אל הקרקע, ותביט אל הדמויות. מבט נחוש יופיע על פניהם. ניקולאי לא יחשוש לספר לדמויות כל
פרט מחייו או מתוכניתו. בכל אופן יש להם 10 דקות זמן אמיתי לביצוע כל מה שהם
רוצים, תכנון אסטרטגיית קרב או שיחה, בכל אופן במידה וינסו לתקוף את ניקולאי,
ישתמש ניקולאי בלחשים על מנת להכניעם ולא להורגם. כאשר יבטל את כוחם יחכה עד אשר
יעברו 10 הדקות, ירפא אותם, ויתחיל בקרב בין 2 החבורות. שם: ניקולאי
קרינש. גזע: אדם. מקצוע: קוסם, נתינו המיוחד של אל התעתוע. דרגה: 18,
בעל מספר כוחות של כוהן בדרגות כהונה גבוהות. נטייה: תוהו ניטראלי (משוגע). מין: זכר. נק"פ: החלטתי
לא לקבוע מספר זה, מכיוון שהדבר עלול לגרום למותו של ניקולאי. יש להניח שתמיד יש
לניקולאי מספיק כדי להטיל לחש אחרון שיכניע את החבורה, אלא אם כן ברצונך לאפשר
לחבורה להרוג יצור בדרגה עילאית שכזו, להשתלט על ספרי הלחשים שלו, חפציו
הקסומים... אתם יודעים לאן זה מוביל J. אסטרטגיה מועדפת : הכנעת היריב
ע"י לחשים מחלישים, כדי למנוע את מותו, ולהגביר את ייסוריו. על ניקולאי מוטל הכל ואת הלחשים עור
אבן, הגנה מקליעים רגילים, חסינות לאש, ומגן. כאן מגיע בעצם אותו קרב. מקום הלחימה מלא בקסם רב עוצמה. אף
דמות לא תיהרג פה, גם אם הרגע ספגה כדור אש עוצמתי והתפוררה לאבק, אותם חלקיקים
ישובו זו לזו כבמטה קסם, והדמות תהיה במצב של עלפון חושים. אם הדמויות הפסידו
(כלומר נשחטו כולם), ניקולאי יעביר אותם למצב של חיות מושעית עד לקרב הבא (כלומר
עד שהחבורה הבאה חסרת המזל תופיע.) עבור הדמויות לא יחלוף בעצם זמן, אבל בעולם
עצמו עלול לעבור פרק זמן של חודשים ושנים! אם מצד השני הדמויות מנצחות, תועבר הקבוצה המפסידה לבועת
החיות המושעית. ניקולאי ישבח את החבורה וירפא אותה, ואחר כך יציע להם גמול קטן
על השלמת המשימה (השתמשו בדמיון שלכם.
הסתכלו על כך מנקודת מבטן של הדמויות, הם שוטו לצאת למשימה בה סיכנו את
חייהם לשווא ונאבקו במלכודותיו של קוסם משוגע לשווא). לאחר מכן יטיל עליהם לחש
אשר ימחק קליל את הזיכרון שלהם מארבעת הימים האחרונים, הם ימצאו את עצמם שוב
יושבים באותו פונדק בו פינטל ניגש אליהם בתחילת ההרפתקה. כל דמות תחשוב שהיא
חלמה בהקיץ, אבל היא לא תזכור על מה בדיוק. אם הדמויות קיבלו גמול מניקולאי, הם
לא ידעו כיצד השיגו את זה. (דמויות הנוטות לסדר הטוב עלולות להחליט שמדובר באבדה
ולנסות למצוא את בעל החפץ.) תמה הרפתקת "אדון הבובות". לאילו מבינכם שציפו
לשיר של מטאליקה, צר לי לאכזבכם. אשמח לקבל פידבאק משחקנים או שה"מים
שהריצו את ההרפתקה שלי, או מאנשים שפשוט קראו אותה. |
||||||
|