|
||||||
|
||||||
|
|
|
||||
|
||||||
|
||||||
הפסל - הרפתקת קתולהו לשנות
העשרים מאת זיו קיטרו אחת הדמויות המקבלת בירושה פסל.
הפסל קטן באורך של 20 ס"מ, הוא עשוי חומר משונה קשיח ומבריק. דמות הפסל היא
דמוי אל יווני אבל רק דמוי בסגנון - אדם בנוי לתלפיות. מה שהדמויות אינן יודעות הוא
שהפסל נגנב מידי שבט קניבליסטי שזכה בכוחות פיזיים על אנושיים עקב טקס הדם שלם.
הפסל הוא של "היארוס", אל קדום שאף חדר למציאות שלנו, יצר את
"השבט" ואף לימד אותו את הפולחן. לפסל יש מספר תכונות מיוחדות: הוא
מכפיל את מספר נקודות הקסם של האוחז בו (לכן כוהן השבט מחזיק בו) ומגן מקסם על
נושאו. הפסל נגנב מ המקדש של השבט לפני זמן רב ועד שמצאו (ואכלו) את הגנב הוא
כבר מכר אותו הלאה. הפסל הגיע מסין שם מצא אותו הקונה והגיעה בירושה לדמות (מחבר
קרוב משפחה, או כל דרך אחרת). פרולוג חבילה מגיעה בוקר אחד לידי אחת
הדמויות, הדוור מזדהה ומזהה את החבילה כירושה (מ x). כאשר החבילה נפתחת מתגלה
פסל, נראה כעשוי זהב לבן, בדמות גבר יפיפה, בנוי לתלפיות עטוף גלימה וידו
השמאלית מצביע אל השמיים. אין על פסל שום כתובת או חריטה. *בדיקה מקיפה של הפסל תגלה
שמקורו בסין, עשוי מתכת לא מזוהה, מחקר מעמיק יגלה שהוא קשור לפולחן דם שלא קיים
עוד.* הכל טוב ויפה, עד שאחר כך נכתב
בעיתון על רצח משונה באזור הנמל: שלושה ספנים גדולי קומה נמצאו מתים, בשרם נאכל
מעליהם , סימנים על הגופה מצביעים על מכה חזקה שפגעה בגולגולת וסדקה אותה ואחר
כך נראה שהבשר פשוט נאכל במקום, השיניים נראות כמו של חיית בר. (חבורה של אנשי
שבט שמצאה לאן הגיע הפסל מחפשים אותו כעת). החבורה תגלה קשר רק אם תחקור עמוק
יותר את פולחן הדם *פולחן הדם הוא פולחן של אכילת
בשר יצור חי אחר וזיקוק כוח החיים מן הבשר לטורף. רק יצורים תבוניים יכולים
כמובן לעשות זאת, לרוב הקורבן המועדף הוא בן אנוש, רמת אנרגיה גבוהה יותר* השבט השבט נוצר ע"י האל היארוס
לפני אלפי שנים, השבט הוא שבא הרים שחי בהרים של סין ללא הפרעה. זהו שבט
קניבליסטי (פולחן דם) שזוכה בכוחות אדירים בכל פעם שהוא ניזון מבשר אדם, הם חיים
זמן רב יותר, חזקים יותר, מהירים יותר ובעלי חושים מפותחים יותר, לשאמאן יש
כוחות קסם שמתגברים ע"י שימוש בפסל. יום אחד הגיע לשם גנב תחת חזות
של ארכיאולוג וגנב את הפסל היקר לפני שהפכו אותו לארוחה. הפסל יקר מאוד לשבט
והשאמאן הורה על מסע מקודש, כעת בפעם הראשונה מזה 1500 שנים יצאו 5 אנשי שבט
מביתם. הם החלו במעקב אחר אחרי הגנב אך הגיעו מאוחר מדי. אין לטעות, אנשי השבט
מפותחים וחכמים ולא חבורת פראים. הם טרפו את הגנב (מחקר לכיוון ידיעות בעיתון
יוביל לגילוי ההודעה הזו הסימנים דומים לרצח של הספנים) וניסו למצוא לאן מכאן,
הם מצאו ואחד מהחבורה שב להרים לדווח. הם עלו על ספינה והפליגו לאמריקה. לצערם
היו צריכים להקריב אחד מהם על מנת שלא להתגלות ולכן נותרו רק 3. בהגיעם לאמריקה הם מנסים לגלות
להיכן נעלם הפסל, דבר שייקח להם זמן, אך לא זמן רב... בינתיים הרעב אחז בהם
ומאחר והם מרגישים בטוחים הם החלו לאכול שוב...את הספנים. הנמל אם הדמויות מגיעות כדי לחקור את
אזור הנמל הם מגלים מעט מאוד. הגופות כבר לא בנמצא כמובן, משיחות עם אנשי הצוות
של הספנים הם מגלים שהשלושה היו בזמן חופשי. למחרת כשלא נמצאו בתאים יצאו כמה
אנשים לחפש אותם ואכן מצאו,ליד ערמה של חבלים וארגזים (שנאספו כבר ע"י
הספינה שלהם שהפליגה לאנגליה- אין שום קשר לספינה אבל למה לא לבלבל את הדמויות).
אם ישאלו מהיכן הגיעה הספינה יגלו שמסין. *אם יצליחו לשכנע את אנשי
הספינה לעלות לסיפון יגלו ם בסיפון התחתון את השאריות של איש השבט הרביעי. אם
יקבלו תוצאה של השרידים יגלו שמדובר באדם כמובן שנאכל- אלו שנות ה-20 אין הרבה
מידע שניתן להשיג. כמובן שהמשטרה תשמח לדעת מה מעשי החוקרים כאן* מחקר כעת הם יודעים שיש קשר בין הפסל
ורציחות, קשר קלוש אבל קשר. המיטיב של החבורה ישלח להם מכתב
ובו שם של ספר, בגרמנית, בו מידע מעניין על הפסל והשבט. את הספר ניתן למצוא אבל לא
בספרייה. החוקרים יאלצו לחפש חנות של ספרים גרמניים ישנים. לשמחתם ישנו העתק של
הספר אבל המוכר הזקן מסרב לתת את הספר "רע, רע" אומר בגרמנית. הוא
יסכים לתת לחוקרים לעיין בספר במקום. *דפדוף בספר יגלה המון מידע
מעניין, לצערם אין להם זמן. הגרמנית לא פשוטה והם יאלצו לנסות לתרגם. תרגום
מוצלח יגלה את הדברים הבאים: n השבט קיים 1500 שנה, הרישום הראשון נעשה
ע"י חוקר (הסופר) שחיפש אחר עדויות להשפעה על עולמנו ממקומות אחרים. הוא
נתקל בשבט לפני 450 שנה (הספר כתוב במקור בלטינית-אין לו שם) ושם הצליח לחדור
לשבט ולהפוך לאחד מהם. n הוא גילה שמסורת השבט עתיקה מאוד, הם מספרים
על כוכב שהגיע מן השמיים והכיל בתוכו את האל, זה העניק להם את פולחן הדם. n פולחן הדם כולל ריכוז ולחש מיוחדים תוך כדי
אכילת הבשר החי של הקורבן, הקורבן חייב להרגיש את בשרו נאכל מעליו. n נראה שלשאמאן יש כוחות נפשיים אדירים
המאפשרים לו להשפיע על המציאות, הפסל מגביר את כוחו. n כל מי שנכנס לסוד הפולחן מתחזק בתוך זמן קצר
"עיניו רואות באפילה, ריחות מגיעים ממרחקים, קולות שיג ושיח שלא עולים על
לחישה נשמעים כרעם באוזניו. כוחו גובר פי אלפי מונים והוא מסוגל לגבור על דובי
השלגים הנוראים. ריצתו מהירה ונשימתו קלילה וחייו, חייו מתארכים בשנים רבות
ומלאות. מחלה נמנעת מלבקר את גופו ונשים מוצאות אותו מושך מאין כמוהו..." n הסופר נמלט מן השבט כשאלו גילו מה מעשיו
(תיעוד כל המתרחש) והגיע לספרד שם חי זמן רב מאוד והמשיך את הפולחן. n לפי התיעוד מן הכתוב הסופר חי בערך 135 שנים
ולא ידוע מתי מת. n ניתן להרוג את אנשי השבט, ללא שום טקס מיוחד אבל
אם יש עוד נשימה באפם ובתוך זמן קצר ימצאו גוף חי (חיה או אדם) ישובו לחיים
מלאים. המוכר לא יודע שום דבר (או כך
הוא אומר) ומבקש מהם שיעזבו במהירות. כאשר ואם ישאל לגבי המקרה ויבין שזה החלק
שהם קראו הוא יחוויר ויאמר שזהו אסון נוראי. רצח נוסף למחרת ישנו רצח נוסף, הפעם אדם
שהיה קשור למוריש של הפסל. הנרצח נמצא שוב עם סדק בגולגולת
וכמעט כל בשרו נאכל ממנו, ניירות היו במקום מפוזרים, יכול להיות שניירות נעלמו.
(הם כן ואנשי השבט יהרגו באופן שיטתי את כל הקשורים לפסל עד לזה שאוחז בו כעת.
אם אנשי החבורה יתנו את הפסל לאדם אחר אנשי השבט יגיעו אליו קודם ואחר כך לחוקר. המשטרה לא יודעת לאן לפנות.
הדלת נפרצה בעוצמה, עדי ראייה מדברים על חיות טרף, אף אחד לא בטוח בקשר לכלום. לילה לבן החוקרים מגלים שמשהו עוקב
אחריהם, לא ברור מה או מי אבל עוקבים אחריהם. המעקב נהיה אינטנסיבי יותר ויותר
לאורך הלילה ולא משנה לאן הם הולכים העוקבים מגיעים אליהם. לא מגלים את עצמם אך
הם שם, צללים רק נראים, אך לא מי או מה שמטיל אותם... אם יגיעו למשטרה יבקשו הגנה
השוטר שיושם כמגן יהיה ארוחת בוקר מוקדמת מאוד ולעיני החוקרים (אם כי מרחוק). *אם ירו באחד מאנשי השבט תוך
כדי שהוא סועד הוא יפגע קשה אבל כשישובו לראות אותו יהיה בריא לחלוטין.* השוטרים מאוד מתעניינים מדוע
הרוצחים עוקבים ואף מאיימים על החבורה. יעבור עליהם יום קשה. רציחות נוספות אחד אחרי השני כל מי שקשור
למוריש נרצח ונאכל, כל הזמן צללים עוקבים אחרי הדמויות. מדי פעם איבר שנעלם מאחת
הגופות מוצא את עצמו באזור ביתו של בעל הפסל היום. לצערם של החוקרים הם עכשיו
טרף עם מעט מאוד מה לעשות. מפגש אחרון הפצוע מופיע בלילה בביתו של אחד
החוקרים (לא בעל הפסל) ומוביל אותו ע"י מפה מצויירת בדם (של משהו שימצא
בבוקר) למקום מחוץ לעיר, מערה כלשהי. ידוע שזה הפצוע שכן החוקר יראה את הדמות
הנוראית: גבר שעיר, עצום ממדים בעל עיני
אודם ועור מעוות. ידיו הן כמו טלפיים אדירות ופיו מלא שיניים נוראיות. הוא יחבוט
בחוקר עד חוסר הכרה אך לא יהרוג או יאכל אותו. (גלגול שפיות 1ק4 / 1ק6) המרדף כעת החוקרים יוצאים אחרי
הטורפים. מצוידים ומוכנים להרג, אין להם מושג מול מה הם עומדים. מחוץ לעיר הם מגלים מאורה, ריקה
למעט עצמות משהו מזנק עליהם מאחור והם מאבדים הכרה. רק כד להתעורר כבולים...לאור
האש הם רואים את הטורפים, אוכלים משהו קרוב לחוקרים. (1ק8 / 1ק10). הם נעזבים ורואים את הטורפים
יוצאים. הם יצליחו לבסוף להשתחרר. הטורפים פונים למקום בו הפסל מוסתר, שם יהיה
העימות האחרון מול הטורפים. טורפים כוח: 19/16/13 כושר: 15/12 גודל: 18/15 זריזות: 16/12/8 נקודות פגיעה: 20 התקפה:
טלפיים 50% 1ק6 + 2ק6 נשיכה
30% 1ק10 שריון:
חוסם 4 נקודות נזק הם
חזקים מאוד וגופם מסוגל לספוג נזק מכדורים ומנשק אחר. סיום הגופות
כעת מושלכות על הרצפה. על החוקרים למצוא דרך להיפטר מהן. כמו כן כדאי שיעשו משהו
עם הפסל אחרת יגיעו אחרים... כמובן
שהאפרות השנייה והאהובה עלי היא שאחד מהם לא ממש מת ומצליח להימלט כשהחוקרים לא
מסתכלים. הוא ישוב לסין בינתיים. אופציה
שלישית ואהובה עליי אישית...הדמויות מתות, הפסל נלקח והכל חוזר למקומו בשלום. |
||||||
|