שלושה גזעי פנטזיה למהדורה השלישית

כתבו: אבי "אימת המזרח" סבג וערן בן סער

ליקט והתאים למהדורה השלישית: ערן בן-סער

להורדה כקובץ

1. המשך לטבלה 2-1: Racial Ability Adjustments (עמ' 12 בספר השחקן)

Race	Ability Adjustments	Favored Class
Drak-Mak (דראק-מאק)	+2 Wisdom, -2 Charisma	Fighter or Priest
Gatonai (גאטונאי)	+2 Dexterity, +2 Charisma, -2 Strength, -2 Constitution	Rouge or Sorcerer
Horix (הוריקס)	+2 Constitution, +2 Strength, -2 Wisdom	Fighter

2. הדראק-מאק (מאת: אבי סבג)

מאפיינים פיסיים:
הדראק-מאק הם דמויי אדם, מעט נמוכים, דקים וצנומים יותר מבני האנוש. עורם בהיר מאד כמעט בצבע חלב, ענייהם נעות בין גוונים שונים של אדום, סגול וירוק ושיערם שחור, יש להם אוזניים מחודדות וחסרות תנוכים, מעט כמו האלפים.

גובה ממוצע: זכרים 1.65 מ' נקבות 1.55 מ'.

משקל ממוצע: זכרים 55 ק"ג נקבות 45 ק"ג.

תוחלת חיים ממוצעת: 70 שנים.

בני הדראק-מאק מתאפיינים בעיקר בחוסנם הנפשי, הם בעלי יכולת שליטה עצמית חזקה וכוח רצון רב. פיזית הם מאד דומים ביכולותיהם לבני האדם עם יתרון קל בכוח הפיזי והכושר חסרונם הוא ביכולתם לגלות אמפטיה, ליצור קשר ולהרשים. הדרק-מאקים נוטים באופן טבעי לרצינות מנוקשות ואינם פתוחים או טבעיים במגעם עם אחרים (גם בינם לבן עצמם) דבר שיוצר ריחוק בניהם לבן בני הגזעים האחרים.

מאפיינים תרבותיים:
הדראק-מאק הוא יצור חברתי מאד שמאמין אינסטינקטיבית בחשיבות הקבוצה ויש בו צורך עז להשתייכות אליה. בעיניו אין כל דילמה בין טובתו האישית לבין טובת העם או המדינה, המדינה היא מעל לכל והוא ישרת אותה עד המוות בצורה טבעית לחלוטין ללא קשר לחינוך שהוא קיבל. הדראק-מאקים היו ביו הראשונים שיצרו את הערים המדינות והמבנים חברתיים-פוליטיים רחבי ההיקף. יש להם נטייה טבעית לסדר, ארגון ומשמעת והם מקדשים מעל לכל את עקרונות הנאמנות, האומץ, ההקרבה והצייתנות. יש להם כבוד עצום למסורת ולאבותיהם המייצגים מסורת זו. מאפיינים אלה יוצרים חברה מאד מובנת היררכית ונוקשה בחוקיה.

המאפיין החשוב ביותר בגזע הדראק-מאקי הוא יחסם כלפי הדת והאלוהות. דאמיש, האל שיצר אותם, נמצא איתם מאז ומעולם בקשר כמעת ישיר והקרבה בינו לבין בני הגזע קרובה בהרבה מאשר בין כל גזע אחר לאל שברה אותו. קירבה זו והנטייה הטבעית של הגזע למסורת ומשמעת יצרו הדראק-מאק מחויבות עמוקה כלפי דת. כל בני הגזע מאמינים בדאמיש ונאמנים באופן מוחלט לתורתו. דאמיש מיציג חמישה אספקטים נפרדים הראשונים במעלה הם המלחמה והאבות ושניים במעלה הם האש השמש והירח.

המלחמה הצודקת היא מקודשת ומטרתה הפצת האמת ומימוש עליונות הגזע בכל רחבי העולם. האבות מיציגים את העבר המפואר והמסורת שבלעדיהם יתערערו יסודות החברה. הירח מייצג את הקרבה למיסטיקה ולדת והאמונה היעוד וגורל שכמו הירח מתגלה ונעלם לסירוגין. האש מסמלת את ההיטהרות ויצירה אך גם את העונש והחורבן. והשמש המייצגת את האמת ואת נדיבות האל לגזע הנבחר שלו.

החשיבות הרבה הניתנת לדת ומרכזיותה בחברה הובילו למבנה חברתי מיוחד. המעמד העליון הוא מעמד הכמורה, הכמרים הם השליטים והם מנהלים את הפוליטיקה הפנימית של מדינות הדראק-מאק וכן את דיפלומטיית החוץ שלהם. שניים במעלה הם הלוחמים הקדושים, מספר מסדרים של כוהנים-לוחמים המחונכים מגיל צעיר לקראת ייעודם בחיים. הם משלבים את לימודי הלחימה עם לימודי הדת ומתאפיינים בפנאטיות קיצונית. הכוהנים והלוחמים הם בעלי זכויות יתר רבות והכבוד שרוכש להם העם הוא עצום עד כדי צייתנות עיוורת. הרחק מאחור נמצאים שאר המעמדות כאשר הראשון הוא האיכר ואחרון ובזוי מכולם הוא הסוחר. מלבד מעמדות אלה חשוב לציין קבוצה נוספת שנחשבת מחוץ מעל לחוק, אלו הם הנביאים אנשים שראו את פניו של דאמיש. נביאים אלה מנקרים את ענייהם לאחר החזיון כדי לסמל את הסנוור מאורו של האל. הם אינם לוקחים חלק פעיל בניהול המדינה אך דברם נחשב קדוש ואוי לאנשים אלה יקשיבו לדברי האל מפי נביאיו.

לדראק-מאק יש תודעה גזעית והוא חש קשר לגזע כולו ולא לשבט או קבוצה מצומצמת יותר. כל בני הגזע מאמינים היותם חלק משלם גדול ומרגישים שותפות ביעוד הכללי. הצורה בה הם כן נחלקים לקבוצות היא אופן עבודת האל, האספקט הספציפי אותו הם מקדשים. סביב זה נוצרו ה"סיעות" חמישה פלגים בעם, חמש כנסיות וחמישה כוחות פוליטיים נפרדים. כל דראק-מאק חייבת את נאמנותו לאחת ה"סיעות" נאמנות זו בד"כ אינה משתנה ועוברת במשפחה מדור לדור. בכל גוף שלטוני יש ייצוג שווה לכל חמש הסיעות והשלטון נקבע ע"י יצירת קואליציות בניהן. שתי הסיעות הגדולות, מלחמה ואבות, שואפות לאחד תחתן עוד שתים מהסיעות אחרות וכך להשיג רוב ושלטון. מבנה זה חוזר על עצמו בכל הרמות מכפר דרך ערים ועד להנהלת המדינה עצמה.

מקורם של הדראק-מאקים הוא מאיי הדרום כך שהם פתחו כישורים טובים מאד בימאות וניווט. הם אוהבים את הים ומתיישבים בעיקר לחופיו גם כאשר כובשים שטחי אדמה חדשים. הם ימאים נועזים המסכנים את עצמם בהפלגות לשטחים לא מוכרים מה שהביא להם מיפוי די מדויק של חלקים נרחבים מהעולם בשלב די מוקדם בהיסטוריה ולפני רוב הגזעים אחרים. כמו בכל תחום גם בכל הקשור לספנות הם מתאפיינים בעבודה מאד ממשמעת וע"פ נהלים קבועים ונוקשים.

הדרק-מאק מקדשים את המלחמה הצודקת והם אכן גזע לוחמני מאד, לא מתוך תאוות דם אישית אלה מתוך שאיפה קבוצתית ועוצמה והגמוניה רחבה ככל האפשר. הצבא הדראק-מאקי הוא אחד החזקים ביותר גם כי בני הגזע מהווים לוחמים מעולים בגלל הנטייה הטבעית שלהם לסדר ומשמעת, גם בגלל הפנאטיות הדתית והאמונה בצדקת דרכם שמניעה אותם, גם כי הצבא מושך אליו את הטובים שבאנשים וגם בגלל מסורת ארוכה וידע עצום שנצבר בנושא. הדראק-מאק נשענים על כוחות ימיים אדירים ועליונות כמעט מוחלטת במרחב פעולה זה. בקרב היבשה גדודי הרגלים שלהם ידועים כאויב נורא בגלל האופן המתואם והמדויק שבו הם עובדים ורמת ההכשרה הגבוהה יחסית לה זוכה כל חייל. לעומת זאת כוחות הפרשים שלהם חלשים יותר, גם כי שליטת הסוסים אינה כה טבעית כמו לבני האדם וגם כי הם החלו שימוש בפרשים ככוח צבאי מאות שנים אחרי רוב הגזעים. בכל אופן הדראק-מאק הם ללא ספק מעצמה צבאית בעל צבא מטיל אימה ובעל היסטוריה מפוארת.

הדראק-מאק לובשים בד"כ בגדי משי קלילים בגוונים ככהים, לוחמיהם עוטים תמיד שריונות כבדים הנושאים את סמלי המדינה והסיעה אליה הם משתייכים. כלי הנשק החביבים עליהם הם חרבות, אלות לחימה חרבות וקשתות. כהרפתקנים, שהם אגב לא נפוצים במיוחד, הם ישתייכו בד"כ למעמד הלוחמים שבד"כ יהיו באיזשהו מסע לחיפוש עצמי, מסע מטעם המסדר או יפעלו לפי איזו התגלות או חזיון שהיה להם.

3. הגאטונאי (מאת: אבי סבג)

הגאטונאי, אנשי החתול, הם גזע שנבנה למערכת פנטזיה במטרה להרחיב את מגוון האפשרויות ולהוסיף עניין לשיממון הבנלי של גמדים אלפים וזוטונים. בחלק מהמערכות בהן השתתפתי הם תפסו את מקומם של האלפים, שלפי התפיסה שלנו לא מתערבים יותר מידי בענייני בני התמותה הרגילים.

הערה: גאטונאי הוא שם עצם קיבוצי כלומר אותה מילה שמשת גם ליחיד וגם לרבים, כמו מים לדוגמה.

מאפיינים פיזיים:

הגאטונאי הם בעלי גוף דמוי אדם רגיל ופני חתול, גופם מכוסה פרווה דקה ומבריקה בגוונים של שחור, אפור, חום ולבן. צבע עיניהם נע בין אדום לירוק וכחול.

גובה ממוצע: זכרים 1.60 מ' נקבות 1.55 מ'

משקל ממוצע: זכרים 50 ק"ג נקבות 45 ק"ג

תוחלת חיים ממוצעת: 120 שנים.

הגאטונאי מתאפיינים בזריזות וגמישות רבה, הם בעלי תפיסה מהירה ואינסטינקטים חדים, בעלי אינטליגנציה מפותחת במיוחד וכן זיכרון ארוך. יש להם קסם ונוכחות נעימה מאד שהופכת גורמת לאחרים לחבב אותם וכן יכולת התנסחות מפותחת יחסית המסייעת להם להיות מאד משכנעים כשהם רוצים. מצד שני הם חלשים יותר מבני האדם, פחות עמידים ובעלי סיבולת נמוכה יותר.

מאפיינים תרבותיים:

הגאטונאי הממוצע מרכז באופיו הרבה מתכונות החתול. הוא סקרן, מאד עצמאי, פחות שבטי מגזעים אחרים, מאד מרוכז בעצמו, ערמומי, מתוחכם, חינני, מהיר, נחמד כשזה מתאים לו ומאד מסוכן כשמעצבנים אותו. הוא מאד פתוח וחברותי אך לא מתקשר לאחרים ולא מרגיש מחויבות ממשית אלא כלפי חברים קרובים באמת. מלבד זאת מוחם המפותח במיוחד של הגאטונאי ונטיית הטבעית לקסם (במערכות שלנו הם הגזע הכי מחובר לקסם) הובילו אותם למספר תגליות חשובות ויצרו חברה מורכבת ומוזרה למביט מבחוץ.

גזע זה הוא הרבה פחות שבטי מבני האדם והצורך שלהם להתארגן לקבוצות ומסגרות קטן בהרבה, אומנם בסופו של דבר הם מקימים ערים ומדינות, אבל עדין בחברה שלהם לא קיים יצר העדריות שמאפיין את רוב הגזעים האחרים. לגאטונאי יש נטייה טבעית לאינדיבידואליזם ולכן המבנה השלטוני שלהם רופף יותר יחסית. כל גאטונאי משתייך אחד מ"הבתים" הגדולים, לכל בית יש נציגים באסיפת העם מתוך נציגים אלה נבחר המלך. נציגים אלה הם בד"כ בני אותם משפחות העוסקות בפוליטיקה כבר מאות שנים ובזה הם מתמחות. את הגאטונאי הממוצע זה לא כ"כ מעניין.

הגאטונאי הם יציריה של אלת הקסם ולכן אומנות זו טבעית להם וזורמת בדמם ואכן הם היו הראשונים שפתחו את הטכניקות של שליטה באנרגיות אלה. הגאטונאי הם טובי הקוסמים בעולם ובהפרש ניכר מעל כל האחרים. כמו כן הם היו הגזע הראשון שפיתח את הכתב והיו הראשונים שהחלו בתיעוד ההיסטוריה כך שלרשות כל קוסם מתחיל עומדות אלפי שנות ניסיון ומחקר מתועדים כבסי ללימודי הקסם שלו. הקוסם הוא גם המעמד העליון בחברה אלה שכן, בחברה שכולם כשרוניים צריך להיות ממש עיולי כדי להתבלט.

לגאטונאי יצר נדודים חזק ובכל רגע נתון יש לפחות אותה כמות של בני הגזע שנודדים מחוץ למולדתם כמו בתוך גבולות המדינה. יש להם חוש ניווט טבעי וסקרנות כמעט אין סופית ולכן מעטים המקומות בעולם בהם לא תשמע שלפחות גאטונאי אחד עבר פה לפני שבוע. הכריזמה, החינניות שלהם והעובדה שמעולם לא היוו איום צבאי על אף מדינה, הופכים אותם לאורחים רצויים כמעט בכול מקום. גאטונאי פחות מידי ממושמעים כדי לשמש כחיילים טובים וחסרי כל יצר כיבוש אולם מדינתם מעולם לא נכבש בעיקר בגלל עוצמת הקסם העומדת לרשותם וכן משום שהמדינה נשארה ניטרלית לאורך רוב ההיסטוריה.

תאוות הנדודים שלהם וחיבתם לתיעוד היסטוריה הפכו אותם למקור המידע החשוב ביותר בעולם, אם מישהו מעוניין לגלות מידע על קרב עתיק או למצוא תיעוד לדבריו של אחרון הקיסרים של האימפריה ששקעה לפני אלפי שנים הוא יחפש אותו בארכיוני הגאטונאי. לגאטונאי מאז ומעולם היה ברור שמידע הוא כוח וכוח זה כסף וכסף זה טוב…

אם שיא היכולת המסחרית היא למכור קרח לאסקימוסים אז סוחר גאטונאי היה מחתים אותם על מנוי שנתי במחיר מופקע ובאותה הזדמנות גורם להם לקנות גם ביקיני כדי שכשהחמסין יגיע הם יהיו מוכנים להשתזף. הם אמני השיחה, אשפי המשא ומתן, לחוש העסקי שלהם אין מתחרים ואין גזע אחר המצטיין כמוהם בניסוח חוזים. בחברת הגאטונאי הסוחר שני במעמדו רק לקוסם וזהו תחום עיסוק נפוץ מאד.

הם נוטים להיות חופשיים יותר בגישתם לדת רובם נאמנים לאלת הקסם שיצרה אותם אך אמונתם אינה כופה עליהם חובות רבים. רק מעטים מתגייסים לשרות האלה ככוהנים והכמורה מעולם לא תפסה מקום חשוב בפוליטיקה או בחברה.

הגאטונאי מעדיפים לבוש קל. לוחמיהם לעולם לא ילבשו שריונות כבדים. כלי הנשק החביבים עליהם הם פגיונות, חרבות קצרות ורובי קשת. כהרפתקנים הם בדרך ישלבו את כשרנות הקסם שלהם עם חלקלקות ולשון והזריזות הטבעית להם כך שדמויות של מטילי לחשים חלקיים כמו לדוגמה גנב-קוסם או קוסמים טהורים הן הנפוצות ביותר.

4. ההוריקס (מאת: ערן בן-סער)

ההוריקסים הם גזע שניתן להצניח בקלות לכל מערכת פנטזיה מבלי לפגוע באיזון בין הגזעים הקלאסיים.

אפיון פיזי:

ההוריקסים הם גזע דמוי אדם עם מאפיינים של אריה. הם הולכים על שני רגליים, כאדם, אך גופם מכוסה פרווה בצבע חום-דבש מכף רגל ועד ראש. הן ברגליהם והן בידן יש להם טפרים קטנים נשלפים וראשם, על אף שתווי פניו אנושיות יחסית (מבנה האף, הלסת ועצמות המצח הן דמויי אדם ולא דמויי אריה) אך מכוסות פרווה, מעוטר באוזניים זקורות וגדולות מעט מהרגיל. לזכרים הוריקסים יש שיער ארוך היוצר רעמה דמוית אריה ואילו לנקבות השיער קצר יותר ואינו יוצר רעמה.

גובה: שני מטרים עד שני מטרים ועשרים (אין הבדל בין גובה זכרים לנקבות).

משקל: מאה עד מאה ושלושים קילו.

תוחלת חיים: שמונים עד תשעים שנה, בממוצע.

אפיון אופי:

ניתן, בזהירות רבה, לומר שההוריקס הוא יצור שוחר קרבות ועימותים פיזיים. אך יש להבין כי אין פה עניין של פיוז קצר או חוסר תבונה להתמודד עם העולם בדרך אחרת. ההוריקס הוא יצור חושב ונבון, אך הכבוד האישי הוא קודש להוריקס ואין הוא מוכן לצאת ממצבים שידו על התחתונה. אומנם אצל גזעים אחרים תכונה זו נתפסת כקוצר רוח ונטייה מהירה לאלימות, אך יש רובד תרבותי שלם מאחוריה.

ההוריקסים דווקא מסתדרים נהדר עם אנשים אחרים, הם יצורים חברתיים שחיבתם לאומנות הלחימה היא יותר עניין של מקצוע מאשר של דת, אין הם רואים עצמם כעליונים או טובים יותר מגזעים אחרים, אך הם מודעים לכך שהנתונים הפיזיים שלהם הופכים אותם ללוחמים טובים יותר מאלו שגזעים אחרים מסוגלים להפיק. הם לוקחים מכך גאווה רבה, אך לא יוהרה.

חייו של ההוריקס מסתובבים סביב שלושה עמודי תווך: הלוחם, המשפחה והמקצוע. שלושתם מזינים את הכבוד ההוריקסי, כלומר ככל שהוא ממלא את תפקידו טוב יותר בהם הוא נחשב לדמות מכובדת יותר בחברה, וחשוב מכך, בעיני עצמו. בראש ובראשונה עומד הלוחם, ההוריקס מאמן עצמו להיות מכונת הקרב הטובה ביותר שהוא מסוגל להיות, היחיד כמכונת לחימה הוא לב התרבות ההוריקסית. לאחר מכן המשפחה, הוריקסים שהקימו בית רואים בו מקום לגאווה, בעיקר בכל הנוגע לגידול צאצאים רבים, לבסוף מכן המקצוע, עיסוקו הרגיל של ההוריקס, שכן לא כולם חיילים בצבא.

אפיון תרבותי-מדיני:

חברת ההוריקסים נוטה להיות מדינית בדומה לבני האדם, אך בניגוד אליהם מושג האצולה אינו עניין של דם אלא של כבוד. מדינת ההוריקסים מנוהלת, הלכה למעשה, ע"י הצבא, ועל כן דרגה צבאית היא בה במידה דרגה חברתית, בעיקר בחלק הגבוה יותר של סולם הדרגות. השליטים העליונים של הצבא והמדינה הם מועצת הגנרלים המונה שבעה או שמונה גנרלים (לעיתים אף יותר). המועצה בבחירות פנימיות ממנה אחד מהם להיות הפטריארך ההוריקסי, מנהל הצבא והמדינה. מרגע שנבחר רק החלטת פה אחד של המועצה יכולה להעבירו מתפקידו ועל כן בד"כ התפקיד הוא לכל החיים.

הצבא ההוריקסי עצמו מורכב מחיל רגלים משובח ביותר (דמיינו אתם עשר אלף אריות אדם בגובה שני מטר וחצי יורדים מהגבעות כשהם מניפים חרבות ושואגים לקרב) וצי ספינות מלחמה משובח לא פחות. ההוריקסים בצבא, שזה כולם בשלב זה או אחר, מתאמנים באחד משלוש סגנונות לחימה: חרב ומגן, חרב דו ידנית או גרזן דו ידני. אימונים בכלי נשק אחרים קיימים, אך מהווים מיעוט. כמו כן בשל הפרווה ההוריקסים מעדיפים שריונות של עור נוקשה או מחוזק במתכת. לעיתים הם יעטו שריון שרשראות, אבל רק מעל חולצת עור טובה.

ישנם שלושה שבטים עיקריים של הוריקסים: הצהובים, האדומים והחומים (ע"פ צבע רעמת השיער). הצהובים נוטים להיות המאורגנים ביותר והאדומים יותר אינדיבידואליסטים. החומים נדירים יחסית, הם בעיקר יורדי ים.