Einitaps – Delisras Childs

איניטאפים – ילדיה של דליסרה

מאת: נבות רם

רקע היסטורי ממשי – האיניטאפים (איניטה ביחיד, זכר ונקבה כאחד) הם בני אדם שהפכו לתת גזע אחר, בעקבות נגיעתה של דליסרה בשבט אנושי שחי אי שם בדרום הרי קארת', רק כמה מאות קילומטרים צפונה מאדמות החרבה שהושמדו בידי הגרומדים עוד במלחמת הכאוס הראשונה.

השבט בהתחלה התקשה להתרגל לחיים תחת דליסרה אבל לאחר כמה דורות הם עברו אל מתחת לאדמה, מתחת למשטחי הבזלת והחול הענקיים שהם הררי קארת' מעוררי האימה – ההיסטוריה שלהם טוענת שהם ה"מבורכים" בידיה של דליסרה, רוח השירה והמוזיקה.

"זה היה יום השיר בשבילה, היום שבו תקבל את נשיקתה של דליסרה ותהפוך מילדה לבוגרת – מציפור שיר קטנה לסערת קולות אדירה.

היא צעדה קדימה בביטחון במערות החלקות כזכוכית שנחצבו לפני זמן כה רב עוד בתקופה שבה בני עמה חיו מעל פני האדמה, שפתיה שרות את השיר שיחבר את גשר האבן השבור בעודה מעצבת את גרונה כדי ליצור את המלודיות הנכונות, ההדים השלימו אותה כמו בסיפורים העתיקים – זהו היה השיר שלה.

אפילו האלפים הגבוהים מיערות דאר לא יכלו להגיע לרמה זו של עושר קולי, איש לא יכל מלבד האיניטאפים

בשיר הייתה עוצמה מעבר לקול הייתה עוצמה אמיתית והוא וייתן לה מעבר לעבר מחוזות הבגרות – זה היום שבו גאינה תהפוך מתו בשיר לשיר משל עצמה"

דליסרה – דליסרה היא אחת מרוחות העולם המיצגות את הטוב שבו, היא המייצגת את האומנות (העיקר את השירה והמוזיקה) ואת היופי שניתן ליצור מהטבע ומן האדם, היא רוח רבת עוצמה שזכתה לעם משלה – האיניטאפים.

היא מופיע לעיתים בעולם בתור אלפית יפיפיה, שאינה לבושה המתחמקת בין העצים חמקמקה כרוח ומסתורית כשיריה, קולה המקסים יכול לשתק אנשים במקומם כשהם מאזינים לקולה, הוא יכול לעשות גם דברים אחרים – האיניטאפים פיתחו את קסמה לכדי שירים קטלניים שיכולים להרוס ולבנות – הכל בהתאם להרמוניות השונות.

כל הגזעים מכירים את דליסרה כרוח טבע, וכל האמנים מתפללים לברכתה כאשר הם נושאים את הופעתם או כאשר הם יוצרים את יצירתם – היא המוזה החיה של נקסורין, ומקומה באגם הבדולח שמצוי אי שם בארצות החרבה שכה מעטים היו שם ועוד פחות חזרו כדי לספר על הנבל הקסום של דליסרה שנאמר שהוא מרכז כוחה.

מראה פיזי –

האיניטאפים הם בסופו של דבר בני אדם (אם כי שונים למדי בצורותיהם החיצוניות) מבחינת המראה שלהם, אבל ישנם בכל זאת כמה שינויים מהותיים, הם נמוכים יחסית לבני האדם (כמטר ושישים סנטימטרים לזכרים ולנשים), ועורם הכהה אינו מתאים לחייהם מתחת לפני האדמה, אבל השינויים האמיתיים בהם מצויים בזה שיש להם 6 אצבעות בידיים ואילו 2 אצבעות ברגליים, המערות שלהם חצובות בעזרת הקול שלהם ולכן הם אינם זקוקים לכוח רב בידיים.

הם גמישים מאוד ואצבעותיהם הדקות והארוכות יצרו מגוון כלי נגינה של מיתר, הקשה ונשיפה ממגוון סוגים מכל הדברים שמצאו בסביבתם, החלק החשוב ביותר בגופם הוא קופסת הקול שלהם, השליטה שלהם בקול שלהם מדהימה – הם מסוגלים לשנות את האוקטבות ואת הצלילים שהם מפיקים בעזרת שינוי צורת וגודל קופסת הקול שלהם, עד כדי כך שהם יכולים לשנות את קולם לקולן של חיות בדיוק מושלם או לבצע חיקויים מושלמים של בני אדם אחרים.

עוד שינוי הוא אוזניהן הגדולות המשמשות כפרוטזות שמיעה רבות עוצמה שמאפשות להם יכולת שמיעה מעולה ויכולת מיקום לפי שמיעה בלבד ברמה קרבית.

עיניהם הוא הדבר המשונה ביותר בהם – משטח לבן חלק כזכוכית הוא למעשה קולטן רב עוצמה, שמאפשר להם לראות את הסביבה במעין ראייה, רק שאצלם החלק החשוב ביותר בראיייה הוא לא הצבע, אלא הקול – הם רואים את הקול כשהוא מתקדם בגלים ממקום למקום ועל ידי כך בונים תמונה של השטח מסביב – היכולת המדהימה הזאת מאפשרת להם לאתר כל חפץ שהו, קטן ככל שיהיה.

הם חסרי שיער גוף, אבל שיער ראשם מפותח ומרשים ביותר בצבעיו העזים הנעים בין צהוב,אדום וכחול התסרוקות שלהם אולי מוזרות אבל אין לשכוח שהם רואים את השיער לפני התהודה שלו ולכן הצורה שלו (שיכולה להיות חסרת כל משמעות לבני גזע אחר) יכולה להיות בעצם תהודה מוזרה שמאוד מוצאת חן בעיניהם.

מלבד כל הנ"ל אורך חייהם מגיע לכ-900 שנה, כאשר בגרותם התרבותית והפיזית היא בערך בגיל 40.

"גאינה הייתה כולה נרגשת – המערות העתיקות היו כה יפות לעיניה העוורות, היא שמעה וראתה את סודותיו של לחן הקודש הראשון שהתנגן כאשר היא נכנסה לחדר העגול שהיה המקום הקדוש ביותר – חדר הלב"

תרבות –

מבחינה תרבותית האיניטאפים הם גזע של אומנים – המוזיקה מקיימת אותם והאומנות ממשיכה את חייהם, הם אינם מחולקים למעמדות במובן הרגיל של המילה – הם מחולקים למה שהם קוראים לו "שירי הנשמה" או ה-"דליסוס" בשפה העתיקה.

(אגב, דליסרה פירושו "שיר הלב" בשפה העתיקה), כל אחד מגיע לרמות שונות של דליסוס בהתאם ללחנים שהוא לומד.

בשירה שלהם יש כוח אמיתי – הוא כמו קסם, צלילי הקול של איניטה מסוגל לשבור קירות, לבנות בתים, לגדל עצים ולהרוג בעלי חיים – הכל בהתאם ללחן שהם לומדים.

הדליסוס מתחלקים ל-3 רמות עיקריות:

דליסוס – רואנדום : מעמד הצעירים, כל אלו שלא עברו בחדר הלב (המבחן יפורט מאוחר יותר, והוא מתרחש בסביבות גיל ה-40) נחשבים למעמד זה, הם חסרי כוח בקסמה של דליסרה והם בעיקר כמו אנשים רגילים, הם מעבירים את זמנם זה בלימוד שירה ונגינה – מתוך מעמד זה בוררים את אלו הנבחרים למעמד הגבוה ביותר ה"דליסוס – איניטאר" שהוא המעמד שמכוון את מה שהו כלי הנגינה שהם האיניטאפים.

דליסוס – אלסאנדאר : בני המעמד הזה הם אלו שעברו את מבחן השיר והלב ולמדו כבר את הלחנים הקסומים – הם כלל האוכלוסיה – הם הבוגרים ומכילים בתוכם את העובדים, הלוחמים והאומנים (כאשר האומנים הם כמובן הנחשבים ביותר), מרביתם לא יודעים יותר מאשר 10 לחנים קסומים, אם כי ללוחמים יש גישה לכ-100 לחנים קסומים, לאומנים גישה לכ-70 לחנים שונים ואילו לעובדים יש גישה ל-150 לחנים שונים.

הם הכוח המניע את האוכלוסיה – אין גילדות מאורגנות ואין מבנה משפחתי מדוייק – זהו גזע שאינו תומך בנישואים ורואה את כל הרעיון של התקשרות לבן זוג יחיד כטיפשי למדי, לכן עירובי במעמד הזה קשה למצוא קבוצות מסודרות – רובם מודים שכך זה עובד הכי טוב...

תת מעמד: דליסוס – קריס : מעמד הלוחמים.

מעמד הלוחמים הוא מעמד נכבד הזוכה להערכה בקרב כל הדליסוס, הוא השומר על מערות האיניטאפים שלוות וחסרות הפרעה – הלוחמים משתמשים בקולם ובלחנים הקסומים כדי ליצור השפעות הרסניות שיכולות לפרק את גוף הפולשים או פשוט לגרום להם להתבלבל ולברוח מן המערות, בכל דרך שהיא הלוחמים לעולם לא ילחמו בקרב פנים מול פנים ולעולם יברחו מיריבם תוך שימוש בקולות מבלבלים או תוקפניים, הם מכירים את מערות האיניטאפים ככף ידם והם מסוגלים לארוב לפולשים בקלות ולבלבלם בעזרת שינוי המקום בעזרת לחני הלחימה.

דליסוס - איניטאר : זהו המעמד השליט – ישנה מועצה של 11 איניטאפים ששולטים במערות, חברי המועצה נבחרים מבין מעמד הרואנדום בעזרת הצטיינות במבחן חדר הלב, והצלחה במעמד הלוחמים, כל איניטה הרוצה לערער על החלטת האיניטאר מסוגל לבקש את בקשותיו, ולשטוח את טעמיו לפני המועצה, באם הרעיון אינו מתקבל הוא עדיין יכול לקרוא תגר על המגן של האיניטאר ולזכות בהצבעה חוזרת באם ניצח בקרב, אם כי המשרה של שומר האיניטר היא בעיקר טקסית השומר הוא תמיד הלוחם החזק ביותר – דבר אשר מרתיע רבים מלגשת לקרב מולו.

מבחן הלב ה-"אנטוס" –

זהו המבחן המלמד את האיניטה הצעיר את עוצמתה של מוזיקה ואמנות אמיתית, המבחן מתחיל כחודש לפני המבחן המעשי, בחודש הזה הנקרא גם "הדילוס" או ה"שיר" מכין את הנער או הנערה למבחן בעזרת 3 מורים מבוגרים (בדרך כלל כאלה שאינם קשורים אליו או אליה בקשרי דם ישירים) בעזרת תרגולים יום יומיים של שיר הלב ה-"דילאנט" והדגמות ראשוניות של עוצמת הקסם האיניטאפי, ביום שלפני המבחן (המבחן תמיד מתבצע ביום הולדתו המדוייק של הצעיר, אפשר לדחותו רק בשל מחלה אם כי מרבית הצעירים דורשים להגיע למבחן במועד) הצעיר מתנסה לראשונה בריגוש שבקסם שירה אמיתי ובונה בהרמוניות הולכות וגבהות של קול את החוסן הנפשי שלו כדי לעבור את המבחן של המחר.

ביום המבחן בשעה שבה השמש זורחת והירח השביעי נעלם מעל הרקיע, נלקח הצעיר לעבר המערה המקודשת ביותר מערת שיר הנשמה "הדליסוס" האמיתית.

שם ניצב לו בקצהו של מסדרון ארוך וחסר פינות (חלק לחלוטין) גשר אבן שבור ומעבר לזה ישנו חדר הלב ה"אנטאק" קרוי החדר והגשר הקרוי נשמת הקול "לירושין".

הצעיר פוסע קדימה בקצב אחיד ואיטי שבו הוא שר את הלחנים העתיקים כשהוא משנה את קולות לגבוה ונמוך בהתאם למקום – באם הוא עושה זאת נכונה הוא מגיע לקצה המסדרות כשהוא מוקף בהדים המחממים את גופו ומאירים את דרכו באזור חסר הקול (דבר שהוא כמו חשיכה מוחלטת לגבי האיניטאפים) ואז הוא מתחיל לשיר את הלחן הקסום העתיק ביותר – הלחן לעיצוב האבן, שבעזרתו הוא קושר את נשמתו לאמנים שבהם נגעה דליסרה לפני עידן ועידנים.

הגשר מתאחה בצורה קסומה ומאפשר לצעיר לעבור – בתוך חדר הלב כאשר נחתם הפתח אף הוא בעזרת קולו של הצעיר הוא ניצב לבדו בחדר שצורתו כחצי כדור חלק לחלוטין.

בתוך החדר הוא שר לחנים עתיקים בזה אחר זה עד לרגע שבו הוא משחרר את מלוא כוחו בצעקה אחרונה ואז הוא מקבל את מה שנקרא נשיקתה של דליסרה – שיערו משתנה לאחד מהצבעים – כחול, אדום, צהוב או לבן בהתאם למעמד שאליו היא בחרה אותו – כמו כן התהודה של שיערו מאפשרת לאחרים לראות למה התקבל הנער או הנערה.

אדום לאמנים, כחול לעובדים, צהוב ללוחמים והלבן לאיניטאר.

קסם האיניטאפים –

הקסם של האיניטאפים הוא הכוח הטמון בשירתם, דליסרה בירכה את הגזע הזה ולימדה אותו את הלחנים הקסומים שלפי שמם יכולים ליצור השפעות רבות עוצמה במגוון הקיים כמגוון השירים והצורות האפשריות.

אינטה שלמד את הלחנים הנכונים יכול לשבור קירות, לבנות גשרים, להרוס רקמות, להקסים יצורים לרפא חברים וליצור מזון – הכל שאלה של האם הוא למד איזה שיר מזמן איזה יכולת – השירים הבסיסיים שנלמדים באנטוס הם שירי הבנייה וההקסמה – לאחר שנבחר המעמד שאליו ילך הצעיר הוא לומד לחנים חדשים בהתאם לכשרונו ולמעמדו (לוחמים מן הסתם לא ילמדו ליצור מזון אלא לשבור עצמות), זהו קסם רב עוצמה ומעטים הם היצורים שיכולים להתמודד עם כוחו – כל הקוסמים מכבדים כוח זה ומאחר שאף גזע אחר אינו יכול לחקות אותו מי שיודע עליהם מכבד ומפחד מכוח זה.

בסופו של דבר הקסם הזה הוא מעין זימון של כוחה של דליסרה דרך מוזיקה ושירה – ולכן הם נחשבים לכוהנים בשיטות התומכות בקסם מן הסוג הזה.

נבלה של דליסרה –

האגדות מספרות על הנבל הקסום המצוי במעמקי אגם הבדולח של דליסרה – זהו קפץ קסם בעל עוצמה אדירה האוצר בתוכו את כוחה והתגלמותה של דליסרה (שלא כמו רוחות אחרות בחרה לה קיום פיזי) - כל המחזיק בו והמכיר את הלחנים הופך בעצם לשליח ולאדון לכוחה של דליסרה – לא מעטים הם ההרפתקנים שניסו לגנבו ולהשתמש בכוחו – אבל כולם הוכרעו בידי האיניטאפים או בידי הגרומדים שבדרך, אלו מהם – טהורי הלבב, קיבלו את מתנתה של דליסרה שעזרה להם במסעותיהם כדי שיוכלו להשתמש בנבל כדי לבצע את מטרתם.

הנבל עצמו נראה כנבל העשוי מקריסטל סגול, הוא בעל מספר מיתרים המשתנה בהתאם לרצונותיו של המנגן, מבנהו פשוט אך מראהו וההילה הרכה שלו הופכות אותו לחפץ בעל נוכחות אדירה – כל דמות בעלת כשרון בסיסי בניגון על נבל תוכל לנגן נעימות מקסימות ושובות אזניים לכל גזע אפשרי.

זהו חפץ ברמת עתק (artifect) ולכן לא מומלץ לשלב אותו במערכה בשלביה המוקדמים.

נתוני משחק –

האיניטאפים ככל הם אנשים נמוכים, רזים יחסית ולא יפים מאוד (אוזניים גדולות, שיער בצבעים מוזרים ועיניים לבנות – לא נאים במיוחד) הנוכחות שלהם עזה, הרפלקסים שלהם טובים אבל הם עיוורי צבעים, מצד שני יש להם יכולת מושלמת לגילוי קולות – במונחי AD&D גירסא שנייהזהם יראו כך:

-1	כוח
0	כושר
+1	תבונה
-1	חוכמה
0	זריזות
-2	כריזמה

עם יכולת הגזע: ראיית לילה מושלמת, עיוורון צבעים, קסם איניטאפי, כשרון טבעי באומנות (בחר סוג), רצון פלדה (+3 לגלגולי הצלה מול מוות מידי מכל סוג שהוא) ועמידות לקסם המופעל בשירה (הרפיות, סירנות וכן הלאה) 90%.

"ההרמוניה הייתה מושלמת – גאינה הרגישה את כל עצביה מתעלים כאשר היא חשה לראשונה את הכוח האמיתי הטמון בה, היא נבחרה לדליסוס קריס, מעמד הלוחמים, שיערה השתנה, התהודה של עצמה הפכה לדבר לא ציפתה פחות מהכל.

קולה אף הוא התעוות לשנייה, פוגם בהרמוניה המושלמת.

ואז לאחר כמה דקות כשיצאה מן החדר המקודש עברה את מבחן הלוחמים הראשון כאשר נמסרה לידי הלוחמים – היא ריסקה בעזרת קולה הצלול את פסלו של אדם הנושא חרב.

באותו יום בחרה דליסרה את הלוחמת המוכשרת ביותר, גאינה הפכה בגיל צעיר להפליא, רק 170 לשומרת האיניטאר"