Prospero’s Children

מאת: Jan Siegel

ביקורת מאת: זיו קיטרו

 

כל מי שרואה את עצמו כחולה ספרים, כמוני, יכול לומר שאין דבר נפלא מלהיכנס לחנות ספרים ולהתחיל לנדוד בין המדפים. כל מי שחולה ספרים, כמוני, מוצא את המשפט הקודם חלומי במקצת, לפחות בארץ. בחו"ל לעומת זאת, נגיד באנגליה, המצב שונה. כאשר תגיעו ללונדון לרחוב "צ'רינג קרוס" אז תבינו את המשפט הראשון בכתבה הזו.

 

להגיע לרחוב הזה בלונדון זה להיכנס ליקום אחר, זה רחוב עצום שכל החנויות בו, ללא יוצא מן הכלל, הן חנויות ספרים. החל מחנויות קטנות ומופלאות בהן ניתן למצוא ספרים יד שניה (ושלישית ורביעית ולפעמים את היד עצמה), ספרים הכרוכים בכריכות עור ומתכת. ניתן למצוא שם חנויות מודרניות יותר המחזיקות ספרים בתחום מסוים ושם, אתם יכולים להיות בטוחים, תמצאו כל מה שרק פורסם באותו נושא, יהיה זה מוסיקה או סקס או משחקי תפקידים. ויש שם גם חנויות ענק, כל-בו של ספרים. אלו חנויות של שתיים שלוש או ארבע קומות, כל קומה בגודל של חנות "שקם גלרי" ושם ניתן למצוא ספרים בכל נושא שבעולם.

 

אם תיכנסו היום לחנות סטימצקי ותחפשו ספרות פנטזיה תמצאו שם מדף או שניים, אם תכנסו לחנות כמו "ווטרסטון" (רשת חנויות ספרים באנגליה) תמצאו שם ספרות פנטזיה אלא ששם מדובר במחלקה שלמה ובה שתיים או שלוש אצטבאות (מינימום) של ספרי פנטזיה.

ברחוב כזה, בחנויות כאלו, אפשר באמת ללכת לאיבוד, אפשר להיזרק במשך שעות בין המדפים ולנשום את הדפים, לשלוף ספרים ולנסות לתהות על קנקנם, למצוא ספרים על פיות או על דרקונים, ספרי אימה, סדרות שונות והכל כל כך קסום.

 

במקום כזה חגגתי את בוקר יום ההולדת ה 21 שלי (מי שרוצה לשלוח מכתבי נאצה מוזמן לעשות כן, הדואל שלי ידוע J), ובמקום כזה מצאתי את הספר המופלא עליו אני רוצה לספר לכם.

בבוקר יום הולדתי קיבלתי תקציב יפה (לא אומר לכם כמה) לקנות איתו ספרים, איזה שאני רוצה, כמה שאני רוצה. הותרתי את אחי ואימי ברחוב לקנות לעצמם ארוחת בוקר ואני זינקתי אל הקומה השלישית של חנות ווטרסטון בכיכר פיקאדילי. מה אומר לכם ומה אספר, זה היה כמו הפעם הראשונה: מלחיץ, מדהים וכמעט מספק. למה כמעט? כי לא יכולתי לקנות את כל הספרים, זה למה!!! פעם הבאה אני מגיע עם תקציב כפול אחרת מישהו ישלם את המחיר...

 

בכל מיקרה בעודי מסתובב לי בין המדפים, המום מההוד והחן של המקום נתקלתי בזווית העין בספר מוזר. זה היה כמו בסרטים, משהו שקורץ לך שם, משהו שאתה יודע שמכיל קסם בתוכו, משהו שאסור לפספס.

התקדמתי בזהירות אל עבר המדף, חושש שהמראה שהתגלה לפני יגוז לפתע. שלחתי יד ואחזתי בספר. הוא היה קל משחשבתי. הבטתי בכריכה ודמעות החלו לעלות בעיני. אני לא ממש יודע למה, זה היה ממש מוזר. קרה לכם פעם שחלמתם על משהו, לפני שנים רבות, ולפתע נתקלתם  בבואת החלום שלכם בעולם המציאות? לי זה קרה.

 

דפדפתי בספר, נושם לראותי את ריחו המופלא של ספר חדש, שבתי להביט בכריכה, קראתי קצת מאחור והוספתי אותו לראש הערימה שהלכה וגדלה.

אני מבטיח לכם שלא הצטערתי שלקחתי אותו ואני יכל לומר בפה מלא שגם אם זה היה הספר היחיד שהייתי קונה הייתי נשאר השמח באדם.

הספר הזה הוא פיסת שמיים, טוב יותר מעשרות אבני חן, הוא קסם ועם זה אף אחד לא יכל להתחרות.

 

שבתי למלון והבטתי בכריכה. האומנות יפיפייה, הזויה במקצת כאילו צויר בתוך חלום ונשלף משם לעולמנו שלנו. ספינה שוקעת, עמודי תמיכה של עיר עתיקה מתחת למים, בת-ים מקיפה את התמונה כמו מסגרת חיה ונושמת, אוחזת בידה מפתח זוהר וקסום. באותיות זוהרות נרשם שמו של הספר ומעל השם מסגרת ציורית נוספת מתוכה הביטו בי עיניה של נערה צעירה, ברקע נראו דמויות אפילות ומשונות.

 

בשחור על גבי התמונה, מודפסות המילים: "מפתח קסום עומד להתגלות..." פתחתי את הספר ובפנים היה המשך המשפט: "אך מי יודע איזו דלת הוא עומד לפתוח".

מהפנט, מיי יכל לסרב למשפט כזה?

המוזר הוא שלא התחלתי לקורא את הספר, הרגשתי שזה לא יאה להתחיל לקרוא אותו סתם כך.

 

למעשה לא התחלתי לקרוא את הספר עד לפני חודש, פשוט חיפשתי את הרגע הנכון.

ואני שמח שהוא סופסוף הגיע.

כאשר פתחתי את הספר נשאבתי לעולם אחר, עולם מופלא המוכר לי כל כך, על כל רבדיו, עולם שדיבר אליי, קרא לי לבוא. לא יכלתי לסרב לקריאה.

מי יכול לסרב לקריאה כזו, קריאה הבאה ועולה מתוך הזמן עצמו, מתוך עולמות רחוקים, קריאה המחוזקת קסם.

 

הספר מתחיל בפרולוג, פרולוג המספר על בת ים שמוצאת את גופתו של מלח יפיפה שהגיע מספינה טובעת, מלח שעל צווארו נמצא מפתח, מפתח קסום. בת הים לקחה את הגופה והסתירה אותה במעמקי הים, במקום רק היא תוכל להגיע אליו. היא שבה למקום כל יום על מנת להתבונן בחפץ המשונה, כי כיצד תוכל לדעת בת ים מהו מפתח? החפץ, למרות שהיה רחוק מאור השמש המשיך לנצנץ באור קסום. המים סביבו היו חמים למרות שהגופה נלקחה למעמקי האוקיינוס שם המים קרים כמעט כמו הקרחונים בקטבים.

המפתח לא נשאר שם זמן רב, מאוחר יותר בחייה, נלכדת בת הים ועל מנת שלא תומת היא נותנת את אוצרה הקסום לדייג שלכד אותה. המפתח לא נראה לאחר מכן למשך שנים רבות.

 

פרננדה, או פרן כפי שהיא מכונה, היא בתו של רובין, רובין קאפל. רובין הוא מנכ"ל של חברת הוצאה לאור קטנה ומצליחה. מאז מות אימה הפכה פרננדה לאחראית על עצמה, אחיה הקטן וויל ועל אביה. היא זו שמנהלת את משק הבית ואת הכספים, יועצת לאביה ונוסעת איתו לנסיעות עסקים. פרן הפכה למבוגרת מהר מידי, כך לפחות חושבים אלו הסובבים אותה.

 

חייה של פרני עומדים להשתנות, כל מה שהיא חשבה שהיא מכירה עומד להשתנות.

כאשר רובין מגלה שדוד רחוק שלו נפטר והוריש לו בית ישן נוסעים כל השלושה ליורקשיר, הם נוסעים לגלות בית משונה, מלא בחפצים עתיקים ומופלאים. פרן לא מוצאת את הבית למרתק במיוחד, וויל מוקסם מהמקום.

אבל דברים משתנים.

 

פרן מגלה שהבית המסתורי מכיל הרבה יותר ממה שחשבה, דברים משונים שלא מסתדרים עם, מה שפרן מאמינה, "המציאות".

ככל שפרן וויל מגלים יותר ככה הם נשאבים עמוק יותר אל העולם המסתורי והמלא קסם שהוא עולמנו שלנו.

בעליית הגג הילדים מוצאים תיבה נעולה, מה היא מכילה? שידת עץ כבדה נמצאת נעולה גם כן, היכן המפתח?

דברים מתחילים לנוע במהירות, אירוע רודף אירוע.

הדברים מסתבכים עוד יותר כשאביהם נאלץ לנסוע לאמריקה על מנת לערוך מחקר, מותיר אותם בבית הישן יחד עם מנהלת משק הבית החביבה ועם חברתו החדשה, אליס.

 

עד פה הדברים נשמעים קצת כמו כל הסיפורים הרגילים, נכון? אם מתה, מותירה את ביתה לטפל בכולם. בית ישן ומסתורי, תיבות אוצר, חברה חדשה של האב שאולי היא קצת מרשעת?

כל קווי הדמיון בין אגדות אחרות לספר הזה מסתיימים כאן, תאמינו לי.

זהו ספר פנטזיה, פנטזיה מודרנית. ספר שלוקח אותנו לעולמות אחרים, עולמות בהם פסלים יכולים לדבר, בהם דלתות מסוימות עלולות להוביל לממלכתו של המוות, בהם סלעים משונים מופיעים ונעלמים. עולמות בהם זאבים המבינים שפת אדם נעים בחופשיות, בהם קסם הוא דבר ממשי. עולם בו האפלה מחכה מעבר לכל פינה ומי שלא זהיר עלול להילכד על ידי כוח שמעטים בלבד יכולים להתמודד איתו.

 

אני מסרב להוסיף כל דבר שעלול לרמוז לכם עוד על הספר, אני מסרב לומר עוד מילה שעלולה לגרום לקסם להתפוגג והספר הזה הוא קסם, קסם בכריכה מופלאה.

בתוך הספר תמצאו דמויות שלעד ילכדו במוחכם. "הצופה" הקדמון, המכשפה המטורפת, הישות המשונה החיה בין קירות הבית, חד קרן שמסוגל לנוע למקומות רחוקים, מעבר לזמן שלנו, מעבר לעולם שלנו.

 

זהו ספר לדורות, ספר למבוגרים בראש ובראשונה ולילדים שלא מפחדים ממה שמסתתר בחושך, לא חוששים לגעת ביצורים המגיחים מתוך הלילה.

זהו ספר שיהפוך לקלאסיקה חדשה, יעלה דור חדש של קוראים שלנצח יזכרו אותו בתור הפתח לעולם המופלא שמסתתר מעבר לפינה.

זהו ספר המכיל את הדלת והמפתח, אתם צריכים רק להעז ולפתוח את המנעול.

האם אתם מסוגלים?

 

בגלל העטיפה, בגלל העלילה, בגלל הדמויות, בגלל הדמעות, בגלל הצחוק, בגלל הקסם, בגלל החלום, בגלל ובזכות, הספר הזה הוא חובה.

 

לצערי הסיכוי שהספר ימצא את דרכו לארץ הוא קטן, למרות שאולי אני טועה (לא נראה לי...) לשמחתנו אנחנו חיים בתקופה בה האינטרנט יכל לגשר בין ארצות, בין עולמות.

ניתן למצוא ולהזמין את הספר באמאזון (כבר בדקתי בשבילכם), חנות הספרים הגדולה ביותר באינטרנט, והמחיר סביר לחלוטין (הספר הזה היה שווה גם כפול מהמחיר). בעיה היחידה שהגרסה האמריקאית כוללת כריכה שונה מזו שלי (הבריטית) כריכה יפיפייה גם כן אבל... לא חלומית כמו זו שלי ולכן אני ממליץ למי שיש קרובים באנגליה או אם אתם מכירים מישהו שנוסע לאנגליה, בקשו מהם לקנות לכם את הספר ובאותה הזדמנות שיקנו לעצמם עותק.

 

ועוד דבר אחד אחרון וחשוב:

ג'ין סיגל, הסופרת המופלאה, יצרה פה יצירת מופת. יש לה יכולת נדירה ביותר שלא רואים כמעט אצל סופרים חדשים, היא בראה עולם מדהים ואכלסה אותו בדמויות כל כך חיות וכל כך אמיתיות שפשוט צריך לנשק לה את הידיים.

הבחורה המקסימה הזו עברה תקופת חיים ארוכה מאוד, היא הסתובבה בעולם ועבדה בערך במיליון עבודות שונות. כיום היא חיה באנגליה ומקדישה את עצמה לכתיבה ואני אומר, "כל הכבוד תמשיכי ככה", היא כבר רכשה לעצמה מעריצים רבים ואני שמח לומר (לכם ולה) שיש לה מעריץ נאמן כאן בארץ, מה שבטוח הוא שכל ספר שיישא את שמה יגיע אלי לספרייה במוקדם או במאוחר.

 

 

תיהנו...