הכישרוניים – אנשים כמעט רגילים במצבים בלתי אפשריים

מאת: זיו קיטרו

 

הם חיים בעולם בו אנחנו חיים, עובדים באותן העבודות. הם חוזרים הביתה לדירות הרווקים או לחיק משפחה, קטנה או מורחבת. הם משלמים מיסים ומתלוננים על הממשל ובימי שבת יוצאים לטייל ולנוח קצת.

הם דומים לנו, בכל צורה שהיא, הם אנושיים וסובלים מאותם הפגמים השותפים לכל הגזע האנושי.

אבל יש בהם דבר אחד שונה, לעיתים ניתן לראות זאת בעיניים, לעיתים אנחנו חולפים על פניהם ולא מזהים זאת כלל. אבל לא משנה אם מסותר או לא לאנשים אלו יש משהו אחד שהופך אותם לשונים מהשאר, לשונים מאיתנו.

הם הכישרוניים, המבורכים או אולי המקוללים. הם הצעד הבא בהתפתחות האנושית או אולי רק ניסוי של בורא מבולבל, מה שבטוח הוא שהם כאן והם נשארים בין אם נרצה זאת ובין אם לא.

 

גיבורי-על הוא שם כולל ורחב לתת-ז'אנרים רבים.

אם בעבר ניתן היה להבחין בקלות בהבדלים (גלימה, מסיכה ואידיאלים משונים) היום הגבולות מטשטשים והדברים אינם כפי שהיו.

אני לא מצאתי את עצמי נמשך יותר מידי לכל אותם לוחמי צדק שמקריבים את עצמם על מזבח האמת, אני חושב שהתקדמנו קצת מאז שנות ה 50 וגיבורי העל צריכים לעשות את ההתקדמות גם כן.

 

לשמחתי איני היחיד שחושב כך והיום ניתן למצוא המון נישות בתוך הז'אנר הענק והמדהים הזה, נישות שיכולות להתאים קצת יותר לאנשים שמחפשים את המופלא אבל מאסו ברעיונות שמתו יחד עם המלחמה הקרה. גיבורים מעניינים יותר החלו להופיע חלקם אומנם מניפים כוחות אדירים ולא נתפסים אבל הם עדיין אנושיים, הם עדיין אמיתיים, הם מתמודדים עם בעיות קוסמיות אבל גם עם הצרות היומיומית ועם האנשים הסובבים אותם ולכן הם מעניינים כל כך.

 

מהסיבות האלו, ואחרות, אני מעדיף את הסיפורים (ומערכות משחקי התפקידים) שעוסקים יותר ב"כישרוניים" כפי שאני אוהב לכנות אותם ופחות באלי-אדם מניפי הרים.

משחקים שניתן לקחת להמון מקומות, לחקור תמות שונות ולעשות זאת בצורה שונה מהרגיל.

מי הם הכישרוניים? מה מבדיל אותם משאר גיבורי העל? מדוע בכל זאת הם נחשבים לגיבורים יוצאים מן הכלל? שאלות רבות עולות כאן ואני אנסה לענות על כולם כמיטב יכולתי.

 

מי הם הכישרוניים? ובכן, אלו אנשים שמסיבה כלשהי זכו ביכולת מיוחדת שהופכת אותם לשונה מאוד מבני אדם רגילים. הכוחות שלהם לרוב אינם כאלו שניתן להבחין בהם בקלות (למרות שיש יוצאים מן הכלל) אך בכל זאת הם משפיעים על הנושאים בהם ועל חבריהם ומשפחתם. אלו כוחות שלעיתים נראים חסרי שימוש אבל הם עושים משהו לאדם, משהו שמניע הרים בנפשו.

 

במערכה שאני מריץ כעת יש לי 4 כישרוניים כאלו. כל אחד מהם עבר חיים מעניינים מאוד וכולם, בסופו של דבר, מצאו את עצמם בכלא או במוסד לחולי נפש בגלל הכוח הזה (אני לא אומר שזה מה שקורה בדרך כלל אלא שזה מה שהתרחש כאן). הקבוצה כוללת נערה צעירה שמשדרת את רגשותיה החוצה. אנשים מסביב אינם מרגישים מה שהיא מרגישה אלא יודעים מה היא מרגישה. כוח כזה יכול להיות מסוכן מאוד למי ש"זכה" בו.

 

אבל הכוח הזה הוא חרב פיפיות מצד אחד אנשים יכולים לדעת מה בדיוק עובר על הנערה החמודה ואולי לנצל את הדבר אבל מצד שני הכוח הזה מעניק לה יתרון עצום כאשר הדבר נוגע ליחסי אנוש. אם ניקח לדוגמה אשת מכירות, כיצד היא מבצעת את העבודה? היא יודעת לדבר, היא משכנעת את הלקוח, היא משתמש בשפת גוף, בטון דיבור ובעוד מספר כישרונות. הנערה שלנו משתמשת בעוד דבר אחד. היא יכולה לשדר את הרגשות אותם היא מכירה על מנת לחזק דברים שהיא אומרת.

 

אם שפת הגוף של אשת המכירות אומרת "תקנה, זה טוב לך" דמיינו לעצמכם עד כמה האפקט מתחזק כאשר הוא מלווה בשילוב של רגשות של "אמינות, תום, כנות ולהט". רגשות אלו, אותם מרגיש הלקוח כבאים מהאישה שלפניו יגרמו לו לאמין לה שכן היא לא מסוגלת לרמות (היא תמימה), היא רצינית ולא משחקת משחקים (אמינות), לא מנסה לשקר ומאמינה במוצר (כנות) וכנראה חושבת על הלקוח ועל העסקה רק טוב שכן היא מלאת אנרגיה (להט).

 

הנערה שלנו יודעת כיצד לשדר רגשות גם כשהיא לא מרגישה אותם וליצור ערבוב של תחושות שיכל לעזור לה להוציא מידע, לפתות, למשוך אליה אנשים, להנהיג, להעביר רעיונות וכל זאת ללא שליטה או מוחית או כוח גס אחר. היפה הוא שהכוח לבדו ללא מילים ופעולה לא יעשה כלום ולכן הוא מיוחד כל כך.

 

דוגמה נוספת ומעניינת היא של דמות אחרת שפשוט מבינה כיצד דברים פועלים. היא תביט במנוע של רכב ותדע לפרק אותו ולהרכיבו, תביט היהלום ותדע כיצד לחתוך אותו, תתעמק הרכבי חומרים ותבין מה גורם להם לעבוד, תביט באדם ותדע בדיוק היכן ללחוץ בכדי לשתק אותו, להכאיב לו או להרוג אותו בלי מאמץ...

 

מאחר והיא יודעת כיצד דברים פועלים היא מבינה גם מה קורה בדיוק בזמן משיכה בין שני אנשים, ובזמן סקס ובכל תהליך אחר של הגוף. ההבנה הזו דוחה אותה מקרבה אנושית, הופכת אותה לא-מינית, קרירה ומעט לא אנושית ברמות מסוימות.

דמות שמחזיקה בכוח רב עוצמה שגובה מחיר יקר ממנה.

 

שתי דוגמאות אלו מספיקות בכדי להבהיר את הנקודה. כישרוניים אלו זכו ביכולת על-אנושית מיוחדת במינה, יכולת שמביאה כוח רב וכאב רב או סכנה.

לדעתי אלו גיבורי-על שמעניין לשחק, שמעניין לחקור וכיף לקחת להרפתקות שונות ברחבי העולם.

השאלה באמת היא למה שהם יעשו משהו אחר פרט לעבודה כמכונאים או אנשי עסקים?

 

כאן אנחנו נכנסים לשלב הבא של העניין והוא האישיות של האדם, עברו והאינטראקציה שלו מול העולם.

כאשר אדם כזה בעל כישרון מיוחד נתקל במצבים מסוימים חריגים (וזה מה שיקרה במשחקי תפקידים, אף אחד לא משחק במשחקים של "יום בחיי..." זה לא מעניין. בשביל חיים רגילים יש לי את החיים שלי, אני לא צריך לשחק אותם גם במשחקי תפקידים) הוא מגיב אליהם ומאחר ויש לו את הכישרון הזה, רוב הסיכויים שהוא יעשה בו שימוש על מנת לצאת מהסיטואציה עם מינימום של פגיעות.

 

אבל מה היה קורה עם המקרה היה חוזר על עצמו? אם יום אחרי יום היו נטפלים לדמות אנשים שהוא לא מכיר, מטרידים אותו, עוקבים אחריו, מצוטטים לטלפון שלו? מה היה קורה אם הבלתי אפשרי היה דופק על דלתו ומתפרץ אל ביתו בלי הזהרה?

במקרים כאלו דברים מתחילים להשתנות וגם הפסיבי שבאנשים היה מתחיל לקחת את הדברים בידיים, אם לא ל"מען העולם" אז למען עצמו.

 

זה מה שקרה לדמות אחרת שמערכה שלי. הוא היה ילד של סנאטור מפורסם ואשת פרסום שגילה יום אחד שהוא יכול לשנות את המציאות בטווח כף היד שלו. מטבע היה משנה את צבעו או הופך למקק, בלוט היה משתנה לפרח, טבעת כסף פשוטה הייתה נבראת מחדש כטבעת יהלום, ליבו של תוקף היה נעלם מחזהו ומופיע בידו של הילד...

המום שפיותו של הבחור קרסה והוא מצא את עצמו במוסד סגור, לא מבין כיצד בנגיעה קלה בחזהו של התוקף הוא התיר אותו ללב לב.

 

הבלתי אפשרי קרה כאן גם בגלל כוחו של הילד אך גם הגלל המצב אליו נקלע. התוקף היה גבר בחליפה שעקב אחריו זמן רב ולבסוף ניסה לעוצרו ולקחת אותו עמו. בניסיון להגן על עצמו הנער הצעיר שלח יד לחזהו של התוקף ושלף את ליבו, שינה את המציאות בטווח גודל כף ידו. אם אי פעם הוא ייצא מהמוסד חייו לא ישובו להיות רגילים, לעולם.

וגם אם ינסה, יהיו אחרים שעודכנו לגביו ולגבי יכולותיו והוא יעשו הכל בכדי לגרום לו לעבוד עבורם...

 

הסיבות להפיכתו של גיבור כזה מפסיבי לאקטיבי יכולות להיות שונות אבל לא קשה במיוחד לחשוב על כאלו. ואז כאשר הוא מתחיל לפעול הוא מגלה עולם שונה לחלוטין מזה שחשב שהוא מכיר.

 

כוחם של הכישרוניים, כפי שציינתי בהתחלה, אינו ראוותני. הם אינם עפים או יורים לייזר מהעניים, הם לא יכולים לרוץ מהר יותר מכדור או לירות כדורי אש.

לחלק מהם יש כוח רב מאוד והם מסוגלים לכופף מוטות פלדה, אחרים מגלים שאי אפשר לפגוע בהם ועצמותיהם לא נשברות. יש כישרוניים שמגלים שיש להם יכולת לשלוט בעזרת מחשבתם בדברים אבל רק אם הם לא עולים על גודל סיכה ואלו הופכים להיות מסוכנים ביותר.

 

ניקח את הכוח האחרון כדוגמה. את הרעיון הביא ג'יי מייקל סטרזינסקי בסדרת הקומיקס המצוינת שלו "RISING STARTS" (www.demons.org.il/d18_rising_stars.html)

שם נערה אחת זכתה בכוח הזה וחבריה שגם הם היו כישרוניים (וחלקם אפילו סופר-כישרוניים) צחקו עליה.

אך יום אחד הגיעו אנשים שלבשו חליפות וחבשו משקפיים כהות וביקשו לשוחח איתה. היא עזבה את המקום יחד איתם. אותה נערה שלא יכולה הייתה לשלוט בדבר מעבר לגודל סיכה, למדה שגודלו של העורק הראשי במוח הוא זניח.

 

היא הפכה למתנקשת הטובה ביותר שאי פעם חיה. היא לא הייתה צרכיה להתאמץ, לא לסחוב כלי נשק גדולים או להתאמן יותר מידי במלאכת השימוש ברובי מתנקשים או רעלים. כל מה שהייתה צריכה לעשות הוא להביט באדם שרצתה לחסל ולתת לעורק במוח פקודה להתכווץ. מספר שניות בלי מעבר של דם והמטרה חוסלה.

עם כישרון כמו זה הפכה הנערה הקטנה לכוח ממנו חוששים אפילו המהירים והחזקים שבגיבורים שכן לא חשוב כמה הם טובים ועוצמתיים, בלי חמצן במוח הם מהר מאוד מקבלים את התוספת ז"ל לשמם.

 

עבורי זה מה שמושך כל כך בלשחק דווקא את המוכשרים. להיות דווקא זה שכוחו, לכאורה, אינו משתווה כלל לכוחם של אלו שמסוגלים להקיף את העולם בפחות מאורך נשימה. הכישרוניים הם הגיבורים האמיתיים והסיבה היא פשוטה, הם קרובים יותר לבני אדם ובאותו זמן שונים לחלוטין.

 

משחק תפקידים בו השחקנים משחקים את הכישרוניים האלו הוא מגוון מאוד. ניתן ליצור עולמות מגוננים ומיוחדים, לשלב (כמו בכל משחק אחר) את הז'אנר הזה עם מדע בדיוני, אימה, מערב פרוע או כל דבר אחר.

במשחקים האלו יבחרו, מסיבה כזו או אחרת, קבוצת הדמויות לעשות דברים שאחרים לא יכולים לעשות.

 

הם יבחרו ע"י קבוצה ממשלתית שמעוניינת בהם כ"משליטי סדר" או אולי סוכנים למשימות מיוחדות, הם יתאגדו יחד בגלל רדיפה בעולם חסר רחמים,  זר יראה להם שהעולם שנראה רגיל כל כך הוא למעשה מעטפת השומרת על סודות נוראיים והחבורה תצא לגלות את האמת ולנסות להגן על היקר להם. קבוצות יכולות להיווצר כי לדמויות יש מוסק גבוה והם מאמינות שהדרך שלהם נכונה וכך תקום תנועה שמטרתה מיגור הפושעים המכנים את עצמם שליטי מדינות, הם יצעדו אל תוך מדינות עולם שלישי, מקומות בהם הרעב שולט, בהם יש פחד ברחובות.

 

האפשרויות הם אדירות והמשחק הופך מהנה ביותר כי אומנם דמויות אלו שולטות בכוח שעושה אותן מיוחדות ושונות אבל הוא לא מקל עליהן יותר מידי. כל משחק ששיחקתם עד עכשיו הופך להיות מעניין ושונה. משחקי ריגול, אימה, חקירה.

חשבו על הסדרה "מילניום" או "פרופיילר" שם חוקרי משטרה מסוגלים לחוש ואפילו לראות את הפושעים הנוראיים וכך לדעת יותר עליהם ולנסות ולעצור אותם. דמויות אלו הם בדיוק אותם כישרוניים עליהם אני מדבר.

 

קבוצת סוכני ממשלה שאחד מהם יכול לתקשר עם מחשבים בעזרת מוחו, אחר יכול לחוש במעבר של אנרגיה, שלישי מסוגל להרגיש אנשים סביבו ולכן יכול להלחם גם בחושך מוחלט, אדם נוסף בעל יכולת של שליטה מוחית והנה יש לכם קבוצה מסוכנת ביותר של אנשים שיהיו מושלמים לכל משימה.

 

משחק מסוג יכול להטעות ולגרום לאנשים לחשוב שרק משחקים "אפלוליים" ניתנים למשחק בו אבל אין זה כך. אם אנחנו לא רוצים לשחק משחק "עמוק" ולהתעסק יותר מידי בהשפעות שיש לכישרונות האלו על אותם אנשים אין שום מניעה במשחק הרפתקה מסעיר ומשלהב.

קבוצה של חוקרי ארצות שניחנו בכישרונות שונים ומגלים סודות מופלאים על העולם, איים מסתוריים, תרבויות עתיקות, אוצרות חבויים. מדוע שלא יהיה דבר כזה?

 

קבוצת אקדוחנים במערב הפרוע שכל אחד מהם זכה בכישרון אחר יכולים לכבוד את המערב, לצוד פושעים, להגם על עיירות ולהציל עלמות צעירות. משחק קליל ומרגש שהופך להיות שונה ממשחקי המערב הפרוע הרגילים רק בשל תוספת קטנה ומרתקת זו.

 

אבל איך אנחנו שומרים על המשחק שיוותר בתחום המטושטש הזה של כישרוניים ולא סתם עוד משחק של "טלפתיים" או גיבורי-על רגילים?

ובכן הדבר פשוט. בקשו מהשחקנים שלכן לחשוב על כוחות מיוחדים ושונים מהרגיל. יכולות כמו: החלפת זיכרון מהעבר בזיכרון מהעתיד (כוחה של הדמות הרביעית המערכה שלי) או היכולת לדעת כיצד כל קרב יתבצע ויסתיים (היכולת של ה"מידנייטר" מהקומיקס AHUTORITY THE אשר סקירה מלאה שלו נמצאת בגיליון זה) או לקרר את האוויר באזור מסוים (מתוך הקומיקס PLANETARY).

 

ככל שהכוחות הופכים להיות מעודנים ומשונים יותר כך הם באמת יוצרים תחושה של "כישרוניים" ולא סתם עוד גיבור-על משונה.

החשוב הוא להתנסות במשהו חדש. גיבורי-על אינם דווקא אותם לבושי טייץ המקפצים בין בניינים. גיבורי-על הם אנשים רגילים שמתמודדים עם מצבים בלתי אפשריים כשהם חמושים במתנה קטנה בלבד שחנן אותם הבורא.

 

לשחק גיבורי-על מהסוג עליו אני מדבר הוא דבר מאתגר ומהנה שפתוח להמון סוגים של שחקנים ומנחים, כל אחד יכול להביא את הזווית שלו על דברים וליצור יחד משהו מרתק.

לא ניתן לסכם את האפשרויות האדירות שבמשחקים כאלו בכתבה אחת אבל אני מאמין שהצלחתי לפחות לפתוח את הדרך אל העולם המופלא הזה של גיבורים קצת שונים ומאוד מאוד מעניינים.

 

עד הפעם הבאה,

זיו.