|
|
|
|
|
|
|
מקרה מספר 161-CMD18CC-104 הייד פארק הוא
הפארק הגדול ביותר באנגליה ואחד מן הגדולים והיפים ביותר בעולם, הפארק משתרע על שטח
עצום. הנוף המדהים של הפארק רכש לו את המעמד של אטרקציה ושל איזור בו אנשים
אוהבים לטייל וגם לרוץ את ריצות הבוקר שלהם. באיזורים מסויימים
של הפארק תוכלו לראות גם אנשים שוחים במים הקפואים של הייד פארק, מחזה מצמרר
כלכשעצמו. ב1997 קיבלו שני
תלמידים של בית ספר מקומי לעשות עבודה על אפיק מסוים של ציפורים לבחירתם. זוג
הילדים- בריאן וצ'ארלס בחרו לכתוב עבודה על הציפורים של הייד פארק, אכן יש מגוון
עצום של ציפורים בפארק הראשי של לונדון ולא חסר חומר כדי לעשות עבודה. השניים עשו עבודת
צפרות מעולה, וחלקה כללה תצפיות לילה. באחד הערבים
כשהתישבו על הסרט שצילמו במשך הלילות האחרונים, הם הבחינו בדמות מסויימת שיושבת
כל זמן הצילום על אחד הספסלים בצד שמאל של התמונה. כל לילה שמצולם בקלטת מתעד את
הישיבה של הדמות הזו. השניים לא הצליחו לקלוט את הדמות כי היא יצאה מטושטשת עקב
המרחק והראייה הגרועה. השניים עזבו את
הנושא והמשיכו בעבודה שלהם. אחרי שסיכמו וערכו
את כל האינפורמציה שהשיגו עד כה, החליטו שעדיף לצלם עוד שבוע בפארק. "ממש
רצינו להשיג 100" טען בריאן בחיוך. ב 26 בינואר 1997,
יצאו השניים מהבית לצלם את הסרט שיטענו בעתיד ששינה את חייהם. השניים ישבו מאחורי
השיחים והציבו מצלמה כך שתצלם את כל איזור האגם- במקום הקבוע. הם הבינו שרוב
הציפורים שמגיעות להייד פארק אוהבות את האגם וזה המוקד העמוס ביותר של ציפורים,
ומקום לבזבז זמן בלהתרוצץ אחריהן עדיף לצלם באיזור האגם. הם ישבו וצילמו,
צ'ארלס בדק את השמיים, רוחות, טמפרטורה, נוכחות של חיות מסויימות (סנאים נמצאים
לרוב בהייד פארק). צ'ארלס זוכר שהיה
לו קר מאד ורצה לחזור הביתה. בריאן זוכר ששיכנע אותו להישאר והזכיר לו את ה-100
הנכסף. הם נורא אהבו לצלם אבל בריאן אהב פחות את העבודה ה"משרדית"
שלאחר מכן, "סתם ניתוח של נתונים, להעלות על כתב מה שכבר הסקנו". צ'ארלס מרוב שיעמום
זרק רעיון. "אני זוכר שצחקתי עם בריאן שאחרי שנגמור את העבודה הזו נעשה עבודה
על האיש המסתורי על הספסל, זו היתה בדיחה באותו רגע." רגע לאחד מכן בריאן
הודיע לצ'ארלס שאכן הוא רואה את הדמות, וגם הפעם היא כנראה תופיע להם בכל
הצילומים. "הפליא אותי
שהדמות לא זזה, כמה זמן יכול בן-אדם לשבת בלי להזיז שריר אחד אפילו". אז בדיוק צ'רלס
החליט שהוא הולך להשתין, הוא התרחק מבריאן כ-50 מטרים ופנה כך שלא יכלו לראות
אחד את השני. "נורא פחדתי שיעצרו אותי אם יראו אותי, אבל ממש הייתי
צריך..." צ'ארלס הבחין באותם
רגעים שמזווית הצפייה שלו הוא יכול לראות את הספסל עם הדמות, ואולי הוא יצליח
לראות אותה יותר בבירור. מה שהפתיע את בריאן
זה שהדמות לא היתה שם. "סוף כל סוף הלך הביתה, חשבתי, אבל היה נראה לי מוזר
שבד"כ הוא נשאר הרבה יותר מאחור בקלטת ואז הוא עזב בשעה מוקדמת כל
כך." צ'ארלס חזר לבריאן
והתיישב לידו. "'הוא הלך,
הבחור על הספסל', זה מה שאמרתי לו", מספר צ'ארלס. בריאן היה דבוק עם
עינו בתוך העינית של המצלמה. "'לא, הוא
עדיין פה', עניתי לו". בריאן קם בתמיהה
והסתכל לתוך עינית המצלמה, הדמות באמת היתה שם. "אז אמרתי לו
שכנראה שהוא זז לכמה רגעים, אני זוכר שחייכתי. בריאן השיב לי שכל הזמן הזה הוא
ראה את האדם יושב שם." "'יכול להיות
שהסתכלת על הספסל הלא נכון?', זה מה ששאלתי אותו." "אז הזזתי
(צ'ארלס) את הצמחים מלפני המצלמה והרגשתי סחרחורת." צ'ארלס עבר לטון
דיבור חרישי ולחש לבריאן שהוא אינו רואה אותו אבל רואה אותה במצלמה. בריאן גם
הוא הסתכל ואז הם הסתכלו אחד על השני בתמיהה ובבהלה. "החלטנו לקחת
את החפצים ולעזוב," מספר צא'רלס "בריאן החליט שהוא הולך לראות יותר
מקרוב מה קורה. הוא טען שיכול להיות שזה משהו בהיר במקצת ואור הצילום הופך את זה
ליותר חזק. בזמנו לא הבנתי שזה בולשיט, מה שהוא מדבר אלי." בריאן לקח את
המצלמה והתקדם במהרה אל הספסל, הוא אינו ראה שום דבר, אבל הוא משיך להתקדם,
צ'ארלס רדף אחריו והשיגו. הם זוכרים שהם
הגיעו לספסל ולא ראו שום דבר, שום אדם שום דמות. "בריאן התחיל
לחקור מה יכולה המצלמה להבליט בכזו עצמה שהעין לא." בריאן החליט לפתוח
את המצלמה ולראות מקרוב מה היא מצלמת. "פתחתי את
המצלמה, שמענו את רעש הצילום, פתחתי את הצג הצידי וחטפתי הלם. המצלמה אכן צילמה
משהו." על צג המצלמה הופיע
הספסל ודמות בהירה חסרת מבע יושבת עליו, צמרמורת עברה בגופם. הדמות סובבה את
הראש והסתכלה אל תוך המצלמה ופיה נפתח, מתוך המצלמה נשמעה הדמות אומרת:
"כדאי שתלכו הביתה עכשיו." "תפסנו את
המצלמה ופתחנו בריצה שהיה מזכה אותנו במדליה אולימפית..." מספר בריאן. הצילום עדיין אצל
השניים ויצא לי לראות אותו. הצילום מכיל דמות של אדם שקל מאד לזייף לרוח רפאים
על ידי צילום בזווית הנכונה ותאורה חזקה מאד וממוקדת, למרות שהשניים לא נראים לי
פרחחים שרוצים לעבוד על מישהו. כסף הם לא ראו מזה למיטב ידיעתי והפרשה נעלמה. |
|
