|
|
|
|
|
|
|
|
||
|
יש לי
קוביות קטנות… מאת: אסף
ארבל וודאי דפדפתם בעבר באחד העיתונים ונתקלתם
בכתבה העוסקת ב"סוגי שחקנים": השחקן האדיש, רודף הבצע, וכדומה, או
אולי הכותרת המתנוססת הייתה "סוגי שה"ם": הרוצח, הנדיב, הסדיסט
וכו'. או אולי דווקא בכתבת "סוגי דמויות"? כל אחד מאלה, טוב ויפה, אך
אף אחד מהם אינו נוגע במרכיב החשוב ביותר המשחק, אשר בכוחו לחרוץ גורל תוך
שניות, ובידיו לקבוע-חיים או מוות. אני מדבר כמובן על…קוביות. לצופה התמים, קוביות המשחק נראות כמו…קוביות משחק, אך השחקן המיומן יודע להבחין בין הסוגים
השונים של קוביות המשחק, והוא יודע שמסתתר כאן יותר ממה שהעין רואה. לך אל הנמלה, עצל קוביות הן עם עצלן מטבעו, ולכן ברוב המקרים
נחוץ חימום לפני המשחק, על מנת שאף קוביה לא תמתח שריר, חס וחלילה, ותגיש תביעה
נגד השחקן. לכן רוב השחקנים מעדיפים לנער את הקוביה ביד במשך כדקה או שתיים לפני
ההטלה הגורלית. ישנם מקרים מתועדים של ניעור שעלה על 5 דקות, אך שחקנים אלו לא
שרדו את מטח האגרופים שהונחת עליהם מצד שאר חברי הקבוצה חסרי סבלנות. לאחר שסוף סוף הוטלו הקוביות, יש לברור מתוכן
את אלה אשר הראו את התוצאות הגבוהות ביותר. יש לחזור על תהליך זה מספר פעמים, על
מנת לוודא כי הקוביות הנבחרות אכן הן הטובות ביותר, וכי לא "עבדו" על
השחקן. (אזהרה: קוביות משחק הן מאוד ערמומיות- אין לבטוח בהן!). ובכן, בחרנו בביטחון את העליתה של הקוביות
אשר בזריקות החימום גלגלו תוצאות גבוהות. כעת השחקן מרגיש בטחון שהצלחתו מובטחת,
שכן הוא מאמין כי אם קוביה גלגלה גבוה לפני המשחק- היא תמשיך כך לאורך המשחק
כולו. בסדר… קוביות "דווקא" נניח ושיטת המשחק מתנהלת בזריקות אחוזים,
כלומר יש צורך בשתי קוביות בנות 10 פאות אשר אחת תשמש כקוביית העשרות והשנייה
כקוביית האחדות. על השחקן מוטלת אחריות כבדה של בחירת שתי קוביות הרות גורל אלו,
ולא משימה קלה היא זו. השחקן מכריז לשה"ם בקול כי הקובייה
השחורה היא קוביית העשרות, ומגלגל את שתי הקוביות הנבחרות. אך אבוי, בלהט הקרב
שכח השחקן כי לקוביות יש אוזניים, ואכן הקוביות מחליטות לעשות
"דווקא", והקוביה השחורה נוחתת על תוצאת 0. חברתה, הקוביה האדומה,
נוחתת דווקא על המס' 9. כך הפכה פגיעה מושלמת של גלגול 90, לפספוס מביך של 09,
אשר עוד עלול להשתמע לא רק כפספוס, אלא גם כפגיעה עצמית של השחקן בעצמו. אין
צורך לאמור כי עוצמת ההשפלה יכולה לעלות, אפילו לאביר החזק ביותר, בשעות ספה
ארוכות אצל הפסיכולוג השכונתי. שחקן מיומן, המכיר את בוגדנותן של קוביותיו
האהובות, יוכל למצוא דרכים להביא לקוביותיו בהפוכה. הדרך המקובלת ביותר היא "תמרון
הטעיית הקוביה התמימה": השחקן מכריז לשה"ם בקול, כי הקובייה
השחורה היא קוביית העשרות, ומוודא כי הקוביות שמעו את הצהרתו זו. רגע לפני
הגלגול הגורלי, השחקן מסמן לשה"ם, מבלי שהקוביות תראנה, כי בוצע כאן תמרון
ההטעיה המפורסם, ובעצם הקוביה האדומה בעלת תפקיד העשרות. הקוביות התמימות אינן מודעות למבצע ההטעיה
המתרחש, ובטוחות כי שוב תוכחנה עליונותן השכלתנית ויגרמו לחרבו של השחקן ליפול
מידיו. ובכן, לא ראיתם מימיכם מבט מופתע ואחוז הלם, עד שלא ראיתם את מבטה של
קובייה אשר נפלה קורבן ל"תמרון הטעיית הקוביה התמימה". הקוביות נוחתות
באושר על התוצאה 19, רק כדי לגלות שהן לא היו אלא כלי משחק בידי השחקן הערמומי,
ובעצם תוצאתן היא 91, והיא זו אשר הביאה את הניצחון והתהילה לשחקן חד המחשבה. רק אוסיף, כי ישנם מקרים מתועדים בהם תמרון
זה אינו פועל. מקרה זה הוא של קוביות טלפתיות בעלות יכולת קריאת מחשבות השחקן,
אך זה נושא ארוך, מורכב וכאוב, אשר לא נעסוק בו בכתבה זו. אם לרוע מזלך יש בידך
קוביות טלפתיות אנו ממליצים בחום לעבור דירה. הקוביה "העמוקה" לפתע מגלה השחקן כי קובייתו האהובה נעלמה,
וכי אין לה זכר על שולחן המשחק. בשלב זה מארגן השחקן המודאג צוותי חיפוש אשר
מתפצלים לחיפוש נועז. אם אבדתם פעם קובייה, הנכם מודעים לכאב הרב ולתחושת
האבדון. אם לא, הנה מס' מקומות בהם מומלץ לחפש, אשר הניסיון מלמד כי קוביות
בוחרות מקומות אלו להתבודד בהן: מול עיני השחקן –
לעיתים, אחת הקוביות עברה מתישהו בעבר קורס הישרדות, בו למדה להסוות עצמה
ולהתמזג בשטח. במקרה זה השחקן יהפוך את כל אזור המשחק בחיפושים נואשים אחריה, רק
כדי לגלות כי הקוביה הייתה מולו כל הזמן הזה, ובהתה בו בציפייה כי יבחין בה. ביד השחקן – במקרים
אחרים, הקובייה נמצאת בידו של השחקן, אך הוא אינו מבחין בכך מכיוון שהאצבעות
מסתירות אותה. רוב השחקנים עולים על העניין בסופו של דבר. אלה שלא מוצאים אותה
בכלל, הם בד"כ אלה שלא מספיק חכמים לשרוד את הקרב גם ככה. על הרצפה (או או או או או) –
קובייה נועזת במיוחד תשלב במסעה מעט ריגוש ותבצע "סנפלינג" לרצפה.
טיפ: בד"כ היא תמצא על הרצפה במקום הכי לא בולט ו/או המקום אשר הכי לא נוח
להגיע אליו, כגון מתחת לנעל של שחקן אחר, מאחורי הרגל של הכסא, או מתחת לחתול. השחקן השני – המקום
הפופולארי ביותר בו אוהבת קובייה לבקר היא אצל שחקן אחר. קוביית המזל בכדי לשמר את מזלה של הקובייה, הדבר כרוך
בטקסים מיוחדים, אשר תחילתם משחר האנושות…או
בעצם משחר משחקי התפקידים. אותו שחקן לא יטיל את הקובייה עד שלא נישק כל אחד
מפאותיה, וכן עד שתעבור בסבב בין שאר השחקנים בכדי שירקו עליה ויברכו אותה בברכה
המסורתית. כמו כן, ישנה "קוביית המזל
המפוברקת", אשר המזל הדובק בה שנוי במחלוקת. העניין הוא שקובייה זו היא
קוביית מזל רק כאשר השה"ם אינו מתבונן בה. כאשר השה"ם צופה בגלגולה,
היא קובייה ממוצעת לכל דבר, אך אם יסיט את עיניו לרגע מקובייה מופלאה זו, היא
תגלגל תוצאה מושלמת ותשמיד את צבא האויב כולו, או אפילו תציל את השחקן מגלגול
הצלה מסובך אשר היה גורם למותו המובטח. מצד שני, גם לשה"ם ישנן קוביות מזל
משלו, אשר רק פועלות כאשר הן נמצאות מאחורי מסך השה"ם. ישנן שתי תיאוריות
בעניין- או שהמסך הוא מסך קסום אשר מאפשר לקוביות את גלגולי המזל, או שקוביות
המזל הן ביישניות מאוד ואינן יכולות לפעול תחת לחץ כאשר הן חשופות למבטי
השחקנים. נטען כי קיים קשר בין מצב רוחו של השה"ם
לבין מזלו בקוביות. כאשר מצב רוחו טוב- הדרקון הנורא מקבל לפתע התקף לב ונכשל
בגלגול ההחייאה שלו, רגע לפני שהיה מנחית מכה מוחצת על החבורה כולה והופך אותה
למעט יותר מערמת גחלים. איזה מזל… . כאשר
מצב רוחו אינו טוב, משום מה קוביות המזל שלו מגלגלות בכל פעם פגיעה מוצלחת וכך
מפילות את השחקנים אחד אחרי השני כמו זבובים המסודרים בשורת דומינו. ביש מזל
עבור השחקנים, אך השה"ם, אשר חיוך נפרס על פניו, עשוי להחזיק בדעה שונה. הקובייה הרגישה ישנם סימנים לאיתור קובייה לחוצה, אשר אולי
יסייעו להעניק לה את העזרה הדרושה לה, בטרם תתפוצץ. קובייה כזו תראה עייפה מחוסר
שעות שינה, הצבע של מספריה יתחיל להתקלף, והיא תסתובב במעגלים ותזמר לעצמה
"אני בייגלה…אני בייגלה…אני בייגלה…".
במקרים קיצוניים היא תבהה בחלל החדר ותגלה את משמעות החיים. כאשר למשל, הגיע תורו של השחקן להטיל כדור
אש, הוא יגלגל את 6D6 קוביותיו. במקרה ו- 5 מהן תנחתנה על התוצאה 6, והשישית תיבדל
מהם בכך שתנחת על התוצאה 1, אותה קובייה מסכנה עלולה לחוש בלחץ הקבוצתי הכבד.
לכן, היא תחכה עד שהשה"ם יסיט ממנה את עיניו, תתגלגל על צידה ותשנה את
התוצאה מ1 ל6. הרגשת הבושה שתרגיש אולי תשתפר, כאשר תראה בעיניו של השחקן את
ניצוץ האושר אשר הביאה לחייו. הקובייה ההיפר אקטיבית כאשר מגלגלים קובייה היפר אקטיבית, היא
בד"כ תמשיך לרוץ ותקפץ אל מעבר לגבול השולחן, רק כדי לנחות על הרצפה, דבר
הדורש גלגול חדש. תהליך זה יכול להיות מייאש, שכן בכל פעם תמצא דרכה לרצפה, עד
שתתעייף, תוחלף בקובייה רגועה יותר, או עד שהשחקן יחטוף סטירה משאר השחקנים אשר
חוסר יכולתו לגלגל בגבולות השולחן כבר אינו מבדר כפי שהיה בפעם הראשונה. בנוסף, ניתן להבחין בטיפוס נוסף של קובייה
היפר אקטיבית- הקובייה האקרובטית. קובייה זו בד"כ תקפוץ מידו של השחקן עוד
בשלב הניעור. היא מתאפיינת בעיקר בכך שכאשר סוף סוף הוטלה על השולחן, היא תתגלגל
עד שתיעצר על אחת מפינותיה, במקום שתנחת על פיאה, כמו קובייה טובה. קובייה זו
אוהבת לנסות לאזן עצמה על פינות, וכך לגרום לויכוחי שחקן-שה"ם בשאלה
"האם היא נוטה יותר לכיוון ה6 או ה2?" יש לי קוביות קטנות… קובייה ארוכת טווח השיטה אשר מועדפת על רוב השחקנים היא לגלגל
את הקוביות מספר פעמים בזמן ששאר השחקנים עסוקים בקרב. כאשר הם בסופו של דבר הם
מגלגלים פגיעה מוצלחת, הם מסיטים את תשומת ליבו של השה"ם לגלגול המוצלח,
ושומרים אותו עד שמגיע תורם לתקוף. שה"ם חכם לא יאמין בהשפעה ארוכת טווח זו
ויאלץ את השחקן לגלגל שוב בתורו שלו. שה"ם עוד יותר חכם ינחית לפתע כספת על
ראשה של דמות השחקן, ובכך יאפשר לשחקן להמשיך ולגלגל את קובייתו בזמן שדמותו
שרויה בעלפונה. נסכם בכך שקוביות משחק הן אולי תמימות למראה,
אך עולם מסתורי שלם מתרחש על שולחן המשחק, והכוונה לא רק להרפתקה. אל תבטחו
בקוביותיכם, התייחסו אליהן כל פעם בכבוד, אחרת, זו תהייה הפעם האחרונה שלכם… כתבה זו פורסמה לראשונה
בבטאון מועדון וואלהלה (ז"ל). |
|