Baldur’s Gate

מאת : עידו תמיר

 

יש הפתעות בחיים, וזה רק אחד מהדברים שלימד אותי משחק מחשב זה.

 

אצלי, החיבור בין משחק תפקידים לבין מחשב תמיד התפקשש היכן שהוא. זה התחיל במשחק Pools of radiance, שעבד על מחשב בתצורת 286 עם 4 מגה זיכרון, והמשיך עם כל משחק תפקידים שמישהו ניסה לשים על מחשב. או שהעלילה היתה מדהימה אך הגרפיקה והסאונד היו מכניסים כל אומן מולטימדיה עכשווי לדיכאון קטטוני, או שהגרפיקה והסאונד היו גורמים לאותו אומן לפרוץ בבכי מרוב אושר, אך את העלילה ניתן היה לתמצת במילה אחת : איכס.

 

זה היה המצב עד להופעת הכותר המרשים מבית היוצר של Interplay. המשחק מתחיל ביצירת הדמות, תהליך בו תבחר את המין, גזע והסוג של דמותך, הכל על טוהרת חוקי ה – AD&D.  ניתן לשחק עד 6 דמויות בו זמנית, אך אני ממליץ על יצירת דמות אחת, שכן מאוחר יותר יצטרפו מלווים, כל אחד והאופי המיוחד לו, דבר התורם רבות לחווית המשחק.

עד כאן הכל כרגיל. מוכנים ?

 

את העלילה אפרט בקצרה : אתם תשחקו אדם צעיר (או עלמה צעירה) ותשוטטו להנאתכם בכפר הולדתכם תוך תרגול ממשק המשחק. ראוי לציין את ההשקעה של מפיקי המשחק שחשבו על דרך מקורית להסביר את רזי תפעול הממשק, מהרמת חפצים ושימוש בהם עד לקרבות פנים מול פנים...

 

לאחר מכן תגיע הודעה מהאב המאמץ שלכם, בה הוא מבקש שתיגשו אליו מייד. הוא יאמר לכם כי קרה משהו, ועליכם לעזוב את הכפר מיד. אם יקרה לו משהו בדרך, הוא מסביר, עליכם להגיע לפונדק מסוים ולפגוש שני חברים שלו. עליהם, הוא אומר, אתם יכולים לסמוך. מכאן העניינים רק מסתבכים, לטובה. אתם תמצאו עצמכם לבד בעולם זר (למי שמכיר – Forgotten Realms המצוין) תוהים מה לעזאזל השתבש ומי רוצה במותכם ולמה.

 

עד כאן עלילה. בתור שחקן ושליט מבוך כבר עשור שלם, אני יכול להגיד שמאוד נהניתי ממורכבות העלילה וההשקעה בה ניכרת. העלילה הראשית מתפצלת להמון הרפתקות משנה מעניינות ומגוונות. לא אפרט יותר, חבל להרוס את ההפתעות שבדרך ...

 

ומה עם גרפיקה וסאונד, אתם שואלים?

ובכן מה דעתכם על זווית ראיה של 45 מעלות מעל ראשי הדמויות, נוף מפורט, אנימציות תנועה, קרב וקסמים מהממות, סאונד אמין ודיוק מפלצתי בכל הקשור לחוקי המרחב של AD&D?

 

אתגר, אמרתם?

מה לגבי יריבים בעלי שכל, לשם שינוי? קוסם ישתמש בלחשיו בצורה הטובה ביותר והמפתיעה ביותר (אשליות, העלמות זימונים ועוד טריקים יפים וטובים.. לרשום וליישם!),

לוחמים ירו בכם חיצים ממרחק ורק אז יסגרו לקרב פנים מול פנים ואף יסגו אם המצב משתנה לרעתם...

 

מה לגבי מלכודות, דבש"ים שקרנים, פונדקים הומים, רצח, מסתורין, פוליטיקה, מבוכים לזחול בהם, התקלויות אקראיות וכל מה ששליט מבוך טוב במיוחד דואג שיהיה במשחק?

אפילו אני הופתעתי מרמת ההמחשה ויכולת הפעולה הבלתי מוגבלת (כמעט) של הדמויות.

הטלת לחשים (ולא רק כדור – אש או ברק), כיוס ודקירה מאחור, קרבות בשטח הפתוח ובמבוכים (ניסיתם להטיל כדור אש במבוך? הדמויות שלי לא אהבו את זה).

 

לסיכום, אני בטוח שגם שחקנים מנוסים ימצאו עצמם בוהים במסך לאחר שדמותם נהרגה בקרב מול קוסם יצירתי במיוחד ויאמרו לעצמם, "על זה לא חשבתי..."