Corum / Michael Moorcock

מאת: אבי סבג

 

בני הואדאג' (Vadhagh) האצילים חיו נצח חיים שלווים ומוגנים. מבודדים בטירותיהם הנפלאות, אטמו אוזניהם ועצמו ענייהם לתמורות שחלו בעולם שבחוץ. לכודים בקסם אומנותם, בעומק תרבותם המפוארת ושבויים בתחושת עליונותם לא ראו את ענני הסכנה שהתקדרו מעל ראשיהם ולא שמעו את קולות המלחמה שהלכו והתעצמו סביבם. הם חיו בניתוק בחלום והיקיצה היתה כה נוראה ופתאומית.

 

כורום הוא חוט נוסף הנשזר במארג האדיר של סאגת הגיבור הנצחי, יצירתו רבת העוצמה של מייקל מורקוק. כמו תמיד העלילה משלבת את כל כוחות היקום והאירועים מונעים בכוח רצונם של אלים אדירים המתכתשים זה בזה כקרב האין סופי בין החוק לתוהו. הגיבור הטרגי מושלך אל הים הגועש של מאבק הכוחות ומוצא עצמו נסחף, לעיתים מבלי לראות את הזרמים השקטים המנווטים את גורלו. סיפורו של כורם יונק מין המיתוסים העתיקים של קרונוול, מחוז עתיק וקסום בדרום אנגליה, ומשלב אגדות עממיות עם סגנונו הייחודי של מורקוק.

 

הייתה זו שעתן של תמורות בעולם, שעתה של האנושות הצעירה שאך התרוממה מהפרימיטיביות והתגבשה לכוח ברברי אדיר. גם מבנה היקום והכוחות המושלים בו השתנו ובני והאדג', שבעבר יכלו לנוע בין המישורים בנוחות, איבדו את יכולתם וכעת הם מתקשים אפילו להגניב מבט חטוף אל הממדים שמעבר. אך כדרכם של עמים השבויים בחלום, עמים המשוכנעים בעוצמתם הנצחית, לא השכילו להבין את אותות מנבאי הרעות. רק דאגת אביו של כורום ובקשתו לדעת מה עלה בגורל קרוביו בטירות הסמוכות הצליח לנתק את כורום מעבודתו הנצחית על הסימפוניה שלו ולשלוח אותו אל מחוץ לחומות הטירה.

 

למרות שחי אלפי שנים והיה מלומד בסודות הכמוסים של בני עמו, דבר לא הכין את כורום לזוועות שראו עיניו. פעם אחר פעם, טירה אחר טירה נחשפו לפניו מראות החורבן והטבח של גזעו. לחרדתו הגדולה גילה שבני האדם, אותם ראה כלא יותר מחיות, הצליחו להתגבר על פחדיהם הקמאיים וקמו על בני הגזעים העתיקים. אלפי שנות שלום השכיחו מהואדאג' את אומנות המלחמה והם נפלו חסרי אונים ומסרבים להאמין לפני נשקם הגס של בני האדם הברברים. כורום ניסה לחזור אל ביתו ולהזהיר את אביו ומשפחתו אך החורבן הקדים אותו. במקום בו עמדה טירת ארון במשך אין ספור שנים המתינה לו חורבה עשנה וגופות מושחתות.

 

כורום נותר לבדו בעולם, שריד אחרון לגזע גאה עתיק ואציל. ביאושו וביגונו נשבע לנקום את דם בני עמו. אך כדי לעשות כן יהיה עליו ללמוד ולהשתנות. הוא חיים כה מוגנים ושלבים ולא ידע דבר על כאבו וסבלו של העולם. מעצמת המראות הנוראים שהיו בו ללא הרף למד ייאוש ושנאה. הוא, שכל חייו חי בבידוד וריחוק, מתנסה בכוחה האדיר של תאוות הנקם. הוא שחונך ליהירות לאמנונה ביהירותו נאלץ ללמוד ולהעירך את בני האדם כאויבים. אך האם יספיק ללמוד מהר גם את דרכי המלחמה? האם ישכיל להפוך מהר מספיק מאומן ללוחם? מחולם לאיש מעשה?        

 

כורום נחשב בעני רבים ליפה והעמוק שבגיבוריו הנצחיים של מייקל מורקוק, למרות שבעניי  הכתר שמור לאלריק אני עדיין מסכים שבהחלט מדובר באחד הגיבורים הבלתי נשכחים של הפנטזיה. כחלק מסאגת הגיבור הנצחי הספר משלב רבים מהאלמנטים המורקוקיים הקבועים אך למרות שלכאורה המסגרת קבועה, עדיין הספר מצליח לחדש, להציג סיפור מרתק, כתוב היטב, מפתיע ומשולל כל שמץ של בנליות וקיטש. אחד הקטעים הנפלאים בספר הוא הקרב על המגדל הנעלם בו כורום פוגש גיבורים נצחיים אחרים. קראתי את הקטע מנקודת מבטו של אלריק וכעת היה נפלא להוסיף לסיטואציה את נקודת מבטו של כורום.

 

מאד נהניתי מהספר והענקתי לו מקום של כבוד כספר חובה ברשימת ספרי הפנטזיה שלי. הספר תורגם בחלקו לעברית וראה אור בהוצאת עם עובד. התרגום די מוצלח ומומלץ גם הוא למרות שאינו מכיל את כל הסיפורים.