סרטים רבותיי סרטים העורב

מאת: זיו וניר קיטרו

 

"העורב"

שנה: 1994

במאי: אלכס פרויאס

 

מאיפה להתחיל

הסרט העורב הוא חוויה מעניינת לכל אחד (כמעט). אחת הסיבות לעוצמה שלו הוא העובדה הפשוטה שהוא מבוסס על הקומיקס המופלא (עליו ניתן לקרוא בביקורת על קומיקסים בגיליון זה) של ג'יימס או'באר.

 

הוליווד אוהבת לשנות סיפורים, לא ממש ברור למה אבל הם עושים את זה כל הזמן, גם כשאין ממש צורך ויש את כל הכלים לעשות את הסיפור מלא כמו בספר.

בהרבה מצבים העניין משנה את כל מה שאנחנו רואים, הסיפור שונה ולרוב הרעיון הבסיסי משתנה כל כך עד כי לא ניתן להבין למה הסרט בכלל יצא.

הסרט העורב נכנס לחלק מהקטגוריה.

 

הוא בהחלט עבר שינוי קוסמטי והמון דברים עוותו אבל הגרעין נותר נאמן למקור והחזון של או'באר קרם עור וגידים צלולוידיים נפלאים.

במאי הסרט הוא במאי קליפים והדבר נראה לאורך כל הסרט. מוטיבים רבים שמאפיינים וידאו קליפ מופיעות כאן: זוויות צילום מיוחדות, שילוב המוסיקה כחלק חי בעלילה, צורות צילום משונות, חיתוך מהיר. העורב הוא חוויה ויזואלית מדהימה.

 

אז מה הסיפור?

כמו הקומיקס מדובר באובדן, אבדן נוראי והעצוב מכל הוא שדווקא בסרט כזה שמדבר על אובדן וכאב נאלצו יוצריו לעבור טראומה נוראית.

למי שלא יודע השחקן הראשי בסרט, מי שמשחק את אריק "העורב" הוא לא אחר מאשר ברנדון לי, בנו של ברוס לי האגדתי. נראה שקללת משפחת לי עברה הלאה מאב לבן וברנדון נהרג על הסט.

 

לאחר שרוב הסרט צולם והיה מוכן לעריכה צולמה סצינה בה כדורים רבים נורים לעבר אריק.

למרות שמדובר היה בכדורי סרק, ברנדון לא קם כאשר הבמאי צעק "קאט". אנשים זינקו לראות מה קרה רק כדי לגלות את ברנדון לי מתבוסס בדמו החם.

לא עזרו המנתחים הנפלאים שעשו ככל יכולתם, הכדור חדר לחזה ועשה את דרכו ללבו של ברנדון. כאשר אמו ואחותו של ברנדון הגיעו לבית החולים, לאחר שהוזנקו מהקצה השני של ארה"ב, הם קיבלו את ההודעה הנוראית "ברנדון נפטר".

 

היה זה מוזר, הסיפור הטראגי של הסרט לבש צורה במציאות. ברנדון לי היה אמור להתחתן מייד אחרי צילומי הסרט. הוא ואשתו לעתיד שוחחו כל יום וחיכו לתום הצילומים על מנת לחגוג. איש מהם לא ידע שהחלום לעולם לא יתגשם, איש לא ידע שהאהבה הגדולה כל כך לא תתממש. אמו של ברנדון שוחחה איתו לפני שיצא לצלם את הסצינה ותאמינו או לא המילים האחרונות של ברנדון היו "אני אוהב אותך אימא, אני אצלצל אחר כך". אמו לא ציפתה לקולות האבלים ששבו אליה במקום קולו של בנה.

 

למרות ואולי בגלל הטרגדיה הנוראית החליטו משפחתו של ברנדון ויוצרי הסרט ש"העורב" יצא לאקרנים, לפחות כמחווה לשחקן הצעיר. היה זה כל כך מוזר שהסרט היה כמעט מושלם. מעט הסצינות שהיו חסרות הושלמו ע"י כפיל, איפור ועבודת מחשב לטשטוש הפנים של הכפיל.

הסרט יצא לאקרנים.

 

אם ברנדון לי היה חי הקריירה שלו (שרק נסקה כל הזמן והגיע לנקודת הזינוק בסרט הזה) הייתה מרקיעה שחקים במהירות.

שחקן צעיר, יפה תואר, מוכשר, כריזמטי. נראה שתמיד אנחנו מאבדים את הטובים ביותר.

הסרט גרף הצלחה אדירה בחו"ל גם בארה"ב וגם ביפן (שם היה ברנדון כוכב כבר זמן רב) בארץ מסיבה לא ברורה הוא ירד שבועיים לאחר הבכורה אך יש לציין שבוידאו הוא זכה להצלחה רבה.

 

אז מה יש לנו בסרט עצמו ולא בסיפור הנוראי מסביב?

זוג נרצח, כמו בקומיקס בצורה ברוטאלית אבל

בניגוד לרצח הנוראי שבקומיקס, הסרט מספק סיבה (לכאורה) לרצח.

שלי ואריק הם זוג צעיר החי בבניין ישן שתושביו מאוימים בפינוי על ידי ברוני הון מקומיים. שלי, שתמיד נלחמה למען החלשים, מסרבת להיכנע ויוצאת למסע הצלה. לורד פשע מקומי (שיעשה הון עתק ממכירת השטח עליו יושב הבניין) שולח את אנשיו "לשכנע" את שלי שתעזוב את עניין.

 

החברה מגיעים ומתפרעים הורסים את הדירה אונסים את שלי ומותירים אותה על הסף. אריק שב לביתו  רק כדי למצוא את המרצחים מעל גופה של שלי היקרה. לפני שהוא מספיק לעשות משהו הוא נזרק דרך חלון עגול, ענק שבסלון (אחד הצילומים המרשימים בסרט) ונופל מטה אל מותו.

שלי נמצאת ע"י המשטרה וסובלת שעות של ייסורים על מיטת בית החולים אך מתה לבסוף.

 

אריק חוזר שנה לאחר מכן.

גופו מתעורר לחיים בתוך הקבר, עורב שחור מכה במקורו על המצבה, כאב נוראי מפלח את גופו ונפשו של אריק והוא חופר את עצמו החוצה. המוסיקה המלווה את הסצינה מדהימה.

מלווה ע"י העורב, במן אינסטינקט משונה מוצא אריק בגדים בדרך לביתו הישן. פס הקול המלווה את הקטע הזה הוא "BURN" של להקת "THE CURE"  והוא פשוט מושלם.

 

מגיע לדירה, אריק זוכר את כל מה שקרה וחווה אותו שוב, סובל מפלשבק נוראי שגורם לו לחקות תנועה אחרי תנועה מהשניות האחרונות של חייו. הפלשבק מגיע לרגע הנוראי, הצניחה מהחלון, אריק עף דרך החלון ונאחז במסגרת, נחתך משברי זכוכיות.

מביט בידיו רואה אריק את הפצעים נעלמים ואז הוא יודע מי הוא.

 

מאותו רגע מתחיל מסע הנקמה.

כמו בקומיקס גם הסרט מלא במטאפורות מדהימות, צילומים חזקים וטקסט שנון פילוסופי וסרקסטי. כמות המשפטים השווים ציטוט מהסרט היא מדהימה.

 

יש הבדלים רבים בין הסרט לקומיקס, חלק מהשינויים לא ממש ברורים לי. החלפת שמות של פושעים, הפיכת שוטר המקוף, השולי בקומיקס, לבלש לשעבר שחקר את הרצח של הזוג (דבר מאוד טיפשי שכן הייתה דמות כזו בקומיקס רק שהיא הפכה למפקח) והורד דרגה, חתול שמשום מה שייך לאריק ושלי בעוד שבקומיקס אריק מאמץ אותו לאחר ששב מעולם המתים ועוד כל מיני דברים קטנים.

 

זה ממש לא הורס את הסרט פשוט גורם לי לשאול "למה עשו את זה?"

מצד אחד זה מעניין, זה כמו לראות סיפור שונה לחלוטין ובעל תפניות שונות מהקומיקס (וזה מדליק כי כשקראתי את הקומיקס, אחרי שראיתי את הסרט, הופתעתי מהסוף שהיה שונה מזה שבסרט) אבל חזק באותה מידה.

 

הסרט מומלץ מאוד. העוצמה מדהימה, המוסיקה אדירה (מומלץ להשיג את הפסקול) השחקנים מצוינים (לדמויות שהם גילמו כאן, לא הייתי ממהר לקחת אותם לסרטים אחרים) הטקסט נפלא, אווירה מושלמת.

 

רוצו, עכשיו, להשיג אותו.

ניקוד: (כל הציונים הם מתוך מקסימום 6)

צילום: 5

סאונד: 5 

עלילה: 4 (היה עדיף אם היו שומרים על מקוריות הקומיקס)

סה"כ: 4.5

 

קטילת החודש:

"העורב 2  - עיר המלאכים"

שנה: לא רק שלא אכפת לנו, אנחנו מצדנו מוחקים את התאריך מדפי ההיסטוריה.

במאי: איש רע מאוד, מאוד רע. ממש, ממש רע, כל כך רע שאם תפתחו מילון במושג "רע" תראו את הפנים שלו מחייכות שם (ואותנו עם גרזן מעליו)

 

יש דברים שצריך להשאיר אותם כמו שהם.

יוצר הקומיקס לא ראה צורך בהמשך (תתקן אותי קרן אם אני טועה) אבל הוליווד אוהבת המשכים (במיוחד של סרטים מצליחים).

 

בגלל שהוליווד אוהבת המשכים הם שיחררו לעולם את העונש הנוראי "העורב 2 עיר המלאכים". הרעיון? אב ובנו נרצחים ע"י חבורת בני בלייעל (מנהיגם משוחק ע"י איגי פופ המזדקן. יקירי תמשיך לשיר ותעזוב את הקולנוע) שנה אחרי, האב שב לנקום את נקמתו.

מה הם חשבו שהם עושים?

האבא הוא חיקוי עלוב של ברנדון לי, אין לו רבע מהסקס אפיל של העורב המקורי (שלא לדבר על יכולת משחק) הוא מרגיז בכל תנועה שלו ובכל מילה שהוא מוציא מהפה.

 

הסרט הופך מהר מאוד למשהו מוזנח ומגוחך שמנסה להעלות שאלות פילוסופיות טיפשיות שנטחנו כבר מאות פעמים. הטקסט דלוח, הצילומים מגעילים השחקנים עסוקים בלצעוד על הסט האומלל שנבנה לסרט.

האמת זה היה יכול להיות סרט מדליק אבל יצאה פדיחה שהיה עדיף והייתה נשמרת גנוזה במרתפי הוליווד.

 

ניקוד: "העורב 2 עיר המלאכים" = "איך לעשות צחוק מהעבודה" או לחלופין, "זו הסיבה שלא חייבים לעשות המשכים לכל דבר"