איך להחיות אימפריה- יום בחיי העיר רומא (חלק ב')

מאת: אמיר איתן

 

זהו חלק ב' של החלק השני בסדרת הכתבות הזו. לא המצאתי את הגלגל, בסך הכל הגשתי לכם את האינפורמציה נוחה יותר ואף מאושררת. אני חושב שאם תעיפו מבט בשני החלקים של הפרק הזה בסדרה תוכלו לראות שהרחוב הרומי נראה קצת שונה וחיי הרומים מקבלים פנים חדשות.

 

שעות הצוהריים:

ארוחת הצהרים היתה בדרך כלל ארוחה קרה שנאכלה בסביבות 11 בבוקר.היא כללה לחם, סלט, זיתים, גבינה, פירות , אגוזים ואולי גם בשר קר מארוחת הערב של אתמול.

 

סייסטה. למרות שרוב המשחקים שלנו בערים מציגים את העיר שופעת אנשים בייחוד בצהרים, האמת קצת אחרת. בשעות הצוהריים האנשים היו לוקחים הפסקת מנוחה של שעתיים בערך. הרחובות היו כמעט ריקים, אפילו ילדים היו חוזרים מבית ספר על מנת לנוח מעט. בקיץ כמעט וכולם נחו, בחורף מצד שני אפשר היה לראות את העניים עדיין עובדים בצוהריים.

 

ארוחת ערב:

בזמן הרפובליקה וכנראה כמעט עד סוף המאה השניה לפני הספירה, הרומאים אכלו בעיקר ירקות וסעדו מאד בפשטות. הארוחות היו נעשות על ידי האימא או על ידי שפחה שמפוקחת על ידי האימא.

 

בזמן השלטון האימפריאליסטי, הרומאים מהמעמד הנמוך אכלו דייסה עשויה מירקות, או, אם יכלו להרשות זאת, דגים, לחם, זיתים ויין, ואף בשר באירועים.

 

מכיוון שרוב המעמד הנמוך היו אזרחים, לרומאים היה תענית עזרה למענם, כמו קצבת סעד. בתכנית זאת האנשים היו מקבלים מעין אסימונים שנקראים טסרה. אנשים היו מגיעים עם אסימונים אלה למחסנים ממשלתיים, שם היו מקבלים אבקת חיטה או לחם אפוי, וכל מיני דברי אוכל אחרים. בשר היה מחולק במקרים מיוחדים לבעלי אסימונים מיוחדים.

 

בעלי המעמד הגבוה נהנו מארוחות טובות יותר כמובן. לגברים היו מסיבות אוכל. נשים צנועות וילדים אכלו בנפרד. הם אכלו מגוון רב מאד של מאכלים, שתו הרבה יין ובילו שעות בארוחת הערב. לעיתים קרובות מסיבות האוכל הגבריות שיתפו בדרנים כמו נערות ריקוד או שעשועים, או אף שניהם.

 

כדי לחפות על האפליה, היו מספר אירועים אשר היו סגורים לנשים בלבד. האירוע המרכזי ביותר היה פסטיבל הבונה דיי, "האלה הטובה", שהתרחש בבית של המארחת. גברים לא הורשו להיכנס, גם בעל המקום, ואף היו צפויים לעונש מוות.

 

בערב הרומאים יכלו ללכת לתיאטרון: הרומאים נהנו משלל מופעי בידור. כאלו היו נעשים באוויר הפתוח וכללו עניים לצד עשירים. היה שפע תיאטרונים, חלקם קטנים וחלקם גדולים, אבל אפילו הקטנים יכלו להכיל 7000 אנשים.

אם העשירים החליטו להישאר בבית לעיתים הם היו מדליקים מנורות ונהנים מאווירת הערב. העניים היו הולכים לישון ברגע שהחשיך מכיוון שלא יכלו להרשות לעצמם להבעיר מנורות שמן למשך זמן.

 

הקולוסאום: היה מרכז בידורי ענקי. הקולוסאום יכול היה להכיל כ-45,000 צופים. זהו המקום בו הרומאים היו מצטופפים לצפות בקרבות גלדיאטורים מגואלי דם, וקרבות אדם נגד חיות טרף. הם היו משליכים אנשים לפיות אריות. הצפייה באנשים נהרגים היתה מבדרת במיוחד ברומא העתיקה. במקרים מיוחדים הם הציפו את הקולוסאום כדי לערוך קרבות בהם מתו מתחרים רבים.

 

המקסימוס: מקום בידור נוסף שהיה ייחודי לרומא. מדובר בכיכר  אשר שימש בעיקר לתחרויות מרכבות. הוא יכול היה להכיל כרבע מיליון איש! היו כיכרות נוספים ברומא העתיקה.

 

משחקים רומיים: בעיר היה מקום אשר נקרא "הקמפוס". זה היה קרקע האימונים הישנה של החיילים. מקום זה היה מישור גדול ליד נהר הטיבר. בעבור הזמן, ה"קמפוס" נעשה מקום המשחקים של רומא. אנשים מפורסמים כמו קיסר ואוגוסטוס התאמנו בקמפוס. אנשים צעירים, מכל רומא, התגודדו בקמפוס על מנת לשחק ולהתאמן. בקמפוס, האנשים היו משתתפים במרוצים, קפיצות, קשתות, היאבקות ואגרוף. לאחר האימונים הם קפצו לנהר כדי לשחות או הלכו למרחצאות להירגע.

 

בכל רחבי רומא אנשים התאמנו ברכיבה, סייף, זריקה ושחייה. באזורי הכפרים האנשים היו צדים או דגים. בבית הם היו משחקים בכדור לפני ארוחת הערב. משחק פופולארי היה זריקת הכדור גבוה ככל האפשר ולנסות לתפוס אותו לפני שהוא פוגע באדמה. הנשים לא השתתפו במשחקים אלה.

 

שתייה: שתיית יין היתה חלק מההווי הרומאי. בימים מאד מוקדמים נשים לא הורשו לשתות יין. גברים היו לפעמים מנשקים את נשיהם כדי לראות אם הם שתו. אם גבר האמין שאשתו שתתה, היא צפתה מכות נוראיות. בזמן האימפריה נשים הורשו לשתות יין.

 

החיים בכפר

החיים בכפר היו פחות מהירים אבל עדיין מלאי חיים. הם כללו מספר פסטיבלים וביקורים של חברים. חוות העשירים היו לעיתים קרובות מתוחזקות על ידי עבדים. אזרחים עשירים ברחו לנכסיהם בכפר על מנת לתפוס קצת מנוחה מחובות האזרח בעיר. בכפר הם נהנו מציד, רכיבה, דיג, וכמובן מרחצאות, ארוחות ערב וחיי חברה בין הווילות.

 

החקלאי הממוצע עבד כנראה שבעה ימים בשבוע, אבל נהנה מיום שוק, אשר בו מכר את סחורתו, פגש חברים והתעדכן בחדשות. אשתו היתה מפקחת על החווה. בחווה היום נגמר בארוחת ערב מוקדמת. ארוחת הערב כללה שאריות מארוחת הצהרים הגדולה, בתוספת ירקות לא מבושלים.

 

העולם ההיסטורי שבו כולנו משחקים לא נתון עוד כפיסת מפה שעליה ממקומות ערים בהם ההתנהלות זהה- קמים בבוקר, פער מידע, הולכים למכור בשוק, פער מידע, הולכים לישון. זה פחות או יותר הסימפטום הקבוע של משחקים היסטוריים לא מוצלחים. תמיד הדמויות מגיעות לעיר בסביבות הצהרים מכיוון שלאף מנחה אין מושג איך נראה הרחוב קצת לפני שכולם קמים והעבודה מתחילה, ותמיד אותם בארות יבשות, אותו שוק, אותו ראש עיר בבניין במרכז ואותם בעיות משטרה. לא רק שהדברים האלה יבשים הם גם לא נכונים וקשה למצוא להם תימוכין. את האווירה הרומית בחיי היום יום כחלק מסדר היום אני מקווה שהצלחתי לחדד ולהעביר משהו.

 

מכאן ארד לפרטים אקוטים אף יותר.