רוצה ויהיה: סיפורו של אדם, אגדה ואמת מוחלטת בקרב עמי העולם מאת: מר שלום אי 3, אחד המקומות המדליקים ביותר שאי פעם הייתי בהם. כן - כן, אני כאן, תערוכת המשחקים האולטימטיבית. כל מי שלא יודע במה מדובר אני מציע לו להתאבד או משהו כי אין לו תרוץ לקיום. ואוו זה כל מה שיש לי לומר. אתם מבינים, נותר לי שבוע אחד אחרון בארץ האפשרויות הבלתי נדלות והחלטתי לעזוב את מינסוטה הקטנה לטובת העיר הגדולה וכל הפיתויים המופלאים שלה. תוך כדי שיטוט כאן חשבתי על זה שבארץ אנחנו עומדים לחגוג שנה לעיתוננו המכובד. לרגל החגיגה החלטתי לצאת בכתבה נרגשת שתסכם את הפעילויות האדירות שיצאו לפועל במהלך השנה האחרונה. אז מה היה לנו שם? למי אכפת, אבל בוא נעשה את זה בכל זאת. צלבתם אותי, שנאתם אותי, הערצתם אותי, סגדתם לי, דנתם עלי בין אם כתבתי ובין אם נמנעתי לכתוב, הייתי מרכז חייכם. אבל בוא ונפסיק לדבר עלי ונדבר על נושא חשוב לא פחות, משחקי תפקידים, אחרי הכל בשביל זה אנחנו כאן לא? טורנירים, היו לנו בשפע. לא עבר חג שבו יכולתי לשבת בבית בשקט בלי שיטרידו אותי כל מיני אנשים עם בקשות מרגיזות: "תריץ כאן, תריץ שם. זה לילדים, זה לנוער, זה לזקנים, זה לכמעט זקנים, זה לעוד מעט מלאו להם 16, זה לבקרוב יהיו ראויים לאיגור אבל עדיין נמצאים בשולי הגיל המתאים." טורניר צפון, טורניר מרכז, טורניר מזרח לים, טורניר מערבית להרצליה פיתוח. הרצאות, ביגורים, טריגורים, טמ"ים, אקדמים. שירותים ביטחוניים... (טוב זה לא קשור לכאן אבל עדיין אני יכול להתלונן). מה זה הדבר הזה, מה קרה לטורניר בשנה? לא טוב? כואב למישהו? יש אנשים שעובדים למחייתם, לא אני אבל יש. מה אם כל הילדים בסומליה שאין להם טורנירים, הא? לא חשבתם עליהם, נכון? נכון??? אוכלי חינם. ונעבור למשחקים. לא עוד מבוכים ודרקונים בלבד, לא ולא, מה פתאום, אם זה לא מינימום של משחק מערכתי בין גאלקטי שמערב את האינטלקט בתחום הסיפור הבין אישי הכולל ירידות (לזנות) ועליות (לגדולתי) בנפש האומן המיוסר אז זה לא משחק? תגידו אתם רציניים? אבל היו כמה דברים מעניינים, אני חייב לציין זאת. למשל, המהדורה השלישית. איזה יופי של משחק, המשחק היחיד שקראתי את שלושת ספריו ומצאתי בו יותר חורים מבגבינה שוויצרית. היתה שם פירצה בחוקים בגודל הגראנד-קניון (אני צריך לדעת, הייתי שם). אז ככה, הספר של המפלצות, חוץ מהתמונות המגניבות (לכאורה) היו שם הרבה יותר מידי מילים מיותרות, ביניהן מילים כמו "ספר המפלצות של המהדורה השלישית" מי צריך את זה? ומשם זה נהייה רק יותר גרוע. אבל שלא יגידו שאני גזעני ויורד רק על המהדורה השלישית. אל תדאגו, אני יורד גם על המהדורה השנייה והראשונה של המשחק המחורבן הזה. אבל בוא נראה מה היה טוב בשוק משחקי התפקידים. הזאב הלבן (ואוו, ואוו איזה שם, ווא-ווא ווי-ווא, חבל"ז ששקד של הבישקדה בכלל). בתחילת הדרך לקחו החברה האלה את היצור האומלל בתבל, הערפד, ועשו ממנו משחק. לא מספיק שעשו ממנו סרט, ספר, משחק מחשב ועוד, גם משחק תפקידים??? אבל שתקתי. הם עברו לזאבי אדם. ואוו, ואוו זה כל מה שיש לי לומר, ואוו. הבלגתי, לכל אחד מותר לטעות מידי פעם. אצלם זה פעמיים ברצף אבל, נגיד. ואז בא הרעיון המבריק הבא, "וורית'", איך שלא אומרים את זה בעברית. אני אישית הופתעתי. שיחקתם את האל- מת, שיחקתם את החיה שבאדם (החיה האומללה עד כמה שזה נראה לי) עכשיו החלטתם לשחק את הרוחות המסכנות שהלכו לעולמן והאנשים היחידים שמציקים להם הם עורכי הסיאנסים למיניהם. עלילה מבריקה, משחק מדהים. ואוו כבר אמרתי? המשחק הבא של חברת הזאב הלבן הוא משחק שעוסק בלא אחר מאשר במכשפים החיים במאה שלנו. פפה פיפה, לא ראיתי את זה מגיע, הפלתם אותי ישר מהכורסה הנוחה עליה ישבתי כשזיו וערן הביאו לי את השטות הזאת ליום הולדת. (בתמורה ליום ההולדת שלהם קניתי להם בלון עם חור. רק כדי להראות שגם אני יכל להיות רע). אבל למה להיות קטנוניים, בוא נתקדם הלאה. הזאבים המדליקים האלה מצאו את הדבר האולטימטיבי שאין בו כלל מקום לכישלון, ספר היסטוריה על ציידי ערפדים וכל שאר היצורים האפלים. על באפי שמעתם? גניבה ספרותית, אתם מכירים? תביעה של מיליונים מוכר לכם? ולא רק זה. החברה האלה, הציידים, צדים יצורים על טבעיים. ואיך הם עושים את זה? הם בעצמם הופכים ליצורים על טבעיים בעלי כוחות ועיוותים שלא נראו. לא רק שהמשחק מצוץ מהאצבע של הרגל (זו שמזיעה המון בשיעורי ספורט) אלא שהמשחק גם לא מעניין, זה ממש עבירה על כל החוקים. גם פה שתקתי. אז הופתעתי מאחור (לא כמו שזה נשמע) מומיות. ואוו, הממממ, "אני חבילת תחבושות מהלכת, למישהו יש פצע? שבר? זקוק לחובש?" מה לעזאזל זה אמור להביע? אני לא יודע מה החברה המאג- ניבים האלה מתכננים לשנים הבאות אבל יש לי הצעה. "Human: the survivors” כאן משחקים אנשים שרצים כל הזמן ממקום למקום ומידי פעם פולטים צעקות. מדובר במשחק מרתק שכן אתם משחקים גזע נכחד. עם כל המפלצות שפורצות מכל עבר עשיתי חישוב וגיליתי שבני אדם נורמלים מהווים אחוז אחד מאוכלוסיית העולם של הזאב הלבן והמפחיד. אבל הם לא היחידים שהפתיעו אותי במשחקים פורצי גבולות. חברה קטנה ומיוחדת הוציאה משחק בשם "כישוף". משחק מדליק שנראה טוב ומריח טוב ועדיין אין לי משהו ממש רע לומר עליו, אבל, כל מי שיש לו עותק, אנא קחו אותו לידכם. לקחתם? יופי, עברו לעמוד האחרון ותגידו לי: מה הם חשבו כשהם עשו את זה? מה חילקו להם שם במשרדים ואיך אני משיג לי גם. משחק בו משחקים... זומבים. ומה הסיסמה המדהימה של המשחק המטופש הזה? "ALL FLESH MUST BE EATEN” פה גדול טיפש נורא. תגידו לי, אתם חולים? אבל זה ברור, הזאב הלבן גנב את כל המפלצות המאג- ניבות והותיר את החברות הקטנות עם השאריות. עד עכשיו תקפנו את הדמויות של Human: the survivors בעזרת מפלצות עם שיניים, עכשיו אנחנו עוברים ליצורים שמתפרקים למוות על גבי קורבנותיהם. בוא אני אחסוך לכם. לכו לבית אבות, תסתכלו על כל הזקנים המגעילים האלה שלועסים את המרק עוף שלהם בלי שיניים וזה תוכן המשחק הנ"ל. לא המרק עוף, הקטע של השיניים. מגעיל? גם אני חושב ככה. אבל כל מה שיש לי לומר זה, ואוו, פשוט ואוו. אה, כן, וגם, איייייייייייייייייייכס. מה קורה פה? אתם בסדר? זה נראה לכם הגיוני? אני אמשיך, בלי הארוחה שלי שעזבה אותנו לפני רגע. השנה הייתה מלאה בעוד הפתעות. פיראטים, סייפים, ושבעה ימים. שבעה ימים... יש סידרה כזו רק שהיא מדברת על הימים היבשים (מי משבין מבין ומי שלא, רוב הסיכויים שאתה תקנה את הספר הטיפשי של הזומבים וזה בסדר מבחינתי). טוב אני יודע, זה לא שבעה ימים זה הים השביעי, ואוו, ביג פאקינג דיל, כאילו זה משנה משהו. עכשיו זה משחק חדשני, פה אם אתה נכשל בגלגול אתה לא יורה בעצמך אתה לא פוגע בחבר שלך עם הסכין, אלא אתה נופל מעבר לסיפון וטובע בים השביעי. אם יש לך מזל והמנחה נחמד אתה תאכל קליל ע"י כרישים מורעבים ולא תטבע ותיחנק לאט למוות. אבל לא רק משחקי תפקידים היו לנו השנה, משהו נוסף פרץ לפני השטח, משהו נוראי לא פחות ממה שהזאב הלבן מתכנן לנו לשנת 2007. אוסף של תחתיות לקפה עם צבעים שונים הם הבסיס לשטות החדשה שסחפה את הקהילה. "סטלרס: השעמום" היו קוראים לו בזאב הלבן. ארבעה אנשים (או שישה אם יש לך את הכסף לקנות את ההרחבה והסבלנות לשעתיים שהתווספו להן בהינף תחתית חדשה), מבוגרים בעלי מקצועות (או לימודים) רציניים יושבים להם סביב הדבר הזה ומגלגלים קוביות. שוב ושוב וכן...שוב. אם יש לך מזל אחד השחקנים מתאבד ואתה ניצל על תקן "מסיע לבית החולים הקרוב" אם לא...חבל. אז ככה, לאחר שלוש לילות ושבעה ימים (אל תשאלו איך אני חי) הצלחת לבנות מושבה. ואוו. מרגש, יש לי מושבה, עכשיו לחברים שלי יש מקום נוסף לתקוע אותי עם הגנב האומלל הזה. ושלא תבינו אותי לא נכון, גנבים זה סבבה, רק חבל שמדובר בחתיכת עץ שחורה שכולם מפחדים ממנה. אם התמזל מזלכם קבלתם ליום ההולדת גם את ההרחבה. או, עכשיו הכל מסתבך. עם עד עכשיו דאגתם להגן על עצמכם מחבריכם (הבוגדים הזבלים) עכשיו יש לדאוג מהברברים. אני מנסה להבין עד עכשיו למה אנחנו לא יכולים לבנות צי ספינות ולתקוף את הסירה האומללה של הברברים האלו על האי שלהם. למה אני צריך לחכות שהם יבואו אלי ואז לאבד עיר, שלקח לי שנה לבנות, כי לא קיבלתי כיבשה ועפרת ברזל וחיטה מסריחה בשביל אביר. עכשיו אני רק רוצה שתשימו לב למתכון המדליק הזה: אתה לוקח כבשה, תוקע לה ברקטום חיטה ומפזר עליה עפרת ברזל רותחת, מכניס לתנור מכוון לשלוש שעות (זמן ממוצע שלוקח להשיג חייל מסריח) ומוציא מהקופסא חתיכת עץ עגול עם מדבקה של חייל מאושר. ווואללה, הנה אביר. אל תנסו את זה בבית, יש דברים טובים יותר לעשות עם כבשה, ולא רק לאכול אותה. שלא תחשבו שאני רק יורד על המשחק, הוא משחק מאוד נחמד, אם אתה גאון מתמטי או נמצא ב"קומה". אז תוציאו את הבלונים מהמגירות חברה, תוציאו את הנרות, קנו עוגה וזיקוקים. מלאו את הבלונים במים, עזבו הכל ותחזרו לטלוויזיה (או לפורומים שלכם, למי שמעדיף) ותירגעו. כו-לה עברה שנה. אוו, אוו, אתם מאושרים, ואוו, איזה יופי, עברה שנה. אבל תחשבו על זה בצורה אחרת. כל אחד מכם רק מתקרב למותו הבלתי נמנע, מוות שלאחריו איזה חנון קטן ימצא את עצמו משחק עם זאב לבן בנשמה האומללה של שחקן תפקידים במשחק "Role-playing: geeks are us”. שנה טובה ומוצלחת לכולנו, תודה שהייתם אתנו, לילה טוב לכולכם ואם אני לא רואה אתכם אז גם "בוקר טוב, צוהריים טובים וערב טוב". תודה לכם, הייתם קהל נפלא.