Blue Moon Rising / Simon R. Green

מאת: ערן בן-סער

 

סימון גרין הוא סופר שאני מאד חצוי בדעותיי אליו (כן, יכולתי לכתוב אמביוולנטי, אבל מי היה מבין אותי?) מצד אחד הוא כתב את הספר הנפלא הזה, וכן שני ספרים נוספים שמאד אהבתי עליהם אספר לכם בפעם אחרת, אבל הוא גם כתב ספר נוסף, מעין המשך המאחד את שתי סדרות הפנטזיה שלו, שהיה כל כך גרוע שהוא לא גרם לי להתעצב אלא לצחוק בקול רם.

 

זה מעניין, אם אני לוקח את הספר האחרון שלו מול ספר זה כמעט וקשה להאמין שמדובר באותו סופר, מה גם כשמדובר בסופר שכתב את סדרת Deathstalker של המד"ב המהווה חיקוי עלוב ואולי אף מעליב למלחמת הכוכבים. הקיצר - זהירות, אומנם ספר זה הוא ספר טוב וישנם עוד מה יצירות שוות קריאה של גרין, אבל לא כל הנכתב על ידו זהב.

 

טוב, נעזוב את הסופר - בעטתי בו מספיק, הבה נדבר על הספר הזה. מדובר, כאמור, בספר פנטזיה מעט יוצא דופן. אומנם מצד אחד מדובר בנסיך המציל נסיכה מדרקון וחוזר הביתה על מנת להציל את ממלכתו ואת העולם מנסיך השדים, אבל תקצור זה, הנראה כמו קלישאה ממדרגה ראשונה, אינו עושה צדק עם העלילה. נאריך מעט.

 

הנסיך רופרט, גיבור הספר, הוא בנו השני של המלך ג'ון ולכן מהווה סכנה מתמדת לאחיו הגדול ולירושה החוקית של הממלכה (לא שהוא מתכוון לעורר מרד, אבל תמיד ישנה האפשרות שפלגים קיצוניים ישתמשו בו) ולכן שולח אותו המלך למסע פשוט - ללכת ולהרוג דרקון. האמת ברורה הן למלך והן לבנו - רופרט אמור להעלם לו בשקט מהממלכה או להיהרג בקרב עם הדרקון. למרבה ההפתעה רופרט, וחד הקרן המלווה אותו, אכן מוצאים דרקון ומצילים אותו מהנסיכה שמתגוררת איתו.

 

לא, לא קראתם לא נכון את הפסקה העליונה. פשוט אביה של אותה נסיכה מאס בה ושלח אותה כקורבן לדרקון, אלא שהדרקון הזקן כבר לא אוכל בני אדם ולכן הוא משכן את הנסיכה אצלו מחוסר ברירה. מה שלא היה כל כך נורא, אגב, אלמלא היתה לה לשון חדה, אגרוף שמאלי קטלני ודעות נחרצות על כל דבר כמעט. לכן כאשר רופרט מגיע מסכים הדרקון מייד לתת לו להציל את הנסיכה ולהתלוות אליו לארמון כדרקון מובס - יש בזה הרי הרבה יותר כבוד מאשר להרוג דרקון.

 

עכשיו, אני מודע לכך שזה היה ספויילר קטן, אבל באמת שכל זה מתרחש ממש בפתיחת הספר, ומסביר היטב את רוח הכתיבה כולה. בהמשך רופרט חוזר לארמון ומגלה שיער האופל החל להתפשט, השדים שבו פולשים לכל הממלכה וכי כנראה הוא האדם היחיד שיכול לעשות משהו בעניין. כך שיש לנו כאן בן שני, דרקון עייף, חד קרן ללא קרן ונסיכה עם סנוקרת שמאלית מרושעת במיוחד. יריבים לא כל כך הולמים לנסיך השדים אשר יוצא אל העולם כאשר הירח הכחול עולה...

 

זהו ספר פנטזיה שעלילתו מרתקת, גם אם מכילה קלישאות רבות, הכתוב בצורה עוקצנית, שובבה וחכמה מאד. מי שאהב את האווירה הדכאונית של הספר האחרון בטרילוגית שר הטבעות ואת האווירה העוקצנית של רוברט היינלין ימצא כאן שילוב מעניין וממכר של שתי התחושות, כאשר גיבורי פנטזיה שהפאן האנושי שלהם מוצג לראווה נאלצים לעמוד מול כוחות לא שקולים וסיכוי די בטוח לאבדון.

 

אני חייב, לסיום, לצטט את הפתיח לספר, מתורגם לעברית, אני חושב שהוא אומר הרבה על אופי היצירה:

בימים ההם היו גיבורים ונבלים, והחשכה התהלכה על פני הארץ. היו אז דרקונים לצוד, נסיכות לכודות להציל ומעשי גבורה בוצעו על ידי אבירים בשריון נוצץ.

סיפורים רבים סופרו על הזמנים ההם, סיפורים כל אומץ לב מרהיב ומעשי אומץ.

זהו אינו אחד מהם.

 

תיהנו, אני נהניתי.