איך להחיות אימפריה- אריזה משפחתית

מאת: אמיר איתן

 

בהרבה מן המשחקים שצפיתי, שמעתי ואף שיחקתי בהם ואשר עוסקים בחיי עיר המנחים, שלא במכוון, נותנים את ההרגשה שכל דמות עומדת בפני עצמה בעולמה שלה- מנותקת מאילן יוחסין ונטולת חברים.

 

לכל איש יש שם (וגם שם משפחה)

מספיק שדמות בקמפיין, ולא משנה עכשיו אם הוא עתיק או מודרני, מציגה את עצמה בתור "ג'ון" או "ברותומוליאו" וזהו זה, כבר אז המוח מסדר לנו תמונה של נווד, גלמוד, נטול חברים ומשפחה. יותר גרוע זו ההצגה "מרלין הקוסם" או "קונאן הברברי"... לא רק שהחלוקה לקוסמים וברברים לא כל כך ברורה לאנשי הקמפיין אלא שחשוב לזכור ששם המשפחה של האנשים הוא לא שם המקצוע שלהם!

 

כאן באה הסתייגות קטנה: היו חברות שבהן שם המקצוע נהפך להיות שם המשפחה או השם השני של הבן-אדם. עם זאת חשוב לזכור שבמהלך חיי אותו נגר היה לו שם משפחה שונה מקרפנטר. לבנים שלו לעומת זאת, בהנחה ואלו המשיכו לנסר קורות, יש סיכוי שהיו קוראים ה"קרפטנטרים"- שושלת של נגרים.

 

שלום, ההורים בבית?

בתקופה הרומית, בה אני עוסק, המשפחה- על ילדיה, סבותיה, סביה והסבא-רבה והסבתא-רבה... כל המתושלחים וכל הילדים, וכמובן ההורים עצמם, גרו ביחד. ככה זה היה לפני התקופה האימפריאליסטית של רומא או אם תרצו, עד תחילת הספירה הנוצרית.

 

ראש המשפחה היה הגבר המבוגר ביותר בבית. כן, הוא יכול אפילו להיות אותו זקן מקרטע חצי חירש, חצי עיוור, חצי גידם! המבוגר ביותר קובע- הוא השולט בכל שאר באי הבית.

השליטה היתה מוחלטת, המבוגר ביותר שלט בבאי הבית גם אם אלו יצאו כבר מהבית. לא משנה איפה היו, מה עשו, ומה היו הגילאים שלהם, הם היו כפופים לו. הוא יכול היה לצוות לגרש מישהו מהבית, או למכור אותו ואף להרוג אותו (אם אין מספיק אוכל לספק את צרכי המשפחה למשל).

 

השליטה המוחלטת הזו, לעומת זאת, גרמה גם לכאבי ראש- כל פשע שביצע בא הבית, ראש המשפחה היה אחראי. מה זה אומר מבחינת המשחק?- זה משנה הרבה דברים. לא עוד חבורות הרפתקנים דופקים על בתים בהם מכניסים אותם ומארחים אותם כלום מלבד גבר, אישה ושני ילדים. מהיום כל החמולה יושבת ושומעת איך ההרפתקנים כמעט פוחמו על ידי דרקון!

 

בזמן האימפריה המצב השתנה. הרומאים הפנימו את העצמה שיש במשפחה אחת גדולה וטובה ונקטו באמצעים להגדיל את אילן היוחסין שלהם. לנשים ניתן כוח גדול הרבה יותר שאפשר להם לשחרר עבדים, לעסוק בעבודה, לכתוב צוואות ולהחזיק אדמה. הרומאים נעזרו בגירושין, אימוץ, שכירת עבדים וכו' כדי להגדיל את המשפחה שלהם. "אקסים" היו חשובים מאד וכך גם ילדיהם (בניגוד מוחלט לימינו).

 

חתונה!- תביאו צ'קים!

שני הצדדים צריכים להיות מבוגרים. החתן צריך היה להיות לפחות בן 14 והכלה בן לפחות בת 12. מכיוון שגירושין לא היו מוכרים להם, בחירת בן את בת הזוג היתה מבצע שנעשה בקפידה. נישואין בתוך המשפחה היו אסורים עד לדרגה רביעית וכן נישואין עם משפחה קשורה בקשר נישואים.

 

הסכמה: כן, האנושות התפתחה מאז אותו אדם קדמון שסחב את בת זוגתו בשערה אל תוך המערה וברומא כבר היו צריכים להראות הסכמה, אפילו 3 פעמים!

הפעם הראשונה היתה צריכה להיות לפני החתונה. מספיק שהזוג נראה מחזיק ידיים בציבור- די היה בזה כדי להוות הסכמה דו צדדית. פעם שניה שהיה צריך להציג הסכמה היא בזמן החתונה ופעם שלישית לפני הכניסה לבית החדש.

 

הכלה הביאה מאוצרות משפחתה- בעלי חיים, עבדים, כסף אוכל וכו' כל אלה עברו לבעלות בעלה.

 

טבעת נישואין היתה , כמו היום, נענדת על האצבע השלישית ביד שמאל וזאת מפני שהרומאים האמינו שעצב עובר מאצבע זאת ישירות למוח. תקופת אירוסין לא היתה חובה על פי חוק אבל לשם היחסים הטובים- עדיף.

 

הכנות לחתונה היו נעשות כמו היום. הכלה לעתיד היתה נותנת את משכית הילודה שלה לאביה ומוסרת את חפציה לביתה. האימא היתה מלבישה אותה בטוניקה ארוכה שהיתה תפורה מבד אחד. צעיף בצבעי אש עטף את ראשה ועל מותניה היתה קשורה חגורה "הקשר של הרקולס" (בתרגום מילולי). את החגורה הזו רק הבעל היה רשאי לפתוח. מעל הצעיף קושט הראש בפרחים שעל הכלה היתה לקטוף לבדה.

 

הטקס עצמו השתנה מטקס לטקס אבל העקרונות נשמרו. בדרך כלל הטקס נערך בבית הכלה. היו זקוקים לעדים, בדרך כלל עשרה, על מנת שהטקס יהיה חוקי. הזוג היה ניצב מול הכהן והכלה היתה צריכה להראות הסכמה בשנית (הוזכר למעלה)- ההסכמה היתה על ידי משפט שחזר על עצמו לא משנה מי היו הזוג: "מתי ואיפה שאתה תהיה גאיוס, שם אני אהיה גאיה". לאחר מכן הזוג היתה מתיישב ומנחה היתה מוצעת לאל יופיטר. בדרך כלל מנחה זו היתה עוגה, וזאת היתה נאכלת לאחר מכן על ידי האורחים, שלאחר הטקס, באו וברכו את הזוג.

 

מסורת מאד דומה למסורת בימינו.

 

לאחר הארוחה הגיע החלק בו הבעל היה צריך לקחת את אשתו לביתו ולא הנישואין אינם חוקיים. לא היתה חובת נוכחות אבל הרבה אנשים הצטרפו לשם ההנאה. בלילה היו מגיעים מחזיקי לפיד וחלילנים לבית אב הכלה. האימא היתה מחזיקה את הבת והבעל היה צריך לקחת את אשתו בהעמדת פנים של כוח.

לאחר מכן היתה תהלוכה אל בית החתן כשבדרך הועפו בוטנים- בדומה לזריקת האורז בימינו.

 

כשהגיעו לבית הכלה חזרה על ההסכמה ואז החתן הרים אותה מעל מפתן הדלת ונכנסו פנימה, סוגרים את הדלת בפני הקהל- רק אורחים מוזמנים הורשו להיכנס. בבית הבעירה הכלה את האש על ידי לפיד הנישואין שנישא לפניה לאורך כל התהלוכה ואז כובה הלפיד ונזרק אל ההמון שהסתער עליו (כמו הפרחים של היום).

 

אלו היו הנישואין בחיי רומא. חשוב לזכור שמאורע זה הוא אחד מהמאורעות החשובים ביותר בחיי האדם והוא בהחלט יכול להופיע בקמפיין שלכם, באם זה הרפתקה שבמרכזה יש נישואין, באם זו דמות בקמפיין או סתם אירוע בעיר.

 

אלוהים נמצא בקטנות- כדאי שגם אתם.

 

אמיר