רומן פולנסקי נגד השטן

מאת: ניר וזיו קיטרו

 

סרט: השער התשיעי

במאי: רומן פולנסקי

שנה: 1999

 

בפעם הראשונה שראיתי את הסרט התאכזבתי מאוד, לא מהסרט עצמו, ממש לא. התאכזבתי מהצורה בה מצאה העלילה את סופה, משהו לא היה נכון, כמעט מאולץ, טוב אבל מאולץ.

לאחר שקראתי את הספר (שהייתי בטוח שיעלה פי כמה וכמה על הסרט) הבנתי מדוע ההרגשה הזו הייתה שם, יצאתי לראות את הסרט שוב ואז התיישבתי לכתוב את הדברים אשר אני מביא לפניכם.

 

מספר דברים לפני שנתחיל. הספר (ששמו המקורי הוא "מועדון דיומא" ואת הביקורת עליו ניתן למצוא בגיליון זה) כמו בהרבה מקרים, עולה על הספר בכל. הוא יוצר עלילה טובה יותר, דמויות טובות יותר, קצב טוב יותר וקורנת ממנו עוצמה שלסרט חסרה. כאשר רואים את הסרט (לאחר קריאת הספר) מגלים שני דברים: האחד שמישהו פספס פה ובגדול והשני הוא שרומן פולנסקי גאון למרות הבעיות הקיימות בתסריט.

 

זהו סיפורו של דין קורסו (מי שקרא את ביקורת הספר יבחין בשינוי בשם, אני רוצה להרגיע אתכם כבר עכשיו ולומר ששינויי השמות מתקיימים בכל מקום בסרט), דין הוא "צייד ספרים". מומחה לכל התחום הזה של "ספרי עתיקות". עבודתו שולחת אותו בחיפוש אחרי ספרים אבל לא סתם ספרים כי אם ספרים עתיקים, ספרים שהודפסו ונכרכו לפני מאות שנים, ספרים שיש להם היסטוריה וייחוד.

 

דין מאתר ספרים עבור לקוחותיו, עורך את המשא ומתן ואף מאמת את מקוריותם של הספרים האלו, הוא עושה כל זאת בתמורה לסכומים נאים מאוד, 10% מערך העסקה המתבצעת ועל פי צורת החיים שלו נראה שהעסקות הללו מגלגלות סכומים יפים בהחלט.

דין קורסו הוא מהטובים שבציידי הספרים וככזה הוא עובד עבור הלקוחות הכבדים ביותר. הוא נאמן, מקצועי ומסוכן עד מאוד.

 

ג'וני דפ משחק את דין קורסו ואני חייב לציין שהליהוק היה במקום. הדמות הרזה המקסימה, הרצינית עד מוות מתלבשת כמו כפפה על יד. חבל שהליהוק בשאר הסרט לא היה מוצלח כל כך. מול דפ משחקים מספר שחקנים לא מוכרים במיוחד שעושים עבודה יפה מאוד בהבאת דמויות הנייר אל מסף הכסף, אם כי אינם דומים כל כך, מבחינה חיצונית, למקור הספרותי.

דבר זה לא צריך להפריע כלל וכלל למי שלא קרא את הספר ויכל להיות מטרד קל עבור אלו שכן עשו זאת.

 

הסרט עצמו עושה לספר אבל בסופו של דבר. רומן פולנסקי לקח חלק מסוים ולא מרכזי הקיים בספר והפך אותו לעלילה המרכזית. בעודו עושה את הפשע הנורא הזה הוא ממשיך ומוסיף חטא בצורה של עיוות העלילה המרכזית של הסיפור והפיכתה לכלי עזר לסיפור אותו החליט הוא להציג. התוצאה מעניינת וכשרונו של פולנסקי מוכח בסופו של דבר שכן מי שלא מכיר את הספר לא מבחין בניתוח שנעשה, הצלקות בלתי נראות אבל בכל זאת... משהו היה חסר, אותו משהו שגרם לי להרגיש בסופו של הסרט שהערימו עלי וסתם בזבזתי את זמני.

 

העלילה נעה אחרי חיפוש, משימה אותה קיבל דין קורסו מידי בוריס בולקן (וארו בורחה בספר, מדוע שינו את השם? אין לי צל של מושג), מומחה מספר אחד בעולם להיסטוריה, התורה והרעיון שעומדים מאחורי הדמות הנוראית של לוציפר, כוכב השחר, השטן בכבודו ובעצמו. בולקן מכניס את קורסו בסודו, ספר אותו רכש לאחרונה, ספר שמשלים ספרייה שרבים היו מוכנים להרוג על מנת להשיגה. הספר "תשעה השערים לממלכת הצללים" מאת טורקייה, שנת 1666. שלושה עותקים קיימים בכל העולם, השרידים האחרונים שניצלו מאש האינקוויזיציה.

 

בולקן מגלה לקורסו שלמעשה יש עותק אחד בלבד שהינו מקורי ומכיל את סודו של טורקייה. נראה שהעותק אותו מחזיק בולקן אינו המקורי, כיצד גילה זאת המיליונר? קורסו יכל רק לחשוד, משימתו של קורסו תהייה לחקור את שני העותקים האחרים ואם יגלה שאחד מהם הוא המקורי עליו להשיגו, בכל מחיר.

החקירה תשלח את קורסו לאירופה, פורטוגל וצרפת, שם נמצאים העותקים האחרים. קורסו לוקח על עצמו את המשימה, לא יודע שסתם את הגולל על שיבתו לחיים רגילים.

 

בצפייה השנייה (זו שנעשתה אחרי קריאת הספר) ראיתי באיזו חכמה שינה פולנסקי את מהלך העלילה המקורית. כיצד יצר כת סודית של מיליונרים במקום בו הייתה קבוצה שתפקידה היה שונה לחלוטין בספר. כיצד לקח דמויות שכל קשר ביניהן לבין העלילה אותה העדיף לספר הוא מקרי והפך אותן למניעות את הסיפור. שימוש בסימנים קטנים שהיוו תפנית בעלילה המקורית וכעת קבלו משמעות אחרת לחלוטין.

 

הגבר הכהה בעל שיער הפלטינה, המיליונרית המסוכנת, הנערה הצעירה בעלת העיניים המכשפות, כיצד כל אלו קשורים לחקירתו של קורסו? מדוע אחיו הקרובים אליו מוצאים את עצמם ללא רוח חיים? עד לאן ילך בוריס בולקן על מנת להשיג את מבוקשו? אלו שאלות חשובות מאוד שהתשובה להן מגיעה רק לקראת סוף הסרט.

 

בסופו של דבר הספר שווה צפייה, הוא מהנה ומעניין ויכל לתת רעיונות רבים לאלו שמחפשים עלילה למשחק, השחקנים שנבחרו הם טובים ואין חלקים בהם אתה יושב מול המסך ורוצה לירות לעצמך בראש בגלל ש"הרע" מדקלם את שורותיו, התפתחות העלילה טובה ויוצרת מתח רק חבל שהסוף חולף על פנייך במהירות רבה כל כך.

דבר נוסף שהרגיז אותי הייתה סצינת הסקס, כל כך במקום בספר ונראית כאילו פולנסקי אמר לעצמו "וואללה לא ראינו שדיים בסרט, בוא נדחוף את זה עכשיו" כאשר יצר את הסרט.

 

הסרט מקבל JJוחצי לא מעבר לזה, ראינו כבר טובים יותר ויחד עם זאת לא מגיעה לסרט קטילה רצינית ביותר.