בניית הקבוצה – אינטריגות פנימיות

מאת: אבי סבג

 

גם הקבוצה המגובשת והמלוכדת ביותר מורכבת בסופו של דבר מכמה אינדיבידואלים, אנשים שונים בעלי רצונות וצרכים שונים ואפילו מנוגדים. לעיתים דחופות אנחנו נוטים להתעלם מהעובדה הזו ולהתייחס לקבוצת הדמיות כאל מקשה אחד. בהתייחסות זו אנחנו מאבדים שני דברים, הראשון הוא שיקוף המציאות, שכאמור שונה מאד ובכל קבוצת אנשים ישנם ניגודי אינטרסים וחיכוכים בין החברים השונים. הדבר השני שהולך לאיבוד הוא מקור מעולה לרעיונות וכיווני עלילה מרתקים.

 

אומנם השחקנים הם אלו הבונים את הדמויות וחשוב להרשות להם את החופש המרבי לבחירה וליצירתיות אך זה לא סותר את העובדה שמעורבות המנחה בתהליך חשובה לא פחות. ברור לנו שהמנחה ירצה לעקוב אחר בניית הדמות כדי לוודא שאין חריגות מהמגבלות שהוא הציב או שיש הקפדה על עקרונות אותם הגדיר למערכה. מובן מאליו שזו הדרך הטובה ביותר שלו להכיר את הדמות ולשמוע מהשחקן איך הוא תופס אותה. אנו גם נצפה ממנחה טוב להבטיח שהדמויות עמוקות ומגובות ברקע ואישיות מלאים.

 

מלבד כל אלה יש לכל מנחה רצונות משלו, ברור שהוא ירצה להבטיח שהדמויות מתאימות לאופי המערכה אבל האינטרסים שלו כמנחה לא מסתיימים בזה. באותה מידה שיקפיד על כל המאפיינים שהזכרתי הוא יכול לנסות ולהשפיע על בניית הדמויות על מנת שהשילוב שלהם לכדי קבוצה אחת ייצור אינטראקציה מעניינית ככל שניתן. קבוצה הומוגנית אולי נוחה לניהול ושליטה, קל יותר לכוון אותה ואפשר לסמוך על קצב פחות או יותר קבוע של קידום עלילה. מצד שני אני יכול להבטיח לכם ששתילת כמה אינטריגות שנבחרו בקפידה בין הדמויות היא מתכון בטוח למשחק מרתק.

 

למרות דברי הקודמים חשוב להבהיר שאני לא מפחית מחשיבות הקבוצה או מהערך שאני מקנה לשלמותה. אחד התפקידים המרכזיים של המנחה הוא לחבר את קבוצת הדמויות ולהפוך אותם לאיזשהו צוות הפועל למען מטרה אחת משוטפת. במשחקים חד פעמים או מערכות קצרות מאד אולי ניתן לוותר על זה, אבל במערכה מתמשכת זה הכרח שאי אפשר בלעדיו. בהפשטה, הרעיון הוא ליצור רמת מתח בין הדמויות מבלי לגרום לקרע שיפרק את הקבוצה. מטבע הדברים הקו בעניין הזה דק מאד אבל ההליכה עליו שווה את המאמץ.

 

הקונפליקט הקלאסי ביותר אותו רבים מיישמים, הוא איבה וחשד על רקע תרבותי, דתי או אתני. דמות המגיעה מגזע ומחברה מסוימת בה היא חונכה לשנוא, לבוז או לחשוד באוכלוסיות ספציפיות, דוגמת הקלישאה השחוקה על גמדים שונאי האלפים. אפשרות נוספת, תהיה דמות שעברה חוויה טראומטית כלשהי שיצרה בה את הגישה, דוגמת הסייר שאורקים שחטו את משפחתו, אם נמשיך בקלישאות. שתי הדמויות תקשנה מאד להסתדר עם אלף או אורק בקבוצה. אלא שהרבה יותר קל לשנוא מרחוק וברגע שנפגשים פנים מול פנים עם מושא השנאה שלך, לא תמיד תראה לנגד עינך את התגלמות כל הרוע בעולם כמו שהטיפו לך כילד.

 

יכול להיות מעניין מאד לראות סוחר עבדים מלא אמונות טפלות וגזען לומד להעריך את שחום העור, חברו לקבוצה, לאחר כמה חודשים של תלאות משותפות לאורכו ולרוחבו של המערב הפרוע. מעניין לא פחות יהיה לראות כיצד שני בנים לבתי אצולה יריבים נאלצים לשתף פעולה כדי להגן על מולדתם מפני הפולשים הברברים או לעקוב אחרי נווט שובינסט שלומד לקבל פקודות מהטייסת הקשוחה שלצדו. בקונפליקט מהסוג הזה, אם הדמויות לא ירצחו אחת את השניה בתחילת הדרך, תהליך ההתקרבות וההפשרה בין הצדדים הניצים רק ילך ויתפוש תאוצה. אין כל חובה להגיע למלודרמות דביקות בהן הם הופכים לחברי נפש, גם יחסים ידידות קרירים יכולים להספיק.

 

יריבות קשה יותר עשויה לנבוע מרקע אידיאולוגי מנוגד. דמויות בעלות דעות מוצקות על איך העולם והאנשים בו אמורים להתנהל, כיצד צריך לנהוג בכל מצב ומהם הערכים והעקרונות שאמורים להכתיב את ההתנהגות, עשויות להיות מאד קנאיות לאמונות שלהן ומאד לא סובלניות כלפי אמנות שונות. כולנו מכירים את החיכוכים בין אנשי הימין לאנשי השמאל בארץ, פערים כאלה התקיימו לכל אורך ההיסטוריה וכנראה שימשיכו לנצח כל עוד בני אדם יהיו חופשים לחשוב ולהביע את דעותיהם. כאשר אמונות אלו גובלות בפנטיות קשה מאד להאמין שדמויות בעלות דעות מנוגדות לחלוטין יצלחו להסתדר, אך במקרים פחות קיצוניים יכול להיווצר שילוב מעניין.

 

האידיאולוגיה יכולה להיות פוליטית ולגעת, כמו אצלנו בארץ, בעיקר במדיניות החוץ ובנושאים ביטחוניים, או דווקא להתמקד בנושאים כלכלים חברתיים כמו במאבק בין סוציאליזם לקפיטליזם המתנהל כיום בכל מדינות המערב. התנגשויות מעניינות נוספות יכולות להיווצר בין שוחרי איכות הסביבה לאיילי הון או אנשי תעשיה המנצלים את משאבי הטבע, בין ילדי פרחים פציפיסטים לאלו הרואים עצמם כפטריוטים המגינים על המולדת ובין שוחרי הקדמה המעונינים לשבור את כל המוסכמות לבין השמרנים המעונינים להגן על הערכים הישנים והטובים שבעיניהם מהווים את בסיס החברה.

 

סיטואציה שונה תיווצר במפגש בין דמויות בעלות ערכים מנוגדים, התוצאה ברוב המקרים, תהיה קיטוב רב עוצמה. בניגוד לאידיאולוגיה לא מדובר באיזושהי תורה מובנת או מוכרת אלה קובץ עקרונות אישיים הרבה יותר על פיהם הדמות מנהלת את חייה. קשה לדמיין לוחם חופש אידיאליסט מתחבר עם שכיר חרב הפכפך המוכר את נאמנותו למרבה במחיר, אבל בנסיבות המתאימות זה עשוי להתרחש. ידידות בין מתנקש מקצועי לרופא אלטרואיסט המקדיש את חייו להצלת חיים תדרוש הסבר משכנע במיוחד, כמו קשר בין שופט בית המשפט העליון לעבריין מורשע. לעומת זאת בהחלט יתכן שלאור מטרה משותפת ולנוכח צורך באמת חזק חילוקי הדעות יושמו בצד.

 

הסוג האחרון של יריבות עליו אני רוצה לדבר הוא היריבות האישית. מתישהו בעבר, שתי הדמויות נפגשו משני צדדי המתרס, פעלו אחת כנגד השניה, והן נוטרות טינה מאז. המאבק יכול להיות תחרות על ליבה של נערה, על תפקיד או על מעמד נחשק. ייתכן ובאותו מפגש אחד הצדדים נפגע בשוגג או במזיד ע"י האחר, או אולי מאשים אותו בטעות באותה הפגיעה. תהיה הסיבה אשר תהיה היריבות האישית היא, בדרך כלל, רבת עוצמה ועמוקה ומלבד העניין הטבעי שהיא יוצרת היא גם מאפשרת יצירת רקע משותף לדמויות. רקע כזה כרגע מהווה בסיס לסכסוך, אך בעתיד עשוי להיות הבסיס לשובה של הידידות.

 

מעבר לכל אלה, חשוב לזכור שניתן ליצור מתח בין דמויות לאו דווקא ע"י ניגוד אלא באמצעות משיכה. שילוב של דמויות שבניהן קיים קשר רגשי כלשהו או אפילו רק רצון של אחד הצדדים ליצירת קשר שכזה, עשוי להוביל לסיטואציות מעניינות באותה מידה. המתח והמשיכה המיניים בין מאלדר לסקאלי, מתח עליו הקפידו לשמור לאורך עונות ארוכות, הוא דוגמה מצוינת לשימוש בכוח שתמיד היה ברקע האירועים, כמעט אף פעם לא התפרץ, אבל בהחלט השפיעה על התנהגות שתי הדמויות.

 

קשר אחר יכול להיות יחס של מורה ותלמיד או אב ובנו. מערכת יחסים בה אחת הדמויות מרגישה צורך חזק להוכיח את עצמה שוב ושוב בכדי לזכות בהערכת האחרת, או לחילופין דווקא להתמרד ולפעול בצורה מנוגדת לדרך המוצבת בפניה. מערכת יחסים שכזו עלול ליצור בדמות דחפים שיובילו אותה, אם הם חזקים מספיק, לסכנות וסיבוכים. הבלש הצעיר המנסה להרשים את שותפו הוותיק ומנסה לפתור בעיות בכוחות עצמו, ללא גיבוי, הוא דוגמה טובה. כמו גם האח הצעיר שמאס בעובדה שכל הזמן משווים אותו לאחיו הבכור והמוצלח ולכן מנסה להתנקם בו ובעולם כולו.

 

את כל סוגי הקשרים הללו ניתן לסווג לשתי קבוצות עיקריות על פי השפעת על התנהגות הדמויות: ניגוד/שוני במטרות וניגוד/שוני בדרך להגשמת המטרות. למרות שחילוקי דעות באשר לדרכי הפעולה הנכונות עשויים ליצור סכסוכים רבים במהלך החיים המשותפים של הדמויות ועלולים להוביל לויכוחים מרים, הרי שברוב המקרים (אלא אם ממש הגזמנו בניגוד בין הדמויות – פלאדין ומתנקש בקבוצה אחת) הם ניתנים לגישור. קבוצה בה סוכן ביון אחד מעוניין לנהל חקירה "לפי הספר" בעוד שותפו מצודד בשימוש ב"לחץ פיזי מתון" תעבור כמה מריבות מאד קולניות, אבל סביר שהשניים ילמדו להסתדר בניהם מפני שכנראה שהחיים (או במקרה שלנו המנחה) ילמדו אותם שהדרך הנכונה נמצאת באמצע.

 

לעומת זאת קבוצה בה לדמויות יש מטרות מנוגדות לחלוטין תתקשה מאד לתפקד לאורך זמן ולכן אלא אם בכוונתו לשסות את הדמויות אחת בשניה עדיף להימנע ממצבים שכאלה. על אף כל השוני שאני ממליץ ליצור בין הדמויות ולמרות ההתעקשות שלי על ניגודי אינטרסים בניהם ברור לחלוטין שלכל הדמויות בקבוצה צרכיה להיות לפחות מטרה עיקרית אחת משותפת. ניתן לעשות זאת בדרך הפשוטה והטובה בה לכל הדמויות יש מטרה אחת שבאמת משרתת אינטרס המשותף לכולם. אויב משוטף, צורך זהה או יעד אחד חזק מספיק הכופה על כולם התקדמות בכיוון מסוים ומסיט את הדעת מהויכוחים שמתגמדים נוכח חשיבות המטרה.

   

האפשרות המורכבת יותר היא לתת לדמויות מטרות שונות אך משתלבות או משלימות. לכל אחת מהדמויות תהיה אומנם מטרה שונה, אך הדרך להגשמתן תלויה במטרות האחרים או שהשגת המטרות השונות תביא בעצם לתוצאה אחת המהווה מכלול שלם. לדוגמה: מהפכן אידיאליסט המעונין לחשוף את השחיתויות בחצר המלוכה ולצדו בן אצילים מבית יריב לבית המלוכה ששאיפת חייו היא להחזיר לעצמו את זכות אבותיו ולשוב לשלוט בממלכה. המניעים של שתי הדמויות שונים מאד, האחת פועלת למען מה שבעיניה הוא טובת הכלל ואילו האחרת מבקשת את טובתה האישית, אך שניהם למעשה מעונינים לערער את מעמדו ואמינותו של המלך הנוכחי ושניהם ישמחו לראות אותו מודח.

 

הקבוצה היא המרכיב הבודד המשפיע ביותר על ההנאה במשחק ולכן אסור להתעלם מהפוטנציאל העצום המגולם בהרכבת קבוצת דמויות המשתלבת היטב וביצירת מערכות יחסים מעניינות. לדעתי המנחה חייב להיות מעורב ולהשפיע על בניית הדמויות כדי להבטיח שהקבוצה שתעמוד בפניו תהיה בסיס טוב לפיתוח המשחק. מלבד התהליכים המתרחשים בכל דמות טובה במרוצת המערכה, ובנוסף לתמורות המתחוללות בעולם מסביב, צריך לשים לב למישור הנוסף - שהוא השינויים שחלים בקבוצה עצמה. במשחק תפקידים טוב הדינמיקה הקבוצתית תופסת חלק נכבד ומרכזי מהעלילה, ומה יותר טוב מתהליך התקרבות בין שתי דמויות שהתחילו את דרכן כיריבים.