בניית הקבוצה – ייעוד

מאת: אבי סבג

 

עיניה של מלינה נקרעו לרווחה. ברגע, הוסרו מעליה כל ערפילי השינה והיא היתה ערה, ערה לחלוטין. בחוץ ירח של אמצע החודש זרח במלא הדרו וצבע את הכפר באורו הנוגה. עברו כמה רגעים עד שהבחינה שגופה רעד והיה מכוסה בזיעה קרה. היא ניסתה להסדיר את נשימותיה אך המאמץ היה עקר. החלום המוזר פקד אותה שוב והפעם, היה ברור כשמש. כל האותות הקדושים הופיעו. אין טעם להכחיש, ידעה מלינה, היא נקראה אל חיק האלה.

 

בגיליון הקודם הזכרתי את חשיבותה של מעורבות המנחה בשלב בניית הדמויות ואת תפקידו המכריע בגיבוש הדינמיקה הקבוצתית בין הדמויות, וסקרתי את האפשרויות העומדות בפני המנחה ליצירת מערכות יחסים מעניינות. אך גם לאחר שהמנחה דאג ליצור קבוצה מעניינת, תפקידיו בעיצוב הקבוצה אינם קרובים לסיום. אחד הדברים החשובים ביותר הוא קישור של כל דמות לעלילה באופן עמוק ככל שניתן, יצירת מחויבות כלפי אחד הצדדים בקונפליקט ולא פחות חשוב, הבטחת "זמן מסך" לכולם.

 

בכל קבוצת אנשים ישנה חלוקת תפקידים טבעית ואפילו בלתי מודעת בין החברים. אם תנסו לנתח את מעגלי החברים הקרובים שלכם תיווכו עד כמה זה נכון. התפקידים האלה משתנים מקבוצה לקבוצה אבל תמיד קיימים ברקע. כמעט בכל קבוצה ישנו מנהיג מסוג מסוים, לעיתים יש לו מעין סגן, לפעמים קיים ליצן חצר שאחראי על ההומור, פסיכולוג שלו מספרים את הסודות ומתייעצים איתו או הידען של הקבוצה אותו שואלים את השאלות. בכל פעם כשנוסף אדם חדש למעגל הוא לא ירגיש נוח עד שימצא את תפקידו בקבוצה.

 

רובה של הדינמיקה הזו תתרחש באופן טבעי במפגש בין הדמויות. בעיקר אם נעשה משחק תפקידים טוב. הדמויות ישתבצו לתפקידים החברתיים האלו ע"י תכונותיהן ומידת הכריזמה והדומיננטיות שלהן. בתהליך זה אין צורך להתערב אבל על בסיס ההתברגות הזו לתפקידים טבעיים בקבוצה המנחה יכול לבנות את תפקיד הדמות בעלילה. כמו תפקידים חברתיים ישנם גם תפקידים עלילתיים קלאסיים אותם כדאי מאד להתאים לדמויות. 

 

קביעת תפקידה של דמות בעלילה הוא אחד ממהלכי ההכנה המועילים ביותר שמנחה יכול לעשות בתחילת מערכה. אם הצלחת יחד עם השחקן להבין את הדמות לעומק, את המניעים והשאיפות שלה, את האופי שלה ואת תפקידה החברתי בקבוצה, תוכל לשבץ אותה לתפקיד מתאים בעלילה ולשפר מאד את ההנאה של כולם מהמשחק. יצירת תפקיד עלילתי מקלה על המנחה כמתכנן העלילה במשימה הלא פשוטה של קישור הדמויות להתרחשות, עוזרת למנוע חיבורים עלילתיים קלושים וכמעט מבטיחה שלכל דמות תהיה דרך לתרום את חלקה לסיפור.

 

ישנם שני סוגים של תפקידים עלילתיים. הראשון, הוא התפקיד הגלוי. איזשהו גורל או יעוד שתוכנן עבור הדמות והיא מודעת לו בתחילת הדרך או מתוודעת אליו במהלך המערכה. ייעודים כאלה מתאימים במיוחד למערכות המשלבות אלמנטים על טבעיים הכוללים יד המכוונת את המהלכים בעולם ויכולה לקבוע את גורל בני התמותה. בשיטה זו יעודה של הדמות הוא חלק בלתי נפרד מאישיותה ומהעלילה עצמה. הדמות יכולה לנסות לממש את המסלול שיועד בעבורה או לנסות לברוח ולהסתתר מפניו כפי שעשו רבים מגיבורים הגדולים.

 

הסוג השני הוא יעוד סמוי המשרת את המנחה בלבד. יעוד שכזה אינו חלק מהעלילה ולמעשה מייצג רק את החלטתו של המנחה על חלקה של אותה דמות במערכה שלו. הדמות לעולם לא תדע שנקבע לה יעוד כל שהוא ומפני שלא מדובר בחלק מהמשחק. יעודים מסוג זה נוטים להיות פחות טוטליים ודרמטיים מאשר היעודים הגלויים ולפעמים רק מבטאים את רצונו של המנחה לבסס חלק מסויים במערכה על דמות מסויימת. הגבול בין שתי האפשרויות אומנם דק בחלק מן המקרים, אבל עדיין קיים.

 

ידה של אימה רעדו כאשר חיבקה אותה בפעם האחרונה ורטט התגנב אפילו לקולו של אביה כשנשק על מצחה ואיחל לה הצלחה. היא צעדה אל עבר השער בנוקשות ולא העיזה להביט לאחור שכן ידעה שפניהם של הוריה ימוטטו את חומות השליטה עצמית בהן הקיפה את עצמה.

היא נכנסה אל החדר. שם, לאורה של שמש בוקר ראתה עוד שש נערות מפוחדות כמוה עומדות ועל פניהן ציפייה דרוכה.

"שבע תתייצבנה בשעריי" לחשו שפתיה את המזמור העתיק "ואחת ויחידה תענוד את הנזר". 

 

ישנם יעודים רבים אותם ניתן לתכנן לדמויות, הן מהסוג הגלוי והן מהסוג הסמוי. ריכזתי כמה מהדוגמאות הקלאסיות ביותר:

 

קפיצת הדרך

מאז ומעולם דיברה האגדה העתיקה אל אדם שיבוא ויעשה את מה שכיום היינו בלתי אפשרי. אדם שיתעלה מעל מגבלות הגוף והנפש ויחצה את חומות המציאות. לו, לאותו אחד יחיד ומיוחד, נועד תפקיד גורלי בתולדות העם או אף העולם כולו. ביאתו תביא שינוי אדיר, תבשר את סיומו של עידן אחד ותחילתו של אחר. הוא תמיד ניחן בכוחות על טבעיים והם תמיד מאד חריגים בעוצמתם ובהשפעתם. לקפיצת הדרך נועד תפקיד מרכזי מאד ובדרך כלל המערכה כולה תבנה סביבו, המוני אנשים ייחלו לבואו ורבים אחרים יבקשו את מותו. ברוב המקרים הוא אינו מודע לגורלו מתחילת הדרך ונחשף לייעודו רק כאשר "הגיעה השעה".

דוגמאות לגיבורים שכאלה הם פול אטריידיס מחולית, הספרים ממנו נלקח השם לייעוד. דוגמה נוספת היא ניאו ממטריקס.

 

מביא החורבן

גורלה של המשפחה, העיר, הממלכה או המדינה נחרץ לחורבן עוד משחר הזמן ובאותה נשימה נקבע בכוכבים גם שמו של זה שיביא את האסון. זוהי טרגדיה של מוות ידוע מראש, כל יודעי הדבר מודעים לעתיד להתרחש מלבד מבין החורבן עצמו. יעוד זה הוא יפה ועוצמתי במיוחד מפני שהדמות, כמעט תמיד, תביא את החורבן אל שערי ביתה שלה ותגרום למותם של יקירה. מביא החורבן הוא בדרך כלל בין למעמד גבוה, אציל או משהו מקביל לזה במערכה, למרות שבמקרים רבים חי את חייו הרחק ממורשתו בגלל החשש מהסוף המר אות ניבאו הנביאים.

ניתן למצוא כמה דוגמאות ליעוד זה במיתולוגיה היוונית כאשר המפורסם שבהם הוא פריס שחי את חייו כרועה צאן מפני שניבאו יביא את חורבנה של טרויה, אלא שאת הגורל לא ניתן לשנות.

 

הגואל

בתרבויות רבות, כולל שלנו, ישנו תאור של אדם שיביא עמו את הגאולה השלמה ואוטופיה המושלמת לעם ולאנושות כולה. אנו קוראים לו המשיח ואצלנו הוא שליחו של אלוהים, אך אין כל חובה שזה יהיה כך בכל מערכה. הגואל יוכל להיות אדם בשר ודם, ללא יכולות מיוחדות מלבד אולי יכולת הנהגה נדירה וחזון. את כל השאר תעשה התקווה שמניעה את המון המאמינים שיתקבצו מאחוריו. השינוי שיביא הגואל יכול להיות פשוט כמו שחרור העם מעולו של השליט העריץ או השלטת שלטון חופשי ושוויוני בארץ או אפי וגרנדיוזי כמו הבסת האל המרושע וסיום שלטון האופל בעולם.

ישנם לא מעט גואלים בתולדות עמנו, אישים כמו משה רבנו או בר כוכבא מתאימים לתיאור אך גם גריון מסדרת הבלגריאד של דיוויד אדינגס.

 

הנביא

מאיזו סיבה עלומה בחרו האלים לגלות לו את כוונותיהם וללחוש על אוזנו את שהם מתכוונים לעולל לעולם. הוא רואה את העתיד, בחלומות, חזיונות או שיחות ישירות עם האלים. יכולת זו היא חרב פיפיות, ברכה מהולה בקללה. בדרך כלל החזיונות אותן יראה הנביא יהיו קודרים ומעטים הם האנשים שירצו לשמוע את דבריו ולכן ברבים מן הסיפורים הנביא הוא מנודה ודחוי. מצד שני לראיית הנולד יש עוצמה אדירה שהפכה את הנביאים ליד ימינם של חלק מהשליטים. הנביא, אם ינוצל כהלכה ע"י המנחה יכול להיות ערוץ נפלא להעברת מידע לדמויות ולקידום העלילה.

הנביאים הופיעו ברבים מסיפורי התנ"ך והמיתולוגיות השונות. המעניינים שבהם היו אליהו או יחזקאל מהתנ"ך וקסנדה שחזתה את נפילה של טרויה אך איש לא האמין לה במיתולוגיה היוונית. 

 

המגונן

לוחם אציל נפש ונאמן למטרה המוכן למסור את נפשו למען הגשמתה ולהגנה על חבריו לדרך. לעיתים ייעודו מביא אותו עד לסוף הדרך ועד לעימות האחרון עם כוחות האויב, אך לעיתים דחופות יותר הוא מממש כבן הלוויה לזה אשר עליו נגזר להילחם בקרב האחרון. הוא תמיד מודע לגודל השעה וגודל הסכנות העומדות בפניו ומאיימות על חבריו ועליו אך לעולם לא נרתע. גם אם הוא לא עונד סמלים פורמליים כל שהם הוא אביר במלוא מובן המילה ובכל תקופה בהיסטוריה. במקרים רבים, כאשר הוא משמש בן לווויה הוא אכן נופל בקרב ההגנה ומת מות גיבורים מעט לפני העימות הסופי.

אחד היעודים הקלאסיים ביותר אליו משתייכים סער בהיר- להב מרומח הדרקון ולסנסלוט מאגדות המלך ארתור.

 

המדריך

הוא תמיד עומד לצדו של הגיבור המיועד ומשמש לו משענת תומכת. לעיתים הוא אוצר ידע רב נסתר ורב ערך ולעיתים רק חכמת חיים והגיון פשוט. הוא תמיד בוגר יותר ומנוסה יותר מהגיבור עצמו אך גם הוא נדרש ללמוד עוד רבות בטרם יוכל לבצע את התפקיד שההיסטוריה הועידה לו. אישיותו יכולה להיות מסוגים שונים החל מהזקן המלומד והמיושב המקרין הילה של ידע וכלה בנווד הממולח שראה הכל והצלקות על גופו ונפשו הן עדות לניסיון חיים עשיר. בכל אופן, במקרים רבים, הוא שותפו הקרוב ביותר של הגיבור ולקשר בניהם יש חשיבות אדירה להצלחת המסע כולו. בבנית המדריך חשוב לא לאפשר לו גישה לידע רב מידי שכן אז הוא הופך לסוג השני של המדריך, זה שהוא חיצוני לקבוצה ואינו שותף מלא לאתגר.

דוגמאות הם מורפיוס מהסרט מטריקס ומשי מהבלגריאד. גנדלף של טולקין עומד איפשהו באמצע הדרך אל המדריך החיצוני ומרלין הוא דוגמה מושלמת שלו.

 

חייל הנבואה

מסלולה של ההיסטוריה נקבע כבר לפני אלפי שנים, המטרות נקבעו, שדה הקרב נבחר וכך גם הגיבורים שיתעמתו זה מול זה. גורלם סוחף אותם בכוח אדיר אל עבר אותו יעד בין אם הם רוצים בו ובין אם לא. הם הגיבורים שנבחרו וההיסטוריה תובעת הכרעה כדי להשיב את העולם למסלולו. בקטגוריה זו נכנסים סוגים רבים של תפקידי משנה שלחלקם ייחדתי פיסקה עצמאית, אך גם רבים אחרים שהמשותף לכולם היא העובדה שהם מוכרחים להתקדם במסע המפרך אל עבר הגשמת הנבואה. מאבקם הוא תמיד המאבק שבין המוכתב מלמעלה לבין הרצון וחופש הבחירה האנושי. למרות הערוצים העמוקים הקובעים ומכוונים את זרימת ההיסטוריה, רק מעשיהם והחלטותיהם יהיו אשר יקבעו את התוצאה הסופית.

 

גלימות אם המסדר נתפרו ביד אומן לפי מידותיה אך חונקות את גופה כאילו היו תכריכי מת. הכוהנת הגדולה העבירה לה את הסודות הנשגבים ביותר ולימדה אותה את השליטה במתת האלה. אך מה היא יודעת על החיים, אנשים יביטו בה בעיניים מלאות תקווה כדי שהיא תיתן להם עצה. כיצד תענה, כאשר תחת המעטה הזוהר מסתתרת ילדה רכה.

"והימים ימי תמורות ושעת מבחן", שרו מלאכים בחזיונותיה "ימי אש וגופרית".

"שלחי לי חכמה", התפללה חרישת אל אמה הרוחנית.

 

קביעת יעוד לכל דמות התגלתה כשיטה מעולה לניהול מערכה ארוכה ואני מאד אוהב להשתמש בה בכל סוגי המערכות שאני מעביר. מובן שהדגש החשוב ביותר הוא על בחירה נכונה של יעוד ווידוא שהוא אכן מתאים לדמות ומשרת את האינטרסים שלך כמנחה. ההחלטה על יעוד היא של המנחה בלבד מפני שחלק גדול מההנאה במערכה מבחינת השחקן תהיה הגילוי והחשיפה של מה שנכתב בכוכבים עבורו. הדוגמאות הקלאסיות לקוחות בעיקר מתחום הפנטזיה, אך בקלות רבה מאד מתאימות כל המערכות בהן נרצה לשלב אלמנטים של נבואה מתגשמת או אפילו רק תקוות עממיות לגאולה ולעתיד טוב יותר.

 

את קביעת היעוד כדאי לעשות לאחר הכרות של כמה מפגשים עם הנפשות הפועלות, דמויות ושחקנים כאחד. זאת מפני שחשוב להתאים את היעוד גם ליכולותיו של השחקן ולא רק לאופייה של הדמות. מובן שמצד שני אם, כמנחה, יש לך בראש את הרכב היעודים שאתה צריך לקידום המערכה שלך כדאי מאד לנסות לכוון בהתאם לכך את בניית הדמויות. אין שום רע בלדרוש שיהיה בקבוצה סוג של איש דת, קוסם או בעל כוחות פסי מפני שיש לך תוכניות גדולות עבורו.

 

ייעודכם מחכה לכם.