Kingdoms of Kalamr

מאת: ערן בן-סער

 

כל שחקן משחקי תפקידים יודע כי המשחק בעל מגוון העולמות הגדול ביותר הוא מו"ד על מהדורותיו השונות. אחרי הכל יש שם את העולם הבסיסי של מו"ד (הישן, שכחתי איך קוראים לו), את גרייהוק, ממלכות נשכחות, רומח הדרקון, שמש אפלה ועוד רבים. לרוע המזל רוב העולמות האלו, ואני מדבר על ה-Setting הבסיסי, לא המערכות שצצו בכל עולם, הם פשוט בינוניים ומטה, לפחות לטעמי. מעט מאד מהם לקחו את הפנטזיה מעבר למה שהיא יכולה להיות ברמה הבסיסית שלה.

 

מהפכת שיטת D20 מביאה את השינוי. חברות נוספות של אנשים שהדמיון שלהם נושא אותם למקומות אחרים יכולים להוציא עולמות מערכה לשיטת מו"ד 3 על פי קונספט החוקים הפתוחים. חברת Kenzer and Company, המוציאים לאור של קומיקס "אבירי שולחן ארוחת הערב" המוצלח, הוציאו לאור עולם מערכת פנטזיה חדש ומוצלח בשם "ממלכות קאלמאר". "ככה כותבים עולם" – זה מה שאמרתי בקול רם תוך כדי קריאת הספר. לא בגלל התוכן שלו, אלא בשל כמות המידע והפירוט שהצליחו להעביר לי בספר הזה, יוצרי עולמות אחרים היו יכולים ללמוד ממנו הרבה.

 

ראשית אסביר שמדובר בעולם מערכה – לא במערכה (כלומר זהו Setting ולא Campaign) אשר מכילה עלילה מובנית. אנו מקבלים כאן עולם משחק שלם, על תרבויותיו, גזעיו, הישויות המדיניות שבו וכיוצא בזה. עלילות אנו יכולים להמציא, או להמתין שיצאו מערכות לעולם מחברת Kenzer. זהו עולם משחק – מקום לאכלס בו את הרעיונות שלכם.

 

העולם מתרכז ביבשת מרכזית אחת, וכן אי גדול הנספח אליה, המחולקת לשישה איזורים עיקריים. חלקו הראשון של הספר מתחיל בתיאור סוגי בני האדם השונים החיים בעולם ושובר לנו תוך כדי כך את הרעיון שבני האדם הם אותו הדבר בכל מקום. זוהי תופעה ידועה של עולמות פנזטיה בינוניים – אך כך לא יהיה בעולם זה. יבשת Tellene היא יבשת גדולה (חישבתי קצת על פי קנה המידה שלהם – היא בערך בגודל של אסיה) ויש בה מקום לתתי גזעים רבים ושונים. אני חייב לציין  שדווקא כאן הרגשתי שטיפ-טיפה הזניחו את הדמיון הפורה, כל אחד מתתי הגזעים ניתן בקלות לשייך לתת- תרבות אנושית מעולמנו שלנו. הבראנדוביאנים הם בריטים, הקאלמארים הם רומאים, הדג'י הם סינים וכדומה. זה אומנם נפוץ ומקובל, אבל בהתחשב בשאר הספר ציפיתי למעט יותר.

 

לאחר מכן עובר הספר לתאר את ששת חלקי היבשת על העמים, התרבויות והמדינות שניתן למצוא בכל אחד מהם. זהו החלק, אגב, שגרם לי להגיד: "ככה צריך לכתוב עולם." כל פרק המתרכז באיזור מהיבשת נפתח בתיאור של האיזור, ההיסטוריה שלו והעמים השוכנים בו. לאחר מכן כל מדינה ומדינה מתוארת לעומק על פי אותם קריטריונים וכן גורמים נוספים טבעיים (כמו צרות השלטון, למשל). לאחר מכן בכל מדינה מתרכזים ומתעמקים במספר ערים חשובות ועיקריות, בדרך כלל הבירה והערים הגדולות האחרות.

 

אם אוכל לתת לכם דוגמא לאיך הספר "עובד" (ואני יכול, זה המאמר שלי) אציג לכם את הקריטריונים לפיהם מתארים עיר כלשהי: האוכלוסיה שלה (הן מבחינת כמות והן מבחינת חלוקה לסוגי אוכלוסין), מבט חטוף על העיר, השלטון המונהג בעיר (קטע חשוב למשחקים פוליטים מהסוג שאני אוהב), הכלכלה של העיר, הצבא השומר עליה, המקדשים והדתות שבה, הקוסמים והידעונים החשובים השוכנים בה, העולם התחתון בעיר ומקומות מעניינים נוספים. אם זה לא כל המידע שצריך, אז אני לא יודע מה כן.

 

לאחר תיאורי המדינות והערים הפרק חוזר לאיזור היבשת בו הוא דן ומרחיב עד מאד בעניין הטופוגרפיה שלו (יערות, הרים, גבעות, נחלים, אגמים וכו') כך שנוכל להכיר את האיזור טוב יותר גם ברמה הגיאוגרפית. אגב, מובן שכל פרק כזה נפתח במפה טובה של האיזור ובספר עצמו ניתן למצוא מפה גדולה מאד של היבשת כולה על מנת שיהיה נוח לשחק בה.

הפרק השמיני של הספר דן בארגונים עצמאיים – כלומר ארגונים שאינם קשורים למדינה זו או אחרת. לדוגמא ניתן למצוא שם את הפיראטים של מעבר סבימוהזיה, את מאמיניו של היוצר (מעין דת נרדפת המאמינה באל אחד. מוכר לכם?) או את אחוות השרשרת השבורה. תוסף מהנה לכל עולם מערכה.

 

הפרק התשיעי הוא אחד הפרקים החשובים בספר – זהו הפרק על השפות בעולם. לא רק שמתוארות בו שפות רבות – לכל קבוצות האדם וכן לדמויי האדם. הפרק מרחיב על מבנה כל שפה ומציג את האלף-בית של כל אחת מהשפות. ניתן למצוא בו גם דוגמאות לשמות הנפוצים בכל אחת מהתרבויות דוברות השפה – מה שיקל על המנחה להמציא שמות לדמויות שלו. אני לא יודע כמה מנחים יתחילו לכתוב מכתבים ופתקים לשחקנים על פי השפות והאותיות המוצגות בפרק – אבל אני בהחלט הייתי עושה זאת. זו לא השקעה גדולה וזה מוסיף המון למציאות המדומה של המשחק.

 

הפרק הבא מתאר את מגוון האלים העצום של העולם. עשו כאן עבודה מאד טובה, הפרוט עשיר, המגוון גדול והמידע עוזר להבין הן את האלים עצמם והן את הכהנים המשרתים אותם. יש לציין שהספר לא בהכרח קובע כי האלים אכן אמיתיים – הוא מתאר אותם על פי אמונות הכהנים שלהם, מנחה המעוניין להריץ כאן משחק יוכל לבחור אם אכן אלו אלים ממשיים או שמע יש אלים אחרים לגמרי (אם בכלל).

 

בנוגע לנספחים של הספר אני חייב להודות שמצאתי את עצמי עם תהיה פשוטה: למה לעזאזל הם נספחים? חלק מהם היו אמורים להיות פרקים, החשיבות שלהם מחייבת את זה. נספח מפת השמיים של העולם והגופים השמימיים המקיפים אותו (הירחים) אמור היה להיות פרק – זה מידע חשוב וחיוני. אותו הדבר נכון לנספח הערים – נספח הדן לא בעיר ספציפית אלא במהות מונח העיר בעולם. בנוסף, נספח חוקי העולם בו מתוארים חוקי המדינות החשובות השונות – נספח זה היה יכול להיות מחולק בין המדינות, אני אמור לקבל את המידע הזה בהתחלה, לא בסוף. בכל אופן זה לא כזה קריטי – המידע שם, מה זה משנה אם הוא קרוי נספח או פרק.

 

שני נספחים נוספים שיש לציין, והם בהחלט מתאימים לכותרת נספח, הם נספח הצבאות ונספח הדב"שים. הראשון מתאר את הכוחות הצבאיים השונים הפרוסים על פני היבשת ובשני דמויות חשובות שרצוי להכיר למי ששוקל להריץ מערכה בעולם הזה.

 

לסיכום גם אם העולם לא מרשים במקוריות שלו, זה "עוד" עולם פנטזיה, טוב, אבל לא יחודי, ההשקעה עצמה, מבנה הספר וכמות המידע שסופק לי לאורך 270 עמודיו הרשימו אותי מאד. ספרי עולם אחרים נתנו פחות מידע ביותר עמודים, בעיקר אלו של TSR הזכורה. כך שאם אתם מחפשים עולם פנטזיה להתחיל בו מערכה, מכל סוג שהיא, משום שאין לכם כוח להתחיל לכתוב אלף ואחד פרטי רקע – זה העולם בשבילכם.