עט הסקנדל - Quills

סקנדל גדול במשיכת קולמוס קטנה

מאת: זיו קיטרו

 

אני נוטה לראות את העולם כסדרה של דלתות אותם אנחנו פותחים וסוגרים כל הזמן. כל דלת מובילה למקום מלא אפשרויות חדשות ומדהימות ולרוב תמצא דלת נוספת אי שם בין מגוון האפשרויות שנפתחות לנו.

לא אחת קורה שאנחנו מוצאים שהדלת אותה פתחנו מובילה למקום אחר מזה שחשבנו שאליו נגיע. לעיתים זהו מקום דומה מאוד למקום אותו תיארנו במוחנו. לפעמים הנוף אשר נשקף לפנינו שונה כל כך מהדבר לו ציפינו עד כי נשמתנו נעתקת ואנו עומדים רועדים אל מול האימה והיופי שנגלים לפנינו. אנחנו מוצאים את עצמנו צופים אל עולם חדש ומשונה, עולם שלא דמיינו שיכול להתקיים, ליבנו פועם בעוצמה, וללא מחשבה אנחנו עושים את הצעד שמוביל אותנו ממפתן הדלת, מעולמנו המוכר אל עולם חדש ומוזר.

 

זו ההרגשה שחלפה בי כאשר נכנסתי אל אולם הקולנוע בו הוצג הסרט לו חיכיתי זמן רב כל כך, "עט הסקנדל" או בשמו המקורי Quills, התחושה שפתחתי דלת לעולם שאמור הייתי להכיר רק על מנת לגלות שהסיפור שהלך והתקדם לפני מעל מסך הכסף הוא מבעית יותר, יפה יותר, סקסי יותר וחזק יותר ממה שיכול הייתי לדמיין שיהיה.

 

למי שלא יודע מהו נושא הסרט נאמר רק זאת, זהו סיפורו של אחד האנשים השנויים ביותר במחלוקת בעולם המערבי, המרקיז דה סאד או בשמו המלא דונטאי- אלפונס- פרנקו דה סאד.

זהו האיש אשר המושג סדיזם נתפר למידותיו הנוראיות, לפילוסופית החיים המעוותת לה סגד ואותה דאג להפיץ לכל אורך חייו.

 

אין זה המקום להיכנס לניתוח אופיו של המרקיז, לא זה המקום לתת תאור היסטורי של חיים מלאי תהפוכות וזוועות כמותן לא ידע איש מעולם. כאן לא נוכל לדבר על המעשים הנוראיים אשר ביצע האיש הזה באנשים הקרובים לו ביותר. לא נוכל לדבר על בגידות כמותן נוכל רק לדמיין. זה אינו הפורום לספר על גאוניות שהסתתרה מאחורי מסיכה של שטן בדמות אנוש, מסיכה אותה ענד המרקיז בגאווה בכל רגע ורגע בחייו ואיתה מת בשני לדצמבר 1814. ניסיון לתמצת את רעיונותיו ואת חייו של המרקיז בכתבה, שהינה ביקורת על סרט יותר מכל דבר אחר, יהיה כישלון חרוץ. לכן, מסיבות אלו ואחרות אני אפנה כעת אל הסרט אשר שינה, עבורי, הרבה מאוד.

 

הסרט עצמו מבוסס על מחזה אותו כתב דאג רייט שלא העיז אפילו לחשוב שהוליווד ייקחו את סיפורו המזעזע של המרקיז וינציחו אותו על מסך הכסף. למרות אמיתות רבות המתגלות לנו במהלך הסרט על רעיונותיו של המרקיז ועל הדמויות הצבעוניות שסבבו סביבו, הסרט עצמו אינו נאמן לחלוטין לעובדות ההיסטוריות. יחד עם זאת נרקם לעינינו סיפור מרתק שלא ישכח בקלות.

 

המקום הוא שראנטון, בית חולים ללוקים בנפשם. כאן אנו עומדים לפגוש מגוון רב של דמויות שמגולמות, בכשרון רב, ע"י מיטב השחקנים של הקולנוע כיום. כל אחת מן הדמויות היא דמות שקיומה בהיסטוריה לא נתון לספק אך לא ניתן למצוא הוכחות חותכות לדבר התרחשויות שהסרט מציג ובהן פועלות הדמויות הללו.

 

השזירה המצוינת של בדיה ואמת הופכים את הסרט לחוויה בלתי נשכחת, גם אם לא נעימה לחלוטין.

אנחנו מתחילים בסצינה בה נשמע קולו של המרקיז (המגולם ע"י ג'פרי ראש המצוין שצריך להיות מוכר לכולכם על תפקידו המבריק בסרט "ניצוצות") ומייד אנחנו נשאבים אל מוחו של סאד. דמותו של דה סאד עוד מתחמקת מאתנו ופניו לא נראים במלואם, עדיין לא. סצינת הפתיחה גם מעניקה לסיפור את העוצמה הגלומה במסר שבין השורות, מסר שמעניק לנו את האפשרות לראות את המרקיז באור שונה מזה שהיו רוצים שנראה.

העלילה מתקדמת ולעינינו מתגלה התקופה. המרקיז, כבר עכשיו דמות מפורסמת בצרפת כולה, וספרו האחרון "ג'סטין", מעורר מהומות שהגיעו עד לאוזניו של נפוליון (שלא  מכבר הכתיר עצמו לקיסר) אשר מגיע למסקנה שעל זוועה שכזו לא ניתן לעבור בשתיקה. הוא מחליט (בעזרת יועציו) לנסות ו"לרפא" את סאד, מרגע זה אנחנו מתחילים לקבל תמונה שונה לחלוטין של עולמו של המרקיז.

 

דה סאד הינו סמל, סמל של רוע, של כאב ושל זוועות. הוא לא אדם טוב ומעולם לא טען להיות אחד כזה, אך גדולתו האמיתית שכנה בצורה בה ניגח את החברה כולה, חברה של מעמדות, חברה של ניצול, חברה שעשתה את כל הדברים להם הטיף דה סאד. אלא שלא כמותו, הסתירה החברה את הדברים מאחורי סוגר ובריח.

הקריאה  ל"שיקומו" של המרקיז מכניסה לעלילה את דמותו של אנטון רויֶה-קולארד המשוחק ע"י מייקל קיין. שחקן שמעטים בלבד מגיעים לעוצמה לה הוא מסוגל להפגין בכל דמות שלא תהייה.

כאשר אנחנו נתקלים בדמות הדוקטור כללי המשחק משתנים והרע המוחלט, המרקיז, הופך לנרדף איתו הקהל מזדהה.

 

לאורך הסרט משתנה התפיסה שוב ושוב, הצופה לא יכול להיות בטוח במי הוא מצדד יותר, מה שבטוח הוא שהוא ייהנה משנינותו של המרקיז בין עם מעשיו מקובלים עליו או לא. אל מול הדוקטור המרקיז נראה אכן כקורבן, כדמות אותה ניתן רק להעריץ על יכולת עמידותה ועל מלחמתה למען אמונתה האישית. ג'פרי ראש מעניק לנו את כל כולו ולא מוותר כלל וכלל לבעלי הלב החלש שבינינו.

 

אך שני אלו אינם היחידים הממלאים את המסך. אליהם חוברים אַבֶה קולמיֵה, הכומר האחראי על שרנטון ומביא למטופלים שם שיטות חדשות ומודרניות של טיפול במחלותיהם. את הכומר משחק חואקין פניקס, שלא מזמן גילם את הקיסר קומודוס בסרט "גלדיאטור". נקודה מעניינת לציון היא שהכומר המקורי היה גיבן נמוך ומכוער אך בעל חזון ואומץ לב, בתקופתו (כפי שמראה הסרט) קיבלו המטופלים בשרנטון יחס מעולה וסוגי טיפולים שונים מהמקובל (עינויים והצלפות בכל מקום אחר בארץ).

 

הכוכבת של הסרט הינה קיית וינסלאו המגלמת את מגדלנה לקי (או מדלין בקיצור). מדלין הינה כובסת צעירה שתפסה את עינו של המרקיז כבר כשהייתה בת 13 (על פי מה שידוע לנו מספרי ההיסטוריה) היא הפכה להיות המאהבת שלו והייתה בת 17 כאשר המרקיז הזקן מת. בסרט תפקידה שונה מעט ומערכת היחסים שלה עם סאד קיבלה גוון מאוד מיוחד. חשוב לציין שעל פי הסרט הייתה זו היא שהוציאה את סיפוריו של המרקיז אל האור, אף על פי שלא כך היה במציאות.

 

יותר מכל דבר אחר הסרט מספר על מאבק, מאבק לשפיות, מאבק לאהבה, מאבק לחופש ולחיים ללא מגבלות. זהו סרט שמשתמש, בתחכום רב, בדמות מאוד מיוחדת והופכת אותה ממפלצת נוראית לאנושית מאוד ומושכת מאוד. בתוך העולם הקטן של שראנטון המאוכלס  במטורפים ובדמויות מוקצנות ומוזרות נראה המרקיז כראש לשועלים. אך מהר מאוד מתברר שישנם אנשים מסוכנים הרבה יותר שמקומם אינו בין קירות האבן...

 

הסרט מכיל סצינות רבות שזיכרונן לא יפוג בקלות שכזו, סצינות בהן ניתן לראות את אלו אשר נשלחו "להציל" את המרקיז פועלים באותה צורה עליה המרקיז כותב, עושים את הדברים להם הוא מטיף ומהם הם נגעלים כל כך. אותם אנשים צדקניים לכאורה שרק מראים לנו הצופים, שהשחיתות שולטת בכל. אחת הסצינות היותר חזקות  בסרט היא זו המראה לה מי המפלצת ולמה היא מסוגלת כאשר מוחה נתון לכך.

 

לאורך הסרט מופשט דה סאד מכל אשר הפך אותו לאנושי, כל חפצי המותרות שהוענקו לו, כל זכויותיו, הדרכים בהן יכול היה לבטא את עצמו. דבר שמוביל אותו לפעול באמצעים של ייאוש עמוק יותר מזה שאי פעם מי מאתנו יגיע אליו. ההפשטה הזו מתבצעת למן הרגע הראשון עד אשר נותר המרקיז עירום לחלוטין. לצופים לא נותר אלא לרחם על המטורף המעוות אשר כל חטאיו היו לומר את האמת על העולם שסבב אותו. בעוד אנו לומדים לרחם על המרקיז בגלל הטיפול הנוראי לו הוא זוכה אנחנו שוכחים מי האיש באמת ומהם מעלליו, מהם הפשעים שבגללם נכלא לראשונה, הזוועות להם היה מסוגל, דבר שיכול להיות מסוכן.

 

זהו סרט שלא נותן לצופה ברירה אלא להתחיל ולחשוב על כל הנושאים הסובבים אותנו. הוא נותן לנו זווית ראייה מיוחדת על אותם מקומות אליהם אנחנו לא מעיזים להביט ולועג למוסכמות שמביאה רק כליה.

זהו סרט חובה. עבודת ליהוק מבריקה, פס קול מצוין, תפאורה ולבוש יפיפיים וסיפור ממנו לא ניתן להתעלם בקלות.

 

מומלץ J