תחושת עולם – הדברים הקטנים שיוצרים מערכה

מאת: ערן בן-סער

 

מי שעקב אחרי סדרת "בניית העולם" של אבי וסדרת "איך בונים אימפריה" של אמיר, ייתכן כי שם לב שלמרות ששתי הסדרות מדברות על יצירת עולם, יש הבדל ביניהן. אבי התעסק באלמנטים הגדולים – אלים, מדינות, היסטוריה, מטרות, הדברים "הטובים" שכולנו רגילים, יש לקוות, להכניס למערכה שלנו. אמיר מצד שני מנסה מתוך סדרת דוגמאות להראות לנו איך מתעסקים בקטנות – מנהגי נישואים, סגנון הארוחות, תחביבי הפנאי של האנשים – דברים שיוצרים תרבות אמינה ורציפה.

 

מה כבר נשאר? ובכן ישנו שלב הביניים, השלב המוזנח ביותר על פי רוב, שללא השקעה נאותה העולם והמערכה מאבדים מתחושת המציאות שלהם, לפעמים במורגש ולפעמים שלא במורגש. זוהי רמת המאפיינים הבין תרבותיים של העולם כולו, ולמרות שהמאמר יתרכז בעולם פנטזיה הרי שזוהי דוגמה בלבד – אותם הדברים נכונים גם לגלאקסיית מד"ב שלמה או לעולם פוסט אפוקליפטי.

 

על מה אני מדבר? ובכן אני מדבר על שתי תופעות: Common ו- GP (טוב, לא רק שתי אלו – אך אלו הבולטות ביותר). למי שלא יודע Common היא השפה הנפוצה בעולם הפנטזיה על פי ספר החוקים של מו"ד בגרסאותיו ו- GP הם פיסות זהב, חלק ממערכת המטבעות המשוכללת הכוללת פיסות נחושת, ברזל, פח, כסף, זהב ופלטינה שמשום מה הפכה למקובלת על כל עולמות הפנטזיה באשר הם.

 

תגידו זה הגיוני? בעולם שלנו, אפילו בתקופת ימי הביניים, היתה שפה "נפוצה"? בולשיט. היתה מערכת מטבעות אחידה? נו פאקינג ווי. בעולמנו היו מאות שפות, עשרות מערכות מטבע שונות, הבדלים תרבותיים עשירים, מערכות אמונה שונות וכו'. אם העולם שלנו לא יקבל טיפול דומה... ובכן, אפשר יהיה לשחק בו, אבל חלק מתחושת המציאות המדומה הולכת לפח, ומי שניסה לשחק עם עולם מגוון ברמת המאפיינים האלו לא יחזור אל ה- GP לעולם.

 

שפות ושמות

התרחיש הנפוץ ביותר במערכות פנטזיה הוא שפה לכל גזע. הרשימה בד"כ כוללת אלפית, גמדית, הוביטית או זוטונית, אורקית, גובלינית וכמובן Common שהיא שפת בני האדם בכל העולם. זה לא עובד ככה. קודם כל ההיסטוריה מוכיחה שגם לו החל עם מסוים, באזור גיאוגרפי מסוים, לדבר בשפה אחת, אבל חלק מהעם התרחק כמה מאות קילומטרים צפונה – לעמק השני, איפה שהמים כחולים יותר, תוך שני דורות יהיו כבר הבדלי ניב ומבטה. תוך חמישה דורות (כ- 150 שנה) השפות יהיו דומות, אבל למרות השורשים המשותפים הבולטים הם כבר שונות כמו יידיש וגרמנית. תוך עשרה דורות (כ- 300 שנה) אלו שתי שפות שונות שברור שיש להן מכנה משותף קדום. תנו לזה אלף שנים טובות ואלו שפות שונות כמו צרפתית ואנגלית, זה אותה משפחה – אבל לא אותה שפה.

 

הנה תהליך שיעזור לכם ליצור מערכת שפות טובה ואמינה שתגביר את תחושת העולם: ראשית רשמו לפניכם את רשימת כל התרבויות והעמים במערכה שלכם (הבולטים, לכל הפחות) וקבצו אותם לקבוצות שיש להם בבירור מוצא קדום משותף.

 

לדוגמה ניקח את תרבות האדם מחלקה המזרחי של היבשת במערכת הפנטזיה שלי. התרבויות הנוכחיות הן הליגאנים, האולסטורים, הגאת'ים, הגילאנורים וההייטוקים. הם מקובצים בארבע מדינות: הליגאנים, ההייטוקים והגא'תים הם חלק מהאימפריה הליגאנית (לפי השם קל לנחש מי כבש את מי). הגילאנורים מקומיים לממלכת גילאנור והאולסטורים מפולגים בין אול-סטור וסלינה, שתי מדינות דרומיות מעט לאחרות.

 

כשלב שני נדגיש לעצמינו שתי תרבויות: האחת היא תרבות המקור של הקבוצה, ממנה התגלגלו כל האחרות, והשניה היא התרבות המרכזית היום המשפיעה על חברותיה במידה הרבה ביותר. לפעמים השתיים זהות ולפעמים לא – מה שמשפיע, כמובן, על התגלגלות השפה.

 

בדוגמה מהמערכה שלי האולסטורים הם התרבות המקורית, מהם נדדו צפונה שאר התרבויות בשלוש גלים של הגירה במהלך ההיסטוריה הקדומה יותר (אלפיים אלפים שנה מוקדם יותר). התרבות הדומיננטית הנוכחית היא התרבות הליגאנית. האימפריה הליגאנית הפכה למרכז סחר יבשתי גדול וכן למעצמה הפוליטית הדומיננטית במזרח.

 

עכשיו צור לעצמך שפה אחת שתהווה את שפת המקור של התרבויות. החלט גם, אם אתה כבר כאן, אם היא נשכחה, עדיין שמישה או שהיא שפה עתיקה שרק טקסטים עתיקים ו"זקני השבט" מכירים, כמו לטינית. בנקודה זו גם כדאי שתחליט על מידת ההשקעה שלך בבניית השפות עצמן. אני מכיר מעט מאד מטורפים שישבו לכתוב את השפה כולה, אבל לכתוב כמה מילים זה בהחלט נחמד. אפשר גם לקחת מילות מפתח בתרבות ולעוות אותן במהלך התהליך משפה אחת לשניה על מנת לקבל את תחושת השוני בין השפות.

 

נחזור לדוגמה: שפת המקור של קבוצת התרבויות היא סאליניר. שפה קולנית ורועשת המלאה בעיצורים צורמים. לשיר איתה מאד לא מומלץ. בכל מקרה השפה נשכחה מזמן כאשר התגלגלה הלאה, לא ניתן למצוא מי שדובר בה או מכיר אותה. לצורך התחושה ניקח את המילה הסאלינירית למקדש: "סְטוּנְס".

 

כעת "גלגל" את השפה מהתרבות המקורית אל התרבויות שיצאו ממנה, ככל שאתה מתרחק מהתרבות המקורית החלט על יותר שינויים במבנה השפה. גם בתרבות המקורית ערוך שינויים בשפה, בעיקר אם היא כבר לא השפה הנוכחית של התרבות המדוברת, וציין לעצמך אילו משינויים אלו עברו הלאה לתרבויות האחרות ואלו נוצרו לאחר שתרבויות אחרות התפלגו ממנה.

 

הראשונים שנדדו צפונה הם הגילאנורים והגאת'ים ולכן השפה שלהם נגזרה ישירות מסאליניר. שפת הגילאנורים היתה במקור גאליניר ושפת הגאת'ים נקראת לוניר. שתי השפות קרובות באופן מורגש למקור – אך ניכר כי הן שפות שונות ולא רק ניב שונה. המילה למקדש מגאליניר היא "סְטוּלֵן" והמילה למקדש בלוניר היא "טְאוּנֵס". לאחר הגירה זו עברה הסאלינית שינויים רבים והפכה לשפה המדוברת היום על ידי האולסטורים, הן באול- סטור והם בסלינה, שפת סילנאניר. המילה בסילנאניר למקדש היא "סֵטוּס". לאחר מכן נדד צפונה עם שהתפצל בהגיעו צפונה אל הליגאנים וההיטוקים. שפתו הושפעה מסלינאניר, אבל במהלך נדודיו בני העם קלטו מעט מהגאליניר. שפתם נקראת ליגאנית והן הליגאנים והן ההייטוקים דוברים בה – אם כי בניב שונה. המילה למקדש בליגאנית היא "סֵטוּלִן".

 

ניתן להקפיא את התהליך כאן, יש לנו מגוון שפות יפה וגדול ואנו יודעים שכל אחד מהעמים הללו מסוגל להבין במידה זו או אחרת את האחר. ניתן גם לדלג כמה מאות שנים קדימה וליצור הבדלים גדולים יותר – להגיע למצב בו הליגאנים וההייטוקים מסוגלים להבין קצת גאליניר אבל לא סילנאניר וכן להפך, האולסטורים לא מבינים ליגאנית מלבד מילה פה ושם שנשמעות דומות. כמו כן ניתן ואף רצוי להוסיף השפעות חיצוניות לכל שפה, אחרי הכל העמים שנדדו פגשו עוד עמים חדשים ממוצא אחר לגמרי, ואולי אף גזעים אחרים, ויתכן שהשפות השפיעו זו על זו – כפי שודאי התרבויות השפיעו זו על זו.

 

לאחר כמה מאות שנים הליגאנית ספגה די הרבה מהטריאקיס, שפת ההוריקסים השכנים והגאליניר ספגה מעט מהואש, ספת הגאטונאי השכנים. לאחר מכן חל תהליך של התעצמות האומה הליגאנית, עם עליית האימפריה השפה שלהם הפכה לדומיננטית יותר ויותר, בעיקר בקרב העוסקים במסחר. במשך מאתיים שנה הגאליניר ספגה יותר ויותר מהליגאנית וכיום השפות דומות יחסית. לעומתם דווקא הגאת'ים שנכבשו על ידי האימפריה הליגאנית שמרו בקנאות על שפתם והיא נותרה השפה הדומה ביותר לאם הקדומה סאליניר (אם כי הם לומדים ליגאנית על מנת לנהל את חייהם). האולסטורים, הן באול- סטור והם בסלינה, הושפעו אף הם מעליית הליגאנים. כיום קיימים שני ניבים של סילנאניר – הניב הקדום והמקורי בו משתמשים מלומדים בכל רחבי המזרח וכן קוסמים שכן רוב הטקסטים של תורת הקסם נכתבו בתקופה בה סלינאניר היתה דומיננטית. הניב המודרני של סילנאניר מושפע יותר מהליגאנית ונפוץ יותר, והוא משמש כשפת היום-יום של האולסטורים.

 

המצב הסופי הוא שהליגאנים והגילאנורים מבינים זה את שפתו של זה במידה מסויימת, גם אם לא ממש שקדו ללמוד אותה. אבל הסילנאנירית היא שפה אחרת לגמרי. דווקא הגאת'ים היו מסוגלים להבין את האולסטורים (ולהפך) לו רק היו יוצאים מגבולותיהם מידי פעם. בכל מקרה מי שטורח ללמוד סילנאניר (סוחרים היורדים דרומה וכן מלומדים וקוסמים הצריכים לקרוא טקסטים קדומים) ישתלטו בלי בעיה הן על הניב הקדום והן על הניב המודרני של השפה. זה כמו אנגלית של היום ואנגלית שייקספירית – מסתדרים עם זה.

 

התוצאה הסופית היא שאתה מגיע למערכה שבה לכל תרבות ותת תרבות יש שפה משלה, עם שמות נורמאליים יותר מ"אורקית" או Common. לא רק זאת, כמנחה יש לך תחושה טובה של התפתחות השפות בעולם שלך – וכאשר שחקן המשחק מישהו מליגאן פוגש מישהו מסלינה אתה תוכל להגיד להם ששפתם שונה, אבל מידי פעם יש מילים דומות. השחקנים כבר יבינו שיש כנראה מוצא קדום לשפות ויקבלו את התחושה שהם משחקים במציאות דמיונית מגובשת ומובנית עם היסטוריה ברורה. כמו כן כאשר הדמויות ירכשו שפות (בזמן בניית הדמות או מלימוד מאוחר יותר) ניתן יהיה לקבל מגוון של שפות מעניינות ולדעת מי מבין את מי ועד כמה.

 

כשלב אפשרי נוסף (ומומלץ) כדאי להכין טבלת שפות ובה לכתוב לכל שפה ושפה מהו העם העיקרי הדובר בה ואילו עמים נוספים לומדים אותה במידה כזו או אחרת. כך כאשר תבנה דמות למערכה הזו תוכל על פי מוצאה לראות אילו שפות סביר כי למדה במהלך התבגרותה.

 

לאחר שיש לך מגוון שפות התחל לרשום מקבץ של חמש- שש שמות נפוצים, לכל מין, בכל תרבות ושפה. יתכן וכבר עשית את זה, אני הרי יוצא מנקודת הנחה שאת עבודת בניית התרבויות השונות כבר סיימנו, אבל לאחר שאתה מבין את השפות אתה יכול לדעת לאילו תרבויות אמורים להיות שמות נפוצים דומים (ואולי אף זהים) ולאילו לא. הביטו למשל בעולמנו שלנו, בגלל נפיצותו של התנ"ך השם דוד נפוץ הן בעברית והן באנגלית (David או Dave), ויש דוגמאות רבות אחרות. זה לא קל, זה אפילו מעצבן רצח לשבת ולהמציא כמאה שמות (עשר שמות לכל תרבות, לעשרה תרבויות שונות) לפני שהמערכה התחילה. הפלוס של זה הוא שראשית תהיה לך רשימת שמות לשליפה אם אתה פתאום צריך אחד, שנית אתה מתכנן על פי השפות את הדמיון והשוני בין השמות השונים של התרבויות השונות, ומעמיק עוד יותר את תחושת האמינות של המציאות הדמיונית בעולם שלך.

 

 

מטבעות ושער חליפין

בעוד ששפות הן בעיקר עניין תרבותי, מטבעות הן בעיקר עניין מדיני. בואו לא נעמיד פנים שיש איזשהו הגיון ברעיון של מטבע עולמי (פיסות הזהב המבורכות) או בשער חליפין אחיד (זה עולה 2 פ"ז כאן, במזרח ובדרום). מערכת מטבעות רגילה והוגנת תהיה משהו דינאמי המשתנה ממקום למקום, ולמרות שבמערכת פנטזיה אם יש לך מטבע זהב של מדינה אחת הוא עדיין יהיה שווה משהו במדינה אחרת, על בסיס העיקרון שזהב זה זהב, אתה רוצה לדעת בערך עד כמה.

 

בגדול לכמעט כל מדינה יהיה מטבע משלה, או אולי נכון יותר להגיד מערכת מטבעות. יוצאי הדופן לכלל הזה יכולים לכלול מדינות כבושות שמטבע העם הכובש נכפה עליהם, או מדינות הנמצאות תחת השפעה של מעצמה גדולה יותר עד למידה שהמטבע שלה הועתק אליהם (אם כי זה נדיר למדי).  על מנת ליצור תחושת מציאות רצוי להתחיל מלתת שם שונה למטבע הבסיס של כל מדינה ומדינה, עוד לפני שתתחיל להחליט על ערכו הממשי. דוגמאות לשמות יש המון, תמיד ניתן לגזור מעולמינו אנו (סוברין, לירה, פאונד, מארק, פראנק וכו') או להמציא שמות מהדמיון (כתר, את'אה, דן, טול כסף, קסט'אר וכו').

 

השלב הטבעי הבא הוא להחליט מי שווה מה וכמה. בנקודה זו כן מומלץ להעזר בשיטת המטבעות של המשחק שאתה משתמש בו. אם למשל יש מולך את טבלת המחירים של מו"ד 3, תוכל לשים לב שהמטבע הבסיסי הוא פיסת הזהב ובטבלת המחירים של רולמאסטר זו דווקא פיסת כסף. קבע לכל אחד מהמטבעות שלך את הערך שלו מול המטבע הבסיסי הזה. כתר, למשל, הוא פיסת זהב אחת. את'אה הוא למעשה 1.2 פיסות זהב אבל טול- כסף הוא רק שליש פיסת זהב וכו'. כבר כאן יש לך כלי לספק תחושת מציאות – בכל מקום שהשחקנים יגיעו אליו שם המטבע יהיה שונה והמחירים יהיו על פיו ולא על פי משהו אחיד. כמובן שכתוצאת לוואי ברוכה יש לך גם את שער החליפין הבסיסי בין מטבעות המדינות השונות. בדוגמא שלנו כתר אחד שווה לשלושה טול- כסף אבל תמורת חמישה כתרים תקבל רק ארבעה את'אה.

 

השלב הבא הוא להעמיק את מערכת המטבעות של כל מדינה – לרמה הרצויה לך. אחרי הכל אין רק מטבע יחיד, לכל מדינה יש מספר מטבעות עם ערך שונה. נפוצים מאד הם מטבעות של ערך (חצי כתר, חצי טול- כסף) וכן מטבעות של פי 5 או פי 10 מהערך (5 כתר, 10 טול- כסף). ניתן להשאיר את המטבעות האלו ללא כינוי מיוחד, כלומר להחליט שיש מטבע ששמו "חצי כתר", או להתחיל לפזר שמות נוספים ואף ליצור מטבעות בעלי ערך פחות הרבה יותר או גבוה הרבה יותר.

 

לדוגמה הנה מערכת המטבעות של האימפריה הליגאנית שהזכרנו למעלה:

רויאל (כן, כמו במקדונלאד, רוצים לעשות מזה עניין?) = 50 כתר – זהו מטבע נדיר ויקר.

5 כתר (זהו שם המטבע עצמו) = 5 כתר – צפוי ונדוש, אבל הליגאנים אינם ברוכים בדמיון מפותח.

כתר – המטבע הבסיסי, ערכו במערכה שלי הוא כשל מטבע כסף בטבלת המחירים של רולמאסטר בה אני משתמש (רק משום שהיא המפורטת ביותר שיש לי).

כתר – המטבע הנפוץ ביותר אחרי הכתר עצמו.

יון – עשרה יונים שווים כתר אחד.

יון קטן – ארבע יונים קטנים מהווים יון אחד, זהו למעשה רבע יון.

כמו שאתם רואים זה לא הכי מבריק – אבל זה כבר מספק תחושה טובה של אומה עם מטבעות משלה.

 

אגב אנו רגילים להיצמד לשיטה העשרונית, אין זה כורח – זה סתם נוח לנו. אחרי הכל בעולמינו אנו השיטה לא תמיד היתה עשרונית, ומי שמכיר את המטבעות הישנים של האנגלים יודע בדיוק על מה אני מדבר. למעשה בתקופה העתיקה אצלינו היה הרבה יותר נפוץ לראות שימוש בשיטת בסיס 12, כלומר לדבר על תריסרים וחצאי תריסרים. יש בזה המון הגיון – זה לא שאבותינו היו טיפשים. עשר מתחלק רק ב-2 וב-5, 12 מתחלק ב- 2, ב-3, ב- 4 וב- 6 ולכן ניתן ליצור לו הרבה יותר חלקים קטנים. הנא דוגמא למערכת המטבעות של האומה הגאטונאית בעולם שלי המתבססת על בסיס 12:

 

מְ-שִין = 6 מא- שין – מטבע נדיר אבל ניתן לראות אותו פה ושם אצל האצולה והסוחרים העשירים ביותר.

מָא-שִין = 12 שין – המטבע החזק יותר, שמיש בעסקאות בעלות ערך גבוהה.

שִין – המטבע הבסיסי, ערכו הוא כערך שני מטבעות כסף ע"פ טבלאת המחירים של רולמאסטר. הוא נקרא שין, אגב, משום שזוהי המילה, בשפת אנשי החתול, לסחר.

הָא-שִין = חצי שין.

טוׁ-שִין = שליש שין.

הֵק-שִין = רבע שין.

דֶה-שִין = שנים עשר ממנו הם שין אחד.

רוּק = מטבע נוסף בשימוש, מנותק לחלוטין ממערכת השין, ערכו הוא בערך שני שליש שין, תמורת שלושה רוק תקבל שני שין ושני דה-שין. נהוג להשתמש ברוקים כאשר סוחרים במזון ושתיה (גם במסבאות) ובשין לכל דבר אחר. כמו כל מנהג אין בו הרבה הגיון – אבל הגאטונאים נהנים מהרעיון בעיקר משום שקל לבלבל איתו זרים ולגרום להם לשלם יותר מדי.

 

נותר עוד דבר אחד לעשות לפני שאתה יכול להגיד שמערכת המטבעות שלך מושלמת- להחליט איך נראה כל מטבע (אם לא עשית זאת קודם). אחרי הכל מטבעות הם לא עיגול חלק שמישהו כתב עליו "כתר". בעולמנו אנו מטבעות כמעט תמיד נשאו עליהם דיוקן של השליט באותה התקופה בצד האחד ובצד השני ציור של כמעט כל דבר העולה על רוחכם. שבו על זה כמה דקות, תנו לדמיון לעוף, והחליטו. על כתר, למשל, מוטבע דיוקנו של הקיסר הליגאני הראשון מצד אחד ומהצד השני מוטבע ציור של סוס אצילי. על רוק מוטבע דיוקן של שר המזון הנוכחי (כל פעם שהוא מתחלף מתחילים להטביע אותם עם דיוקן חדש) מצד אחד, ומצד שני מוטבע ציור של כף יד גאטונאית פרושה. זה יאפשר לכם לתאר לשחקנים את המטבעות השונים ויוסיף עוד רובד לתחושת המציאות – לא רק שמות שונים וערך שונה, אלא גם ציורים שונים עם משמעויות שונות.

 

 

ישנם, ללא ספק, עוד גורמים שהתעמקות בהם תשפר את רמת המציאות המורגשת של כל עולם, אבל שתי הדוגמאות האלו, שפות ומטבעות, מהוות בסיס התחלתי טוב. יש לזכור כי הרעיון הוא לגרום לכל עולם ומערכה להיות כמה שיותר מגוונים – שכן גיוון הוא אופי המציאות. רק תחשבו על מגוון המטבעות והשפות בעולם שלנו ותבינו עד כמה מגוחכים היו פיסות הזהב והאורקית. עולם מגוון יותר הוא עולם שהשחקנים ירגישו כאמיתי יותר וירצו לחוות יותר ויותר ממנו. אחרי הכל הסיפור הוא אולי המרכז, אבל מישהו מאתנו מסוגל לתאר את שר הטבעות ללא הארץ התיכונה?