תיקי פיכס: משימה משימתית, תסריט בלתי אפשרי

מאת: אמיר איתן, זיו קיטרו

 

אמיר התעורר בבהלה מתוך שנת לילה מתוקה. הגורם להשכמה המקודמת היה לא אחר מאשר הטלפון הארגמני.

הטלפון הארגמני היה מכשיר קשר מיוחד במינו שאת מספרו מעטים ידעו. היה זה הטלפון ששימש את אמיר בכדי להיות בקשר מתמיד עם מספר גורמים בכירים בשלטון הצללים, מספר ענקים מתעשיות הרוק, שישה איילי נפט, חמישה מנכל"י חברות שידור בעולם, ארבעה אנשי פיתוח נשק גרעיני-כימי ברוסיה ואירו-אסיה, שלושה מאפיונרים (בעלי שמות מפוצצים כמו "פני-תחת", "מיקי הכלב" ודרור "תבכו ואני אתן"), שני שדונים רבי עוצמה השייכים למערכת עיתון מפוקפקת ואחד זיו קיטרו.

 

הצלצול האימתני היה מתוכנת מראש כך שאמיר ידע מי בדיוק מתקשר, לפי הצלצול האולטרה סגולי שהדהד בחדר ידע אמיר שיש לו משימה ממעלה ראשונה. הוא זינק על הטלפון שהיה מוסתר בתוך זחל ירקרק רב רגליים ששכב רחוק מן המיטה, חושש לחייו. אמיר החדיר את ידו לגרונו של הזחל לחץ על הכפתור ואמר בקול עייף "הלו דודה."

מן הצד השני עלו קולות ברורים של בלבול וחוסר הבנה מוחלט, לגבי ההערה הטיפשית שעלתה מפיו של מי שעתיד להציל את המצב הקשה, אליו נפל זה אשר צלצל זה עתה (גם אתם לא הבנתם?).

 

"נתת לדודה שלך את המספר הסודי?" שאל זיו בתמיהה תוך שהוא מכרסם גזר אל תוך האפרכסת "מה אתה חושב, שזה טלפון לכל אחד? שאתה פשוט מחלק אותו להמונים? אולי תיתן אותו בתור טלפון הרשמה וזהו? מה דעתך על זה? הא? הא?" אמיר התעלם לחלוטין מרצף השטויות הבלתי פוסקות שנורו מפיו של זיו במהלך הדקות הבאות. הוא ניצל את הזמן לעשות מספר (מאות) של כפיפות בטן ועוד כמה סטים (כפולים ומכופלים) של שכיבות שמיכה, לאחריהן לקח את הטלפון/זחל לידו רק בכדי לשמוע את זיו מסיים ..".ואז תדחוף אותו עמוק עמוק פנימה, ברור?"

 

"ועכשיו, למה הערת אותי?" שאל אמיר בקול עייף אך לא בגלל הפעילות הספורטיבית הקלה שביצע זה עתה.

"יש לי משימה בלתי אפשרית בשבילך."

קול ניתוק נשמע וזיו הביט תוהה בשפופרת.

הפלפון של אמיר החל לצלצל "למה ניתקת לי?" צרח זיו בקול מתבכיין.

"אמרת לי שזו משימה בלתי אפשרית ולי יש דברים יותר טובים לעשות מלהיכשל במשימה" השיב אמיר בקול רגוע והגיוני.

 

למשך מספר שניות עלו קולות נשימה ונשיפה כבדים מצידו של זיו, אמיר תהה מה עומד לקרות לו ועד כמה זה יכאב הפעם כשקולו של זיו נשמע שוב "אני לא זוכר שאיתן האנט ניתק את הטלפון לבוס שלו." אמיר לא נשאר חייב וענה "אה, כן? וב-"תעביר את זה הלאה, יש בבית ספר חלונות גדולים ויפים שצופים לנוף מהמם." "אבל מה זה קשור?" שאל זיו אמיר חייך לשמע התשובה וירק את משפט המחץ אותו הכין בדיוק עבור הסיטואציה הזו "אתה ראית פעם בית ספר עם חלונות כאלו?"

 

"טוב" אמר זיו שהשיחה הזו לא התקדמה בצורה לה ציפה "זה סלקום וזה עולה לי המון כסף ועושה לך סרטן בגודל בינוני, אז ביי."

אמיר חשב שהוא יוכל לישון כעת, טעות חמורה.

שלוש דקות בדיוק לאחר שנשכב לישון צלצל הזחל שוב "מה עכשיו?" שאל בקול משועמם

"איך ידעת שזה אני? צלצלתי מטלפון חסוי." אמר זיו בהלם.

"ממשלת הצללים בפגרה, ענקי הרוק מזיינים עכשיו, איילי הנפט עסוקים בלספור דולרים, מנכל"י חברות השידור מנסים להבין כמה זמן יכול עודד מנשה להמשיך להיות באותו ערוץ ולשיר את אותם שירים אינפנטיליים, המדענים שלי מכינים לי מאגר אבולה בשביל הסיפור הבא, "פני תחת" אוכל פיצה, "מיקי הכלב" יצא להשתין ודרור "תבכה ואני אתן" מנסה להבין איך הוא שוב הפסיד כסף בעסקות אפילות של חיילי חורבן כלשהם. השדים ישנים כמו כל שאר האנשים הנורמליים, מה שמשאיר רק דביל אחד שיודע את הטלפון הזה." מן הצד השני הייתה דממה "זה אתה, זיו, אתה הדביל!" נאנח אמיר ושמע את אנחת ההבנה מצידו האחר של הזחל.

 

"טוב בקיצור, יש לי משימה מיוחדת בשבילך, והיא מוגדרת כבלתי אפשרית לפי סעיפי אמנה מאוד ברורים, וזה לא בגלל שהיא בלתי אפשרית באמת, אלא שללא תואר זה היא תראה פחות מגניבה ולא ראויה לשידור ומכאן לא מתאימה להפצה בבתי קולנוע, ומכיוון שכך לא נוכל לעשות עליה ג'ובות. כפיש?" אמיר ניתח את המשפט האחרון ולא האמין למוצא פיו "אני בדרך אלייך."

 

(אקסטרים לונג שוט. נתניה... האמיר- מוביל חוצה את צומת-פולג ויורדת לעבר כביש מספר 2... פתאום! פקק)

 

אמיר: ....

זיו: ....

אמיר: ....

זיו: ....

 

אמיר: אוקי, הסצנה הזו מיותרת!

 

(אקסטרים לונג שוט... קיסריה... האמיר- מוביל חוצה את הצומת הראשונה... ועוברת דרך הריסות הכיכר שהושמדה בפרקנו הראשון. אחרי זה הוא עובר עוד צומת... ואז עוד אחת... ועוד אחת... ועוד קצת... והנה! הי, עוד אחת! ודי...! זיו מחכה מחוץ לטירת האימה לבוש בחליפת ארמני שחורה, בידו סיגר קובני מתאילנד. אמיר עוצר את האמיר- מוביל בחריקת בלמים ומכסה את זיו אפר).

 

אמיר: היי... nice suit .

זיו: וואלה... תודה... גנבתי אותה מהגופה של ורסצ'ה.

 

(אמיר מוציא מכיסו את התסריט...)

 

אמיר: אבל רשום פה... ס'תכל

 

(זיו ניגש להסתכל על התסריט.)

 

אמיר: אתה רואה?

זיו: כן... אבל אצלי...

 

(זיו מוציא את התסריט שלו ומראה לאמיר.

הם מתיישבים על המדרכה עם טקסט-מרקרים ומנסים להבין איפה הטעות.)

 

כעבור 5 דקות...

זיו: איפה המלבישה?

מגיעה דוגמנית-על בחוטיני ובידה חליפת ורס'צה.

כוסית: there you go.

זיו: sababa.

 

(הם פונים אחד אל השני באנחה.)

 

זיו: אז כמו שציינתי בטלפון יש לי משימה בלתי אפשרית בשבילך.

אמיר מוציא את המפתחות מהכיס ונכנס לאוטו.

זיו: לא! לא! לא! היא אפשרית... אבל לא מהסוג הזה של אפשרית! אתה מבין?!

אמיר: לא...

זיו: טוב, גם אני לא. ככה קוראים למשימות האלה.

אמיר: קיצר, מה המשימה?

זיו: אני מתכנן מסיבה מטורפת לחלוטין בעוד יומיים. אני זקוק לשישיית בירות.

אמיר: ו... להרוג סוכן?

זיו: לא. רק שישיית בירות.

אמיר: ולחסל את חומייני.

זיו: לא, לא... סתם בירות.

אמיר: בירות ממולכדות?!

זיו: לא. מהסופר-מרקט.

אמיר: שנמצא מעבר לגבול הלבנוני.

זיו: לא, פה בקיסריה בשכונה 3.

אמיר: ולהשתלט על הבנק ליד?

זיו: לא! לא! לא! לא! סתם בירות! להסביר לך את זה – עכשיו זו משימה בלתי אפשרית!

אמיר: אז רגע... אז אם להסביר זו משימה בלתי אפשרית אז המשימה שאתה נתת לי זו סתם משימה "קשה"?

זיו: לא! משימה "קשה" בשבילך זה לזנק מבניין האמפייר סטייס בילדינג כשרגליך קשורות מאחורי האוזניים והידיים שלך עסוקות בלנטרל פצצת זמן שמורכבת על פרמשטקך בעוד סוכני אפ.בי.איי מנסים ליירט אותך עם טילי כתף ובאותו זמן יש כוסית בקומה ה- 617 שלוכדת את מבטך.

אמיר:.... אז מה שאלתי?

זיו: לא יודע... תביא בירה!

אמיר: right, right ,right

 

 

)קלוז-אפ על הריס הימני בעינו השמאלית של אמיר, המצלמה מתרחקת חושפת יותר ויותר ככל שהיא מתרחקת. פניו של אמיר מתעוותים בכאב, כל גופו מצטמרר, שריריו מתנפחים ונשימתו הופכת כבדה יותר. זרם כחול בוהק רץ במורד גבו וכל תא בגופו של אמיר עובר שינוי מוחלט ברמה הסלולרית. בתום השינוי המעייף עומד לפנינו אמיר- פרו.

הקהל, שואג.)

 

אמיר- פרו:  (בחיוך החושף שיניים לבנות מאורביט) איך?

זיו: (חובט בידיו זו בזו כמו כלב ים נסער) סבבה. בירה!

 

(אמיר- פרו מזעיף פנים, יודע שלא מעריכים את כשרון ההשתבטות שלו. הוא פונה ונכנס אל תוך הרכב, מתניע ונוסע במהירות. המצלמה נכנסת פנימה, דרך האגזוז, במהירות אל תוך מרכז השינוע המודולרי, משם מזנקת בצורה פוסט-מודרניסטית לחלוטין אל מאחורי כתפו הימנית של אמיר- פרו, מצלמת את מד המהירות עושה סיבוב שני ומצביע על המהירות 180 בריבוע. תוך שניות אמיר- פרו עומד בתור, אוחז בידו שישיית בירות מכבי. הוא רוצה חברים לא?)

 

זבנית: רק זה?

אמיר- פרו: לא טוב?

זבנית: אחלה.

אמיר- פרו: אז סתמי ת'פה ותירי ת'לייזר לברקוד.

 

(הזבנית שולפת רובה סב-סלולרי דו הכווני ויורה בברקוד, ממיסה את בקבוקי הבירות ומאיידת את הנוזל המר. אמיר- פרו מזנק לאוויר, קופא למספר שניות בתנוחת "תכף תחטפי בעיטה לאישון, טיפשה" ואז משחרר בעיטה לאישונה של הטיפשה.)

אמיר- פרו: איך?

זבנית: איה...אי...אייה... (מתעלפת).

(אמיר- פרו מניח את הפלסטיק הקטן והמציק שכתוב עליו "תכף אשוב", חוטף עוד שישיית בירה מהמדף, מעיף את מעילו הארוך לצד ימין וצועד החוצה מהסופר).

 

(הדמות של אמיר-  פרו אינה יודעת שהיא לקחה בטעות את השישייה שמכילה את המיקרופילם שמכילים את סודות ארה"ב וברגע שאמיר- פרו יוצא מהחנות מזנקים עליו אנשי יאקוזה עצבניים).

 

מת לעתיד #1: אתה! תן לי את שישיית הבירות! מיד!

אמיר- פרו: למה אתה לא מדבר בסנכרון עם הקול שלך?!

מת לעתיד #2: אתה לצחוק עלינו?

אמיר- פרו: אני לזיין את אחותך עוד מעט. זוזו לי מהדרך או שמתפרץ לי וריד מהגבה!

מת לעתיד #3: בואו נעלה עליו אחיותיי!

 

(אמיר- פרו מעיף את מעילו לאחור, בועט ימינה ברגלו השמאלית, שולף את שני אקדחיו הוולקניים וברעש מחריד מחורר את מספרים אחד ושתיים לרמה אטומית)

 

מת לעתיד #3 (קם בקושי מהבעיטה): איה!

אמיר- פרו: מי שלח אותך? (אומר כאילו המציא את המשפט הזה)

מת לעתיד #3: אף אחד לא שלח אותי! בבקשה! רחם עליי!

אמיר- פרו: תבין, קוראים לך בתסריט מת לעתיד... איכשהו אתה אמור למות בסצנה הזו... כי אתה לא מופיע מאוחר יותר בתסריט... ומכאן אני מקיש שאתה משקר וכן שלחו אותך ואתה כן רוצה למות!... או משהו כזה...

מת לעתיד #3: אבל! אני יכול להשתנות! אני אשתנה בשבילך! בבקשה תן לי הזדמנות! אני אפילו אשנה את שמי!

אמיר- פרו: Not good enough.

מת לעתיד #3: לא...

 

(אמיר- פרו מסתכל עליו ובעוד הרוח מעיפה את שערו המגניב הוא שולף את רובה הציד שלו ומשחרר כדור- כפול לעבר היאקוזה).

 

(קלוז אפ על האמיר- מוביל. מצלמה נשארת באותה נקודה ומתחילה להגביה את נקודת מבטה, הרכב מתרחק. צילום של ענני הפליטה מן הרכב. עובר למצלמה מרחפת העוקבת אחר הרכב, חולפת על פניו במהירות, מסתובבת ויורדת קולטת בעדשתה את אמיר- פרו מחייך, שיני האורביט שלו מנצנצות לאור פנסי הרחוב)

 

(רחש מוזר נשמע ברקע. בום על-קולי מלווה אותו. שני מיגים חולפים ביעף מעל הרכב מטילים זוג פצצות עומק אל עבר האמיר- מוביל הנראית מתרוממת באוויר ומתרסקת 5 פעמים בעוד היא מעלה אבק ויורקת אש. לאחר מכן היא משפשפת את הכביש בקול חריקה מעצבן ומעלה ניצוצות מפנסי הצד. כעבור 30 שניות ומרחק של 500 מטר האמיר- מוביל עוצרת, הפוכה ליד עץ).

 

 

אמיר- פרו: Dude! You wracked my car! Oh my Baby… you hurt my beautiful baby… baby what have they done to you?!

 

(4 רכבים שחורים בעלי חלונות זכוכית משוריינת עוצרים בחריקה ומכל רכב יוצאים 70 חיילי מארין בלבוש קומנדו שחור מצוידים ברובים דו סרניים. הם מסתדרים בחצי גורן, מרימים את נשקם ודורכים. אמיר- פרו מסתובב, עדיין בוכה בגלל המכונית ונעצר בקול שנוק).

אמיר- פרו: אתם לא אמורים להגיד לי: "אנו העומדים למות מצדיעים לך קיסר"?

מארין-מת-לעתיד #1: למות? אנחנו? אל תצחיק אותי! אתה רואה את הרובה דו סרני הזה?! הדבר הזה יפוצץ לך את הצורה במישור הזה ובכל המישורים המקביליים הקרובים אליו לפני שאתה תספיק להגיד "אני אוהב... (החייל לא מספיק להשלים את המשפט שכן אמיר- פרו מסתובב חצי סיבוב כך שגבו מופנה לחייל ואז, שולח בעיטה אחורית אדירה אשר מעיפה את החייל אל האוויר).

 

(חיילי המארינס פותחים באש צולבת על אמיר- פרו. להפתעתם, אך לא להפתעת הצופים הותיקים שלנו, אמיר- פרו מתחמק מכל ירייה בסגנון רֵמו. אמיר- פרו מסתחרר במהירות על הקרקע, מזנק לאוויר, חותך את דרכו בין הכדורים השורקים עד אשר הוא מגיע לזקנה קטנה העומדת בצד עם מטרייה פתוחה. הוא מכה בה מכת עצבים אשר משתקת את גופה מהצוואר מטה).

 

זקנה תמימה למראה ומשותקת מן הצוואר מטה: למה תקפת אותי?

אמיר- פרו: עכשיו אוגוסט, אין גשם. המטרייה שלך הסגירה אותך. צווי על כוחותייך לסגת.

זקנה תמימה שהתגלתה כמפקדת המרינס: אנשים, חדל אש!

 

(רעש היריות דומם. הנוף מסביב מחורר לחלוטין, מספר עמודי חשמל קורסים).

 

אמיר- פרו: למה את רודפת אחרי? מה את רוצה ממני? איך זה שזקנה כמוך מפקדת על גדוד המארינס האלו? למה נקניקיות מגיעות בחבילות של 6 ולחמניות בחבילות של 8?

זקנה תמהה למראה אך מתכננת להימלט: בקשר לנקניקיות והלחמניות, אין לי מושג. אבל זה גם לא משנה לך כי... (מזנקת לאוויר, מורידה את בגדיה, חושפת חליפת גוף צמודה המראה כל שד נבול, כל שק שומן, כל קמט בגופה).

 

אמיר- פרו: איכס!

זקנה מרושעת למראה בעלת גוף מגעיל: אני יודעת קונג-פו.

אמיר- פרו: כן? תראי לי.

 

(הזקנה נעמדת בתנוחת עגור ושולחת בעיטה לפנים. אמיר- פרו לוכד את הרגל ומסובב אותה במהירות. הזקנה עושה חצי בורג באוויר ונראית כאילו היא עומדת ליפול. היא נעצרת באוויר ומסתובבת חצי בורג חזרה ושבה לעמוד על רגליה. עוברת לתנוחת דרקון. אמיר- פרו נעמד בתנוחת גמל שלמה ומאגרף את ביטנה של הזקנה. אגרופו שב חזרה במהירות מעודפי השומן. אמיר- פרו מזנק לאוויר כחגב ושולח בעיטת נעיצה לפניה של הזקנה. הזקנה מבצעת פליק- פלק לאחור ובועטת עם זוג רגליה ברגלו השלוחה של אמיר- פרו, שולחת אותו להסתחרר לאחור. אמיר- פרו מתייצב חזרה על רגליו, מבצע תנועה מגונה שלא משתמעת לשתי פנים ב- 24 מדינות ונותן לה קטא באוזן. הזקנה המומה מתמרון פתע זה ונופלת מטה על פניה).

 

אמיר- פרו: מי המלך? מי? מי המלך? (בועט בזקנה על הרצפה) מי זיין אותך? מי הביא בך? הא? הא? מי אבא שלך? (עוצר לחשבו על דבריו, מקיא ושב לחקור את הזקנה).

אמיר- פרו: נראה לך שתצליחי לנצח אותי? מה את, טיפשה? אני אמיר- פרו, אני אביא את הבירות האלו לזיו ולא יעזור לך כלום. ברור.

זקנה קמוטה ומצ'וקמקת הנאנקת בכאב על הרצפה: לזיו? קיטרו? בשבילו? למה לא אמרת קודם? חברה פנו לו דרך. לאיפה הולכים?

אמיר- פרו: (מחייך חיוך אורביט) לזיו יש מסיבה. אבל...אם אתם באים, אז יש לי משימה בשבילכם...

 

(לונג שוט. מצלמה מסתובבת מעל האירוע הנראה. חוף הים, קיסריה. 15 מדורות מאירות את רצועת החוף הקטנה. עשרות נשים חטובות וחשופות מסתובבות בין האנשים הרבים הממוסטלים מכמות האלכוהול האדירה ורצים אל תוך הים, זועקים לאלים קדמוניים. מוסיקת סמבה רצחנית נשמעת, כוסיות בלבוש מינימלי רוקדות סלסה ומפזרות עלים מבושמים על הקהל. זיקוקי דינור המציירים את פניו של אמיר- פרו מחבק את זיו ומרים אותו על כתפיו. חביות פונץ' אדירות תלויות מסוכות המציל. תאילנדיות שעצי קוקוס תקועים להם במקומות שונים בגופן מסתובבות ומעניקות מסג' שבדי לכל דורש. ערמות בשר עליהם משגיחים ערן ואיתי, ברור ממראה פניהם שהם לא מתכוונים לחלוק ולו גרם אחד מתוך 45 טון הבשר שעומד לפניהם. המצלמה מתרכזת באזור עליו שומרים 37 ענקים שחורי עור וחשופי חזה. מבין שורותיהם יוצא בחור קטן ובידו נשק לא ברור בעל יותר מידי קנים. הוא מביט סביב ושב אל ערמת השחורים).

 

אבי: זיו הכל מסודר, אתה יכול לצאת. המעריצות נכלאו בכלובים והן רוקדות לצלילי המוסיקה.

זיו: מה עם אמיר והבירה?

(אבי מצמיד את אצבעו לאוזנו ונראה כמקשיב, שולח מבט לזיו.)

זיו: נו מדווחים לך?

אבי: מה? לא אני סתם מוציא צהוב מהאוזן.

זיו: אה... אני מתחיל לדאוג לו.

אבי: אל תד...(קולו נקטע. ברעש של מטח יריות).

 

(זיו רץ מבין שומרי הראש ומביט במבט של ילד מטומטם למראה שנגלה לפניו.

מאות חיילי מארינס עליהם מפקד אמיר- פרו, יורדים במדרונות החול של קיסריה. המארינס יורים לאוויר, יוצרים זיקוקי דינור מגניבים בהם כתוב "אמיר- פרו המלך, אמיר- פרו הביא במפקדת. הוא הגבר." מתחת לכתוביות הללו כתוב "אה כן. מזל טוב זיו.")

 

אמיר- פרו: (מחייך לזיו) מזל טוב!

זיו: בירה?

אמיר- פרו: מארינס! בירה, הכן! כוון! אש!

 

(מאות פחיות בירה קשורות בשישיות מרחפות לאוויר ונופלות על ראשיהם של האורחים).

 

זיו: מגניב.

אמיר- פרו: אז עמדתי במשימה?

זיו:  so, so….

 

(יומיים לאחר מכן. אקסטרים לונג שוט.... העיר ניו-יורק מלמעלה... נקודה שחורה מרחפת איפשהו במסך. המצלמה מתקרבת ורואים את אמיר- פרו צונח, שיערו נמתח למעלה. בידיו הוא מחזיק חבילה אותה הוא מנסה לנטרל. מטחי ירי נשמעים והבניין לצידו מתמלא חורים. הוא חולף על פני הקומה ה- 617 ומופרע על ידי אישה עירומה שצועקת לו "אמיר- פרו! חתימה!" טלפון נשמע. אמיר- פרו שולף במהירות את הסלולארי...)

 

אמיר- פרו: Ya

זיו: How are you doing?!

אמיר- פרו: התחתונים נכנסים לי לתחת אבל חוץ מזה ... המשימה הזו היא סתם קשה.