לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני

מאת : איתי רוזן

 

קהל אנשים קטן התאסף במרכז הכפר להביט בשני הנואמים. איש קטן לבוש בגלימות חומות, ואדם רזה וגבוה לבוש בבגדי עבודה אדומים - בוהקים. "רק קורם, אל האדמה יעזור לכם להניב יבול רב." זעק האיש בחום. "לא, אל תקשיבו לו, שאויר, אל השמש הוא שיציל אתכם." זעק לעומתו הרזה, "לא", "כן", "לא" ,"כן" התנהל הפינג-פונג המילולי למשך מספר דקות. אז הרים האיש באדום את ידו וקרן אור פרצה ממנה ופגע בלבוש הגלימות תוך כדי שהיא שורפת חור בחזהו. הוא לא התבלבל הניף שתי ידיו לאויר וההאדמה פערה פיה ובלעה את כוהנו של שאויר אל השמש. "קורם, הוא החזק ביו...." וווווווששששש ורוח חזקה העיפה את לבוש הגלימות מעבר לאופק. מעל ריחף אדם לבוש גלימות כחולות ועליהן סמלו של מאלווויי אל הרוח.

 

דת, כמה השפעה יש לה על עולם המשחק? ברוב העולמות הדת וכוהניה משחקים שני תפקידים, הכוהן הטוב של אל רחום זה או אחר המרפא. והאל הרשע, אל המוות והרצח שרוצה להשתלט על העולם / להיות האל היחיד / לחזק שורותיו (מחק את המיותר). אבל אמונה דתית היא בדיוק ההפך, אין אדם חזק יותר מאשר בעל אמונה חזקה ואין אדם מפחיד יותר מקיצוני דתי המכריז כי מעשיו מצוות האל. עולמנו שלנו הוא דוגמא מצוינת, שלוש דתות מונותיאיסטיות (יהדות, נצרות ואיסלאם) שלכאורה עובדות את אותו אל. למעשה הסכסוכים בין שלוש הדתות נמשכים כבר מאות ואלפי שנים. מלחמות קודש, מסעות צלב, אינקוויזיציה, רדיפות. כל אלו מבלי להזכיר את הסכסוכים והמחלוקות הפנימיים של הכתות השונות באותה הדת. דתות היו מאז ומעולם כוח מניע בעולמנו ואין שום סיבה לחשוב שלא כך יהיה בעולמות הפנטזיה.

אבל איך לשלב דת במשחק? כמה השפעה יש לה על העולם והשחקנים? וכיצד היא משתלבת בתוואי הכללי של העולם הפנטזיה.

 

הערה: הכתבה יוצאת מנקודת הנחה כי יש לכם כבר עולם בנוי ומבוסס או לפחות הרבה רעיונות לאחד כזה. מי שמעונין להיעזר בכתבה זו לבניית עולם מומלץ שיתחיל בסדרת הכתבות של אבי סבג "בריאת העולם" ובעיקר בכתבה הראשונה בנושא "שליטי הבובות" שם ישנו פרוט המסביר כיצד לבנות דת לעולמכם ומה ההבדלים בין סוגי הדתות השונות.

 

שנינו ביחד או כל אחד לחוד

עולמות הפנטזיה הקלאסיים נוטים להתאפיין במגוון רחב של אלים, אלילים וכוחות טבע שונים. שתי דוגמאות טובות אך מנוגדות הינם העולמות של ממלכות נשכחות וקריין, עולם רומח הדרקון. בטוריל (ממלכות נשכחות) יש כל כך הרבה אלים שהשמיים ממש הפכו צפופים, כל גזע, כל גורם בטבע, כל מקצוע, כל השקפת עולם יש לה אל משלה ולמרות שהשפעות האלים ניכרות ברבים מהסיפורים התערבותם הממשית נמוכה מאוד (להוציא את סדרת הספרים "טרילוגית האווטר" ושני ההמשכים). לעומתם עולם קריין מאופיין בכמות סופית של אלים, לכל אל ישנם מספר אספקטים וכל הגזעים מאמינים באותם אלים, אם כי לא בהכרח באותה רמת אמונה. אבל התערבות האלים בעולם היא גורם חשוב לאורך כל הסיפורים של רומח הדרקון. בשני המקרים כל האלים שייכים לאותו פנתאון עם חלוקה ברורה לצדדים של טוב ורע. במצב שכזה קל יותר לשלוט בחוט הסיפור הדתי בעולם מכיוון שאמונה באל אחד מהפנתאון גוררת הכרה בשאר האלים (אם כי לא בהכרח אמונה בהם). מנגד יתכן מצב בו מספר אלים שונים (או אפילו מספר פנתאונים שונים) נאבקים על אמונתם של בני האנוש כאשר מאמיניו של אל אחד לא מכירים בקיומו של אל אחר, דבר המוביל בד"כ לסכסוכים בקרב המאמינים השונים.

 

אני מאמין, אני מאמין באמונה שלמה

אמונה דתית באל מסוים גוררת איתה בהכרח השקפה מסוימת על העולם (וגם להפך). לכן אמונה נוטה גם ליצר גבולות גאו-פוליטיים שונים בעולם. מדינה שאמונתה העיקרית היא באל מסוים לא תסבול בקירבה פעילות רבה של אל מנוגד לו. יתרה מזאת, כל מדינה שדתה השולטת הינה באל מנוגד, רוב הסיכויים הופכת לאויב למדינה. אבל העניין לא פשוט כל כך, גם שתי מדינות בעלות אותו צביון דתי לא בהכרח בקשרי ידידות וכוהניו של אותו אל עלולים למצוא את עצמם משני צידי המתרס בזמן מלחמה.

 

פלגים שונים של אותה כנסיה (כאשר הכוונה כאן היא לגוף המאחד את המאמינים) עלולים ליצור מתחים וקרעים בקרב העם. הקתולים נלחמים בפרוטסטנטיים כבר זמן רב באירלנד, והלותרנים ברחו מאימת הקתוליים עד ליבשת אמריקה. השפעות כאלו בכוחם לשנות גבולות מדיניים ולהצית מרידות בקרב העם.

 

כפי שהזכרתי קודם קיצוניות דתית היא כוח מסוכן, מסעות הצלב היו גורם חשוב במהלך ההיסטוריה, האינקוויזיציה עזרה לפזר את היהדות ברחבי אירופה, והתקפת הטרור האחרונה על ארה"ב עלולה להיות נקודת תפנית בהתיחסות העולמית לטרור ולמדינות התומכות בו, עד כדי כך שמספר "תסריטים" צפויים חוזים שינוי בסדר העולמי לתווך הרחוק. כל כוח דתי קיצוני הרוחש לעצמו כוח פיזי ומספר הולך וגדל של מאמינים מתחיל להוות איום על דתות ואמונות אחרות בסביבתו הקרובה והרחוקה. התלהמות דתית מובילה תמיד למצב של מלחמה כנגד אמונות/דתות אחרות. דבר שמוביל ישירות לנושא הבא.

 

יש לי הכוח

בעולמנו שלנו אמונה דתית היא רק זה בלבד, אמונה, אבל בעולמות הפנטזיה ישנו גורם חשוב נוסף. כוהנים נוטים להיות יותר מסתם מאמינים -יש להם כוח. הם מקבלים קסמים וכוחות מיוחדים מהאל,דבר הגורר שתי השפעות: הראשונה, הוכחה בדבר קיומו של האל (הי, הוא נותן לי את הכוח) והשניה היא הכוח לפעול. בעולם המו"ד כוחותיהם של הכוהנים משתווים לאלו של הקוסמים, אבל עם בונוס נוסף, הם גם מרפאים. לפי חוקי המו"ד החדשים כוהן יכול להמיר כל קסם שברשותו בקסם ריפוי באותה רמה, דבר המאפשר זמינות גבוה של קסמי הריפוי. לכל כוהן , בכל מנזר כפרי קטן, גם עם הוא בדרגה נמוכה יש גישה לקסמי ריפוי מינימליים, מה שיאריך את חייהם של קהל המאמינים. רופוס נפל מהגג ושבר את גבו? אין בעיה קסם ריפוי קטן יחזיר אותו מיד לכושרו ויהפוך אותו כנראה גם למאמין נלהב של האל. שלא לדבר על קסמי הכוהנים בדרגות הגבוהות, החל מזימון שלל יצורים, שליטה במזג האויר ועד החייאת המתים. מי לא ירצה כוח שכזה לצידו? או לפחות לא נגדו.

בזמן מלחמה כוהנים מהווים הן את יחידת הרופאים הניידת והן את כוח המחץ של הצבא, אם צריך הם מסתערים קדימה יחד את הצבא בקסמי עזרה כגון :

bless  או shield of faith  . אם צריך הם מהווים הגנה כנגד שלל הקוסמים או כוהני היריב בעזרת קסמי ה-protection   הרבים שלהם , מהווים כוח ריפוי או מתקיפים בעזרת קסמי אש ומלחמה.

 

 מלחמות קודש עלולות להיות דבר משפיע על העולם בצורה חזקה ביותר. צבא יוצא להלחם בכופרים במצוות האל, מה מונע מהאל מלהעניק לכל חייל בצבאו לחש ריפוי אחד ביום? בהנחה שהאל חזק דיו לעשות דבר שכזה, הצבא הופך להיות צבא בלתי מנוצח. כל חייל שנפצע יכול לרפא את עצמו ולשוב לקרב כמו חדש, אף כוח צבאי "רגיל" לא יכול לצבא שכזה, והוא ידרוס כל מה שיעמוד בדרכו. דמינו לעצמכם את כוחו של הצבא הרומי, עד כמה הוא היה מתעצם במידה וכל חייל או כל מפקד היה יכול להטיל לחש ריפוי אחד ביום. יתכן כי האימפריה לא הייתה נופלת בקלות רבה שכזו.

 

כה אמר האל

כל הכוח הזה בידיה של קבוצה אחת עלול להוביל להתערבותה בשלטון. בניגוד לקוסמים שכוחם הוא מהלימוד , כוחם של הכוהנים נובע מהדת ומהאמונה, ככול שיש יותר מאמינים יש יותר כוח לאל, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ע"י שלטון. דרך אחת היא התאוקרטיה, שלטון הדת. קבוצת כוהנים הם המכתיבים את מהלך הדברים או לחילופין המלך הוא גם הכוהן העליון. מצד שני שלטון הדת יכול לבוא בצורת יועצים למלך, שרים ושליחים המהווים את רוב רובה של חצר המלכות. דרך נוספת היא חוסר התערבות ממשי בחיי היום יום של המדינה אבל שליטה מלאה בחיי הרוח, הדת והאינטליגנציה של העם. כל מוסדות החינוך שייכים לכנסיה. הכוהנים הם היחידים המלמדים קרוא וכתוב ושולטים בכל הספריות. לא משנה רמת ההתערבות בענייני המדינה, בסופו של דבר תהייה התייחסות לכוחות האחרים. בראש ובראשונה הן הדתות האחרות, האם הם מהוות איום? האם לנסות להשמיד אותם? להתיר להם לפעול? דבר נוסף הוא הימצאותם של קוסמים ומטילי לחשים אחרים. עצם קיומם של אנשים בעלי כוחות זהים לכוהנים (שהרי האיכר הממוצע לא ממש מבדיל בין קסם כוהני לזה של קוסם) עלולים להוות איום על כוחה של הכנסייה. האם לרדוף אותם במלחמת קודש? להתיר להם לפעול? או לאמץ אותם לחיק הכנסייה כאילו היו כוהנים רגילים? לא משנה מה באילו דרכים תבחר הכנסייה ההשפעה היא ברמה גבוהה על העולם.

 דוגמא טובה ניתן למצוא בסדרת ספריו של אנגוס ואלס, "exile's saga  " המתארים עולם בו כוח דתי עולה כובש את מרבית העולם המוכר מהסיבה הפשוטה שכל מאמיניו שולטים ברזי הקסמים, החל מהחייל הפשוט ביותר ועד לכוהן הגדול, כולם חלק ממנגנון אחד, חזק ובעל יכולות קסומות השם לו מטרה להיות הכוח היחידי בעולם, וכל מי שלא סר למרותו מוגלה ליבשת כלא מרוחקת.

 

לסיכום, בעולם בו הדת היא כוח בעל השפעה מיסטית ופוליטית תהיה זו טעות להפוך את הכוהנים ואליליהם לעוד גורם ברקע. לדת השפעות מרחיקות לכת, החל מגילויים מדעיים ופיתוחים שונים ועד מעשי זוועה שלא יעלו על הדעת. נסו לשלב את זה בפעם הבאה שאתם מציבים את השחקנים באחד מצדדיה של אמונה דתית כלשהי בעולמכם.