טובים השניים? מאת: אבי סבג בכל הסבר שאי פעם נתתי על משחקי תפקידים, (ובאמת שעשיתי הרבה כאלה) תמיד דיברתי על המנחה האחד והיחיד. בדמיון הקולקטיבי שלנו הקבוצה הקלאסית תמיד תכיל כמה שחקנים ומולם מנחה בודד. האמת היא שהמחשבה על לחלוק את כס המנחה עם עוד מישהו או להתמודד כשחקן עם שני מנחים בכלל לא עברה במוחי עד כנס ART שבו ראיתי לראשונה קבוצה מנוהלת ע"י זוג. במבט ראשון זה נראה מוזר, אולי אפילו צורם מעט אבל בהחלט עורר את סקרנותי. עכשיו, כשנתיים מאוחר יותר ולאחר שתי ניסיונות של הנחיה משותפת הייתי רוצה לחלוק אתכם את מסקנותיי וחוויותיי. בניית המערכה היא תהליך ארוך, הדרגתי ומייגע, שבו המנחה יוצק את הרעיון הגולמי והפרוע שלו לתבניות של מדינות, ערים, גזעים, תרבויות, היסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה וכיוצא באלה. עבור חלק מאתנו, התהליך הזה הוא סוג של הגשמת חלום, לכן היינו רוצים שיהיה בדיוק כפי שדמיינו אותו. עצם המחשבה על שיתוף מישהו אחר, בעל דעות שונות שיאלץ אותנו להתפשר או לשנות, דוחה אותנו לחלוטין. מובן ששיתופו של אדם נוסף בתהליך יצור באופן מיידי את ההשפעה הזו והתוצר הסופי יהיה רחוק ממה שראינו בעניי רוחנו לפי הבדלי התפיסה בנינו, מידת העקשנות שלנו ומידת הדומיננטיות של השותף. אך למערבות זו יש גם יתרונות ברורים, יש כאן עין נוספת העוברת על הפרטים ומגלה פערים או סתירות פנימיות. מתווסף מקור נוסף ושונה לרעיונות שיכול לפתוח כיווני חשיבה מעניינים אליהם אולי לא הייתה מגיע לבדך, משהו שיכול לעזור לפסול כיוונים פחות מוצלחים, ואולי הכי חשוב, יש כאן גירוי חיצוני מתמיד. רבים מאתנו פשוט מתפקידים טוב יותר כחלק מצוות, הנוכחות של אדם נוסף גורמת לנו לחשוב, הופכת אותנו לפוריים יותר, יצירתיים יותר. לעיתים מספיק שביב רעיון או הערה שולית בכדי להניע נחשול שלם של רעיונות חדשים ולמרות שאת רוב המחשבה עשינו בעצמנו עדיין היינו זקוקים לניצוץ החיצוני כדי להתחיל או להתקדם. יש כמה דרכים בהן צמד המנחים יכול לעבוד, דרך אחת היא לכתוב יחד כל שלב משלבי המערכה וההרפתקה. המשמעות היא שהמנחים חייבים להיפגש לעיתים תחפות יחסית ושמצד אחד החומר עליו יעבדו יהיה סינתזה של הגישות שלהם ומצד שני קצב העבודה יהיה איטי יחסית. הדרך השניה היא לחלק את העבודה בין השניים גישה זו אפשרית בעיקר בשלב הכנת המערכה. כל מנחה מכין את החלק שלו והעבודה המשותפת מוקדשת לשילוב, חיבור והתאמה בין החלקים. בשיטה זו ניתן באופן עקרוני להתקדם מהר יותר בהנחה שהמנחים מתואמים זה עם זה. אחרת, הצורך ליישב סתירות פנימיות או לשנות אי התאמות יגזול זמן רב יותר מהכתיבה עצמה. את בניית ההרפתקות עצמן, שני המנחים חייבים לעשות יחד בגלל הקריטיות של התאום בניהם. כאן קריאה של ההרפתקה לא תספיק כדי להבטיח ששני המנחים רואים עין בעין את מהלך ההרפתקה או מכירים את הפרטים הקטנים אך חשובים להנחיה שלה. יותר מכך, אין זה מספיק שהמנחים יכתבו יחד את ההרפתקה הם חייבים לתאם בניהם את אופן ההנחיה ורצוי לעשות זאת סמוך ככל שניתן לפגישה עצמה. ניתן להחליט מראש על חלוקת תפקידים לפי סצנות בעלילה או לחלק בניכם את הדמויות (ללא שחקן) המרכזיות. שתיקות מביכות בהן כל אחד ממתין שהשני יגיב או להפך, מנחים הנכנסים זה לדבריו של זה, הן סיטואציות שעלולות להתעורר אם לא נעשה תאום מספיק. ההנחייה המשותפת של המשחק עצמו היא בעיני החוויה המעניינת והשונה ביותר. פתאום אתה לא היחיד שמעביר את הסיפור, לא היחיד שמנווט את העלילה ולא היחידי שמנהל את הקבוצה. עובדות אלה יכולים לפתוח מרחב חדש של אפשריות יחד עם שורה אורכה של קשיים איתם יש להתמודד. לכל מנחה יש את הסגנון המיוחד שלו המתבטא בכל התחומים אבל אם בשלבי התכנון היה זמן לדון בהבדלים ולהגיע לעמק השווה, הרי שבמהלך המשחק עצמו הפריבילגיה הזו אינה קיימת. השחקנים צריכים לפגוש צוות מגובש, מתואם ומעודכן בכל המתרחש בעלילה ולכל אורך המשחק. הבדלי הסגנון האלה יכולים להיות גם סוד העוצמה של הנחיה בזוג. לכל מנחה יש את נקודות החוזק והחולשה שלו, חלק מאתנו מצטיינים בתיאורים אך מתקשים בהשתלטות על קבוצה, אחרים טובים במשחק תפקידים (acting) ופחות באלתור. שילוב נכון בין שני המנחים יכול להפחית את עוצמת החולשות האלה ע"י חלוקת תפקידים חכמה או ע"י גיבוי של המנחים זה את זה. מצד שני שילוב לא נכון, כמו לדוגמה, שני מנחים בעלי כישורים וחולשות דומים מידי, עלול ליצור תוצאה הפוכה או להקשות על המנחים למצוא את מקומם בצוות. מובן שניתן לפתור בעיות כאלה ע"י שיחה והתחשבות בהם בתכנון ההרפתקה או בהכנה לקראת הפגישה אבל לעיתים קשה לנו להתגבר על הנטיות הטבעיות שלנו. בעיקר בגלל הדינמיקה המיוחדת של ההנחיה המשותפת ברור הצורך בהכרות עמוקה עם השותף הפוטנציאלי. הכרות עם סגנון ההנחיה שלו הכרחית כדי לבחון את מידת ההתאמה בניכם ובהמשך כדי לקבוע את אופן ההנחיה המשותף שלכם. חשוב להדגיש שנדרשת מכם גם הכרות עם יכולות ההדרכה שלכם וכנות לגבי החולשות שלכם. כל ניסיון להגדיר מראש אלו סוגים של מנחים יכולים להתאים זה לזה יהיה טיפשי מפני שאין שום מתכון ברור להצלחה. לעיתים מנחים דומים מאד יסתדרו היטב בעוד שמנחים שלכאורה משלימים זה את זה לא יצליחו לנהל משחק כראוי. את ההחלטה החשובה הזו תאלצו לעשות על פי שיקולכם האישי בהתבסס על היכרותכם את האיש כמנחה וכאדם (אתם הולכים לבלות שעות ארוכות יחד כדאי מאד שתסתדרו גם ברמה האישית). בחירות נכונות והכנה מוקדמת יצרו הרמוניה ויאפשרו ניהול חלק של המשחק. דוגמאות לאפשרויות נפתחות בפני זוג מנחים הן פיצול הקבוצה ומשחק במקביל מבלי שאיזשהו שחקן ממתין ומביט מהצד. צוות המנחים יכול לשחק שתי דמויות ללא שחקן בו זמנית ואפילו לנהל בניהם ויכוח מבלי להסתכן שהסיטואציה תהפוך לבדיחה. שנים יכולים לנהל מעקב ורישום טוב יותר אחר פעולות השחקנים ואולי הכי מעניין, המנחים יכולים להפתיע האחד את השני. מנחה יחיד רגיל להגיב ולאלתר בעת הצורך בהתאם לפעולות השחקנים אבל מצב בו השותף, המכיר את ההרפתקה בדיוק כמוהו, מאלתר ופותח כיוון חדש בעלילה הוא דבר שונה לחלוטין. למרות שלכאורה מדובר במרכיב נוסף המגביר את אי הוודאות של שני המנחים הרי שבניגוד להפתעות מכיוון השחקנים כאן מדובר בשינויים שהם לטובת העלילה. אני אישית, אהבתי מאד את השינוי המרענן הזה ומאד נהניתי להצטרף לאלתור שיזם השותף שלי להנחיה או ליזום שינוי שיפתיע אותו. היכולת לשאוב הנאה מהאלמנט הזה תלויה אומנם, ביכולת האלתור וביחס שלך כלפי העניין אבל נראה שלי שלאחר צבירת מעט ניסיון רוב המנחים יוכלו למצוא את היופי בזה. כפי שאולי משתמע מדברי עד כה, ההתנסויות שלי בהנחיה משוטפת היו טובות והותירו בי הרבה אמונה ביכולת של שניים לנהל משחק ואולי אפילו להביא אותו לרמות גבוהות יותר ממה שניתן להשיג לבד. מובן שצורת ההנחיה הזו לא מתאימה לכל מערכה או לכל קבוצה אבל במידה ומצאת שותף מתאים אני בהחלט ממליץ לנסות, ולו רק בשביל החוויה. יתרון נוסף הוא ההכרות האינטימית עם צורות העבודה של מנחה אחר, זו הזדמנות לראות כיצד מנחה אחר מתכנן הרפתקה ומערכה, לגלות כיצד הוא מנהל את "מאחורי הקלעים" של ההרפתקה ופשוט ללמוד דברים שבד"כ כלל לא ניתן. אני מקווה שהדגשתי מספיק גם את החסרונות שבעניין, אני מניח שברור לכולם שחילוקי דעות או אי הסכמות מהותיים בין המנחים ימנעו מהם עבודה משותפת ולכן אני ממליץ לא למהר להיכנס לשותפות הזו. מה גם, שמנחה נוסף הוא אובדן של שחקן, דבר שלא תמיד נוכל להרשות לעצמנו. למרות הניסיון שלי להראות את שני צדי המטבע אני מוכרח לומר שבמידה ואפשר ומצאתם שותף מתאים לי אין כל ספק שהיתרונות עולים על החסרונות. אני לא חושב שצריך להפוך את ההנחיה בזוגות לסטנדרט החדש של משחקי התפקידים באשר הם, זה עלול להקהות את כל הייחוד והחידוש מהעניין. פשוט נסו את זה כדי להעשיר את עצמכם וכדי גוון, לא יותר.