Star Wars - D20

מאת: ערן בן-סער

 

מלחמת הכוכבים היא, כנראה ללא ספק, סדרת המד"ב המפורסמת ביותר. סדרת הסרטים, לפחות בשמה, מוכרת לכמעט כל אדם בעולם המערבי - גם כאלו שמבחינתם מד"ב הוא כנראה מונח שקשור לאקוסטיקה. אני, כילד, גיליתי את סדרת הסרטים והתמכרתי לה בכל ליבי. היתה ממש תקופה בה הייתי מעריץ מטורף (הייתי בן 10, זה מה יש) של כל מה שקשור לאבירי ג'די, כוכבי מוות, מבריחים גלאקטיים ואחוות המורדים.

 

מה הפלא, אם כן, שאני מחזיק בביתי את משחק התפקידים מלחמת הכוכבים במהדורתו הראשונה (הדפסה ראשונה!)? אני עוד זוכר את היום, כבר הייתי קצת מבוגר יותר וההתלהבות שלי מהכוח הפכה להתלהבות שלי מכך שעוד דרגה הקוסם שלי יהיה מסוגל להטיל מטח מטאורים, ופתאום על מדף בבאג נתניה ראיתי את הספר: "Star Wars - The Roleplaying Game". הייתי בשוק. זה כמו הפרק בסיינפלד שג'ורג' מנסה לשלב את כל האהבות הגדולות שלו - סקס אוכל וטלוויזיה בבת אחת. מובן שרכשתי אותו! רכשתי אותו ואת כל מדף המוצרים הקשורים לו!

 

והתאכזבתי.

השיטה היתה מבית היוצר של West End Games והיתה מעצבנת, מסורבלת ודי לא כיפית. אני לא רוצה להיכנס ללמה לא אהבתי את המשחק, אני הרי עומד לספר לכם על מהדורה חדשה לגמרי, אבל מספיק להגיד שכשיצאה מהדורה שניה למשחק, לא טרחתי להתעניין.

 

ולפני שנה ומשהו WOTC קנו את הזכויות למשחק התפקידים של מלחמת הכוכבים. איך אני אמור להגיב לזה? מצד אחד זו חברה שהוציאה כמה וכמה מוצרי איכות בזמנו. מצד שני זו החברה שהוציאה את המהדורה השלישית של מו"ד (שהיא בסדר, אבל לא משהו מדהים). גרררר! אז חיכיתי בסבלנות (נגיד) עד שיצא המשחק לאור. קראתי בפורומים שונים שאנשים פחדו שזה יצא מו"ד בחלל, גם אני פחדתי.

 

וזה יצא מגניב רצח!

אומנם אני לא מחובבי שיטת 20D, אבל זה פשוט יצא מוצר טוב. אני אפילו שוקל לפתוח קבוצה של מלחמת הכוכבים. הספר נראה מעולה, הפירוט מדהים ועשיר, ה"כוח" עובד טוב, זה לא יצא כמו לחשים עתידניים - זה יצא עם Feel (תחושה) ממשי של כוח מד"בי מיסטי, זה פשוט יצא טוב.

 

העיצוב

הספר נראה מעולה, פשוט מעולה. ככל מוצרי WOTC החדשים הוא כולו צבעוני, הוא מלווה בהמון תמונות טובות מהסרטים והמון ציורים מקוריים, העיצוב הוא עיצוב מד"בי, כולל פונט שזועק "עתידנות". אני יודע שזה לא שיקול מספר אחד בלרכוש ספר, אבל כולנו יודעים איך עיצוב רע יכול להרוס משחק. כאן זה לא יקרה, הספר גרם לי להזיל ריר כבר מהכריכה שלו.

 

מבנה השיטה הבסיסית

טוב, זו 20D. יש לנו כאן את כל הגורמים הישנים והמוכרים. שש התכונות של דמויות בשיטה הזו הן אותן שש תכונות רגילות של מו"ד, והן באותו סולם ערכים. כמו בכל שיטות 20D הרעיון הבסיסי הוא שלבצע כל פעולה יש לגלגל 20D, להוסיף לתוצאה בונוסים שיש לך מכישורים מתאימים או תכונות משפיעות, ולראות אם עברת את מספר המטרה שהמנחה הציב לניסיון שלך. פשוט ואלגנטי.

 

מובן שהפרוט עצמו מתאים למלחמת הכוכבים. הגזעים שהספר מתאר הם הגזעים הקלאסיים שראינו בסרטים - בכל אחד מהם. כלומר יש כאן את האיוואקס הפרוותיים שהתגלו רק בשובו של הג'די לצד הגאנגאנס שהתגלו כבר באימת הפנטום. זה נותן לשחקנים מגוון נאה של 11 גזעים (יחי הווקיס!) לבחור מהם, תוך המלצה לשה"ם לזכור כי ניתן להמציא עוד ועוד גזעים, כמספר הכוכבים שבגלאקסיה.

 

ככל שיטת 20D הדמויות מבוססות על מקצועות ודרגות. שמונה מקצועות מוצעים לדמויות כאן, איש שוליים, אציל, נוכל, סייר, חייל, מיומן בכוח, יועץ ג'די ושומר ג'די. מגוון נאה לדעתי, ובהחלט עדיף על השיטה הישנה בה היית בוחר תבנית כללית וממנה בונה דמות. יש לנו, כמו במו"ד 3, כישורים, ודי הרבה מהם. 35 כישורים כללים ועוד 17 כישורי כוח (כישורים הקשורים להפעלת כוח ושימוש בכוח). לכל מקצוע מוגדר אילו כישורים שייכים לו ולכן קל לו ללמוד אותם ואילו כישורים מרוחקים ממנו ולכן קשה לו ללמוד אותם. בגדול, כמו בשיטות דרגות- כשרונות אחרות, בכל דרגה הדמות מקבלת כמות מסוימת של נקודות המבוססת על המקצוע, התבונה והגזע, אותן השחקן משקיע בלרכוש את הכישורים השונים.

 

בהמשך יש לנו את היכולות ההרואיות (Feats). דיברתי עליהם קצת בסקירה על מו"ד 3 - אלו מעין כישורים שלא דורשים גלגול, יכולות שברגע שקיבלת אותם אתה יכול פשוט להשתמש בהם. גם כאן המגוון גדול, ומחולק ליכולות כלליות ויכולות כוח.

 

אז מה ההבדלים?

יש כמה הבדלים קריטיים בין מלחמת הכוכבים למו"ד 3, הבדלים שפשוט עושים את ההבדל הן בתחושה שהמשחק משדר, והן ברמת הרצינות שנראה כי המשחק פונה אליה. ראשית, ובולט מכל, אין כאן נטיות. המשחק מצפה ממך, כשחקן, לשבת ולחשוב על דברים כמו אישיות, אופי וכדומה (מהפכה של ממש לזן מסוים של שחקני תפקידים). אומנם קצת חבל לי לראות שרק שני עמודים הושקעו בעניין, אבל זה מרמז על כך שיוצרי המשחק יותר ממצפים לגישה בוגרת משחקניהם.

 

ההבדל הנוסף קשור לקרב. אחרי הכל, כפי שכמעט כולם יודעים, הבעיה העיקרית של מו"ד היא הררי הנק"פ שיש לכל דמות, מה שהופך אותה למיני-אל (Fun Sized God, כמו החטיפים הקטנים). ובכן במלחמת הכוכבים יש שני הבדלים בסיסיים לעומת מו"ד בנושא זה: ראשית מה שהדמויות מקבלות בכל דרגה נקרא Vitality (אנרגיה או כוח חיים אם תרצו) והוא משמש כתחליף הישיר של נק"פ, כלומר זה מה שאתה מאבד בד"כ במהלך קרב. ומזה, כמו נק"פ, יש המון. אבל מה, התירוץ הלא רשמי הופך כאן לרשמי: כאשר אתה מאבד Vitality אתה לא נפגע בפשטות, הנקודות הללו מייצגות את היכולת של הדמות שלך להתחמק מההשפעות ההרסניות יותר של הנזק. אם אתה מאבד Vitality כתוצאה מיריית רובה לייזר, לא בהכרח נפגעת, רק בקושי הצלחת להתחמק. אני יודע, זה תירוץ מגוחך – בעיקר משום שהוא יוצר הפרדה בין מה שאתה עושה מבחינת השיטה למה שקורה במציאות הדמיונית, אבל זה חצי סביר.

 

ההבדל השני הוא מונח נוסף הנקרא כאן Wounds, פציעות בעברית. כמות הפציעות שיש לך שווה לכושר של הדמות שלך, חד וחלק – לא ניתן לשינוי. כאשר מאגר ה-Vitality שלך נגמר אתה מתחיל לאבד Wounds. פרוש הדבר, אם תרצו, שאתה "גמור והרוס", אין לך יותר אנרגיה להתחמק מיריית הלייזר, ולכן היא פוגעת גם פוגעת – ועושה נזק ממשי. כאשר הפציעות אוזלות – אתה מתחיל למות. חשוב לציין גם כי פגיעות קריטיות (בשל גלגול טבעי של 20 והצלחה בבדיקה קריטית) גורמות לנזק ישירות ל- Wounds גם אם יש לך עדיין Vitality, כלומר הן ממש- ממש פגיעות קריטיות, זה עובד לא רע בכלל.

 

עכשיו אני יודע שזה עלול להישמע מקורי רצח, אבל למען האמת זו העתקה ישירה של שיטת Palladium. אצלם זה נקרא Hit Points ו-SDC (לא זוכר למה), כאשר האחד נגמר השני מתחיל לרדת, ובעוד הראשון מייצג פגיעות שטחיות בלבד, השני הוא כבר נזק ממשי. אני לא אומר שזה רע, היי חלקים נרחבים ממו"ד 3 ושיטת 20D הושפעו ישירות ממשחקים אחרים, אבל פשוט אני מרגיש מחויב לתת קרדיט נכון.

 

ההבדל האחרון קשור לתפיסה של המוצר: ספר החוקים של מלחמת הכוכבים מחולק לשניים: החלק לשחקן והחלק למנחה (הנקרא כאן GM). כלומר ספר חוקים אחד הוא כל מה שאתה זקוק לו על מנת לשחק, לעומת השלושה של מו"ד 3. החלק למנחה עצמו הוא מעניין, וחושף לדעתי שוב את העובדה כי מתכנני השיטה די בנו על כך שמי שמשחק בה כבר יש לו ניסון כלשהו במשחקי תפקידים. אומנם הוא מכיל מידע בסיס על הנחיה, בניית עלילה והעברת משחקים, אבל פרקי המנחה מתרכזים יותר בעולם של מלחמת הכוכבים ומרכיביו השונים.

 

לסיכום, המשחק יצא ממש טוב, על אף בעיות בסיסיות שהוא יורש משיטת 20D (למשל הבעיה המפורסמת בעניין אופן פעולתו של שריון), הספר משמש בסיס טוב למשחק במערכה המדהימה של מלחמת הכוכבים, בעיקר אם אתה מכיר את סדרת הסרטים ולכן יודע איך העולם "פועל". בלי ספק ספרי ההרחבה הבאים של השיטה יתחלקו לכאלו שמרחיבים את המערכה מול כאלו המרחיבים את החוקים, אבל אם להמר על פי הלך הרוח של מתכנני המשחק – צפו לעבודה טובה על המערכה, ולא ספרי שיטה המכילים עוד שש מקצועות יוקרה ושמונים יכולות חדשות, כפי שקורה לצערי במו"ד.

 

אני ממליץ – לכל מי שאוהב מד"ב ולכל מי שאוהב את מלחמת הכוכבים.