מסע בזמן במשחקי תפקידים

חלק ראשון – הבסיס להכל

מאת: ערן בן-סער

 

Get back which used to be

- Harvester of Sorrow / Metallica

 

אין רעיון מסעיר יותר מרעיון המסע בזמן. האפשרויות הן בילתי נדלות, אפשר לחזור אלפיים שנה אחורה ולברר מה היה הסיפור של ישו, אפשר לקפוץ שלוש מאות שנים לעתיד ולברר אם כבר מצאנו איך לעבור את מהירות האור ואפשר לחזור לשלשום ולראות את הפרק של ER ששכחנו להקליט. אבל מצד שני אין רעיון בעייתי יותר, האם אפשר לשנות את ההיסטוריה? ואם כן, עד כמה? האם אני יכול בטעות למחוק את עצמי מהקיום או אולי אם אנסה לירות בסבא לפני שהוא פוגש את סבתא, או שהרובה יסרב לפעול?

 

איך מתמודדים עם משחק הכולל מסע בזמן, איך מתמודדים עם מצבים בו דמויות השחקנים עלולות לדעת מהו העתיד שלהן ואף לפגוש את עצמם העתידיים? איך מתמודדים עם יצירת היסטוריה שעלולה להשתנות מהבסיס כל שני וחמישי (תלוי באיזה ימים משחקים)? ומי הם הנוסעים בזמן, אילו חברות ותרבויות הם יכולים להקים, אם בכלל הדבר אפשרי?

 

האם מסע בזמן אפשרי?
חייבים להתחיל מהשאלה הבסיסית ביותר, האם ניתן לנוע בזמן? לא, חכו, ננסה שנית – האם צריך להסביר כיצד ניתן לנוע בזמן, זו השאלה. מה ההבדל? השאלה הראשונה היא שאלה מסעירה ומרתקת שפיזיקאים רבים בעולם עומלים על פתרונה (רמז: התשובה היא כנראה כן, בניסוי מסעיר שנערך לפני כשנה באמריקה הצליחו להניע פוטון בודד כחמש שניות אל העתיד, אם כי "רימו" קצת) ואנו קטנים מכדי לעסוק בה במלואה. השאלה השניה היא שאלה שמעניינת אותנו, אם בחרנו להריץ מערכת מסע בזמן – האם חשוב לנו להסביר לשחקנים / דמויות כיצד המסע הזה אפשרי?

 

התשובה, כתמיד, תלויה בשחקנים ובמנחה, אבל אני אשתדל להסביר מדוע כדאי לתת איזשהו הסבר. הסברים יוצרים אמינות ומידע שניתן לפעול על פיו. הסבר בסגנון "המכונה קורעת חור בזמן ואתה עובר דרכו." הם טובים, הם נותנים לך מושג תיאורי / סיפורי על צורת הנסיעה בזמן, ולכן השחקנים (אולי) יוכלו לחשוב על למנוע מהנבל לנוע למאה השש-עשרה על ידי יצירת שדה אנרגיה מיוחד "המחזק" את הזמן ומקשה על קריעת חור בו. מובן שככל ששחקניך ידעו יותר בעצמם על פיזיקה בסיסית (הלו אמיר) תאלץ למצוא הסברים טובים יותר למוחם הקודר. אפשר לדבר על מכניקת הקוונטים, למשל הסברו המסעיר של מייקל קריצ'טון אודות מחשב המכווץ את המידע המייצג אדם למימדים כל כך זעירים עד כי הוא עובר דרך הרצף הקוונטי ומופיע בזמן אחר (ואם לא הבנתם, לא נורא). אפשר לדבר על תורת היחסות, אפשר להסביר כי הזמן הוא מימד כמו האחרים ולכן כמו שיש אוטו הנע במרחב ניתן לבנות מנוע המניע אותך בזמן – מה שאתם רוצים, רק תנו איזה הסבר.

 

אני אציין כי קיימת גם האפשרות להסבר מיסטי / פנטסטי- לחשי מסע בזמן, טראנס בעזרתו הדמויות עוברות למימד הזמן וכו'. זה אפשרי, זה תלוי בטעם של השחקנים והמנחה. אני אישית מאז ומעולם קישרתי מסע בזמן למד"ב לכן קשה לי לחיות עם הסברים כאלו, מה גם שאם יש קסמי מסע בזמן, איך אתה מסביר שקסם לא קיים בהיסטוריה המודרנית (כלומר אפשר – אבל אתה צריך לספק את ההסבר).

 

האם ניתן לשנות את ההיסטוריה?

האם יש שאלה גדולה יותר כשמדובר על מסע בזמן? מצד אחד זה כנראה מה שאנחנו רוצים, לא? אחרי הכל אם אי אפשר לשנות את ההיסטוריה, למה אני נוסע בזמן? לתיירות? אחרי הכל, אם ד"ר זמנרע לא יכול לחזור אחורה בזמן ולמנוע את רצח יוליוס קיסר, איך יכולה דמותי, זמנטוב בר, לחזור אחורה בזמן לפניו ולהתנקש במתנקש שזמנרע שכר? מה הטעם במסע בזמן אם אני לא יכול להקלע להרפתקות בהם שינוי כאוטי ברצף החלל זמן כמעט גרם לגרמנים לנצח את מלחמת עולם השניה, אבל סופר-זמן-מן מנע זאת? זה הרי הכי מגניב, הכי מסוכן!

 

ושואף לבילתי אפשרי.

 

חברה, תעצרו ותחשבו, לא ניתן לשחק משחק תפקידים רציף וארוך (וואן טיימר תמיד אפשרי) אם ניתן לשנות את ההיסטוריה בצורה פרועה – חייבים להכניס מגבלות לעניין. למה? כי איך תמודד עם היסטוריה שמשתנה ללא הרף? נגיד שהדמויות שלך מנעו מנפוליאון להפוך לקיסר והצילו את אירופה ממלחמה. עכשיו נחזור למאה העשרים... רגע, איך נראית המאה העשרים? היא הרי לא אותו הדבר, רק תחשבו על כל האנשים שלא מתו במלחמות נפוליאון ועל הצאצאים שלהם, יש כאן שינויים דראסטיים בהיסטוריה שישנו את כל פני המאה העשרים. יותר מכך, אז שיניתם, עכשיו אתם חוזרים עוד יותר אחורה בזמן ומשנים את תוצאות מלחמת מאה השנים בין אנגליה לצרפת. מה עכשיו? בכלל היה נפוליאון שהייתם צריכים לעצור? יותר אחורה, אתם, ספינת חלל מהמאה העשרים ושתיים וטיל גרעיני, 65 מיליון שנה לפנה"ס. רואים את המטאור הענק? טיל קטן שישנה את כיוונו – הדינוזאורים לא נכחדים. יש בכלל תרבות אנושית? היונקים בכלל התפתחו לאן שהוא?

 

אם ניתן לשנות את ההיסטוריה ללא הגבלה, הרי שבכל משחקון ומשחקון יש שינויים כאלו, ובכל משחקון ומשחקון המנחה צריך לשכתב את כל היסטוריה שלו – לפעמים מתחילתה ועד סופה. זה יותר מדי עבודה, זה מצריך מישהו עם יותר מדי זמן פנוי – ושחקנים שמוכנים לקחת שעה וחצי הפסקה בהרפתקה בשעה שהמנחה משכתב את ההסטוריה של 2000 השנים האחרונות בגלל שהם הורידו את ישו מהצלב.

 

והבעיה הגדולה מכולם – פארדוכס. פארדוכסים, למי שלא יודע, הם מצבים שלא ניתנים לפתרון, זה לא בהכרח קשור למסע בזמן. בד"כ פארדוכס נוצר בגלל בעיה של מעגל שסופו הופך את התחלתו. אוקי, דוגמה. נניח שבכל ספריה בארץ יש ספר אינדקס המכיל רשימה של כל ספרי הספריה. כמו כן מוגדר לנו שאינדקס "חוקי" הוא אינדקס שאינו כולל את עצמו (למרות שהוא גם ספר בספריה, אבל הוא ספר יוצא דופן). סבבה, אוניברסיטת ת"א רוצה לערוך את "אינדקס האינקסים" – ספר אינדקס לכל ספרי האינדקס החוקיים בארץ. האם אינדקס האינדקסים יכיל את עצמו? אם הוא לא מכיל את עצמו הרי שהוא אינדקס חוקי על פי ההגדרה, מכאן נובע (מזה שהאינדקס הזה מכיל את כל האינדקסים החוקיים בארץ) שהוא כן צריך להכיל את עצמו. אבל אם הוא מכיל את עצמו הוא אינו אינדקס חוקי ולכן הוא לא אמור להכיל את עצמו, אבל אז הוא חוקי... מבינים?

 

נחזור לנושא: מסע בזמן יוצר פארדוכסים שלא ניתנים לפתרון פשוט (יש כאלו שכן,על כך בעתיד) והדוגמה הקלאסית היא הדוגמה בה אני חוזר אחורה בזמן ויורה בסבא שלי בזמן שהוא ילד. אם אין סבא, אין אמא. אם אין אמא אין אני. אבל אם אני לא קיים, אז אני לא יכול לחזור אחרוה בזמן על מנת לרצוח את סבא – לכן סבא כן יחיה, כן יוליד את אמא שכן תוליד אותי. אבל אז אני חוזר בזמן והורג אותו... יש כאן בעיה. ואגב, למה ללכת כל כך רחוק, אתם חוזרים יומיים אחורה ומתנקשים בי לפני שאני כותב את המאמר הזה. אם תצליחו – אז מה אתם קוראים כרגע?

 

אגב, גם הרעיון של "אז אין פרדוכסים, ככה החלטתי" לא עובד. נעזוב את סבא, הוא בעייתי במיוחד. בדוגמה השניה אתם יכולים להגיד "אז לא קראתי את המאמר שלך." השאלה תהיה – "אז איך אתה זוכר את זה?" פארדוכסים הם כאב ראש רציני, והיסטוריה ניתנת לשינוי מבטיחה שתאלץ להתמודד איתם.

 

אז בלי לשנות?

זה נשמע משעמם רצח! מה אני עושה אם הכל ידוע מראש? ובכן זה לא כזה שחור, בואו נגיד מראש שאני מעדיף מערכות בהם אי אפשר לשנות את ההיסטוריה כלל כי הן מענינות יותר, תיכף תבינו למה. אבל קודם כל נאה מה זה פותר לנו – את הפארדוכסים! אם לא ניתן לשנות את היסטוריה פארדוכים לא יכולים להתקיים, נקודה.

 

למה? נחזור לסבא. אם לא ניתן לשנות את ההיסטוריה הרי שאני לא יכול להרוג את סבא בהיותו ילד – כי זה לא קרה. אם אני אנסה להכנס למכונת זמן, לחזור לעבר, ולהרוג את סבא – משהו לא יצליח לי, אולי המכונה תקלקל, אולי הרובה יפסיק לפעול, אולי ידרסו אותי בדרך אליו, אבל מתוקף קיומו הבילתי מעורער של סבא שלי, אני לא יכול להרוג אותו שכן לא ניתן לשנות את ההיסטוריה.

 

רגע! אני נכנס למכונת זמן, חוזר אחורה, מכוון, יורה, פוגע – סבא מת. מה קרה? האם אני הראשון ששינה את ההיסטוריה? לא. כאן נכנס היופי לעניין, עדיין מתוקף אי יכולתי לשנות את ההיסטוריה הרי שמה שעשיתי כרגע כבר קרה וכך היה אמור לקרות, אם תרצו "זה הובא בחשבון" כשתככנו את ההיסטוריה. יש כמה אפשרויות. הראשונה היא שהרגתי בטעות מישהו אחר. השניה, והיפה יותר, היא רעיון התגלית שבדיעבד. מסתבר שסבי האמיתי היה נער אחר שהיה מבוקש על ידי החוק ולכן לקח את זהותו של נער שונה ממנו שהוא מצא מת. הממזר! הוא בכלל היה מישהו אחר ומעולם הוא לא סיפר על כך לסבתא (או שכן והיא לקחה את סודו לקבר איתה). שווה לנסוע חמש שנים לעתיד ולדבר איתו על כמה חשוב לספר את האמת לנכדים.

 

הרעיון של תגלית בדיעבד, או בשמו הנכון יותר "לשחק עם ההיסטוריה" במקום "לשנות את ההיסטוריה" הוא רעיון מרתק, הוא בנוי על כך שאנחנו, כבני אדם, לא יודעים הכל – ובחוסר הידע שלנו טמון אוצר המשחק. אי אפשר לשנות את ההיסטוריה, אבל מה שאנחנו לא יודעים יכול היה לקרות בכל צורה שהיא, ולמען האמת גם מה שאנו יודעים אינו תמיד נכון. שוב, דוגמה. בהרפתקה כלשהי צועדים שני נוסעי הזמן במסדרון, בישמזל צועד ראשון וחמישה מטרים מאחוריו צועד מחלצנועז. בישמזל מגיע לפניה שמאלה, פונה – ואז פיצוץ נשמע וגופתו של בישמזל מוטחת אחורה חזרה. מחלצנועז קופא במקום ואז רץ קדימה. לא, מאוחר מדי, אין דופק, בישמזל מת.

 

אך איש כמו מחלצנועז לא ממהר להתיאש, הוא נוסע חזרה בזמן ומחפש את בישמזל בילדותו, הוא לוקח פורץ אל ביתו וגונב מברשת שיער עם שיערות של בישמזל הילד – טס לו לעתיד הרחוק ומזמין שיכפול חסר תודעה של בישמזל על פי הגנים בשיערות. הוא קופץ עוד 26 שנים לעתיד, על מנת שהשכפול יהיה בגיל המתאים לגילו של בישמזל בזמן מותו, ואוסף את השיכפול חסר החיים של בישמזל הבוגר. עכשיו הוא נוסע שוב בזמן, אל אותו מסדרון קריטי, ומחכה לבישמזל מעבר לפינה. בשניה שבישמזל האמיתי מופיע, הוא חוטף אותו אל תוך מכונת הזמן, משליך את השיכפול, ובורח. הפצצה מופעלת, שיכפולו של בישמזל נזרק לאחור ומחלצנועז הקודם יותר מתחיל לחשוב על איך הוא מציל את חברו...

 

מסובך? יופי! בגלל זה אני אוהב את זה, זה גורם לשחקנים לחשוב. אבל רגע, חלק ממכם ודאי חושבים – היי יש כאן שינוי היסטוריה, במקום בישמזל עכשיו זה שיכפולו של בישמזל, שינית את ההיסטוריה. לא ולא, מאז ומעולם היה זה שכפולו של בישמזל, מחלצנועז פשוט לא ידע זאת מראש.

 

הדבר יוצר מגוון מדהים של אפשרויות משחק. אין מה לדאוג לפרטים הגדולים – ההיסטוריה היא אותה היסטוריה, אי אפשר לשנות אותה ולא צריך לכתוב אותה מחדש כל הזמן. מצד שני השחקנים יעסקו כל הזמן בלמצוא את הדרך הטובה ביותר לגרום לאירועים להשתנות אך להישאר זהים. זה גם יוצר עניין מיוחד של רולפליי שלא מופיע במשחקים אחרים – ככל שהדמויות יודעות פחות כך יש להם מגוון אפשרויות גדול יותר, בד"כ זה להיפך. למה אני מתכוון? נניח שמחלצנועז היה שולף מזהה-שיכפולים-מדהימומטי ובודק את גופתו של בישמזל, המנחה היה צריך להגיע להחלטה מיידית – האם זהו שיכפול או לא. אם הוא רוצה לפתוח את האפשרות להצלה הוא יכול להגיד – "וואי, זה שיכפול". אם לא הוא יכול לספר שזה בישמזל האמיתי – ואז אין למחלצנועז כל דרך לחלץ אותו. מסכימים? נדמה לכם! כאשר משחקים במסע בזמן שבו לא ניתן לשנות את ההיסטוריה הבלאגן חוגג – אבל במידה שניתן לנהל. אם זהו שיכפול, מחלצנועז יכול לא לטרוח לעשות כלום, הרי מישהו יטפל בזה זה לא חייב להיות הוא (עובדה – זהו שיכפול). מצד שני גם אם זה שיכפול מחלצנועז יכול גם, בנוסף לכל הבלאגן מקודם, לנסוע בזמן ללילה שלפני המסדרון ולקלקל לעצמו המוקדם יותר את המזהה-שיכפולים-מדהימומטי כדי שהוא לא יעבוד למחרת היום. הכל בר פתרון – אם אתה מוצא איך לתחמן את ההיסטוריה!

 

אפשרויות אחרות

אפשר גם למצוא פתרון ביניים. אני אזכיר את השניים העיקריים – ריבוי יקומים והיסטוריה קשיחה. ריבוי יקומים הוא רעיון בו כל "שינוי" בהיסטוריה יוצר רצף חלל זמן נוסף. הרגת את סבא? יצרת את רצף 2 בו סבא מת ואתה לא נולדת. אז מאיפה באמת? מרצף 1 כמובן, שם סבא חי ואתה נולד. אני אל רוצה להעמיק בפתרון הזה את הדיון – שכן הוא למעשה אינו מסע ממשי בזמן, אם מישהו רוצה לקרוא על זה אני ממליץ על ספריו של רוברט היינלין "666 מספר החיה", "החתול העובר דרך הקירות" ו"לשוט לעבר השקיעה".

 

הפתרון השני, היסטוריה קשיחה, הוא מעניין. הוא מניח שלהיסטוריה יש איזשהו צורך לשמור על עצמה. נניח שתחזור למאה ה-18 ותלמד את אירופה את סוד הפיזיקה הגרעינית מוקדם יותר. מלחמותיו של נפוליאון יהיו מלחמות גרעין – אך מה שחשוב הוא שיהיו מלחמות נפוליאון. דברים משתנים, אבל לא הרעיון הכללי שלהם. אני לא אוהב את הפתרון הזה, כי אין בו שום הגיון, אבל הוא קיים והוא שמיש.

 

עד כאן על לשנות או לא לשנות. בפעם הבאה נסתכל מקרוב על כל הדברים המעניינים שיכולים לקרות לך במסע בזמן (למשל, לפגוש את עצמך העתידי) ונבחן אותם תחת שתי ההנחות – שניתן לשנות את ההיסטוריה ושלא ניתן לשנות את ההיסטוריה. אם יהיה זמן ומקום אולי גם נדבר על פארדוכסים ואיך לפתור אותם.