FADING SUNS D20 SYSTEM

מאת : איתי רוזן

 

שיטת הקוד הפתוח של d20 בהוצאת WOTC מבטיחה לסחוף את עולם משחקי התפקידים בסערה, לא עוד חוקים רבים לכל עולם, חסל סדר שיטות רבות. כל מה שאתם צריכים זה את הספרים שלנו (של WOTC) ואתם בסדר. וכך החליטו המוחות ב-holistic design להוציא את עולמם, יקום ה-fading suns, בשיטת d20. אני חייב להודות שאני לא חסיד גדול של שיטת ה-d20, אבל כן אוהב מאוד את fading suns שלפי דעתי הינה אחת מהמערכות הטובות יותר שניתן למצוא היום בשוק. שיטת המשחק שלהם לא היתה המצאה גאונית אבל התאימה להפליא לעולם המשחק.

השאלה הראשונה שעברה בראשי, עוד לפני שבכלל קראתי את הספר היתה "למה?" למה לקחת שיטה יפה שעובדת ולהסב אותה למשהו פשוט יותר. התשובה ברורה וחד משמעית – כסף. מה לעשות שכל חוברת הנושאת את לוגו ה-d20, רוב הסיכויים שתימכר יותר. אבל האם הצליח המעבר? האם הצליחו יוצרי fading suns להעביר את העולם לשיטת ששת הכישורים והקוביה בעלת עשרים הפאות?

 

פרק ראשון עוסק בעולם עצמו, והוא זהה לחלוטין לזה המופיע בספר החוקים המקורי. לאלה מכם שלא מכירים את העולם, מדובר על תקופה בעתיד הרחוק שבה האנושות השיגה הכל, הגיעה לכוכבים, ואז איבדה הכל. כיום היקום מתנהל בעיקר ע"י הקיסר, בתי האצילים, הגילדות והכנסייה. מד"ב משולב בפנטזיה, יש שאומרים שזה מזכיר להם מעט את חולית. מי שמעוניין ביותר פרטים יכול למצוא אותם באתר החברה, www.fadingsuns.com .

 

פרק שני עוסק ביצירת דמויות. הוא מציג את הגזעים המוצגים בספר המקורי במתכונת תבניות הגזעים המוכרת, אור-אובן, אור-אוקר, וורוקס הופכים לרשימת בונוסים ומינוסים לתכונות. אח"כ מגיעים למקצועות, וכאן נופל כל העסק. בשיטה המקורית בנית דמות מורכבת ממספר תכונות וכשרונות ואילו כאן, ב-d20, אתה נאלץ לבחור ממספר מקצועות (classes) מוכנות מראש, כמו בכל שיטת d20 . החל מ-beastfriend, brotherbattle ועד איש גילדה וכוהן. הרשו לי שניה לחרוג מגבולות הטעם הטוב של ביקורת על ספרים, זה ממש מטומטם, מי חשב על השטות הזאת? כל אנשי הגילדות הם class אחד? איזה שטות מוחלטת הרי איש גילדת ה-charioteer שונה לחלוטין מ-muster, נכון שכל אחד מהם יקבל בונוס קטן ליכולת אחרת אבל ההבדל הממשי בין שני אנשים השייכים לגילדות שונות לחלוטין הולך לאיבוד. כל זה נכון גם לגבי האצילים והכוהנים. כל היופי בשיטת כשרונות המאפשרת יצירת דמויות ייחודיות הולך כאן לעיבוד. הדבר ברור יותר במשחקי מד"ב שבהם דמות מוכרת יותר בזכות כישוריה, לא כמו במשחקי פנטזיה בהם דמות ניכרת ביכולותיה הקסומות/קרביות.

 

הפרק השלישי לוקח אותנו לטיפול בכשרונות. הוא מכיל עדכונים לגבי כשרונות המופיעים בספר המקורי, פלוס כישורים חדשים למערכת ה-fading suns. כמו בכל חוקי d20 גם כאן מוגבלת הדמות במבחר הכישורים העומדים לרשותה, בחרת להיות techie, לא תהייה דיפלומט גדול, בחרת להיות חייל, כוחות האמונה הם לא בשבילך.

 

פרק ארבע דן ב-feat בעולם השמשות. זהו המקום היחידי שניתן לראות בו קצת אור. בעוד הספר לשחקן של WOTC מכיל רשימה של יכולות קרב, כאן אנו נחשפים למשהו נוסף, לא רק יכולת נזק עצומה אלה גם תכונות אחרות. קשרים חברתיים, גישה לספריות הכנסייה, חסינות דיפלומטית, חותם אינקוויזיטור ועוד רבים וטובים שיכולים להעניק לדמות נפח נוסף מעבר למכונת הרג. כותבי הספר השכילו לעשות שימוש במשאב ש-WOTC לא ניצלו. אבל בהשוואה לגרסה המקורית, הרי מה שנעשה כאן הינו סה"כ ניסיון לתת טעם מיוחד לדמות בשיטה המונעת זאת.

 

פרק חמש הוא פרק הציוד. זהה לחלוטין לפרק בספר המקור ומסביר הכל על הציוד הזמין בעולם השמשות. החל מכלי נשק עתידניים, חליפות חלל וספינות. החלק המוקדש לקיברה (cybernetics בלעז) הינו קטן ופשוט יותר מאשר בחוקי מקור. כמות הקיברה המותרת נקבעת ע"י טבלה התלויה בכושר, וחריגה גורמת לתופעות לוואי שונות. כמו כן חסל סדר ה-cybertraits המגדיר תכונות שונות ווריאציות של סוגי קיברה, מעכשיו סתם מבחר של ציוד לדחוף לתוך הגוף.

 

פרק שש עוסק בנסתר, כוחות על טבעיים. כמו בספר החוקים המקורי, גם כאן נחלקים הכוחות לשניים. Psychics העוסקים בכוחות המוח האנושי ונחשבים כחוטאים, ו-theurgusts, כוהני הכנסייה עושי הניסים. הפעלת הכוחות נעשית כמו שימוש בתכונה רגילה. אין שינוי לעומת ספר החוקים המקורי. הצד האפל של psi וחטא הגאווה של theurgy קיימים גם כאן ומשמשים חומר משחק מצוין.

 

פרק שבע הנקרא gamemastering מכיל אוסף של דמויות שונות, מפלצות, מידע על גורמים שונים ביקום ועל שינויים פוליטיים המתרחשים. הספר מכיל פחות מידע מהספר המקורי. לסיום נספח מתאר את הכוכבים המוכרים, שוב בפחות פרטים מאשר הספר המקורי.

 

אסכם ואגיד, fading suns d20 נכתב לפי הערכתי על מנת להכניס כסף לכיס החברה. חלקו מועתק מספר המקור וחלקו פשוט שכתוב והתאמה לשיטת d20, אבל המעבר לשיטה הפשוטה יותר לא עושה למשחק טוב. הדמויות שטוחות יותר, דומות יותר, והתחושה של עולם עתידי אפל שבאה לידי ביטוי גם בשיטת המשחק הולכת לאיבוד בינות ה-classes וה-hp. כמו כן הספר מכיל פחות חומר על העולם מאשר הספר המקורי, ובהשוואה בין שני הספרים מתקבלת התחושה כי נכתב במהרה תוך כדי הזנחת פרטים קטנים. אם חשבו העורכים כי הוצאת הספר תגרום לקהל מעריצי d20 לזנוח את שיטתם ולקנות מוצריfading suns הם טועים. השיטות לא תואמות והדרך היחידה לתמוך בספר הוא ע"י הוצאת ספרים נוספים של d20, מה שיביא להורדת רמת מוצרי החברה ושוק הלקוחות שלה.

 

ציון כללי : 3 בסולם שניצל פולני, ורק בזכות פרק ארבע, מצאו אותו, קראו אותו ולימדו, שאר הספר לא שווה את הכסף.