שר הטבעות – חבורת הטבעת – הסרט

מאת: אבי סבג

 

לא יודע מה אתכם אבל אני המתנתי לבואו של הסרט בזה מהרגע שנודע לי על התכנון לעשייתו, לא מפני שאני נמנה עם מעריציו המושבעים של טולקין או משום שאני חושב שהטרילוגיה שלו היא יצירת הפנטזיה הטובה ביותר שהכתבה אי פעם, הצפייה הדרוכה שלי נבעה מכך שהיה לי ברור מהרגע הראשון שהאפוס האדיר הזה יעבור בצורה נפלאה את מסך הכסף ושהוליווד תדע לעשות צדק עם הסדרה שהיא ללא עוררין יצירת הפנטזיה החשובה ביותר של המאה.

 

בניגוד לסקירת סרט רגילה בה אנו מדברים על העלילה והרעיונות המרכזיים של הסרט, כאן זה יהיה מיותר מפני שאני יוצא מנקודת הנחה שכולכם קראתם כבר את "שר הטבעות", ואם עוד לא עשיתם זאת כנראה ששמעתם וספגתם מספיק מהאווירה הייחודית שלו במסגרות כאלה ואחרות של ניסיונכם כשחקנים. אני ארצה לדון במידת ההצלחה של הסרט בשני מישורים שבעיני הם נפרדים לחלוטין. הראשון הוא כמה היצירה הקולנועית עומדת בזכות עצמה והשני הוא עד כמה הסרט מצליח להעביר ולהמחיש את ההתרחשות שבספרים, לשחזר את האווירה המיוחדת ולהישאר נאמן למקורותיו.

 

שתי המגמות, אגב, מתנגשות זו בזו ברוב הסרטים המבוססים על יצירות ספרותיות, ואם מצליחים באחת פוגעים בשניה. גם הפעם, כמו בכל סרט המבוסס על ספר, ובמיוחד ספר שמאחוריו ציבור כה רחב של נאמנים קנאים, ניצבה בפני התסריטאי המשימה הבלתי אפשרית של להכניס אפוס רחב יריעה ועלילה מלאת פרטים ומורכבויות למסגרת זמן מתקבלת על הדעת בסטנדרטים קולנועיים. התסריט עמד במשימה הזו בגבורה יתרה, הוא הצליח להעביר את כל המידע החשוב מ"ההוביט", כרקע להבנת העלילה, בפחות מעשר דקות ולהכניס את כל האירועים המשמעותיים מהספר.

 

במקביל נבנתה העלילה בצורה רציפה, הגיונית ומובנת שהתפתחה לעיניי הצופים לאורך הסרט בצורה קולחת ובקצב ששומר עליהם במתח מתמיד. לאורכה שובצו שיאי דרמה רגשניים, הפגות קומיות וקטעי פעולה ומתח בצורה נכונה, מה שיצר רצף מהנה מאד. גם אלו שלא קראו את הספרים יכלו להבין היטב את המשמעויות של הטבעת, את כוחה המשחית ואת ההתרחשויות המתחוללת בארץ התיכונה. הדמויות הוצגו על חלק ניכר מרובדיהם ואפשרו הזדהות איתן. את כל זה דחסו לאורך שלוש שעות שפשוט חולפות מבלי שתרגיש.

 

לליהוק ולבחירת אתרי הצילום היתה חשיבות עצומה מפני שהחלטות אלו היה צריכות לעמוד ברף הציפיות הגבוהה של כמאה מליון קוראים ברחבי העולם, שכבר דמיונו לעצמם את הדמויות ואת מחוזותיה של הארץ התיכונה. בכדי להצליח בכך נבחרה ניו-זילנד המדהימה, שנופיה עוצרי הנשימה משמשים רקע יותר ממתאים למסעותיה של חבורת הטבעת ברחבי עולמו הקסום של טולקין. שילוב גרפיקת מחשב אפשר להפוך את תיאוריו של טולקין למראות חיים ומציאותיים בדמות הפלך, גרונדור ומערות מוריה. אותה טכנולוגיה אפשרה גם את המחשתו של הקרב ההיסטורי שלמרגלות הר האבדון ואת המאבק הבלתי נשכך של גנדלף עם הבראלוג.

 

בתפקידים הראשיים הוצבו אליג'ה ווד בתפקיד פרודו, איין מקולין בתור גנדלף ויגו מרטנסון בתפקיד ארגורן, בצד שלל שחקנים מוכרים יותר ופחות שבעניי היוו בחירה מתאימה על פי רוב. שלושת השחקנים הראשיים, ובמיוחד מקולין, משחקים היטב את דמויותיהם ומעניקים לסרט הרבה מעוצמתו. ניתן היה לשים לב להקפדה גדולה על פרטים בעניין זה ועל היצמדות למקור הספרותי במטרה להישאר מאד נאמנים לדמויות. לאלו שאינם חובבי פנטזיה גדולים רק אזכיר את נוכחותה המרשימה של ליב טיילור עם אוזני אלפית…

 

 

לסיכום אני רואה בסרט שילוב מוצלח בין הטוב של הוליווד המסחרית, עם הטוב שבסיפורת הפנטזיה. אפקטים וגרפיקת מחשב מהולים במלאכת מחשבת של פרטים שיוצרים יחד עולם שלם. הסרט עומד בפני עצמו כחוויה קולנועית מהנה מאד ולדעתי נעשה באופן היה גורם לטולקין לחייך בסיפוק לו היה צופה בו. חדי העין יכלו לשים לב למגוון רחב של פרטים המעידים על ההקפדה היתרה של יוצרי הסרט ולהבחין בניואנסים דקים כמו המהירות העל אנושית של לגלוס הקשת האלפי או השפה האלפית בצורתה הכתובה והמדוברת.

 

רבותיי רוצו לראות את הסרט גם כי הוא אכן נפלא וגם כי זו חגיגה חד פעמית לז'אנר הפנטזיה והזדמנות נדירה לדבר עם נושאים הקשורים אליו עם אנשים שבאופן רגיל לא נחשפים או בכלל מודעים לקיומו.