נבואה ונביאים

מאת: ערן בן-סער ויובל אורנר

 

"מצפון תפתח הרעה..."

-          ירמיהו א' יד'

 

מהי נבואה?

המילון מגדיר נבואה באחד משלושה אופנים:

1. דברי חזון שמשמיע נביא בהשראת האל, דברי ה' המושמעים בפי נביא; השמעת דברי חזון כאלה או הכושר להשמיעם.
2. תופעת מציאותם של נביאים המדברים בשם האל.
3. מה שנאמר על-ידי אנשים המתיימרים לנבא את העתיד או עוסקים בהגדת עתידות; ניבוי, חיזוי, תחזית.
כלומר, בשורה התחתונה, נבואה היא השמעת דברים על העתיד, ללא קשר להתקיימותם העתידית או לא. אם נאמר עכשיו: "מחר ירד שער הדולר בעשרים אגורות." הרי שזו נבואה.

 

מאמר זה אינו עומד לעסוק סתם כך באמירת דברים על העתיד – אנו עומדים לדבר על נבואת אמת – נבואה שאכן מתגשמת (או אמורה להתגשם) מתוקף כוחו של הנביא, האיש אשר משמיע את דברי הנבואה, לדעת באמת מה צופן העתיד. כלומר, לעניינינו, נבואה היא דבר מה שאמר אדם שאכן יש לו את הכוח לחזות את העתיד. לשאלה מאין כוח זה בא יש תשובות רבות (ואנו נציע מספר הצעות בהמשך המאמר), אך עצם כוחו של הנביא יוצר את הנבואה – את חיזויו של העתיד בעזרת כוח מיסטי כלשהו.

 

למה לי נבואה עכשיו?

שאלה מצוינת. נבואה היא כלי חזק עד מאד בידיו של המנחה המיומן. היא מאפשרת לו לזרוק לשחקניו רמזים על עתידה של המערכה ועל עתיד הדמויות, היא יוצרת אווירה חזקה מאד של עלילה מובנית ומוכנה מראש וכן ציפייה עזה לעתיד לבוא.

 

אחת הסיבות הטובות ביותר להשתמש בנבואות היא משום שהן מקובלות על פי הז'אנר המשחקי או הספרותי שלך. לדוגמא: פנטזיה אפית. אם נזרוק את שלוש הדוגמאות הראשונות שצצות בראשנו לפנטזיה אפית (שר הטבעות, רומח הדרקון, הבלגאריאד) ניתן לראות כי בכל אחת מהן הנבואות הן חלק חשוב בעלילה והן מובילות אותה, ואת הגיבורים בעלילה, קדימה. נוצר מצב שבו הוספת נבואות למשחק בז'אנר הפנטזיה האפית יוסיף לתחושת ההתאמה לז'אנר של השחקנים (בעברית: זה ירגיש להם "יותר אפי"). דוגמאות נוספת יכולות להיות ז'אנר האימה או אפילו ז'אנר המד"ב.

 

כמו כן, בואו לא נשכח שכמעט כל שחקן שלישי הוא שרלוק הולמס חובבן. בגלל זה הם אוהבים חידות, מלכודות ואת ד"ר ווטסון – הם נהנים לפתור את התעלומה, להפעיל את המוח ולהרגיש בסוף המשחק תחושת הישג מחממת. נבואה עושה זאת בצורה מעולה – ברגע שקיבלו השחקנים נבואה הם ינסו לפענח אותה ולהתאים אותה למאורעות סביבם דבר המעשיר את העולם ואת מידת העניין של השחקנים בעולם המערכה.

 

אגב, וזה אגב גדול, אנו יוצאים מנקודת הנחה כי הנבואה תהיה מעורפלת (כלומר כתובה בצורה לא ברורה, בצורה אשר ניתן לפרשה בדרכים רבות). מדוע? משום שאם הנבואה תהיה מדויקת מדי: "בשנת 354 יבוא מיצ'ל וישחרר את המלך הכלוא בארמון הרוזן גאביל..." נעלם כל המסתורין. סביר שהשחקן שמשחק את מיצ'ל פשוט ישאל את המנחה איפה הארמון הזה וכמה זמן רכיבה נשאר לו. נבואה מעורפלת: "עשור לאחר אימת הצפון, יבוא אדום הזקן וישחרר את זרע האמת המוסתר מאחורי שושן הזהב..." משאירה די הרבה לשחקן תאב המסתורין.

 

איך לכתוב נבואה מעורפלת?

הדבר הנכון ביותר לעשותו הוא ראשית לרשום במדויק מהן המאורעות אשר אתה רוצה לנבא – למשל, אם נמשיך את הדוגמא מלמעלה, שמיצ'ל ישחרר את המלך בשנת 354 מארמון הרוזן גאביל. מה שעליך לעשות הוא להתחיל לחפש דרכים אלטרנטיביות, פחות מובנות, לתאר את חלקי המאורע. נתחיל בשנה, 354. במערכה שלך זהו בדיוק 10 שנים לאחר מלחמה נוראה בצפון (שזה, אגב, האזור המדובר בו) בו העם של כותב הנבואה עבר כיבוש והתעללות. על כן, במקום להגיד "שנת 354" נאמר "עשור לאחר אימת הצפון".

 

איך נסתיר את זהותו של מיצ'ל? תיאור פיזי יכול להתאים, למיצ'ל יש שיער גי'נג'י וזקן גדול, אזי נקרא לו "אדום הזקן", כך שזה יוכל להיות כל ג'ינג'י מזוקן שהוא. איך נערפל את המלך? "זרע האמת" הוא ביטוי מעורפל למדי שיכול לתאר מלך. איך נגיד שהוא מוסתר אצל הרוזן גאביל? נמציא פרט על הרוזן, למשל שהסמל שלו הוא שושנה בצבע זהב, ונכתוב שהוא "מוסתר מאחורי שושן הזהב". עכשיו לך תבין למה התכוון המשורר.

 

זהו הסוד – אתה המנחה, אתה יכול להוסיף פרטים למערכה (ואח"כ לדאוג שהשחקנים יחשפו אותם), להצמיד כינויים, להיות מעורפל ככל העולה על רוחך. כמו כן, וזה מאד חשוב, כדאי לכתוב כל פרט בצורה שניתן לפרשה בכמה אופנים, זה נותן לך, כמנחה, מרחב תמרון ואלתור. למשל כל עניין אדום הזקן יכול להשתנות במקרה הצורך, זה יכול להיות מישהו אחר שנפל לתוך בור של צבע אדום לפני האירוע המדובר.

 

נקודה נוספת של שיקול היא עניין של אורך, מקצב ומבנה. נבואה יכולה להיכתב בכל מיני אופנים, וכמנחה אתה תמצא את הסגנון המועדף עליך. היא יכולה להיות קצרה עד כדי שורה אחת או ארוכה עד כדי עמוד שלם, היא יכול להיות בנויה כשיר מתחרז או כטקסט מקראי – הכל נתון לטעם האישי שלך, אין כאן נכון או לא נכון.

 

הסבר עלילתי לנבואות

אני מקווה שדי ברור מראש מדוע צריך הסבר עלילתי למה יש נבואות. אחרי הכל זו בדיוק בשל אותה סיבה שבעטיה צריך הסבר למיקומו של השבט האורקי במבוך או מדוע ניתן לנוע בזמן. בקצרה אנו זקוקים להסבר על מנת ליצור רצף עלילתי הגיוני, לשמור על הריאליזם במערכה ולעזור להשעיית הספק אצל השחקנים.

 

ראשית יש לבחור מאין הגיעה הנבואה, או יותר נכון – מאין לנביא את כוחו הנבואי? זה יכול להיות מהאל האחד או האלים הרבים שהחליטו לגלות מעט מתוכניותיהם (דרך אדם מעורער בנפשו, המדבר בחידות ושאף אחד לא מאמין בו. שמתם לב כמה אלים אכזריים?), זה יכול להגיע מכוח על טבעי מיסטי כלשהו או, כמובן, זה יכול לנבוע מקסם.

 

ברגע שאתה יודע את המקור לנבואה עליך להחליט, מבחינה עלילתית, מדוע היא ניתנה מהמקור הזה? כלומר האם הנביא הוא בעל כוח על טבעי אשר מחייב אותו לנבא אחרת יסבול ממיגרנות איומות? אולי מדובר בחבורת קוסמים אשר קראו בכוכבים וניסו לחשוף את העתיד למען תועלתם האישית? או אולי מדובר באלים המנסים להזהיר את בני האדם על העתיד הצפון להם? כל סיבה תהיה טובה, רק דאג שתהיה אחת ושתתאים לאופי המערכה.

 

לבסוף יש לקבוע כיצד מגיעות הנבואות אל דמויות השחקנים. יש ארבע דרכים קלאסיות – מהכתוב, מהנשמע והנראה, מהנחלם ומהנאמר.

מהכתוב – נבואה יכולה להימצא כטקסט כתוב. זה יכול להיות ספר הכולל נבואות, מגילה ועליה נבואה או מכתב אישי. קריאת נבואה היא דבר נהדר, שכן היא גם מעוררת שאלות אודות הנביא אשר אינו חשוף ישירות לדמויות.

מהנשמע והנראה – כלומר מגוף שני. הדמויות יכולות לפגוש את הנביא ולשמוע אותו נושא את נבואתו. יכול להיות שהם סתם עברו בכיכר העיר שעה שהוא נאם מעל דוכן, או שהם הלכו לפגוש מישהו שפתאום נכנסה בו רוח נבואית והוא החל לנבא להם על עתידם.

מהנחלם – אין כמו נבואה בחלום (בלילה או בהקיץ, אין הבדל). זוהי נבואה הדומה מאד לנבואה מגוף שני בכך שהדמות צופה או מקשיבה לנבואה, אך היא יכולה להתלוות בסימנים מיסטיים, מראות לא הגיוניים וסימבוליזם רב. שימו לב שבנחלם יש אלמנט ויזואלי גדול יותר מאשר מכל סוג אחר.

מהנאמר – נבואה מגוף ראשון, אחת הדמויות היא זו היוצרת את הנבואה, בטראנס מסתורי, בכוונה מתוך לחש או כי האל דיבר אליה.

 

כוחה של נבואה – תתגשם או לא תתגשם?

זוהי החלטה נוספת שעליך לקחת כמנחה המכניס נבואה למערכה, האם נבואת אמת חייבת להתגשם? ההחלטה, ביסודה, היא על השאלה האם העתיד קבוע מראש או ניתן לשינוי. אם העתיד, מבחינתך כמנחה, קבוע לחלוטין – לפחות בכל מה שקשור לנבואה, הרי שתאלץ לקיימה, אך שמורה לך הזכות (והכיף) לקיימה באופן הכי לא צפוי שאתה רק רוצה. נחזור למיצ'ל? בדרך חזרה מלהציל את המלך הוא גם מציל איזה נער צעיר שנתקע בשיח שושנים זהובות. כמה ימים לאחר מכן מסתבר שהמלך אינו המלך האמיתי וכי הנער הוא נצר לשושלת המלכים האמיתית. יהרגו אותך, אבל זה כיף.

 

אם אתה מחליט כי ניתן לשנות את העתיד וכי פעולות השחקנים יכולות למנוע את הנבואה או לשנות אותה, הרי שאתה יכול לשחק את משחק ה"כמעט אבל לא". תן לחלק גדול מהנבואה להתגשם, על מנת ליצור את התחושות הנכונות, ואז תן לשחקנים לבצע שינויים בלתי צפויים בעתיד. זוהי דרך נהדרת להכניס נבואות איומות המאיימות ממש על הדמויות ו/או העולם כולו – זה יכניס אותם ללחץ, אך יש להם את האופציה לשנות את הגורל.

 

אגב, מובן מאליו שהשחקנים שלך יכולים לחשוב כי העתיד קבוע בשעה שהוא ניתן לשינוי, או להפך. אתה המנחה, תהיה אכזרי.

 

מה גורמת נבואה קבועה מראש לדמויות?

אין תשובה חד משמעית, שכן הכל תלוי באופי הדמויות, בסוג הנבואה ובסוג המערכה, אך המנחה והשחקנים חייבים לחשוב על נקודה זו, מראש וברגע שהנבואה מוצגת לדמות. תחשוב על עצמך, אם הייתה בידך נבואה המספרת לך דבר מה על העתיד, האם תהיה אדיש לה? זו יכולה להיות נבואה המגלה לך מהם המספרים הנכונים בלוטו, נבואה המספרת לך איך ומתי הוריך ימותו או אפילו ברמה הכללית – נבואה על גורלה של ארצות הברית של אמריקה במאה העשרים ואחת. כך או כך, גילויו של העתיד משפיע עליך – ועל כן כל דמות הנחשפת לנבואה תושפע ממנה במידה כזו או אחרת.

 

דמות מסוימת עלולה להיכנס להכחשה, דמות אחרת תנסה לנהוג על פי הנבואה מתוך תחושה של גורל קבוע, דמות שלישית תלך דווקא נגד הנבואה (או לפחות תנסה) מתוך שאיפה לחמוק ממנה ולחזור אל הבורות השלווה. דיונים פילוסופיים יכולים גם הם לצוץ, בעיקר אם יש כמה דמויות שנהנות לדון בדברים כגון אלה. האם יש גורל קבוע מראש לכולנו? איפה הרצון החופשי? האם זוהי הוכחה לקיומו של האל? ועוד שאלות מטאפיזיות רבות. כמובן שככל שהנבואה אישית יותר, כלומר יותר קרובה לדמות ולחייה, כך לא יהיה מנוס מלהתמודד עמה. נבואה אודות גורל גזע הגמדים האבוד מהדרום לא תשפיע רבות על אדם מהצפון, אבל נבואה על החרבת העיר בה הוא גר כבר מטרידה. נבואה המדברת על גורלו הוא או על האנשים הקרובים לו כבר שולטת ממשית בחייו – ברור שעליו להתמודד עמה.

 

המנחה צריך להיות מוכן לכל זה. רצוי שישמור על קשר עם השחקן המשחק את הדמות, ידון עמו על ההשפעה של הגילוי העתידי על דמותו ועל אופייה ויעזור לו לחשוב על אפשרויות משחק מעניינות. כדאי שיהיה מוכן לפנות זמן לדיונים רבים בין הדמויות על פרשנויות לנבואה, פילוסופיה קיומית וחילוקי דעות על דרך הפעולה הרצויה. בגדול, שיהיה קשוב לשחקנים המשחקים את הדמויות.

 

התמודדות של שחקן עם נבואה

יש הבדל, כמובן, בין התמודדות הדמות עם הנבואה לבין התמודדות השחקן. ישנם כמה דברים צפויים (אך לא ודאיים) מראש משחקן שלגבי דמותו קיימת נבואה, ראשית הסקרנות והשאיפה לפתרון הנבואה עליה דיברנו למעלה. שנית, שחקנים רבים יתהו בודאי עד כמה יש להם שליטה בדמות, עד כמה יש להם את היכולת לחזות את תוצאת הפעולות שלהם. אם מיצ'ל מחליט ללכת לכיוון אחר לגמרי, מה זה יעשה למערכה? מה יקרה לדמות שלו? האם הנבואה תרדוף אחריו או תעזוב אותו בשקט ותמצא לה קורבן אחר?

 

שחקן עלול גם לחוש תסכול מסוים, במיוחד אם הוא מגלה או מקבל את התחושה שאין לו אפשרות לשנות את הנבואה – המנחה כבר קבע מראש מה הוא יעשה ואיך. כמנחה עליך להיזהר מאד שלא להגיע לנקודה הזו, אנו היינו ממליצים בעיקר להדגיש בפני השחקנים כי יש להם מרחב תמרון אפילו בתוך מסגרת הנבואה – הן בגלל שהנבואה היא מעורפלת, והן משום שנבואות רבות חוזות מה יקרה אך לא איך זה יקרה.

 

 

“One will come, prophesized before, prophesized now, to be prophesized twice again.

Savior to his own, a devil to us all, something wicked comes at the time when mankind falls.”

- The green prophet, some 3000 years ago, as told to the last of the servants of the three.

 

 

נביאים – סוגים נפוצים של נביאים (הנביאים הקלאסיים)

עד כה דנו בנושא הנבואה, אך ישנו אלמנט חשוב נוסף המשויך לכל הנושא הזה – הנביא מבשר הנבואה. מיהו ומהו? מה תפקידו? מאין לו הכוח הנבואי? הנביא עצמו הוא ראי של הנבואה וכן להפך, עליהם להתאים אחד לשני ולהשלים זה את זה. הנה מספר דוגמאות שניתן להשתמש בהן, או להוסיף עליהן ככל העולה על רוחכם.

 

שליח האל – שליח האל הוא נביא המודע לכוח השולח אותו לנבא ומודע לכך שהוא, למעשה, משרתו של הכוח האלוהי הזה. הוא מקבל הוראות ונבואות מדויקות (מבחינת מה בדיוק להגיד, לא מהי הפרשנות) והולך להגיד את הנבואה היכן שנאמר לו. בדרך כלל הוא מקבל את תפקידו בהשלמה. דוגמא: שמואל הנביא (סליחה שמוליק).

 

הרואה בחלום – זהו נביא אשר אינו יודע למה ומדוע הוא חולם חלומות נבואיים, אך הוא גילה שחלומותיו נוטים להתגשם ועל כן הוא החל ליחס להם חשיבות רבה. ייתכן והוא שומר אותם לעצמו ויתכן והוא חולק אותם עם אחרים. דוגמא: יוסף בן יעקב (כן, מהתנ"ך, ספר בראשית וכל זה).

 

הלא רוצה – אפשר גם לקרוא לו "הנביא המתנגד", הוא יכול להיות מכל סוג אחר בנוסף לכך, אך מה שמייחד אותו הוא שהוא אינו מעוניין בכוחו הנבואי ואף מתנגד בכל כוחו לקבלת נבואות או לפעולה על פי נבואות אלו. דוגמא: יונה הנביא.

 

השומע קולות – זהו נביא אשר אינו רואה בחלומות ואינו שומע את האל, אך ישנה איזו ישות שממש מדברת איתו ומוסרת לו, בין היתר, נבואות שונות ומשונות.

 

החייב – סוג אומלל במיוחד של נביא. זהו נביא אשר חייב לנבא, בין אם ירצה או לא ירצה. זה יכול להיות שזה מכיוון שאם לא יעשה זאת יהיו לו מיגרנות איומות או אף גרוע מזה, הוא עלול למות אם לא ינבא. לכן הוא נאלץ להשמיע דברי נבואה שונים.

 

הפנאט – זהו נביא דומה מאד לשליח האל, אלא שלנביא זה העניין קרוב מאד לליבו. אישי אפילו. הוא מאמין קיצוני ביותר של האל השולח אותו ולכן יהיה מוכן לעשות מעשים קיצוניים עד מאד, לפעמים אפילו על דעתו שלו. ניתן למצוא אותו מסתובב במדבר עם רוק על השפתיים רוצח נביאי שקר שונים. דוגמא: אליהו הנביא, היש מתאים יותר?

 

המתבודד – מה שמאפיין נביא מתבודד הוא שהוא אינו הולך למסור נבואות. להפך, הוא נשאר במקום – רצוי מתחת לערמת עלים וליד בקבוק גדול של יין. אם מישהו יחפש אותו ויגיע עד אליו אולי הוא יצליח לשלוף ממנו איזה נבואה סתומה או שתיים, אבל זה לא יהיה קל, המתבודד בוחר להתבודד שכן הוא אינו רוצה שנבואותיו ישפיעו על החברה.

 

נביא בהפתעה (כן, אנו מודעים למשחק המילים) – מדובר במישהו שלפתע פתאום שלף נבואה. אולי הוא נכנס לטראנס והחל לנבא, אולי היה לו חזיון או חלום, אבל מה שחשוב הוא שלא מדובר בנביא קבע השולף נבואות מדי פעם, אלא במישהו שבצורה חד-פעמית ניבא נבואת אמת. דוגמא: המכשפים התאומים מהבלגריאד שבשלב מסוים פלטו נבואה אחת קצרה המבהירה נבואה אחרת.

 

הדובר – הדובר אינו ממש נביא, הוא כלי בידיו של כוח המעונין להעביר דרכו מסר נבואי. בדרך כלל הדובר מודע לתפקידו ואולי אף הגיע להסכם כלשהו עם הכוח הזה. ההבדל העיקרי בינו לבין סוגים אחרים של נביאים הוא עניין המודעות, לרוב הדובר לא יזכור את הנבואות שיצאו מפיו, שכן הן נאמרו תחת שליטת הכוח המנבא.

 

חסר הבינה – מקרה מיוחד של נביא אשר הינו אדם חסר בינה, כתוצאה מתאונה מצערת או מלידה, אך בשל סיבה כלשהי מדי פעם הוא פולט דברי נבואה. האפקט מובא במלואו כאשר חסר הבינה מעשית לא יודע לדבר, אך בזמן שנחה עליו הוא הנבואית הוא מדבר בקול צלול ובמבטא ברור. דוגמא: הנביאים מהבלגריאד.

 

החכם הזקן – זהו נביא מכוח חכמתו, הוא יודע מספיק על מנת להיות מסוגל לחזות את העתיד לא כניחוש אלא כודאות. הוא מחובר, בדרך כלל, לאיזשהו כוח שמתנת הנבואה היא ביטוי של השליטה המוחלטת בו. דוגמא: יודה.

 

הרואה בכוכבים – שם כללי לנביא שלמעשה יוצא לחפש את העתיד, אסטרולוגים הם דוגמא מיידית, אך כך גם קוסם המטיל לחשי ניבוי וכהן אשר יצא לחפש את האל על מנת לקבל כוח נבואי.

 

הבלתי מוסבר – הסוג הביזארי ביותר של נביא, זהו נביא אשר אין לו קשר עם שום כוח חיצוני, אין לו חלומות, אין לו חזיונות, הוא לא שומע קולות והוא לא נכנס לטראנסים. אבל מה שהוא אומר – קורה. למה? לא ברור. מקרה? אולי, אבל אחרי הפעם העשירית זה מתחיל להיות מיקרי מדי. דוגמא: דירק ג'נטלי.

 

 

לסיכום, אם אתם רוצים לשחק בנבואה, סתם בשביל הכיף או על מנת לשחזר תחושת ז'אנר,  אנו מקווים שנתנו חומר למחשבה, או לכל הפחות, בראש.