אימא, אני רוצה ספר! מאת: אמיר איתן רוב האימהות (והפולניות יותר מכולן) חולמות לשמוע מהילד שלהן את המשפט הזה. שילד ירצה ספר? – הפנטזיה הרטובה של כל אימא בישראל. מי ייתן וכל ילדי ישראל יקראו ספרים ולא יסתובבו ברחובות ויבעטו בחתולים? או יבעטו בכדורי רגל וינפצו שמשות של מכוניות?- הספר הוא בהחלט אחד התחביבים היותר מומלצים על ידי פסיכולוגים שעוקבים אחר התפתחות הילד ובהחלט אהובים על ידי השכנים וההורים. אז למה כשילד אומר "אני רוצה ספר" ומצביע על ספר משחקי תפקידים אימא שלו שואלת אותו "למה אתה לא רוצה לשחק כדור-רגל?" (מה שמאתגר את הילד מהבחינה הלוגית)? מה בעצם ההבדל, מבחינת האם, בין ספר משחקי תפקידים לבין ספר קריאה מעצבן? הראש האימהי מעדיף את הילדים תמיד במצב הפוך ממה שהם נתונים בו. למה? – לא, לא במפני שהן נשים והן משוגעות, אלא מפני שלילדים אין את היכולת לנהל את הזמן שלהם נכון, הם בקושי מעריכים טוב את הזמן ביממה אחת. לכן כשילד מתחיל לראות טלוויזיה הוא צופה בה כמה שעות ואז האימא מתעצבנת ואם הילד בוחר לשחק כדור-רגל אז האימא מתעצבנת גם כן. מה שמטיל על הילד בעיה קשה מאד- "מה האימא הזו רוצה בעצם?" איך זה קשור? לילדים שקשורים כל הזמן תהיה בעיה לקנות ספר משחקי תפקידים משום שהאימהות שלהם רק ישמעו שהם ממשיכים לקרוא ספרים ויקבלו קריזה, האמהות של ילדים מעצבנים אלה מעדיפות לראות את הילד שלהם יוצא מדי פעם לשחק כדור- רגל עם החברה, מאשר לראות אותו ממשיך לקרוא את הכרוניקה של אירופה ואת אנציקלופדיית השואה. די לגיטימי שאמהות אלו לא ימהרו לקנות לילד שלהם ספר- ועוד איזה ספר! עד גם קורא אותו וגם ממשיך לשחק בו אחרי זה. עד כמה שאמהות לא מבינות במשחקי תפקידים (גם האבות, כן?!) הן מבינות מספיק כדי להבין שהספר הזה צופן בתוכו שעות של לא-לשחק-כדור-רגל. מהצד השני יש את האמהות של ילדי הכדור-רגל או פרחחי הרחוב (אין פה התאמה דרך אגב), הן מעדיפות להתרכז במילה "משחק" ולהתעלם מזה שזה ספר. "מה עוד קצת לשחק? אתה משחק יותר מדי!" זה מה שעובר לאימהות הללו בראש, הן באמת מעדיפות לראות את הילד שלהם מתחיל ללמוד ברצינות (למרות שזה כיתה ג' ואף אחד לא לומד ברצינות חוץ מכמה חרשניות). ובכל זאת יש את סיפוריו של אלו שניצחו את אימפריית האימא ואכן קיבלו את ספרם ומאז הם שחקני תפקידים? איך הם עשו את זה? עד כמה הם הסתכנו? הדבר הנכון ביותר לעשות הוא למצוא את היום הזה בשנה שההורים חשופים להצעות והם יאשרו במהירות על מה שתרצו. אתם יודעים, הימים האלה בהם אתם משיגים את הלגו, את האופניים, את המחשב החדש, את הכדור-סל וכו', אלו ימים קריטיים שלאחריהם ההורים מתעוררים בבהלה ומרגישים שדודים וערומים וימי אלו הם נקודות התורפה המרכזיות שלכם הקונים. דבר שני שכדאי לנסות הוא להשיג עבודה. לא, לא אתם לא רוצים להגיד להורים שלכם שאתם חוסכים בשביל ספר משחקי תפקידים משום שהורים לא סובלים לראות את ילדיהם מוציאים את כספם על שטויות (הם מעדיפים לראות אותם מוציאים את כספם שלהם, של ההורים, על שטויות, Go figure). מה שכן אתם יכולים לעשות הוא פשוט להגיע הביתה כבר עם הספר, כלומר קניתם כבר, ולכן אין להורים מה לעשות אלא להשלים עם המצב. עוד דבר שכדאי לבדוק הוא את טקטיקת המשא ומתן, הרבה ילדים דיפלומטים מחליטים לנהל משא ומתן קשוח בעל ויתורים קשים ביותר, עם ההורים שלהם. חלקם מציעים שהם ירחצו את האוטו של האבא פעם בשבוע, חלקם מציעים שהם יחפשו עבודה וחלקם מרחיקים לכת עד הגבול האחרון ופורשים על השולחן, לנגד ההורים, תכנית בה הם יתחילו ללמוד סוף כל סוף ואשכרה להגיע לשיעורים. אנא , היזהרו כשאתם מנהלים משא ומתן עם קוראי המחשבות האלו. דבר רביעי שכדאי לבדוק הוא את אופציית הסבתא. הסבתא היא אולי הגורם העוקף מספר אחת במלחמה נגד ההורים. ה"סבתא" מצויד בכסף שמגיע אליכם בדרך כלל בחגים וימי הולדת, ל"סבתא" לא אכפת על מה אתם מוציאים את הכסף והעיקר "שיהיה לך לבריאות", אין דבר שהורה יכול לעשות בנידון על מנת לעצור את זרימת הכספים המשוגעת הזו ומהרגע שה"סטיפה" הגיעה ליעדה האפשרויות בלתי מוגבלות (אבל מאד ספציפיות- ספר משחקי תפקידים). אלו היו הדרכים המרכזיות לפתור את הבעיה. דרך נוספת ומאד מאד לא מומלצת היא דרך ההסברה. ספורים האנשים שהצליחו לגרום למאסטרים (ההורים) להבין מה זה משחקי תפקידים וכמה זה חשוב. אנשים אלו איבדו הרבה דברים בדרך אך לבסוף הצליחו להגיע לאותו תא של הגיון אצל ההורים והזריק ישר לתוכו את החומר הנכון- הם הצליחו לגרום להורים שלהם לפקוח את העיניים. כמה זה רלוונטי לגביכם? אני לא הייתי הולך בדרך הזו! אך אם בכל זאת אתם מעוניינים להסביר להורים שלכם למה כל כך חשוב לקנות את הספר הזה, עד שווה להתעמק על נקודת לימוד האנגלית- בארץ שלנו השפה האנגלית היא אחת מהכלים החשובים ביותר לקידום בחיים ולפתיחת דלתות, שלא לדבר על לקבל תעודת בגרות בכלל. ניתן להסביר להורים שזה מפתח את הקישורים החברתיים שלכם משום שהמשחק מערב מפגשים חברתיים. אפשר לטעון לפיתוח החשיבה (אך חשוב מאד לא להזכיר להם שאתם מפתחים עולמות עם דרקונים!). אפשר גם פשוט להוציא את ה"כולם משחקים בזה", הם ההורים שלכם פולניים אז הסיכוי שהגעתם למטרה גבוה מאד. אם ההורים שלכם אינם פולניים יכול להיות שתהיה נחוצה עבודה נוספת. הכי חשוב- שתיהנו, אמיר