|
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
מאנה-כאוס
מאת יהונתן
זילבר איך להקשות על החיים של הקוסמים
שמשחקים איתנו? שאלה זו שגורה אצל כל המנחים, מהסיבה הפשוטה שקוסמים הם יצרני
בלת"מים (ראה כתבה נוספת שלי בגיליון) בלתי נלאים. הכתבה הבאה מתארת שיטה
פשוטה להפוך את חייהם לקשים קצת יותר. אייהא ("המדבר"
בפי שוכניו) הוא תוצאה של קללה אדירת כוח, שהותירה אותו מוצף במאנה בכמות
חייתית, מעוורת. כמעט כל קסם המוטל במדבר יוצא משליטה וגורם לתופעת לוואי משונות
- כפי שקוסמים המבקרים במדבר מגלים כמעט תמיד מאוחר מדי. משחק הפנטזיה הקלאסי מבדיל בין
עולמות חסרי מאנה (כמו שלנו), עולמות נמוכי-מאנה (שבהם רק מתי מעט יכולים להיות
קוסמים) ועולמות גבוהי-מאנה (שבהם כמעט כל אחד יכול להיות קוסם). אבל מה יקרה אם
בעולם מסוים תהיה הרבה יותר מדי מאנה? בקמפיין שהתחיל לא מזמן ניסיתי ליצור עולם
הספוג במאנה כמו שהירושימה ספוגה בקרינה. התחושה אמורה להיות של כוח אדיר כל כך
עד שהשליטה בו קשה ("כמו לחרוש שדה עם דרקון," כפי שהאמרה המקומית
אומרת), אבל עדיין אפשרית. החוקים נבנו לשיטת GURPS הנפלאה, אבל אפשר
להמיר אותם בקלות לכל שיטה אחרת. ראשית—איך
הקסם עובד?
המאנה היא, כמובן, כוח פיזיקלי כמו
כל כוח אחר, והיא פועלת לפי אותם עקרונות פיזיקלים ברורים וסדורים. עם זאת, כפי
שפיזיקת הקוואנטים הצליחה להוכיח בחמישים השנים האחרונות, אף אחד לא מבין מה
העקרונות האלו ולמי הם ברורים. למדען בן כדור הארץ (מין כוכב שמיצה לחלוטין את
כל משאבי המאנה שלו) אפשר להשוות את המאנה, מבחינות מסוימות, לחשמל. אמנם החשמל
מורכב משני רכיבים עקרוניים, יונים חיוביים ושליליים, והמאנה, כמובן, משבעה, אבל
עיקרון הפעולה דומה. המאנה ממלאת את העולם בממד
הלא-גשמי, כלומר היא יכולה להיות קיימת באותו המקום שבו נמצא חומר גשמי, והיא
נמצאת במצב אותו אנו מכנים סטאטי או פוטנציאלי: חלקיקי המאנה
מפוזרים ולא מסודרים בשום דפוס רציף מיוחד, ולכן לא גורמים לתופעות קסומות. קורה
ובצורה ספונטנית, בגלל ריבוי המאנה בצורתה הפוטנציאלית, מסתדרים החלקיקים באיזה
דפוס ואז נוצר קסם ספונטאני (הספה מתחילה לטייל בחדר, לאמא גדל עוד אף).
למזלנו, כמעט כל שוכני האזורים עתירי המאנה יודעים "לתעל", כלומר,
לפוצץ את בועת הקסם הסורר ולהפוך את תוצאותיו לפני שהן הופכות קבועות (כמובן
שלפעמים לא מספיקים, ואז צריך ללכת לקוסם הכפר עם ספה מרובת רגליים ועם אמא). מלאכת יצירת הקסם המחושבת,
הקסימה, עיקרה הפיכתה של כמות נתונה של מאנה לדפוס קבוע. הדפוס קובע את אופי
הקסם, מיצירת מים ועד טלפתיה. כמובן שסידור של כל אותם מיליוני חלקיקי מאנה
בעזרת כוח המחשבה בלבד הוא משימה בלתי אפשרית, לשם כך יידרש מחשב על. למזלנו יש
שיטה פשוטה יותר: הקוסם מתעל כמות מסוימת של מאנה לעבר מרכז האזור שבו הוא רוצה
להטיל את הקסם, ואז מנחה אותה להסתדר ע"י מחוות מסוימות של הידיים, חומרים
שונים או צלילים, שבמגע עם המאנה יש להם "השפעה מתעלת". קצרה היריעה
מלהוכיח מדוע פעילות כזו עובדת. להוכחה והסברים פיזיקליים מתקדמים, ראו
סירס-זינמסקי, "מאנה לתלמידי התיכון," פרק 6 עמ' 147 עד 252. סוג זה של קסימה, ללא עזרת
מחשבים או כלים מיוחדים, נקרא גם "קסימה אינטואיטיבית"
ובמקומות רבים בקוסמוס משויך למתת אל או כשרון מולד. ב.
חוקי הקסם בעולם עתיר-מאנה (להלן עע"מ)
קוסם המגיע לאיזורים עתירי מאנה
חייב לזכור ארבעה עקרונות בסיסיים, שבלעדיהם הוא עתיד למצוא את עצמו מת מהר
מאוד.
1. כל קסם איזור בעע"מ גדל ב 1ק6
מגודלו הטבעי.
...והסיבה היא פשוטה: בעולם רגיל-מאנה, כמות המאנה המעוקבת למטר
(או ממ"מ) זהה ברוב המקומות ועומדת על 1,000 חלקיקים למטר מעוקב. באזורים
בהם המאנה עולה על גדותיה, כמות המאנה באזור נתון משתנה בין 3,000 ל 12,000
חלקיקים בקירוב. כאן חשוב להסביר עוד עיקרון. מי
שקוסם אינטואיטיבית לא שולט ישירות בגודל האזור של הקסם שלו, אלא בכמות המאנה
המתועלת. החישובים מסובכים, ואנו נשאיר אותם לקוסמים שלנו. המשמעות לדידנו היא
שקוסם המנסה, נאמר, להצית אזור של מטר מעוקב אחד באותה שיטה כמו בעולם רגיל-מאנה
יצית שלושה עד שתים-עשרה מטרים מעוקבים. ההבדל הוא בין להצית מדורה בחצר של איזה
פונדק ובין הצתה של הפונדק, הרפת לידו, שור, כמה עוברי אורח תמימים, שתי עגלות
ושלושה בניינים סמוכים. גם קוסם היודע כי המאנה באזור
מרוכזת לפחות פי שלוש עלול ליצור קסם הגדול פי שש מהקסם שהוא רצה. אין כמעט דרך
לגלות מהי כמות המאנה באזור בו הקסם מוטל, ולכן על הקוסם לנחש ולהטיל את הקסם על
אזור משוערך: לדוגמא, מסדר הקוסמים המקומי חקר והגיע למסקנה כי רצוי להטיל את
הקסם על שליש מהאזור הרצוי, וכך לקבל קסם הנע בין שליש מהאזור הרצוי עד פי שניים
ממנו. החוק המשתמע פשוט: הטל את הקסם
על אזור בגודל X.
גלגל ק6 והכפל את X
בתוצאה. התוצאה היא גודלו האמיתי
של הקסם. אם חשבתם שזה מעצבן, חכו עד
שתשמעו את החוק הבא: כל קסם הקטן מאזור של 4 ס"מ מעוקבים דורש השקעה נוספת
של מאנה. הסיבה היא שבתוך עודף כזו של מאנה, קשה מאוד לא לגרור עוד חלקיקי מאנה
לעניין, בערך כמו שקשה להדליק מדורה קטנה באמצע שדה קוצים. הטבלה הבאה מתארת את כמות המאנה
שצריך להשקיע באזורים קטנים מאוד. שימו לב: הכוונה היא לאזורים המקוריים
שעליהם הוטל הקסם, לפני ההכפלה בק6.
שים לב ש-1 סנטימטר מעוקב הוא
האזור הקטן ביותר עליו אפשר להטיל קסם בעולם עתיר מאנה. שה"ם החובב שעשועים לא
יסביר לשחקניו איך עובדת המכניקה של הקסימה הזו וייתן להם לנחש לבד. שעות של כיף
(וכמובן, יצירת דמויות חדשות) מובטחים! 2.
כל קסם הוא קסם אזור
בעולמות נמוכי-מאנה נהוג לחלק
את הקסמים לקסמי אזור (כמו קסם ערפל), קסמי קליע (כדור אש האהוב),
קסמי השפעה (שינה), קסמים המוטלים על אובייקט (נעל דלת, הקטן אדם)
וקסמים תלויי-צורה (שינוי פנים, אשליית תמונה דוממת). למעשה, כל הקסמים
האלו הם קסמי אזור (דהיינו: קסמים התופסים שטח מסוים), ובעע"מ יש לכך
חשיבות רבה. על קסמי האזור הקלאסיים דנו
בחלק הקודם. מה תהיה השפעתה של המאנה העתירה על קסמים אחרים? קסמים המוטלים על
אובייקטים תופסים את
שטח האובייקט, ואם השטח שהקסם תופס בפועל גדול משטח האובייקט, יכולות להיות לזה
השפעות שונות. לדוגמא, נעל דלת יכול להתרחב ולנעול גם את הדלתות הסמוכות.
לביטציה, האמורה להשפיע על שטח של אדם בודד, עלולה לגרור לאוויר גם את
חבריו ואת הפרה הסמוכה. כפי ששמתם לב, יש מצבים בהם הקסימה בעע"מ עלולה
להיות שימושית ביותר. יש גם מצבים הפוכים: לדוגמא, ניסיון לנפץ צלוחית אחת
המכילה שיקוי שיכול להחזיר את לורד וורד הרשע לחיים עלולה לנפץ את כל הצלוחיות
במעבדה, וביניהן גם את אלו המכילות חומרים נפיצים (שוב, השה"ם החכם יכין
דפי דמויות ריקים בהישג יד). קסמי קליע, ולמעשה גם קסמים המוטלים על אובייקטים במטרה להזיז
אותם (יד הקוסם של מוד"מ) תופסים אזור המשתנה תוך כדי
הפעולה, כלומר בזמן שהקליע נע. ההשפעה של ההגדלה על הקסמים האלו יכולה להיות
קליעים מוגדלים (כדור אש המסוגל לשרוף צבא קטן) או אובייקטים המושכים עימם
אובייקטים אחרים. קסמי השפעה לרוב תופסים את שטח הראש של הקורבן.
בעע"מ, קסמים המשפיעים על מספר אנשים משפיעים גם על מי שביניהם.
אזור מוגדל יכול לגרום לתופעות משעשעות עד קטלניות. לדוגמא: הקסם אדם משפיע
על ראש העיר ועוזריו... אבל גם על חבריו של הקוסם, או קסם שינה שמרדים את
חבורת האורקים וגם את חבורת ההרפתקנים. קסמים תלוי-צורה מהווים את הבעיה האמיתית בעע"מ. על מנת
שקסם שינוי צורה יגרום לברוטוס להיראות בדיוק כמו לורד וורד, על הקסם
לתפוס בדיוק את האזור שמהווה את הצורה המדויקת של הקסם... אחרת, הפנים של ברוטוס
יהפכו לגוש חסר צורה. לשם כך פיתחו הקוסמים בעולמות כאלו שתי יכולות חשובות: שבירת
קסם והתמקדות. על שתי היכולות האלו בחלק האחרון של הכתבה. 3.
לשול הקסם יש כוח משל עצמו.
...והוא לרוב חזק יותר מהקסם. מה פירוש? לכל אזור יש את השוליים
שלו, הנקודה בה האזור המושפע נגמר והעולם הרגיל מתחיל. בנקודה הזו מתרחשים לחצים
קיצוניים, שכתוצאה מהם האזור מורכב ממאנה חצי-מעוצבת. אם שולי הקסם נוגעים
במשהו, ההשפעה שלהם היא רנדומלית... הטל ק6 והשתמש בטבלה הבאה:
4.
עין הקסם
בסערות אדירות, ציקלונים
וטורנדו, יש נקודה יציבה במרכז שהסופה לא משפיעה עליה. יש לכך השפעה אדירה על
חקר הסופות, ראו את הסרט הנפלא "טוויסטר" לרקע נוסף. כיוון שהקסם הוא
סוג של סערה קסומה, בעע"מ יש סיכוי של 33% (תוצאות של 1 ו-2 בק6) שבמרכז
הקסם תיווצר מעין בועה שהקסם לא משפיע עליה. גודל עין הקסם הוא תמיד 10% מגודל
הקסם. בקסמי אזור קלאסיים אין השפעה
משמעותית על מהות הקסם: נקודה במרכז הערפל הקסום בה אפשר פתאום לראות, או
נקודה במרכז שדה שלא תבער. גם קסמי קליע לא יושפעו לרוב. על קסמי השפעה, להבדיל, האפקט
של עין הקסם יכול להיות מכריע: אם לדוגמא אזור הקסם הוא בדיוק ראשו של הקורבן,
יש סיכוי של 10% שהקסם לא יפעל. אם האזור המושפע כולל כמה אנשים, ייתכן שאחד
מהם, העומד במרכז, לא יושפע בשום אופן. על
מאנה ועלות הקסם
ברוב השיטות, עלות הקסם היא
תוצאה של עייפות (Fatigue).
במוד"מ, העייפות הזו תופסת צורה של כמות מסוימת של לחשים שמותר להטיל ביום,
ב-GURPS של עייפות שמפחיתים מה
HT וכן הלאה. בשיטות
מעטות הקוסם הוא מקור המאנה, אלא מי שמתעל אותה אל הקסם. לכן, ולמרות מה שספרים
מסוימים טוענים, בעע"מ אין סיבה שעלות הקסם תהיה פחותה. יש הגיון בגישה ההפוכה, שעל
הקסם לעלות יותר, כיוון שהקוסם צריך לשלוט בכמות אדירה של מאנה ("כמו לחרוש
שדה עם דרקון," כבר אמרנו). לפי המספרים בהם משתמשת השיטה שלהלן,
השה"ם שמעוניין בחוק הזה יכול לשלש את כל עלויות הקסם ולישון בשקט. זה,
כאמור, חוק אופציונלי, ואני לא משתמש בו. יתרונות
חדשים
החוקים האלו נכתבו לשיטת GURPS, אבל הם שמישים כמו
שהם, או עם שינויים קלים, בכל שיטה אחרת. ביטול השפעה (10 או 0) היכולת לבטל השפעה של קסם תוך כדי
פעולתו היא חיונית לתושבים של עולמות עתירי-מאנה—כמעט כמו זימים בעולמות מים. ב GURPS, זהו יתרון, כמו Literacy, וכמוהו הוא חינם
לתושבי עע"מ ועולה 10 נקודות
למי שבא מבחוץ. ביטול השפעה יכול לפעול רק כל
עוד קסם כלשהו מתרחש ורק כל עוד הקסם הוא ספונטני (כלומר, אף אחד לא הטיל אותו)
או אם הביטול מופעל ע"י מי שהטיל את הקסם. התמקדות (20) זאת היכולת לחוש, ברגע הטלת
הקסם, את כמות המאנה ולמקד את גודל האזור המושפע פחות-או יותר בצורה אפקטיבית
יותר. מי שיש לו את היכולת הזו יכול לקבל אזור שגדול רק בפי 5 מהאזור המקורי. זה
אולי לא נשמע הרבה, אבל אם נחזור לדוגמא המקורית, זה יכול להיות ההבדל בין קצות
נעליים חרוכות לישבנים בוערים! התמקדות מדוייקת (40) אותו דבר—אבל פי שלוש במקום פי
חמש. המחיר, כפי ששמתם לב, אסטרונומי. יופי.
שרדתי עד כאן. עכשיו, איך זה עובד?
מורגנה היא דג'שין, קוסמת בעלת עוצמה אדירה. Ghod הוא השה"ם שלה. Ghod: הכל שקט במעבדה
הסודית של מיורו... דרך תעלת האוורור שבה את נמצאת את רואה אותו עובד. הוא שופך
את תוכנם של כמה בקבוקים למבחנה שנחה בעמדת המבחנות. הוא מסובב את הגב... מורגנה: עכשיו! אני
מטילה טלקינזיס. Ghod: על איזה אזור? מורגנה: על... על שליש מהאזור
שתופסת המבחנה. Ghod: גלגלי לראות אם הקסם
הצליח. מורגנה: יש. Ghod: גלגלי ק6 כדי לראות
מה גודל האזור המושפע. מורגנה: שש! שיט! יש לי
התמקדות. זה אומר רק פי חמש. כפול שליש מאזור המבחנה... Ghod: האזור המושפע הוא
כמעט פי שתיים מהמבחנה, ועם המבחנה מתרוממות באוויר שתי מבחנות אחרות, שרק
קצבותיהן מוחזקות ע"י הקסם הזה. שול הקסם, שעובר דרכן... [מגלגל, מחייך]
חורך אותן. שתי המבחנות מתפוצצות, ותוכנן נשפך אל השולחן. מיורו מסתובב... מורגנה: שיט! מגעיל! אני שונאת
אותך! נבל! המחבר ישמח לשמוע שאלות על
החוקים החדשים, והוא זמין בכתובת tryscer@netvision.net.il.
אם יהיו מספיק שאלות, ייתכן ונריץ כתבת המשך. 1 - שול
הינו היחיד של שוליים. למשל: "שול הכביש הימני". באמת, גם אני לא
האמנתי בהתחלה. מה שמעניין הוא הסיפור של כיצד נתרמה מילה זו לשפה העברית, שכן
עד לפני שנים מספר לא היו לשוליים יחיד – ולמעשה היו מדברים על "השוליים
הימניים של הכביש." ובכן מורי הנהיגה (כן, ברצינות) היו בבעיה רצינית עם
חוברות לימוד התיאוריה – זה היה מאד מבלבל (בעיקר תלמידים ותלמידות עם מנת משכל
שאומנם מספקיה להם על מנת לתפעל אוטו, אבל לא יותר מזה). לכן הם הציעו את המילה
לאקדמיה ללשון העברית, שקיבלה אותה. אני יודע את כל זה, אגב, משום שאבא שלי מורה
לנהיגה. |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
