מנצ'קיני העולם התאחדו!

מאת: יובל אורנר

 

"יש לי בקבוצה שחקן שכל מה שמעניין אותו זה לצבור כוח ולעלות בדרגות, והוא עושה את זה על ידי להרוג מפלצות. מה אני עושה איתו?!"

"אני לא יכול יותר. אני משה"ם כבר כמה זמן לקבוצה של שחקנים, והם פשוט מנצ'קיניסטים! כל מה שמעניין אותם זה רק נק"נ, פ"ז, חפצים קסומים ולהרוג מפלצות. מה אני עושה איתם?!"

"איך אני הופך את השחקן/ים שלי לשחקן/ים יותר של רול-פליי, ופחות מכות וקרבות?"

 

פעם בכמה זמן מתפרסמת הודעה בסגנון זה באחד הפורומים, של דימונס, העמותה, העז או כל אחד אחר שעוסק בתחום החביב על כולנו. וכתמיד התשובות רבות ומגוונות, החל מ"תהרוג לו את הדמות" ועד "תפנים איתו את הבעיה, ותתקדמו הלאה".

 

ובכן, רבותיי, הגיע הזמן להוציא את המרצע מהשק. המנצ'קניזם כאן, והוא כאן להישאר. לטוב או לרע, מוצא חן בעיניכם או לא, הוא קיים בשטח הרבה לפני המשחק העמוק, וסביר להניח שהוא ישרוד אחריו.

ויותר מכך – זה בסדר, זה נכון, ככה זה צריך להיות. מותר (ולפעמים רצוי) להיות מנצ'קין.

אבל לפני שאתם קופצים על הרגליים וזועקים "גוואלד!", אל תדאגו. במאמר הזה אנחנו הולכים לנתח את דמותו של המנצ'קין, מה גורם לו לתקתק, האם זה טוב יותר או טוב פחות, מה ניתן לעשות בנושא, ולבסוף, כמה מילים למנחים.

שנתחיל?

 

המנצ'קין – קווים לדמותו

אז מיהו בעצם המנצ'קין? יותר טוב להתחיל מהשאלה מהו המנצ'קין.

המנצ'קין, וזו הגדרה כללית על מנת שיהיה לנו בסיס משותף לעבוד ממנו, הוא אותו שחקן אשר לא ממש מתעניין בעולם הגדול שלפניו. העניין המרכזי שלו במשחק הוא איך להשיג את החפץ הקסום הבא, איך להרוג את המפלצת שמולו על מנת לקבל עליה כמה שיותר נק"נ, ואיך לעלות דרגות הכי מהר שאפשר. פן נוסף של המנצ'קין הוא ה"מיני-מקסי", כלומר – השיטה לגרום לדמות להיות בעלת הכי הרבה יתרונות על הנייר, תוך כדי הכי פחות חסרונות.

המנצ'קין הוא זה אשר יוריד לעצמו את הכריזמה (מי בכלל משתמש בכריזמה במשחק?!) על מנת להעלות לעצמו את נתוני הכוח.

הוא יבחר את הכישורים שהכי מועילים לדמות שהוא משחק כרגע, שמוסיפים הכי הרבה בונוסים, מוסיפים הכי הרבה התקפות, או מאפשרים לו ללמוד עוד קסמים ביום מעבר למה שכתוב בספר.

פעמים רבות הוא ישחק את אותה הדמות, עד שיביא את הבניה שלה לדרגת אומנות.

הוא לרוב יודע את ספר החוקים בעל פה, מכיר את כל הפרצות, קרא את הספר למנחה (כדי להיות בטוח שלא עובדים עליו!) ויודע בדיוק איזה שיקויים ניתן לערבב ואיזה לא.

הוא יבחר את הגזע שנותן הכי הרבה בונוסים לדמות שהוא משחק, בין אם אלו בונוסים בצורת פלוסים לתכונות כאלו ואחרות או תוספות נפלאות אחרות (אלף, בטח! אני חייב ראית לילה...)

 

תפישת המשחק של המנצ'קין היא לרוב "אני מול ה-GM", ומבחינתו מדובר בקרב מוחות אימתני בין ה-GM האכזר המנסה להורגו לבין דמותו המסכנה אשר מנסה לשרוד וכמובן, למלוך.

סביר להניח שנשמע ממנו הצהרות על "ניצחון", "תרגיל מדהים" שעשה ל-GM ודברים בסגנון.

 

[הערת מחבר: שימו לב שאני משתמש במונח "GM" ולא במונח "מנחה", כהרגלי. יש לכך סיבה, אבל ארחיב על כך בפרק העוסק במנחה של המנצ'קין]

 

דוגמא נפלאה לדמות המנצ'קין מופיעה בקומיקס Knights Of the Dinner Table, או KODT בקיצור. למי שלא מכיר (חבל, חבל, לרוץ לקנות ולקרוא, שווה כל גרוש!!) מדובר בחבורה של שחקנים בעיירה קטנה בארה"ב, והקומיקס פורש את מעלליהם מפגישה לפגישה.

בקומיקס ניתן לפגוש את המנצ'קין על פניו השונות:

בוב, הבחור שכאשר הוא מגלה שקיבל 15 נק"נ על שתפר לעצמו את הפצעים, הוא קורע אותם ותופר את עצמו מחדש... (חולה הנק"נ והדרגה)

דייב, הבחור בעל החרב הנצחית Hackmaster +12, אשר מוכן להרוג את אימו וחצי העיר על מנת להוסיף עוד +1 לחרב... (איש החפצים הקסומים)

ובריאן. אין ספר חוקים שהוא לא קרא, וכששואלים אותו מה דעתו על ספר חדש שיצא, התשובה עוסקת בטעויות הכתיב בעמוד 34, ולאו דווקא בחוקים ומהותם... (נקרא לו העו"ד).

קיימות עוד דמויות בקומיקס, אבל לא נדון בהם היום, חוץ אולי ב-B.A, השה"מ, שוב, בשלב מאוחר יותר.

 

כמובן ובקומיקס הכל נעשה בהגזמה ובהקצנה, אבל ניתן להשליך מכאן על המשחק של המנצ'קין.

 

וכאן אנו מגיעים לנקודה הבאה שלנו...

 

למה מנצ'קין?

מדוע שחקן נהיה מנצ'קין?

ניתן לקחת את כל הדוגמאות שלמעלה, ובניתוח פסיכולוגי בגרוש לאפיין שכל המעשים של המנצ'קין הן למעשה חיפוש אחר כוח. ניתן אולי לאמור שהמנצ'קין מחפש במשחק כוח שאין לו בחיים, או אולי הוא מנסה לשלוט בעניינים.

כמו כן, כבר ציינו שהמנצ'קין עוסק במלחמה בלתי פוסקת מול השה"מ ומול חוקי המשחק. זו סוג של התמודדות, בה חשוב למנצ'קין לצאת כשידו על העליונה, דהיינו, המון נק"נ נוספים ואולי גם חרב חדשה עם הרבה בונוסים.

 

חלק מן המנצ'קינים אינם מודעים להיותם כאלה. זוהי פשוט צורת המשחק המוכרת להם, וכך הם פועלים. חלקם מודעים לכך, ואפילו נהנים מהיכולת שאליה הגיעו לעשות ג'אגלינג עם החוקים, לכופף איפה שאפשר על מנת להגיע למטרה הנכספת.

 

חשוב לזכור – כמעט כולנו היינו פעם מנצ'קינים. יסלחו לי כל הצעירים בינינו, ויודע אני שחלק נכבד מקהילת הצעירים אינה מנצ'קינית כלל, אלא להיפך, אך יחד עם אחד מגורמי המנצ'קניזם הוא הגיל.

כן כן, כשאנחנו צעירים יותר מעניין אותנו להיות הגיבור, ההוא שהורג את הדרקון, מציל את הנסיכה ולוקח את האוצר. הרבה פעמים בתחילת דרכנו כשחקנים אנחנו כה רגילים לתפישת העולם שאומרת שמשחק הוא גם תחרות מסוימת, סמויה או גלויה, שאנחנו משליכים את זה גם על משחקי תפקידים, ורוצים לנצח, לפעמים בכל מחיר.

לא פעם ולא פעמיים ראיתי שחקנים שהתחילו כמנצ'קינים, ועם הזמן פשוט עברו הלאה, ומצאו לבד את הדרך לשלב יותר רול-פליי במשחק שלהם.

אני דוגמא חיה לאחד כזה. לא תאמינו אילו פרטים אני זוכר עד היום מהספר לשחקן של מוד"מ מהדורה 2 (Proficiencies, Pg. 101, Dex 18= -4ל- AC, ועוד הרבה פרטים. מי שרוצה מוזמן לבדוק אותי בהזדמנות J).

 

מה עוד תורם למנצ'קין להיות מנצ'קין? השיטה.

אני לא רוצה לפתוח כאן את הויכוח הישן נושן האם כדאי שיטה או לא, מכיוון שזה לא רלוונטי לנושא. מנצ'קין לא יכול להתקיים בפרי-פורם או בדייסלס, פשוט מכיוון שאז לסטטיסטיקות שלו, לכלי הנשק הקסומים שלו ולדרגה בה הוא נמצא אין כמעט משמעות .

אבל כן, ישנן שיטות שיותר מעודדות מנצ'קניזם, וישנן כאלה שפחות. שיטות שבהן מוענקות נק"נ על בסיס הריגת מפלצות בלבד. שיטות שלא נוגעות בנושא נק"נ על משחק תפקידים. שיטות שבכל הספר אין יותר משלוש פסקאות על משחק תפקידים. למעשה, כמעט כל שיטה שמתבססת בעיקר על סטטיסטיקות וזריקת קוביות נמצאת במרכזה וחרוטה על דגלה כסממן בל יעבור, כל אלה שיטות אשר מקלות על המנצ'קין להיות, ובכן, מנצ'קין.

אין זה אומר שבשיטות אלה יש חובה לשחק מנצ'קין, או שכל מי שמשחק עם שיטה, סטטיסטיקות וקוביות הוא מנצ'קין. ישנן קבוצות רבות המשחקות עם מרכיבים אלה, והן רחוקות מאוד מלהיות קבוצות מנצ'קיניות. אני רק אומר שישנם תנאים המקלים על המצאות המנצ'קין.

 

אז מה עושים?

קודם כל, האם יש לנו בכלל בעיה? אולי מתאים לנו לשחק ככה? אולי זה מה שאנחנו רוצים עכשיו? תתפלאו, אבל לפעמים זה מתאים.

בהנחה שזה מפריע לנו, צריך להבדיל בין שני מקרים: שחקן בודד (או שניים, לא יותר) בקבוצה שלמה, וקבוצה שלמה שהיא שמורכבת ממנצ'קינים.

 

הבה נתחיל מהמקרה הראשון, בו המנצ'קין במיעוט.

מי שקורא את הכתבות שלי מן הסתם כבר עלה על מוטיב התקשורת שאני כה אוהב. ולכן, פעם נוספת, חברים: תקשורת, שיחה ובדיקה.

דברו עם המנצ'קין. תסבירו לו מה מפריע לכם. אל תתייחסו לנושא כאל בעיה, שכן אז אתם יוצרים אותה. נסו לחשוב איך הייתם אתם מרגישים אם מישהו היה מסתכל על התחביב שלכם, ניגש אליכם ואומר "יש לכם בעיה ואתם חייבים לשנות אותה". זה מקומם, לא יוצר הזדהות, ובדרך כלל גורם רק לריבים.

תבדקו אם המנצ'קין שלכם יודע שהוא כזה. אולי הוא לא שם לב לזה, ואחרי שתעירו הוא יסתכל על זה יותר, וישנה לבד את ההתנהגות?

אם הוא כן מודע לזה, תבדקו למה הוא עושה את זה. האם זהו דפוס המשחק היחידי שהוא מכיר? אם כן, הראו לו דרך אחרת. לאט, בעדינות, לא במכות. אל תשכחו שהוא נמצא עכשיו בתחום שהוא לא מכיר, ורובנו נוטים לקחת מה שנקרא "צעדי תינוק" כאשר אנחנו נמצאים בשטח חדש ולא ידוע.

נסו להראות לו בתוך המשחק איפה הוא מתנהג בצורה שמפריעה לכם. ברגע שמשהו כזה קורה, עיצרו לרגע את המשחק, הסבירו לו בנועם במה מדובר, ואף הציעו לו דרכי פעולה אחרות שיכול היה לקחת.

 

תמיד תזכרו – המנצ'קין הוא קודם כל, ולעולם יהיה, שחקן. הוא רוצה ליהנות בדיוק כמוכם, רק שהדרך שלו שונה משלכם. ומעבר להיותו שחקן, הוא בן-אדם. יש לו רגשות, והוא לא אוהב שדורכים לו על הענבים יותר מכל אחד אחר...

 

יכול להיות שתגיעו למצב בו דיברתם עם השחקן, הוא מודע למנצ'קיניותו, ואו שהוא ניסה לשנות וזה לא הולך לו, או שזה פשוט לא מעניין אותו להשתנות, ככה הוא רוצה לשחק.

אל תכריחו. כאן מגיע שלב לא קל, והוא היכולת לקום ולהגיד "אז זה לא מתאים לנו, ואנחנו לא יכולים להוות קבוצה ביחד". זה לא קל, אבל זה היכולת הזו בהחלט מוכיחה בגרות, והבנה שלפעמים יש דברים שלא מסתדרים.

אין לי שיטות קסם בכדי לפתור לכם את הדילמה הזו. הנושא מאוד אישי לכל קבוצה ולכל אדם, ואין פה כללים חדים וברורים, אבל אני מאמין שאם ניסיתם את דרך הנועם מלכתחילה, ואם באמת זה לא מתאים, אז קודם כל לפעמים המנצ'קין פשוט יקום וילך (לא הרבה אנשים אוהבים להיות במקום בו הם יודעים שמה שהם עושים מפריע ישירות למישהו אחר), ולפעמים, מה לעשות, תצטרכו לבקש ממנו לעזוב.

כולי תקווה שזה ילך חלק, אבל תהיו מוכנים לעלבון, כעס ואי נעימות. אני אומר את זה כי צריך להיות מוכנים לזה, כי למעשה אתם דוחים את המנצ'קין, וזו הרגשה שאף אחד מאיתנו לא אוהב. אבל שוב, אני מאמין שאם תעשו את זה בדרך בוגרת ואחראית, התוצאות יהיו חיוביות (אפשר אפילו ללכת צעד קדימה, ולעזור לשחקן היוצא למצוא קבוצה חדשה, שיותר מתאימה למה שהוא מחפש).

 

ודוגמא אישית: הקבוצה בה אני משחק כיום אינה הקבוצה המקורית שאיתה התחלתי את המערכה. בהתחלה היה איתנו חבר, שעם התפתחות  המשחק וההרפתקה הכללית הבנו שיש אי-תאימות בין הציפייה שלו מהמשחק לשלנו. הוא רצה מפגש שבועי בו יוכל גם, ואולי בעיקר, לעוף עם הקוסם שלו ולפוצץ דברים מהשמיים. אנחנו רצינו יותר להתעסק בפוליטיקה של העולם, במערכה הגדולה יותר, ומשחק הדמות של כל אחד מאיתנו כבודד וכקבוצה.

קשה לי להגיד שהוא היה בדיוק מנצ'קיניסט, אבל עדיין, הוא רצה משהו אחד ואנחנו אחר. אז פשוט קצת דיברנו על זה, וקצת הוא הבין לבד, ובשלב כלשהו הוא פרש מן הקבוצה, מצא לו קבוצה אחרת, ואנחנו צירפנו שחקן אחר, שיותר מתאים לסגנון המשחק שלנו.

בלי כעסים, בלי לריב, ובלי עצבים. זה אפשרי.

 

סוף סוף – המנחה

מי מכם שממש עוקב אחרי הכתבה (תודה, תודה) בוודאי שם לב שדיברתי על מה לעשות מול מנצ'קין שהוא מיעוט, אבל לא מול קבוצה של מנצ'קינים.

הסיבה פשוטה: מנצ'קין בודד הוא באחריות ובבחינת משהו ששייך וקשור לכלל הקבוצה.

קבוצה שלמה של מנצ'קינים היא בעיני, בעיקר, אחריות של המנחה.

 

רבותיי המנחים, הגיע הזמן להפסיק לבכות על הקבוצה המנצ'קינית שיש לכם, וגם על השחקן הנק"ניסטי שלכם, ולהבין עובדה אחת חשובה, שלפעמים מנחים שוכחים:

 

זה אחריות שלכם.

 

אחריות, לא אשמה. המנצ'קין לא יכול להתקיים בעולם בו מחולק יותר נק"נ על משחק תפקידים טוב יותר מעל הריגת מפלצות. לצורך העניין, קשה לו להתקיים אם אין את מה להרוג.

אני לא אומר שצריך להוריד את הקרבות לגמרי, או אפילו בכלל. אבל אפשר, למשל, להציב את הקבוצה בפני מצב בו אין להם שמץ של סיכוי לנצח, וכאשר הם בורחים, בלית ברירה, להעניק להם נק"נ גבוה במיוחד על ההבנה שיש דברים מעבר לכוחם. הנה, שלב א' להורדת רמת המנצ'קניזם.

השחקנים שלכם מנצ'קינים? תנו להם כל מה שהם רוצים. כל מה שעולה על רוחם. זו שיטת הרוויה – יהיה להם כל כך הרבה, שכבר לא יהיה להם מה לבקש, והם יאלצו להתחיל לשים לב יותר לדמות שלהם ולמשחק התפקידים.

 

והסיבה הכי חשובה שזה אחריותכם – מנצ'קין לא יכול להתקיים אם אין לו שה"מ/GM להיאבק מולו.

כפי שציינתי קודם, חלק מהמנצ'קיניות הוא מלחמה בלתי פוסקת מול השה"מ. קחו את B.A, מחבורת KODT. הוא המנחה של חבורת הנק"ניסטים מנצ'קינים שדיברנו עליהם קודם. אבל הוא מנצ'קין לא פחות מהם. הוא כל הזמן מנסה למצוא שיטות חדשות להרוג אותם, טריקים חדשים להפיל אותם בפח, מוצא חורים בדמויות שעשו או במעשים שביצעו על מנת להטיח אותם חזרה בפרצופם.

שה"מ שכזה אל יעיז להתלונן על שקבוצתו מנצ'קינית. זהו מקרה קלאסי של יחס גורר יחס, או ביצה ותרנגולת.

 

שה"מ, קח אחריות והפוך עצמך למנחה! אל תרדה בשחקנים ביד רמה, אתה רק תגרום להם לחפש את נקודות התורפה בשריון שאתה מציג.

 

וניגע לרגע במשהו כללי אחר, בנושא מנחה/שה"מ/GM או מה שלא יהיה. יש נקודה חשובה עד למאוד שחשוב לזכור –

יש לך אחריות וחובה כלפי השחקנים שלך!

אתה אמור לתת להם את מה שהם רוצים. אם יש לך קבוצה מנצ'קינית, וזה מה שהם אוהבים, תן להם קרבות וחרבות קסומות.

זהה את הצורך של השחקנים שלך, וקודם כל ספק אותו.

ובמאמר מוסגר - שחקנים, אל תתביישו לבקש מהמנחה שלכם את מה שאתם אוהבים מהמשחק.

רוצים יותר חידות? תגידו!

אוהבים קרבות בלתי אפשריים? בקשו!

רוצים מלחמה אפית בסקלה ענקית בין טוב לרע? אם לא תבקשו זה לא יקרה!

 

בקיצור, מנחה יקר, היה קשוב לשחקניך, ותראה מה הם רוצים.

 

אין זה בא לאמר שאסור לך לנסות ולהשפיע עליהם יותר לכיוון שלך. אבל זה צריך להיעשות בעדינות, עם יד על הדופק, ועם שימת לב מרבית לתחושות ולרגשות של השחקנים שלך, שכן אחרת תאבד אותם, ואת העניין שלהם, ותגיע למצב בו אתה סתם מכריח אותם לשחק במשהו כפי שאתה רוצה שזה יהיה, ואל כמו שכולם ייהנו ממנו.

 

כמה "לאווים" וסיימנו

להלן כמה "עצות" שנתקלתי בהן, עצות שאני רואה אותן כ"לאוו" מוחלט, דהיינו – אל תעשה לעולם:

         אף פעם אל תהרוג את הדמות של המנצ'קין רק כדי "ללמד אותו לקח".
אתה לא תשיג בזה דבר, מלבד שחקן ממורמר שחושב שאתה מתנכל לו אישית. הוא יבנה דמות חדשה, בדיוק כמו הקודמת, ולא הרווחת כלום.

         אל תציב בפני המנצ'קין עובדות שתקפות רק לגביו.
אם אסור להשתמש בתכונה מסוימת, אסור לכולם, לא רק למי שמנצל את התכונה ל"רעה".

         אל תגביל את המנצ'קין במשהו שלא מגובה בהסבר.
"אסור לך להשתמש בשני נשקים כי זה יעשה אותך חזק מדי" זה לא הסבר...

         אל תציב אתגר שמיועד אך ורק למנצ'קין, שוב, בכדי ללמד אותו לקח.
ראה סעיף ראשון, אם עוד לא הפנמת...

 

ודבר אחרון: אל, אל, אל תתייחס לזה כאל "בעיה", משהו "מקלקל" או כל גישה שלילית כזו או אחרת!

מדובר, בסה"כ, בגישה שונה משלך למשחק תפקידים, ושוב, אם תחפש עמוק בפנים, תגלה שגם אתה היית פעם כזה...

 

בברכת מנצ'קין שמח,

 

לתגובות ובקשות Yuv48@Yahoo.Com

 

שלכם תמיד,

 

יובל.