טיפים, טיפים משמיים...

מאת: אמיר איתן

 

בואו נודה בזה, לא כולנו מקוריים כל הזמן. למרות שאנו רוצים להיות ולמרות שאנחנו מאמינים, רוב הזמן, שאנחנו הכי מקוריים שאפשר- אנחנו לא. לא רק שרבים וטובים לפנינו חשבו על הרעיונות שלנו הרבה לפנינו אלא שגם הרעיונות שבכל זאת לא הועלו על ידי אף שחקן תפקידים לפנינו, הם בדרך כלל לא מוצלחים כפי שהם נתפסים ברגע ההברקה.

 

מכיוון שמשחקי תפקידים מנסים, עד כמה שניתן, לדמות חיים אמיתיים לדמויות אמיתיות, אין ספק שפסגת המקוריות תהיה החיים האמיתיים שקורים לנו, בעולם שלנו (או שקרו בעבר ואולי אף באיזה סרט). אין ספק ששום מוח קונספירטיבי לא מסוגל לחשוב לדרגות של סיבוך קונספירטיבי כפי שהתגלו שנים מאוחר יותר, פה על כדור הארץ שלנו, על ידי מוסדות שונים או אנשים פרטיים משועממים.

 

אז מה ניתן לעשות על מנת להקנות יתר אמינות למשחק שלנו ולעלות אותו רמה אחת למעלה?

לפני שאתם מתחילים להמציא את הסיפור הטוב ביותר עדיף שתשתמשו במה שיש. הטיפים הבאים הם לא בתחום "איך לבנות סיפור" אלא טיפי- שוליים שאני מוצא אותם עוזרים מאד.

 

בניית דמות-

אם נבקש ממנו לאסוף את כל דפי הדמות שהוכנו על ידי מנחים, בכנס אקראי, נוכל להבחין שיש לנו 20% רוג'רים, 20% ג'ימים, 20% רוברטים ו40% ג'קים. נוכל גם לראות ש80% מהדמויות הן בעלות השכלה אקדמאית גבוהה במיוחד ו/או שסיימו תיכון לפני שלמדו לכתוב. 10% בנות ומתוכן 100% כוסיות שופעות חזה, עם שפתיים של אנג'לינה גו'לי, רגליים של ניקול קידמן, תחת של קיילי מינו וחזה של יעל בר זהר. 20% הם בעלי מחלה נפשית (סכיזופרניה, קלסטרופוביה וכו'), 98% מהם מגרדים את ה40. 60% מהם בעלי יכולות אתלטיות יוצאות מן הכלל. 100% חסרי משפחה וחברים ואין להם שום בעיה לצאת להרפתקה גם אם זו תיפול עליהם מהשמים. 100% אוהבי טבע וחיות ולא יאנסו או ירצחו לעולם. 100% הם בעלי דיעות פוליטיות קיצונית לכאן ולכאן. לפחות 30% הם חזקים בצורה בלתי ניתנת לתפיסה, 100% מהחזקים הם בעלי שם מאיים ומחזיקים רובים בגודל גורדי שחקים. 100% מהבנות השופעות הן פאם פטאל. 0% מהאנשים מתמודדים עם בעיות כלכליות של יום יום בזמן המשחק. 80% מהאנשים יכנסו למקומות מפחידים בלי שום בעיה. 100% בעלי רשיון לנשק. 100% מהאנשים גרים בארה"ב ו80% מהמתאשפזים במשחקים מתאשפזים בבית החולים הניו-יורקי "הר סיני".

 

ממש מקורי...

החד גוניות הזו נובעת מסיבה מאד פשוטה- זמן. כמה זמן אפשר להשקיע בכתיבת דמות למשחק? עד איזה עומק צריך לרדת בכתיבה וכמה אספקטים שונים צריך לכסות בדף הדמות. אם אני אגיד לכם- הכל! זה ישמע מגוחך. זה לא ישמע מגוחך אלא מפני שהדבר מצריך שעות של זמן להגות דמות כל כך מורכבת כמוני וכמוכם. בניית הדמות אצל רוב האנשים נעשית כאילו הם מספרים על חבר קרוב שלהם ולא על עצמם וכולנו יודעים שיש הבדל בין המעטפת החיצונית (אני מספר על חבר שלי) לבין התוכן הפנימי (אני מספר על עצמי). מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת לבנות דמות עמוקה בלי לשבור את הראש יותר מדי בניסיון למצוא תכונות ולחבר את כולן יחדיו?

 

למזלנו, מישהו כבר עשה לנו את העבודה!- התסריטאים והסופרים המשפחה והחברים הכי קרובים שלנו- אלו שאנחנו יודעים עליהם הכל! מה הבעיה לקחת דף דמות , להדביק לה את השם ג'ק (כרגיל) ולבנות אותה על החבר הכי טוב שלי? מי, מהמשחקים אצלי במשחק, ידע לקשר בין החבר הכי טוב שלי לדמות הזו ומה זה משנה בעצם? לעולם הרי לא תצליחו להרכיב דמות מאפס שתהיה יותר מורכבת מהחבר שלכם או מאחת הדמויות בסדרות הטלוויזיה. עצם העובדה שכבר ראיתם את הדמות בפעולה בכל כך הרבה סיטואציות (ואני לא מדבר על דמויות עמוקות כמו "המחסל" או האימהות המאוסות של גו'דית לייט) נותנת לכם מידע אמין ביותר שגם אם לא אמין כמו שאתם הייתם בונים את עצמיכם, הוא עדיין אמין יותר מכל דמות שהייתם מרכיבים מכלום.

 

עכשיו, יכולים לבוא ולטעון שהדמויות בטלוויזיה או בספרים לא מתוחכמות מספיק. ויכול להיות שיש איזה אחד או שניים שבחיים שלו לא ראה דמות עמוקה בשום מקום, חוץ במשחקי התפקידים שלו, אבל חשוב לשים לב שהדמות למשחק התפקידים היא עדיין לא הדמות שאותה אני מנסה לשנכע אתכם להעתיק. אם אתם רוצים ליצור את "רמבו" במשחק התפקידים שלכם, אתם לא צריכים לקחת דמות אחת מאיזה סרט, שתדמה באופן מפתיע לרמבו שלכם. אתם יכולים לקחת אספקטים שונים מדמויות שונות ולהרכיב אט אט את הדמות שלכם.

אני בטוח שתהיה לכם ראייה כללית רחבה יותר על דרך שתיית הקפה של ג'ואי מחברים מאשר על דמות שתיבנו לבד. אני בטוח שתדעו הרבה יותר על איך דוקטור גרין מאי.אר מתמודד עם לחץ מאשר תדעו על דמות שתיבנו לבד מאפס.

בקיצור- תעתיקו! או לפחות תקבלו השראה מדמויות מוכרות.

 

למידת שפות-

ישנן קבוצות שמדברות רק עברית בין חבריהן. האמת היא שאלו הן רוב הקבוצות בארץ ואין שום דבר רע בכך. באחת הכתבות פה, אולי אפילו שלי, הוזכרה השיטה של דיבור בשפה זרה (אנגלית, בדרך כלל) על מנת להשרות אמינות ולדמות שפה זרה במשחק שלכם. כלומר, הדמויות מהכפר ארקון ידברו כולן עברית אבל עם האורקים הם ידברו אנגלית- שיטה מצויינת דרך אגב.

עכשיו, מה קורה אם אנחנו משחקים בעולם שלנו, משחק מודרני או עתידי והמשחק מתפרש על שלל מדינות? האם בכל מדינה נדבר עם סוכני הרשויות בעברית? האם עם חצי מהן נדבר באנגלית וחצי מהן בעברית?

דרך מצוינת, לדעתי, לחדד את פן השפות או ללמוד שפה חדשה. לא, הכוונה היא לא ללמוד שפה שלמה על בוריה כי הדבר לוקח בין 5-10 שנים, במקרה הטוב. לעומת זאת, בהחלט אפשר לפתוח מילון ספרדי-עברי ולהעתיק כמה מילות מפתח ולהשתמש בהן כמו שהעולים החדשים משתמשים במילים הבודדות שהם הספיקו ללמוד באולפן, בסופר-מרקט. נכון, הם לא מדברים כמו אבשלום קור אבל הם עדיין מצליחים להעביר את הלחם ושני חלב שלהם בקופה ומכיוון שהשחקנים שלכם לא דוברי ספרדית ברמה שהקופאית מדברת עברית אז אפשר בהחלט להרכיב משפטים מקולקלים בספרדית ובכך להשרות אמינות נוספת לפן השפות במשחק.

 

ברור שככל שאוצר המילים שנזכור גדול יותר כך נוכל להאריך יותר את השיחות בין הדמויות במשחק אבל חשוב לזכור שאין צורך ללמוד וללמוד כמה שיותר מילים, תתפלאו מה המילים "שלום" ו "להתראות" בשפה זרה עושים לאווירת המשחק הם רק יאמרו בתחילת ובסוף משפט.

 

חשוב לשים לב , גם, אלו מילים אתם לומדים. אין טעם לפתוח מילון גרמני-עברי וללמוד איך אומרים מאיץ חלקיקים או אוסמוזה הפוכה. נסו להיזכר מה הדמות הזו עושה במשחק, מה התפקיד שלה ואיך בערך אמורה להתנהל השיחה (סביר להניח שפקיד בבנק ידבר על עניינים פיננסים, אישה מסכנה בכפר תדבר על רעב ועל שודדים ואפיפיור על ענייני דת) ונסו לחפש מילים מרכזיות אלו במילים.

 

דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו, היא העובדה שיכול להיות שיש לכם בקבוצה אחד מהיצורים האלה שיודעים יותר מדי שפות. סטטיסטית עדיף שלא תנסו לקלקל משפטים ברוסית כי השחקן הרוסי התורן שלכם די יתאכזב (לא בטוח). לעומת זאת, צכ'ית זו אחת השפות הפחות שכיחות. בכל מקרה, אם אתם בכל זאת צריכים דמות מהולנד ויש לכם דובר הולנדי בקבוצה אז דברו איתו לפני המשחק ותסבירו לו שלא יתקן אתכם בזמן המשחק או יצחק.

האמת היא שאתם יכולים אפילו להיוועץ איתו , תמיד עדיף לשאול חבר מאשר לפתוח במילון.

נסו, דרך אגב, לא לחשוף את עלילת המשחק כשאתם באים לשאול איך אומרים "הקוד לכספת הוא 14526 והוא מוחבא מתחת לאגרטל בפינת האוכל שבקומה הראשונה".

 

 

ציורי נוף-

הדבר שלי הכי קשה במשחק התפקידים מבחינה תיאורית היא לתאר דברים דינמיים בפרוטרוט ואני תמיד מנסה לעשות זאת על מנת להקנות אמינות. איך אפשר לאלתר רחוב ניו-יורקי, דינמי, בזמן המשחק ברמה כזו שתשרה אמינות על השחקנים?!

ובכן, אם אתם יודעים שהדמויות שלכם אמורות להגיע לאיזה רחוב ניו-יורקי אז יכול להיות שהעיצה הבאה תימצא שימושית בעיניכם.

באינטרנט יש מספר לא מובטל של WEBCAMS. ההגדרה בעברית לא ידועה לי אבל אני בספק אם אני מחדש למישהו משהו במילה זו. מדובר במצלמות קטנות שאנשים אמיצים מקמו ברחבי העולם, לאו דווקא קשורות אחת לשניה תחת איזה עמותה או רשת מחתרתית ואת המצלמות האלו הם חיברו לאינטרנט. המצלמות האלו, רובן לפחות, מתעדכנות כל מספר דקות ופועלות כל יום – כל היום. בעזרת מצלמות אלו אתם יכולים לראות איך נראה רחוב ניו-יורקי עמוס, להעתיק אותו לזכרון שלכם וכשהדמויות שלכם תגענה לאותו רחוב עמוס פשוט לתאר את אותו אדם מסורק שהולך עם מעיל שחור ומזוודה בצד הימני של הכביש, את האישה בהריון בשמלה אדומה שמתווכחת עם מוכר הירקות ההודי וכו'.

הדבר שימושי גם לתיאור נופים. יש מספר אתרים שמיקמו את המצלמות שלהם על חוף ים, מעל חורשות עצים, על גבעות וכו' וכו' וכל מנחה יודע עד כמה קשה לתאר נופים כאלו כשהפרטים שלהם , אשכרה, חשובים למשחק והם לא סתם בגדר זיבולי- נוף.

 

אם בכל זאת יש איזה נוף שאתם מעוניינים שיופיע משחק שלכם ועייפתם מלחפש את המצלמה המתאימה באינטרנט, עדיף שתצאו לרחוב עם בלוק ציור ועפרון ותחפשו כזה. מרכז קניות פתוח ניתן לציור בקווים אחדים ואתם יודעים כמה כאלה יש במדינת ישראל. נכון, זה מישראל ולא מויסקונסין (איפה שההרפתקה שלכם מתרחשת) אבל שתי המדינות בונות מבטון ובשתי המדינות האנשים הם יונקים שהולכים זקוף ובעלי שתי עיניים ולמי מהשחקנים שלכם יש סיכוי לעלות על איזה מרכז מסחרי אתם כרגע תיארתם בפניו?!

 

דוגמה (כי רק מדוגמאות לומדים משהו): הדמויות שלי מגיעות לחנות עתיקות שמנוהלת על ידי המאפיה. הן מחנות את המכונית במגרש החנייה שנמצא ממול מבנה החנויות, יוצאות מהמכונית וצעדים ספורים מהמדרכה מכונית הוולוו הלבנה שחנתה ליד המכונית שלהם, מתפוצצת למיליוני חלקים וקוטלת אימא ותינוק, סבא זקן, איש עסקים וחתול. עדיף שאני אזיז את עצמי לאיקאה, חוצות המפרץ או שפיים ואצלם או אצייר רגע אחד בחיי המקומות האלה שבו אני אשתמש למשחק.

 

מבנים-

אין דבר יותר מעצבן לשחק בו מאשר מבנים מסודרים. שעות של שבירת ראש עוברות על המנחה כשהוא מנסה לשרטט טירות , בתים פרטיים, גורדי שחקים, שכונת וילות שאמור להתרחש בה מרדף מכוניות או באר פשוט שהדמויות ינוחו בו. מה יכול להיות יותר מעצבן כשאתה מגלה שקנה המידה ששמת מתאר סלון בגודל של בלומפילד אבל שירותים בגודל של מבחנה? מה יכול להיות יותר מעצבן כשהשחקן שלך מתאר איך הוא מדליק את הארובה ואתה נזכרת שלא שמת ארובה (וגם לא חלונות). כשהשחקן בא לפתוח את הדלת ואתה מתלבט עם לדלת יש מנעול סיבובי או הדלת היא וילון בדואי.

 

עצבים...

 

אני פתרתי לעצמי את הבעיה דרך הפקולטה לארכיטקטורה. נכון, לא כולנו לומדים באוניברסיטה עם פקולטה ססגונית כמו הפקולטה לארכיטקטורה אבל הרעיון המרכזי מובן.- צריך למצוא פריירים שהתעסוקה שלהם זה לבנות דברים שאתם לא הייתם בונים גם אם היו משלמים לכם. במקרה של הפקולטה לארכיטקטורה אני ארחיב ואומר שהנוהל פשוט. הפקולטות האלו מלאות בדגמים של בתים , של רחובות ושכונות וכל מה שצריך לעשות זה להיכנס לבניין הפקולטה (לא עולה כסף) ולהסתכל על המודלים שמפוזרים שם תחת כל בלטה. חמש דקות עומדים וסופגים רשמים , מצלמים בזכרוננו טוב טוב איך המודל נראה והולכים הביתה מרוצים.

 

אם בכל זאת אין לכם פקולטה פריירית (זאת אומר, ארכיטקטורה) ברדיוס החיים הציבוריים שלכם אז אפשר לגלוש לאתרי בית של חברות הנדסה אזרחית שהוקמו על מנת שאנשים יתלהבו כמה הם מוצלחים. בעוד ששאר הגולשים יחתמו על חוזים לבניית בית על קרקע מאד יקרה אתם פשוט תעתיקו לעצמכם את השרטוטים, עד כמה שאפשר ותשמחו בחלקיכם.

 

ברמת העקרון ואם אתם באמת מוכנים להשקיע מעבר במשחק התפקידים שלכם אז ניתן לטלפן לפירמות מהנדסים וכדומה ולבקש מהם שיפקססו לכם איזה תכנית אם של בניין שהם ממזמן נטשו או לא יצא לפועל בסופו של דבר. החברה הממשלתית "עמידר" תוכל לעזור לכם בעניין ואם בכל זאת אתם לא רוצים לדבר עם המזכירה שם אפשר לפתוח ספר טלפונים ולבחור מספר רנדומלי.

 

 

זהו, זו היתה רשימת קצרה של טיפים שאני מקווה שתעזור לכם להשרות אקסטרה אמינות ולו מועטה למשחק התפקידים שלכם, אשמח לשמוע הצעות נוספות וטיפים נוספים ואולי אוסיף אותם לרשימה הבאה (תחת שמכם ואישורכם כמובן).

 

אמיר איתן