המערב הפרוע

מאת: ניצן בר ואביעד פארן

 

הדלתות כמעט נתלשו כאשר עף אחרון הנופלים בקרב מהכניסה הראשית של"הסוס השיכור", אחריו יצא בהליכה ,גאה, המנצח בקרב, הרים את רגלו על הקורבן האחרון ובקפיצה עלה על סוסו.

האיש החל לרכוב לעבר השקיעה, מחכה להרפתקה הבאה שתגיע אליו בדרכים המסתוריות, שבה שוב הוא יציל את העלמה היפה, ויהפוך את המערב הפרוע, למקום קצת יותר בטוח.

 

כולם מכירים את המערב, כולנו ראינו סרטים על המערב הפרוע, נכתבו על המערב אלפי ספרים ומיליוני ילדים התחפשו לקאוביים ואינדיאנים. המערב כיום הוא מיתוס, ובתור שכזה הוא גם יצר כמה מיתוסים מתוכו כגון הפרש הבודד, האינדיאני הגאה והקשוח והעלמה במצוקה. אלה רק חלק קטן מהמיתוסים שצמחו בתקופה שהייתה בלתי נשכחת בהיסטוריה העולמית.

 

בהסתכלות מהצד אפשר לראות שהמערב אכלס דמויות מדהימות וגדולות מהחיים כמו למשל בילי הנער, פט גארט או אפילו כנופיית דוסון הידועה לשמצה. במערב היו לנו סיפורי אימה, מסתורין, אקשן, אהבה ובעצם מה לא. היו לנו סיפורי הקרבה, סיפורים על אומץ בלתי רגיל, ועל תושייה אדירה. המערב הפרוע הייתה התקופה, שכולנו חולמים אליה.

 

המערב הפרוע נותן לנו פתח אדיר להמון נושאים, בגלל הדברים שקרו בו ומפני שזו הייתה תקופה ארוכה כל כך. באותו הזמן עיירה אחת הייתה יכולה להיות דמוקרטית, ועיירה אחרת חסרת חוק לחלוטין. בפינה אחת של הארץ היו יכולים להיות מחפשי זהב, ובפינה אחרת אנשים שמתעשרים מגידול כותנה.

 

המערב בהחלט היה תקופה אפית נהדרת הנותנת לנו בסיס אדיר למשחקים, בגלל הסיבה הספציפית שלעומת נושאים אחרים, אין קונצנזוס על המערב. בסיפור אחד יכולים להיות השערות על מקרים על טבעיים, ובסיפור אחר יכולים להיות מקרים של אומץ וגבורה- לא היה אפשר לדעת בוודאות מי נגד מי.

היה צריך לנסות ולגלות מי הם הטובים ומי הם הרעים, החוק היה בידיים של החזקים והמהירים.

 

במערב האמת הייתה בעינו של המתבונן, אחד היה יכול להחליט שהוא בעצם רובין הוד חדש, ואחר היה מחליט שהוא בעצם פושע מסוכן, החוק היה מפוזר ולא אפקטיבי ולכן הכמות של הכנופיות השונות, ושל אנשים אשר ניסו להתעשר בדרך הקלה היה ענק.

 

עוד משהו שמיוחד למערב- ההזדמנויות של האדם היו בלתי מוגבלות. היית יכול להתעשר ולהצליח בהמון דרכים שונות. באם זה היה לחפש זהב, לעבוד בתור איש חוק, להיות צייד ראשים או לשדוד בנקים ורכבות. האפשרויות להתעשרות מהירה היו אדירות.

כגודל התשלום, לעומת זאת, כך גודל הסכנה, והתקופה הייתה מסוכנת- מפקדים ואנשי ממשל וחוק מושחתים ועד לשודדים רוצחים וגנבים, מאינדיאנים רצחניים ותעבי נקמה ועד למקסיקנים שמחפשים את הדרך הקלה בחיים.

 

כמובן שזה היה החלק הגרוע במערב הפרוע, אף פעם לא יכולת לדעת מי מתגנב מאחורי גבך, פורעי חוק, עבריינים, שריפים או אינדיאנים- לא משנה מה היו- ברגע שעשו משהו שלא מצא חן בעיני מישהו אחר, היו צריכים לשמור טוב טוב על גבם, כי אם לא הם לא היו ממשיכים לראות את השמש זורחת.

במערב או ששמרת על עצמך או שהיית מריח את הפרחים מלמטה.

 

בהקשר המתאים לזה, מוות במערב הפרוע היה משול לאולם עם 1000 דלתות, כולם מגיעים אליו בסופו של דבר, השאלה זה דרך איזה דלת. במערב הפרוע, מקום ללא רחמים, המוות היה בין ירייה לתליה, בין חץ מורעל בגב וסכין באמצע השינה, המוות היה יכול לבוא אליך בכל שניה. אם היית אדם טוב או לא זה לא היה עקרוני. המוות אף בא לאנשים שנקלעו להתפרעויות, סתם במקרה.

 

ואם במוות עסקינן,  המוות המסופר והמתועד ביותר במערב הפרוע היה בקרב אקדחונים-  קרב שעומדים אחד מול השני במרחק של כמה מטרים, ושולפים בזמן חופשי. מי ששולף הכי מהר יזכה לראות את בוקר המחר, ומי שלא הספיק לשלוף- יזכה לראות את האדמה מתחת. קרב כזה היה נהוג להיות מנוהל עם שתי מתמודדים, אבל במקרים יוצאי דופן השתתפו שלושה או ארבעה אקדוחנים במקביל.

 

אומנם זה נראה קל לשלוף מהר, אבל יש תיעודים וסיפורים על אנשים ששלפו בחצי הזמן שטובי היורים בזמננו אנו שולפים. אל לשכוח שבתקופה של המערב הפרוע לא היה לנו ברטה חצי אוטומטית, על כל יריה שאתה יורה אתה חייב לטעון את האקדח, ובמקרה של האקדחים שתואמים לאותה תקופה- להזיז אחורה את הפטישון, מה שגזל עוד זמן בדרך למוות.

 

נכון, המערב היה מקום קשוח ואכזרי שלא סולח לטעויות, אבל גם בו היו את הדברים הטובים שלו: הופעות של נשים יפות בברים אפלוליים, מסיבות ענקיות של ערים שלמות,  אמבטיות חמות אחרי רכיבה ארוכה ועוד. למערב היו גם את הרגעיים היפים שלו, של האנשים שגרו בחורים שכוחי אל ונהנו מהאווירה הקסומה שכל כך קשה למצוא בימים אלו.

 

האווירה במערב הייתה קסומה, לדעתי האישית גם האנשים שחיו בזמן ההוא הרגישו ככה, למרות שלא נשאר את מי לשאול. הגילוי של מקומות חדשים, ההרפתקה בלעבור עוד רכס, השקט הקסום של המדבריות בשקיעה... החיים עצמם היו הרפתקה לעבור ממקום למקום ולדעת שהסכנה יכולה לערוב מאחורי כל שיח וגבעה, אבל בכל זאת להמשיך את החיים כי אין ברירה.

 

זה המערב האמיתי, האנשים הטיפוסים האלמותיים שיישארו איתנו לכל החיים, האקדוחן האמיץ, הפושע המלוכלך, הנווד החכם, הזונה טובת הלב, המתיישבים האמיצים וקשיי העורף ועוד רבים וטובים שפה היריעה קצרה מלהכיל את כולם. הדמויות האלה הן מה שהביא לנו את האגדה שהיא המערב, איך שלא נסתכל על זה כולנו מכירים את המערב, וכולנו היינו רוצים אפילו לחלקיק שניה להיות שם.

 

להיות במערב ולהיכנס לבר ולהזמין שתייה, להצטרף למשחק פוקר, להקשיב לאיזה זמרת שחושפת את רגליה במהלך השירה על הבמה, להתחיל בקטטה עצבנית שיכולה להיגמר בניצחון ,בכלא או אפילו במוות- האפשרויות במערב היו בלתי מוגבלות ולכן זה המקום המושלם למשחק, האפשרויות הגלומות במערב הן מה שמדהים, כל אותם משחקי פוקר, המכות בפונדקים שכל כך מתאימות למערב, הם אלה שעושים את המערב כל כך מיוחד.

 

אז למה המערב עדיף על כל שאר העולמות? איזה אפשרויות יש לנו שאין לנו בפנטסיה, מד"ב או גיבורי על? יש הרבה דברים מיוחדים! הזרימה המדהימה של האירועים במערב, האפשרויות הגלומות בעולם שבאמת היה קיים, האפשרות לשחק כל דבר במערב, האופציה לשחק עם עולם שמרגיש מאוד מציאותי. כל אלה עושים את המערב למקום מיוחד ושונה משאר מקומות וסוגי המשחק הקיימים כיום.

 

בשביל לשחק בעולם של המערב אנחנו לא צריכים כלום, מידע יש בכל מקום, באינטרנט בספרים בסרטים ובכל מקום. האפשרויות למשחק הן אינסופיות, רוצים קסם ומסתורין?- יש אינדיאנים עם קסמי רוחות וכדומה. רוצים קונספירציה? - יש קנוניה של השתלטות על העיירה ע"י בעלי הבנקים. רוצים אקשן?- כל מה שצריך לעשות זה לקחת סרט של קלינט איסטווד.

 

בהרצה של משחק במערב הפרוע, יש אלמנט מאוד מיוחד: ציר זמן "קצר" ו"צפוף". כל כך הרבה דברים שקורים ביחד בשניות של שליפת אקדח. זה בעצם מה שעושה את המערב הפרוע לכל כך מיוחד. כושר הכינוס של הרבה פרטים חשובים ומרכזיים במשחק בזמן קצר. מכאן נובע שבכל מערכה, סשן או הרפתקה במערב הפרוע יהיו לנו הרבה פרטים והרבה אקשן, לא משנה מה יהיה הנושא המשני שאנחנו מריצים.

משנות ה-80 לערך אנשים רבים התחילו להכחיש כל קיום למערב הפרוע. הרבה אנשים טוענים שהמערב הפרוע- הוא בעצם מיתוס פרוע. אומנם הייתה תקופה דומה בדרום אמריקה בשנות ה-20, אבל לא ברמה של המערב הפרוע. ממצאים אחרים מראים שהמערב הפרוע הוא אינו מיתוס, הוא היה קיים, ותמיד יישאר בזיכרוננו. את האמת בקשר לקיום של המערב הפרוע, כנראה שאף פעם לא נדע.

 

 

לא משנה אבל מה התיאוריות, המערב היה בלבנו תמיד והוא תמיד יישאר, אם זה באגדות, משאלות לב או סתם בחלומות, זאת תקופה אגדית עם אלמנטים אגדתיים, להיכנס למערב הפרוע זה דבר קסום ומדהים. אנחנו ממליצים לכל אחד להתנסות בחוויה של לשחק בעולם כזה מדהים ורחב.

 

 

טאז השד מהמערב J

ואביעד "THE KID" פארן J