מציאות חלופית?

עולמות שונים על כדור הארץ

מאת יהונתן זילבר

 

מרץ 1943: כוחות השריון של הוורמאכט מכניעים סופית את ברית המועצות. השריון הנאצי עובר כסערה דרך רחובות סטלינגרד. ברית המועצות חוסלה, וראשי המפלגה הקומוניסטית נשלחו ל"משפט צדק" בגרמניה. מאות אלפי יהודים רוסיים נשלחים למחנות הריכוז בפולין. כשהענק הרוסי הוכנע, נותר לגרמניה רק המאבק מול המערב, וזה מתקדם יפה—כבר עכשיו החלה הפלישה לחופי אנגליה; ארה"ב החליטה לא להתערב ב"מלחמתה של אירופה" ולאחר ניצחון מהיר על יפן שבה להתבוסס בבדידות מזהירה.

 

להיטלר, בבונקר הפיקוד שלו שמתחת לברלין, יש כל סיבה להיות גאה. אמנם יש המלעיזים כי החלטותיהם האסטרטגיות של סגניו (הימנעות ממלחמת חורף ברוסיה, ריכוז כוחות מול המערב), שתפסו זמנית את הפיקוד בעקבות התמוטטות העצבים שחווה בסתיו 1942, הביאו למעשה את הניצחון הנאצי המיוחל. אבל מלעיזים כאלו נמצאים מזמן במחנות הריכוז.

 

בקרוב, העולם ידבר גרמנית.

 

מה היה קורה באמת אם היטלר היה מנצח במלחמת העולם השניה? או אם סוריה הייתה מנצחת את ישראל במלחמת יום כיפור ב1973? באיזה עולם היינו חיים עכשיו—האם תל אביב הייתה מובלעת ירדנית ותושביה היהודים היו מיעוט נרדף, כמו הפלשתינאים של היום? איך היה נראה העולם אם האימפריה הרומית מעולם לא הייתה נופלת—או אם ארצות הברית מעולם לא הייתה מתנתקת מהאיפריה הבריטית?

 

ספרות המציאות החלופית היא אולי המעניינת בכל עולם המדע הבדיוני, בעיקר בגלל שהיא לא מספרת על עולמות רחוקים או עתידיים אלא על כדור הארץ, לרוב בזמננו אנו, אבל על כדור ארץ שונה—שאירוע כלשהו בעבר לא התרחש בו כמו במציאות שלנו, או לא התרחש בכלל. פתגם ידוע המשוייך לתורת הכאוס גורס כי "נפנוף כנפיו של פרפר בקצה האחד של העולם יגרום לסופת טורנדו בקצה אחר מחר." כלומר—שינוי קטן שהתרחש קצת שונה, אי שם בהיסטוריה שלנו, מוביל לעוד שינוי ולעוד שינוי עד שהעולם ה"חלופי" הופך להיות רחוק מאוד מהעולם שלנו—לעיתים בצורה גרוטסקית, מפחידה או מוזרה.

 

השינוי עצמו יכול להיות ענק (מטאור מפספס את כדור הארץ...הדינוזאורים לא נכחדים) או פיצפון (דבורה קטנה מתיישבת על אפו של לי אוסוולד שניה לפני שהוא יורה בקנדי—קנדי חומק מהמוות). העולם שמתקבל יכול להיות שונה בצורה קיצונית מאוד מהעולם שלנו—עולם שבו האנשים, העמים והשפות, כמו התרבות והטכנולוגיה, שונים לחלוטין ורק מפת העולם נשארת אותו הדבר. כמובן שכיף יותר לקרוא על עולם שדומה לשלנו אך עדיין שונה (ניו יורק עדיין קיימת... אבל היא הבירה של ה"ברית הקומוניסטית הצפון-אמריקאית".)

 

מה גורם לשינוי? מדוע העולם החלופי שונה משלנו? תיאוריות רבות טוענות כי ההיסטוריה כולה היא אוסף של צירופי-מקרים, מזל (רע או טוב) או תיזמון. רולפליירים, בעיקר שה"מים מגלומנים, אוהבים להיזכר שאיינשטיין אמר ש"אלוהים משחק בקוביה עם היקום"*. ההיסטוריה מוכיחה את הכלל הזה: לקרב בקרני-חיטים שבו הפסידו הצלבנים למצביא צאלח א-דין היו תוצאות שונות לחלוטין אם המצביא הצלבני היה יוצא מהאוהל המוצל שלו ורואה שהחום העז ששרר באותו יום לא היה לטובת הצלבנים לבושי השיריון. הנשיא האמריקאי רונלד רייגן ניצל כחוט השערה מנסיון התנקשות—ואילו הנשיא קנדי לא. הפניצילין, שהציל חיים רבים מאוד בהיסטוריה הקצרה שלו, התגלה בטעות. כמו-כן ההרואין, שעשה בדיוק ההפך. ההיסטוריה מלאה בפרטים קטנים, מזעריים, תקלות קטנות או הצלחות שונות, שאם היו מתרחשים אחרת—היו גורמים לעולם שלנו להיראות שונה מאוד.

 

הלו? רולפליי?

רעיון המציאות החלופית כאילו נוצר בשביל משחק תפקידים: הן מבחינת יוצר העולמות—הוא משלב עולמות שונים מאוד שאפשר ליצור בדקות (לוקחים את העולם שלנו ומסובבים קצת) ועם זאת נותן עושר אדיר של אפשרויות לעולמות שונים; הן מבחינת המנחה—קל לעניין שחקנים בעולמות חלופיים הדומים לכדור הארץ, כי הם תמיד ירצו לדעת איך העולם שהם מכירים הפך למה שהם חווים במשחק; והכי חשוב—מבחינת השחקנים, כי כפי שאמרנו, עולמות חלופיים יהיו תמיד מושכים, מרתקים ומאתגרים.

 

אילו סוגי משחקים אפשר להריץ במציאות חלופית? המהדרים אומרים שהצורה האידאלית היא של משחקים קצרים או חד-פעמיים; בצורת המשחק הזאת לא צריך ליצור עולם חלופי מסובך או מושקע, (למעשה, אפשר ליצור עולם כזה בחצי שעה, ונלמד על כך בגליון 28), ואפשר (אם השה"ם מספיק פורה) להמשיך ליצור עולמות כאלו לעד. דוגמא טובה תהיה משחק המבוסס על העונות הראשונות של סדרת המד"ב Sliders ששודרה לפני כמה שנים בארץ. בסדרה הזו התרחש כל פרק בעולם חלופי שונה, המבוסס על רעיון אחד פשוט—עולם שבו הנאצים או הקומוניסטים שולטים באמריקה, עולם שבו הנשים שולטות והגברים סובלים מסקסיזם, עולם שבו המדע לא תפס ואנשים בו עדיין מאמינים בקסם, עולם שלא גילה את פצצת האטום, עולם שבו מוטציה גנטית של צרעה ועכביש משמידה את ארצות הברית וכן הלאה. בצורת משחק כזאת יש לשחקנים מטרה אחת פשוטה—לרוב, לשרוד בעולם עויין מספיק זמן כדי להמשיך הלאה לעולם הבא, למצוא משהו או מישהו בנבכי העולם ולצאת בזמן וכן הלאה.

 

לעומת זאת, אפשר גם לשחק במערכת מציאות חלופית. כאן יש שתי גישות שונות למשחק: בגרסה אחת, המערכה מתבססת על דמויות שעוברות בין עולמות שונים (ממש כמו בסדרה גולשים בזמן). בגרסה השניה, משחקים קמפיין ארוך בעולם חלופי אחד.

 

הגרסה הראשונה היא למעשה אוסף של משחקים חד פעמיים, שבהם יוצרים עולמות פשוטים ולדמויות שעוברות דרכם יש מטרה גדולה—אולי הן מנסות לחזור הביתה, אולי הן מחפשות משהו בנבכי העולמות השונים. הגרסה הזאת היא מדע בדיונית, כי היא מניחה שיש כמה עולמות חלופיים מקבילים ושיש דרך לעבור בהן (כך הייתה הסדרה Sliders, שמוזכרת כאן בקצב של פעם בפיסקה, שהתחילה עם סטודנט לפיזיקה שפיתח מכשיר הפותח "חור תולעת" בין עולמות מקבילים.) על תיאוריות שונות של עולמות מקבילים נלמד בגליון הבא.

 

בעיני, צורת המשחק הזו מבליטה את היתרונות האמיתיים של משחק במציאות חלופית—היא מאפשרת לכם ליצור קמפיין מהיר, שבו האווירה והסגנון יכולים להשתנות מתי שתרצו—מ"גלישה" לעולם אפל וקודר לעולם פנטזיה שלו והיולי—ועדיין, הוא קמפיין אמיתי שבו לשחקנים יש עניין בהתפתחויות הבאות והשקעה בדמויות שלהם.

 

בצורת המשחק השניה משחקים בדר"כ בעולם אחד, למרות שמשחק הנפרס על מספר קטן של עולמות מקבילים יכול להיות מעניין גם הוא. במשחק הזה הדמויות לא חייבות לדעת שהעולם שבו הן נמצאות הוא לא העולם ה"אמיתי" שלנו—ויתכן שהן תושבות העולם הזה, ובעיניהן הוא העולם האמיתי! לאחר שיצרתם את העולם הזה, תוכלו לשחק בו מערכה שלא קשורה כלל לטכנולוגיה גבוהה או למדע-בדיוני; במשחק כזה, יכול מאוד להיות שאין שום דרך לעבור בין עולמות מקבילים, או שתיאורית העולמות המקבילים לא קשורה כלל למשחק: זהו פשוט כדור הארץ שלנו, אם משהו בעברו היה קורה אחרת.

 

מי הדמויות בעולם כזה? מה המטרות שלהם? כאן יש הרבה מקום למשחק. השחקינים יכולים להיות, למשל, מבקרים ממציאות אחרת או מהעתיד, שכדור הארץ שהם מכירים השתנה להם מול העיניים, ועתה הם תקועים בעולם שהוא אינו ביתם. במשחק כזה, המטרה יכולה להיות חזרה הביתה—או לא! ייתכן שהשחקנים הם בני המקום, ואין להם שום רצון לחזור לאיזו מציאות שנחשבת בעיני השחקנים שלהם למציאות ה"אמיתית." (וביננו, זאת לא מציאות משהו.) כאן אי אפשר להגדיר מטרה שמשותפת לז'אנר—כמו בכל סוג עולם אחר, המטרות של הדמויות נגזרות מתוך המציאות שבה הן חיות, ולדמויות החיות תחת נטל השלטון הטוטליטרי-הרבני בארץ ישראל יהיו מטרות שונות מאוד לדמויות החיות בעולם שבו מיסטיקנים סיניים השתלטו על אירופה במאה העשירית לספירה.

 

זאת צורת משחק מרתקת, אבל המנחה שירצה להריץ מערכה כזאת יצטרך לעבוד קשה יותר. ראשית, כיוון שהדמויות תקועות בעולם אחד, העולם יצטרך להיות מפורט מאוד, באותה רמת פירוט שהייתם מצפים לראות בעולם פנטזיה חדש—אולי אפילו יותר, כיוון שהשחקנים יכירו כנראה חלק מן העולם הזה. כאן אי אפשר להימנע מיצירת היסטוריה חלופית לעולם שלכם ותיאור, בפרטי פרטים, של מה שונה מהעולם שלנו.

 

לסיכום

בהשקעה כמעט-מינימלית מצד המנחה, ועם רצון טוב מצד השחקנים, משחקים במציאות חלופית יכולים להיות צורת המשחק המהנה והמרתקת ביותר שיהיה לכם העונג לשחק בה. הז'אנר גמיש מספיק כדי להכיל בתוכו כל סוג ז'אנר אחר—ממשחק אולטרה-מד"בי בכדור ארץ שבו הטכנולוגיה התפתחה מהר יותר ועד למערכת פנטזיה בעולם שבו הקסם קיים, וכל הגוונים, הסוגים והרעיונות המופרעים שנכנסים ביניהם. עולמות הפנטזיה גם מעניינים ומושכים אוטומטית, כי כולנו רוצים לדעת למה העולם שנחתנו בו—שנראה ומריח כמו כדור הארץ שלנו—הוא לא כדור הארץ שלנו. כך או כך, סדרת הכתבות שלפניכם—שתימשך עד גליון 30—תראה לכם איך יוצרים משחקים במציאות חלופית. אתם מוזמנים ומעודדים להשתתף, לשאול את הח"מ שאלות בדואר או בפורום של דימונס ולהשמיע מה תרצו לראות בגליונות הבאים.

מה הלאה?

בגיליונות הבאים נבחן את נושא המשחק בעולמות חלופיים בצורה מעמיקה יותר: בגליון 27 נדבר על התיאוריות השונות מאחורי נושא המציאות החלופית ועל בעיות נפוצות; בגליון 28 ו 29 נלמד איך בונים משחקים ומערכות של מציאות חלופית ובגליון 30 נדבר על סרטים, ספרים ודרכים נוספות להשיג רעיונות.

 

 

*הוא למעשה אמר "אלוהים אינו משחק בקוביה עם היקום," אבל לך תתווכח עם מנחים.