המערב הפרוע

מאת ניצן "טאז" בר

 

הוא ישב על השרפרף, כוכב כסף נוצץ על דש המעיל שלו, בהישמע הירייה הוא קפץ ממקומו עלה על סוסו הנאמן ויצא בדהרה לעצור עוד פושע.

 

מיתוס שומר החוק במערב הוא ענק. משריפים ומרשלים ועד פיקרטונים וציידי ראשים. הגבורה שאפפה אותם הייתה גדולה מאוד- השריף שנלחם לבדו בכנופיה, הפיקרטון שפותר תעלומה מסובכת, או אפילו צייד הראשים שמביא פושע מסוכן לצדק. כולם סיכנו את החיים שלהם למען הצדק והאמת באזור שהיה מוכה פשע בצורה בלתי רגילה בעליל.

 

להיות אוכף חוק במערב היה אחד מהמקצועות המסוכנים ביותר שיש. כל פושע היה מעוניין להרוג אותך, השכר אף פעם לא היה בשמיים וכמות האנשים ששנאה אותך הייתה בהחלט מטורפת. אבל למרות כל זה אותם אנשים אמיצים בחרו לקחת על עצמם את העבודה כפוית הטובה הזאת ולסכן את החיים שלהם, ואם לא על משהו אחר, על זה אנחנו צריכים להעריץ אותם, בלי קשר למה שהם עשו מתוקף תפקידם.

 

אנשי החוק במערב התחלקו לשלושה קטגוריות עיקריות שונות ועוד קטגוריה שולית ופחות נתפסת. כ"איש חוק" מדובר בשריפים, מרשלים, פיקרטונים והקטגוריה הנוספת ציידי ראשים. לכל אחד היה תפקיד קצת שונה, ודרכי עבודה שונות, אבל כולם היו מחוייבים לשמירה על החוק. כל אחד בדרכיו הוא ושיטותיו הוא, ולכל אחד מהם היה תחום אחריות שונה מהאחר.

 

שריף

לכל עיר ועיירה יש את השריף שלה, לפי הגודל גם נקבעים מספר סגני השריף שיש, עיר גדולה צריכה יותר סגנים עיר יותר קטנה צריכה פחות . השריפים היו נבחרים בבחירות או מועסקים ע"י ראש העיר. המשכורת שלהם הייתה משולמת ע"י המסים של תושבי העיר ותפקידו של השריף היה לשמור על החוק בתחומי העיר והסביבה, האחריות והסמכות של השריף היו רק באזור של העיר "שלו" בגלל זה לא הייתה להם סמכות לרדוף ולעצור אנשים מחוץ לתחום השיפוט שלהם.

 

מרשל

מרשלים ממונים ע"י בית המשפט והם אחראים על איזור יותר גדול, הם בעצם אחראים על מספר שריפים, תחום האחראיות שלהם הרבה יותר גדול, בסיפורי המערב יש מאות סיפורים על חיכוכים בין שריפים ומרשלים שפשוט לא הסכימו על דרכי עבודה ודרכים לעשות דברים מסויימים, גם למרשלים יש סגנים שממונים בעצם ע"י בית המשפט על מנת לעזור לאותו מרשל במילוי תפקידו.

 

פיקרטון

מדובר בבלשים שקרובים הרבה יותר לבלשים של ימינו, מדובר באנשים משכילים מהערים הגדולות בצפון, לבושים בדרך כלל בחליפת טוויד ובמגבעת, הם היו יוצאים למערב לפתור כל מיני מקרים קשים לפיצוח ולתפוס פושעים ולהביאם לדין. מוסד הפיקרטונים של אז הוא בעצם אבן הבסיס ועליו בנוי העיקרון של האף.בי.אי של היום. ככה שכבר אז מדובר באנשים שהיו רציניים מאוד עם סמכויות מאוד נרחבות.

 

צייד ראשים

צייד הראשים הוא פחות איש חוק ויותר איש לעצמו שרודף אחרי כסף, אבל גם הוא מגן על החוק במערב בזה שהוא הורג פושעים או מביא אותם לדין צדק. במערב היו הרבה ציידי ראשים שעשו את העבודה הזאת לא בשביל הכסף כי אם מתוך שליחות, בדרך כלל אחרי איזה טראומה מסויימת הם היו יוצאים למרחבים ומחפשים להעניש את כל האשמים. ציידי הראשים בדרך כלל היו אנשים שהצטיינו במעקב ובקליעה למטרה, שני דברים שהמקצוע מחייב, אבל עדיין לכל צייד ראשים היתה את שיטת העבודה שלו.

 

חיכוכים רבים ומלחמות של ממש בין אנשי חוק שונים לבין עצמם מרצפים את היסטוריית המערב הפרוע, בגלל הכסף הרב שהיה מעורב, איזורי השיפוט, שיטות עבודה ועוד סיבות רבות אחרות. הבעיות הכי גדולות היו תמיד בין אנשי החוק "החוקיים" לבין ציידי הראשים שלמרות שהם אמורים ברמת העיקרון לעבוד ביחד במקרים רבים מצאו השניים את עצמם משני צידי המתרס, ציידי הראשים תמיד חיו לפי החוקים שלהם ולפי הדרכים שלהם מה שלפעמים היה קרוב מאוד ללהפוך אותם לפושעים.

 

כמובן שגם אנשי החוק האחרים לא היו טלית שכולה תכלת. השחיתות בין אנשי החוק הייתה דבר ידוע וגם סלע להמון ריבים, כי כפי שידוע עם כוח גדול המקום לשחיתות גדול יותר, שוחד, רמאות, שקרים ועסקאות אפלות היו רק חלק קטן מהדברים שחלק מאנשי החוק עסקו בהם בתור פרנסה צדדית. אבל למרות זאת רובם המכריע של אנשי החוק היו אנשים הגונים שפשוט רצו לגרום למערב להיות מקום יותר בטוח בשביל האנשים "הפשוטים".

 

אנשי החוק במערב התמודדו עם המון סכנות, רוצחים גנבים אנסים ועוד חלאות אדם אבל הם גם היו צריכים להישמר מפני אנשי חוק אחרים ועם כל זה לא מספיק, גם לא הייתה להם חסינות משום דבר ורבים מאותם אנשי חוק הועמדו למשפט בגלל יריבויות "פנימיות" המקרה הידוע ביותר הוא של וויט ארפ שעמד למשפט כמה וכמה פעמים במשך תוקף תפקידו, ואף אחד לא היה יכול להבטיח שלא קנו גם את השופט.

 

בכל הטירוף של המערב, השחיתות והפשע, איש החוק הישר היה סלע איתן, שהיה יכול להפריד בין עיר מלאה בפושעים ורוע לבין עיר שפשוט חייה את חייה בשלווה ובנחת. התמונה של השריף המזדקן שיושב על המרפסת בכיסא נדנדה תמיד עולה לעין וזה בעצם היה חלומו של כל שריף הגון, להגיע למצב שבו הוא לא צריך לעשות שום דבר חוץ מלטפל מידי פעם בשיכור העיר, לצערנו ולצערם זה היה קורה במציאות רק לעיתים רחוקות.

 

פעמים רבות אנשי החוק היו נכנסים למסעות עצבנים נגד פושעים והיו מרגישים את הכוח בידיים שלהם ברמה כל כך מסוכנת שהם פשוט היו לוקחים לעצמם את תפקיד השוטר המושבעים והשופט. מה שבמקרים רבים היה מעביר אותם לצד הלא נכון של החוק, כמו במקרה של בילי הנער שהתחיל בתור סגן מרשל והפך לאחד מהפושעים הידועים במערב הפרוע, החבל היה דק מאוד ובמיוחד במערב היית צריך לדעת ללכת עליו בזהירות רבה.

 

אבל למרות כל אלה, למרות כל הסכנות הקשיים השחיתות ההרג וחוסר בחיים "רגילים" ואולי בגללם אנשי החוק נחשבים היו אגדות, רבים האנשים שמעריצים אותם וחולמים על הימים שבהם השריף הקשוח על הסוס השחור היה מגיע לאזור ומסדר את הכל, כי יש משהו בטוח באותו איש שדואג לפתור את כל הקשיים הקטנים והגדולים במקום שאתה רק רוצה לחיות בו בשקט.

 

האגדות שהם אנשי החוק יחיו לצמיתות חקוקים בספרי ההיסטוריה ובסיפורים, הזכות לענות את אותו תג כסוף על דש המעיל היה וישאר לנצח זכות שהוענקה למעטים והטובים ביותר באנשי המערב, שהגנו על הקהילה שלהם בחירוף נפש נגד כל הסכנות ומול כל הקשיים. וכמו שכולנו כבר יודעים במערב לא היו חסרות סכנות.

 

טאז, השד מהמערב J