איזה מזל שאתה פה!

מאת: ערן בן-סער

 

תארו לעצמכם סצנה ממשחק:

חבורת שכירי החרב פסעה בזהירות ברחובותיה של העיר האבודה. חודשים הם חיפשו את שרידי בירתה העתיקה של קאלאמהזו במדבר הנטוש וכעט כמעט שלא נותר להם כוח להתמודד עם סודותיה הצפונים.

"תזהרו איפה שאתם דורכים," הזהיר גאליש הגנב, "יש פה המון מלכודות עתיקות."

הוא סיים את משפטו וצליל נקישה נשמע מהאבן עליה דרך.

"שי..." הספיק גאליש לומר, ואז חצים מורעלים פילחו את חזהו.

"או, יופי, מה נעשה עכשיו?" שאל בלינט הגמד, "מאיפה נמצא מישהו שיכול לפרוץ את המלכודות של העיר הזו ולהגיע לאוצר האבוד?"

"מה אתה דואג?" שאל גראסט הגלדיאטור, "בטח יש פה איזה גנב בסביבה."

 

בכל קבוצה יש שחקן כזה, אסף-חסר-המזל, דן-שמתפגר-כל-הזמן או גרכטשן-שמת-כל-סשן, אחרי שלושה חודשים של משחק – כשהקבוצה במקום שהכי לא הגיוני להצניח אליה דמות חדשה, האידיוט הורג את עצמו. לכו תוסיפו, בצורה הגיונית שלא תגרום לאנשים מסויימים (לא אמרתי איוב, רדו ממני) להתקפי חלחלה, דמות לקבוצה. אבל מצד שני מה תגידו לג'ק-רוצה-לשחק? שיחזור לקבוצה בעוד חודשיים כשהם יגיעו לעיר? אני לא יודע אם יש פתרון טוב יותר או פחות, אבל הנה רשימה של פתרונות עליהם קראתי, שמעתי או אפילו השתמשתי במהלך השנים, שמטרתם להוסיף דמות חדשה לקבוצה כמה שיותר מהר ובכמה שפחות בלאגן.

 

 

שיטת "מצאתי מישהו קשור"

אוקי – אני אתחיל בוידוי, השתמשתי בשיטה הזו. הרעיון הוא פשוט – שש-שבע מטר אחרי אתר קבורתה של הדמות האחרונה של גל-ביש-מזל מוצאים, לדוגמא, דלת. מאחורי הדלת מוצאים עמוד – ולעמוד קשורה דמות מסכנה שפשוט מחכה שיחלצו אותה. יש לזה וריאציות רבות ומורכבות, אבל ההנחה הבסיסית היא שהדמויות האחרות יחלצו מישהו קשור – אם הוא קשור במקום מרוחק, מבודד ומפחיד.

 

גראס משך את הדלת החוצה וזרק אותה לצד.  מאחוריה הוא גילה דמות גמלונית קשורה לעמוד. "מי אתה?" הוא שאל.

"אני גורנישט, גנב מוכשר שלכד בטעות על ידי..."

"כן, כן," אמר בלינט, "יש לך ערכת פריצה?"

"בתוך הכיס האחורי." ענה גורנישט.

"סבבה, אתה בפנים, אתה מקבל 20% מהאוצר כי אתה חדש. גראס, שחרר אותו."

"יש!"

 

פשוט וקל. אם אתה מהמשקיעים אפשר גם להמציא סיפור טוב על איך הדמות הזו נלכדה בדיוק ולמה, ואולי יום אחד יהיה משחק על זה. אבל אם לא יש איזה חוק בילתי כתוב בעניין השיטה הזו: לא מדברים על זה! הוא היה כלוא, עכשיו הוא לא, למה לרדת לפרטים? איפה החץ הבא?

 

 

שיטת "הוא מכיר אתכם"

למה ללכת סחור סחור? יש פעמים שממש קשה לחשוב על איך הדמות החדשה משתלבל אל הדמויות הותיקות, מה קושר את גורלה אליהם ולמה היא מתחילה להסתובב איתם בכל מיני מקומות חשוכים. "הוא מכיר אתכם" היא שיטה פשוטה – המנחה מכריז עליה ברגע שהיא מתרחשת וכולם מעדכנים את הזיכרון שלהם בהתאם. אחרי הכל לא על כל דמות ודמות שהם פגשו אי פעם הם רשמו בדף הדמות – ולא כל מפגש כזה התרחש בזמן משחק. לפעמים אפשר להתחמק עם "אתם זוכרים אותו, הוא היה אחד משכירי החרב ששמרו יחד איתכם על השיירה של הסוחר ההוא לפני שנתיים". זה לא הכי מגניב, זה לא הכי עשיר, אבל זה רעיון פשוט, זריז וקל.

 

ארבעת הנוודים ישבו בפונדק ושתו לשכרה לזיכרו של ידידם שהלך אל המקום בו אוכלים דביבונים. לפתע ניגש מישהו לשולחן והתישב עימם.

"היי." אמר האיש.

"היי. ענו הארבעה, ששמחו לראות את ידים הותיק דית'אן במקום בילתי צפוי."

 

אחרי שיחה קצרה עם הדמות החדשה, שמטרתה העיקרית להעלות לפני השטח את ההכרות הישנה של הדמויות עם הדמות החדשה וליצור רצף זכרון הגיוני – אפשר לצאת לדרך.

 

 

שיטת "הוא פשוט היה שם"

זאת שיטה ממש קלאסית – כולם משתמשים בה. הרעיון הוא להוסיף דמות חדשה בלי לדבר על זה. כן, זה זוועה, פתאום ג'יל במשחק שלוש דקות אחרי שג'ק נרצח לו – ולאף אחד לא ברור איך ולמה. יש כאלו שזה מתאים להם, שמבחינתם הפגיעה הזו בהגיון שווה את החסכון בזמן של כל שיטה אחרת. אל תבינו לא נכון, אפשר למצוא תירוץ הגיוני, אפשר למשל להכניס דמות באמצע קרב בפונדק. במקרה מי שהרביץ לך הרביץ גם לה – ביחד קרעתם לו את הדודה, ועכשיו הוא החבר הכי טוב החדש שלכם. לא עמוק, אבל לא כולם צריכים עמוק.

 

דוגמה אחרת – מישהו שוכר אתכם לבצע משימה. "תגידו שלום לראובן," הוא אומר, "ראובן הוא רוצח שכיר שיצטרף אליכם למשימה הזו." ואכן, ראובן מצטרף. איכשהו הוא גם נדלק עליכם, כאילו הוא הכיר אתכם מאז ומעולם – והוא פשוט הופך לחלק מהחבורה. אפשר גם להקצין את זה, החבורה יכולה לרכב לה מזירת הקרב האחרון, שם איבדה את הקוסם המהולל יהונשף, ופתאום סוס עם רוכב מגחי משביל צדדי – "היי," אומר הרוכב, "אתם בטח החבורה..."

 

 

השיטה הכי צ'יק-צ'אקית למשחקים שלוקח שעות לבנות בהם דמות

אני יודע שלכל משחק אמור לקחת שעות לבנות דמות – אני מדבר על רמת הטכניקה, השיטה, לא ההשקעה באופי. יש שיטות שזה סיפור לא קטן להכין דמות. Rolemaster לוקחת את הכתר – בלי תוכנת עזר (מזל שיש המון ברשת) יכול לקחת כמה שעות טובות לבנות דמות חדשה. מה עושים? למזלנו אלוהים המציא את אופרות הסבון.

 

"שלום." אמר הבחור החדש לשלושת הנוצצים.

"גילמור?" שאל דאן בפליאה, שני חבריו רק הביטו בהלם בחדש.

"לא, אני לא גילמור." אומר הבחור החדש, "אני דרייק, אחיו התאום."

 

כן, כן – אני יודע, אחים תאומים הם לא זהים עד כדי כך, יש להם הבלים אישיות וגם הבדלים טכניים (כמו בכישורים). אפשר או לזרוק על זה עין (כן עין, אני זורק עין, יש לכם בעיה?) או שאפשר להעביר קצת אחוזים מפה לשם ברשות המנחה. ראבאק, אם זה עובד על מיליוני עקרות בית בעולם מידי יום, זה לא טוב מדי בשביל החברים שלכם! אגב, לפעמים, רק לפעמים, באיזו דרך נס מסתורית ולא מובנת – לאח התאום יש בדיוק את אותם חפצים וכלי קסם שהיה לאחיו, זכרונו לברכה.

 

 

שיטת "הוא תמיד היה שם"

על השיטה הזו רק שמעתי, אבל היא נראית לי מעניינת במיוחד. הרעיון נוצר, כנראה, אצל קבוצה שהמנחה שלה אהב להוסיף לה כל מיני דמויות מנחה (דב"שים). באיזשהו שלב השחקנים התחילו להשקיע קצת בלפתח את דמויות המנחה הנוספות, באישורו ועידודו של המנחה העצלן שלהם, עד שהיו כמעט חצי-דמות מבחינת ההשקעה בהן. למעשה, בלי שאותו מנחה אומלל שם לב, כל שחקן ממש לקח בעלות על דמות מנחה אהובה עליו ושיחק אותה כדמות משנה – שולית, אבל מורגשת. ואז אחד החברה נהרג.

 

"יופי," אמר ערן בן-שחר, "מה נעשה עכשיו? אתם על אי בודד באמצע האוקיאנוס שהכי פחות נחקר על ידי התרבויות שאתם מכירים."

"מה אתה דואג?" אמר אבי סגב, "אני פשוט ישחק את פאטיר במקום. הוא ממילא איתנו והוא דמות די מעניינת."

 

יש המספרים שאותו מנחה נשבע שלא לתת לשחקנים גישה לדמויות מנחה אי פעם. בכל מקרה הוא מתבייש נורא אז השארתי את השם שלו בדוי.

 

 

שיטת "הישרדות – עזבו אתכם מאי בודד, יש לכם מנחה"

לפעמים פשוט עדיף לוותר על זה. אין לא למנחה ולא לשחקן כוח להתחיל דמות חדשה באמצע המשחק. ראבאק, אז הוא נפל ללא מצנח ממטוס מגובה של שישה קילומטרים, הוא יכול לצאת מזה עם נקע בקרסול (באמת – במלחמת העולם השניה איזה מפציץ אחורי, זה תפקיד שהיה אז במטוסים, נפל מגובה שישה קילומטרים ללא מצנח מעל גרמניה ויצא מזה רק עם נקע בקרסול!). אז מה אם הדרקון הכניס אותו לפה ולעס אותו כמה דקות, איזה הזדמנות מגניבה לגלות שהשריון שלך הוא שריון קסום +20 נגד שיני דרקון. אז מה אם ירו בך שלוש מחסניות של עוזי, לא ראית ספרות זולה? לפעמים אפשר לפספס עם כל הכדורים.

 

בצד השני של מכניקת הקוונטים...

"...יט" אמר גאליש כשהחצים פילחו את חזהו. לאחר מכן הוא מישש את עצמו בפליאה.

"אתה בסדר?" שאל גראסט בפליאה.

"כ... כן." אמר גאליש, "כנראה שזו היתה רק אשליה."

"יש לך מזל של ציפור בלי מקור." אמר בלינט. "מה?" הוא הוסיף כשכולם נעצו בו מבט תוהה.