לכוכבים ובחזרה

מאת: ערן בן-סער

 

שאלה, האם ניתן לעבור את מהירות האור?

התשובה לזה היא, כנראה, "לא – אבל אפשר בכל אופן למצוא דרך להגיע לכוכבים." לא רק, אגב, שזו התשובה של המד"ב הנפוץ, זו גם התשובה של המדע התיאורטי של היום, אבל ניחא. בכל מקרה ללא אפשרות להחמק מהמחסום המעצבן של C (האות המייצגת את מהירות האור בפיזיקה) אין טיסה בין הכוכבים, אין מלחמה בין הכוכבים, אין מסע בין הכוכבים וגם אין, לרוע מזלנו, חייזריות שנראות בדיוק כמו דוגמניות צמרת מכדור הארץ שמוכנת לתת לקפטן קירק... בראש.

 

לכן בכל ספר/סדרה/סרט (אפשר לקרוא לזה בקיצור סס"ס? סס"ס מד"ב? אחלה!) הכולל אלמנט של טיסה בין כוכבית יש איזושהי שיטה מוצגת לעבור את מהירות האור, או לפחות להתחמק ממנה, ולהגיע אל הכוכבים, החייזרים והעלילה. שזה סבבה, אני בעד, חיייבם משהו. אני עד היום זוכר את הבחילה שחטפתי ממלחמת הכוכבים (פרק 4 – הראשון שיצא) שלא סיפק הסבר לטכנולוגיה הזו והתעלם במופגן מכל נושא היחסיות בשעה שהחלליות שם עושות את "הקפיצה למהירות האור."

 

אם ככה, השאלה שלי מגיעה ממקום אחר. למה רק שיטה אחת? תשמעו, אני מכיר את היקום, יש לי ותק קטן – אני מודע לכך שאם ניתן לעשות משהו בדרך אחת קרוב לודאי שניתן לעשות אותו בכמה עשרות דרכים. כן, כן – אני מאמין שיש יותר מדרך אחת לפשוט את עורו של חתול מהירות האור, וכל סס"ס המד"ב האלו שבהם כל החייזרים שביקום עוברים את מהירות האור באותה דרך בדיוק נראות לי... טוב, לא אבסורדיות, אבל חסרות משהו. הדמיון שלי משתולל כשאני חושב על הרעיון של להפגיש שני גזעים שונים עם שתי טכנולוגיות שונות מאד לנוע בין הכוכבים.

 

אני רואה בעיני רוחי ספינה של גזע פינג יוצאת מעל-חלל ליד פרוקיסימה ומגלה שם את גזע אקיצ'ורו שכבר הקים מושבה ובנה שער על חלל קרוב (נכנס מצד אחד, יוצא מצד שני במקום אחר בגלאכסיה). אני רואה אותם נלחמים על שליטה בכוכב – כשלפינגים יש את היכולת להביא ספינות עצומות ואימתניות, אבל לאט יחסית בטיסה דרך העל חלל, ולאקיצ'ורואים יש את היכולת להביא המון-המון ספינות במהירות מדהימה מכוכב הבית שלהם דרך השער המיידי, אבל לא גדולות כי השער בינוני וזה ידרוש הרבה יותר אנרגיה ממה שהם יכולים לייצר עכשיו. אני רואה את בני האדם מגיעים לשם בקפיצה טכיונית ומנסים להשכין שלום בין הצדדים ואני רואה, כמו בכל סיוט טוב, ציפור טרף קלינגונית יוצאת מעיקול מרחב (וורפ) ומכריזה על הכוכב כחלק מהאימפריה הקלינגונית.

 

אני מניח, אגב, שכל החייזירם האלו יפתחו את טכנולוגיות ההתחמקות מ-C שלהם בעצמם, או אם לא כולם אז חלק מהם. אחד המקומות היחידים שבהם כן נהנתי מכך שכולם השתמשו באותה טכנולוגיה היה באיזה ספר ישן (ולא מדהים) שבו אף אחד מהגזעים לא יודע איך עוברים את מהירות האור – כולם משתמשים במערכת שערים על חללים שבנה איזה גזע אבוד לפני מיליארד שנים. אף אחד מהם לא ידע איך זה עובד, והיתה פוליטיקה שלמה על מי שולט בשערים ואיך. אתם יודעים מה, אפילו אז חשבתי לעצמי שלו אני הייתי כותב את זה כרקע למשחק הייתי מכניס איזה גזע חדש שמצא טריק אחר לגמרי לנוע במהירות האור. האימפקט על המערכה היה יכול להוות בסיס לעלילות מכאן ועד לינואר 2008.

 

בכל מקרה, לאלו שחושבים כמוני, אבל גם לאלו שלא וסתם מחפשים את טכנולוגיית האנטי-C המתאימה למערכה שלהם, הנה  סקירה קצרה על השיטות השונות הנפוצות בסס"ס המד"ב השונים להגיע אל הכוכבים, ולחזור.

 

עיקול מרחב (וורפ)

עיקול מרחב היא שיטה פשוטה יחסית, משום שלמעשה לא שוברים בה את מחסום מהירות האור בכלל. יש שתי תת-שיטות שנופלות לקטגוריה הזו – הראשונה היא עיקול המרחב סביב הספינה שלך והשניה היא טיסה במרחב המעוקל. בשיטה הראשונה מה שלמעשה עושים הוא מעקלים את המרחב מסביב לספינה כך שיווצר מצב שמהירות האור בחלק הקטן שלך של היקום היא הרבה-הרבה-הרבה יותר גבוהה, ואז כל מה שנשאר לך הוא הצורך במנועים טובים ממש. השיטה השניה מדברת על כך שהמרחב כולו מעוקל ממילא, כל מה שנשאר הוא לפתח מנוע שיכול לנוע בכיוון "הישר", דרך המרחב ולא על פניו. אני אסביר – תארו לעצמכם את גלובוס כדור הארץ. מה הדרך הכי טובה מאמריקה לישראל? קו ישר על פני הכדור? כן – אם אתם יכולים רק לנוע על פני הכדור, אבל אם יכולתם לנוע גם דרך הכדור הקו היה עובר בפנים והופך לקצר הרבה יותר. זה אותו הדבר, רק עם עוד מימד. כאשר מסתכלים בצורה תלת מימדים על היקום המרחקים ארוכים מדי, כאשר מוסיפים את המימד הרביעי אפשר לקצר מאד את הדרך.

 

בכל מקרה, בשתי תתי השיטות מהירות האור נשארת משהו בילתי מובס, אבל היא פשוט כבר לא גורם מפריע, אפשר להגיע מהר לכוכבים גם בלי לעבור אותה ממש. יש לשיטות גם אלמנט נוסף – הן נותנות לך את האפשרות לפגוש חלליות אחרות בזמן המסע שלך והן מאפשרות לך לחקור לא רק מערכות שמש רחוקות אלא גם את החלל עצמו ואת התופעות שמסתובבות בו לאיטן.

 

דוגמא לשיטה הראשונה: Star Trek – אין נפוץ מהם.

דוגמא לשיטה השניה: חולית. זוכרים? "לנוע בלי לזוז", ההסבר שם הוא בדיוק זה, הם מעקלים את המרחב.

 

 

קפיצה טכיונית / פלאית

אסימוב אהב את השיטה הזו, אבל לא רק הוא. בימים של דור הזהב של המד"ב הסופרים לא הכבידו על קוראיהם בתיאוריות קוונטיות מבלבלות – היחסות היתה מורכבת מספיק. לכן היה קשה להם לחשוב על שיטה לעבור את מהירות האור. במקום זאת הם פנו לרעיון הכי מבריק שיש – שיטה מיוחדת לעבור מכאן לשם מיידית. הם קראו לזה, בדרך כלל, הקפיצה. היו כל מיני הסברים פסאודו מדעיים לזה, הנפוץ ביותר היה ההסבר על טכיונים. טכיונים הם סוג פשוט של אנטי חומר (בואו לא נכנס להסברים מעבר לזה, אני עוד זוכר את הצעקות שחטפתי על סדרת מסע בזמן) ואנטי חומר הוא משהו מאד מגניב. על פי התיאוריות היבשות בעוד שחומר אינו יכול לנוע מעבר למהירות האור, אנטי חומר אינו יכול לרדת אל מתחת למהירות האור. כלומר חלקיק אנטי חומר יכול להגיע מקצה אחד לקצה של היקום באפס זמן.

 

קול! עכשיו רק נשאר לדמיין מנוע מיוחד שיודע להפוך את כל הספינה לאנטי חומר, לשגר אותה למקום הרצוי בצורה מיידית, ושם להפוך את הכל חזרה לחומר רגיל. נשמע כואב? באמת בחלק מהספרים טענו שזו חוויה מאד לא נעימה ושלוקחים תרופות על מנת לא להרגיש אותה, אבל חלק גדול אחר התעלם מזה. היום ההסברים האלו נראים מעט תמימים, אבל רעיון הקפיצה עוד לא פשט רגל, הוא עדיין מחזיק מקום טוב בשורה הראשונה.

 

בשיטה הזו החלל עצמו הוא מסתורין גדול, מה שהגזע מכיר הוא רק מערכות שמש אליהן הוא נוהג לקפוץ. זה כמו להכיר רק את האיים באוקינוס השקט בלי להכיר או לנוע דרך האוקינוס עצמו, אתה מכיר אולי 1% ממה שיש. אתה גם לא פוגש יותר מדי חלליות אחרות ורוב המסע שלך הוא במערכות הפלנטריות, אם יש תופעות מעניינות בחלל העמוק – אתה לא תגלה אותן.

 

דוגמא: כל סדרת הרובוטים והמוסד של אסימוב.

 

 

על-חלל

הרעיון של על חלל אומר שישנו איזה מרחב אחר, שאפשר למצוא אותו בעזרת המתמתיקה והפיזיקה, שבו אין את ההגבלות של מהירות האור. אחרי שמצאת אותו אתה מפתח מנוע (או שער) שמאפשר לך לעבור אליו, ואז דרכו לטוס לאן שאתה רוצה במהירות הכי גבוהה שאתה מצליח להגיע אליה. זה פתרון יפה ואלגנטי, אין איתו בעיות תיאורתיות (אם מניחים שיש כזה מרחב באמת) והוא די מעניין. כמו וורפ זו שיטה להגיע מהר, אבל לא מיידית, וכמו בוורפ אתה עלול לפגוש חלליות אחרות בזמן המסע שלך.

 

אבל בניגוד לוורפ ובדומה לקפיצה – את המרחב הרגיל שבין הכוכבים אתה לא מכיר, במקומו אתה חוקר לעומק את המרחב המיוחד שגילית. היי, גם שם יכולות להיות תופעות מאד מעניינות, לא? מעניין אם בכלל ניתן לצאת מהחלליות החוצה בזמן שהיא בעל מרחב. אה, ושאלה אחרונה, אתה בטוח שיש רק על מרחב אחד?

 

דוגמא: בבילון 5 הגדילה ראש עם הדוגמא הזו – היה להם גם שערי מעבר לעל-חלל וגם חלליות עם מנועים שיכולים ליצור פתח אליו בעצמן.

 

 

שערים על חללים

זוהי מעין פשרה על רעיון הקפיצה הותיק. במקום שהחללית קופצת איכשהו מכאן לשם, ישנם שערים אותם בונים ומקשרים אחד לשני באיזו מערכת מורכבת, וכשאתה נכנס לשער אחד אתה משדר לו להיכן אתה רוצה להגיע ואתה פשוט יוצא שם בצד השני. הטכנולוגיה היא עניין שולי – יש איזו טכנולוגיה שעושה את זה, למי איכפת איך היא עובדת.

 

הבעיה הפרקטית עם עניין השערים היא איך לבנות שער חדש במקום רחוק, אתה הרי צריך שער כדי להגיע לשם, לא? הפתרונות מעניינים למדי, הפשוט מכולם הוא שלמקומות חדשים אתה מגיע לאט בעמצאות חלליות רובוטיות איטיות, שלאחר שמגיעות למטרה מקימות שער בסיסי ואז עוברים טכנאים ומתחילים לבנות שער רציני וגדול. זה מאט מאד את קצב ההתפשטות לכוכבים רחוקים, אבל זה רעיון מעניין בכל מקרה. בדומה לרעיון הקפיצה קצת קשה לפגוש חלליות אחרות בחלל, כי אתה לא עובר בו, אתה תפגוש אותן רק במערכות הםלנטריות השונות. אם משתמשים ברעיון של להעביר שער למקום חדש בעזרת חלליות איטיות אז כן חוקרים את מעמקי החלל, מה שיכול להיות מעניין.

 

 

חור תולעת

רעיון פסאודו מדעי נוסף מבוסס על הקונספט של מנוע הפותח חור תולעת ברצף חלל זמן, הקצה האחד שלו כאן והקשה השני שלו שם. אז כל מה שנשאר הוא לעבור בחור הזה, כמו דרך מנהרה צרה, במהירות רגילה יחסית, שכן החור מבוסס על רעיון עיקול המרחב של וורפ, אתה עושה "תעלה" שהיא קיצור דרך בחלל-זמן.

 

זה רעיון חדש יחסית לאחרים, ולא מפותח דיו. בעיקר שום סדרה ארוכה של ספרים, סרטים או טלויזיה לא נכנסה לעומקו. מעשית זו דרך מהירה לנוע בחלל, אבל היא מסוכנת יחסית (מה קורה עם החור מתמוטט באמצע הדרך?). כמו כן, כמו בשיטות קודמות, את החלל עצמו אתה לא חוקר – רק את המערכות הפלנטריות השונות.

 

 

ללא הסבר

יוצאים לדרך בחלל, נוסעים ממש-ממש מהר, ומגיעים. איך זה עובד? מי יודע, למי איכפת? איך באמת, למשל, עובד מנוע של אוטו? של מטוס סילון? של טיל? הטכנולוגיה של מסע מעל מהירות האור היא כבר כל כך מיושמת וכל כך ברורה שאין בכלל התעסקות איתה – היא חלק מובנה מהחיים שכל אזרח טוב של הגלכסיה מקבל כמובן מאליו. זה אומנם לברוח מפתרון, אבל היי – במשחק מד"ב לא כל דבר ודבר חייב הסבר, יש גם עלילה לקדם אחרי הכל.

 

מה שכן זה מוסיף איזושהי תחושה של סופר-עתידנות למשחק, הרעיון שדבר שהיום אנחנו אפילו לא יודעים אם אפשר לבצע הוא כבר כ"כ ברור מאליו שאף אחד לא מתעסק איתו. אני אישית לא הכי נהנה מזה, אבל זה כי אני פרפקציוניסט יחסית. אחרים ימצאו שזה מוסיף נופך למשחק.

 

דוגמא: Star Wars הנצחי.