מיתוס: אטלנטיס

הארץ
מאת: זיו קיטרו

 

כמו שהבטחתי, סדרת אטלנטיס ממשיכה ובכל פעם נחשוף חלק אחר בה.

סדרה זו של כתבות מתחילה בתיאור הארץ שהיא אטלנטיס.

 שטח הארץ של אטלנטיס היה עצום, 1600 ק"מ אורך ו3000 ק"מ רוחב, יהיה המקור אותו תקראו אשר יהיה דבר אחד חוזר ונשנה בכל מקום: אטלנטיס הייתה מקום של עושר לא רק תרבותי כי אם גם גיאוגרפי.

דמיינו לעצמכם את גן העדן, את הפלגים הקרירים, כרי הדשא העצומים, העצים המדהימים שנישאים לגבהים מרשימים, נסו לראות את הצמחייה המופלאה העשירה שממלאת את כל שדה הראייה - הפרחים הצבעוניים השיחים, עצי הפרי הירקות. דמיינו  את חיות הארץ, הציפורים, הזוחלים, חיות המים. הצבעים המופלאים שמתמזגים האחד אל תוך השני, הצורות הקסומות שנוצרות בנוף הרב גוני.

כעת הכפילו ושלשו את הגודל ותקבלו את אטלנטיס.

 נהרות עצומים חתכו את הארץ ממזרח למערב אליהם נשפכו נחלים שהביאו מי שלגים מן הפסגות האדירות שמילאו את הארץ. בעמקים ובמישורים ניתן היה למצוא שטחי מרעה אדירים בהם פסעו בשלווה כבשים ופרות. סוסים שחורים בעלי רעמות מלכותיות דהרו במישורים, חופשיים ומשולחי רסן. איילים קיפצו בין המצוקים המשוננים שהרכיבו את מרכז האי האדיר.

בקרבת האוכלוסייה כרמים ניטעו וסיפקו יינות נפלאים לחגיגות השונות שנחוגו ע"י האנשים ועצים שהניבו פירות מתוקים מדבש טופחו בכל מקום.

חולות הזהב של חופי הים נצצו למרחוק, קורצים לימאים לבוא ולנחות עליהם, לנוח בשמש העצלה ולנמנם בזמן שמרפאים לבושי בדים תכולים עדינים נעו ביניהם, יורדים מתוך מקדשי האבן מעוררי ההערצה ומניחים את ידיהם המרפאות על גופות כואבים ופצועים.

 שבע ממלכות שכנו על האי, כל אחת נשלטת ע"י מלך אחד וכל אחד מן המלכים ענה רק למלך העליון ששכן בעיר אטלנטיס עצמה.

העיר אטלנטיס הייתה בוודאי מחזה עותק נשימה.

עיר של זהב וכסף, עיר של אומנות מופלאה. מקדשים ופירמידות, מבני קריסטל מופלאים. שווקים אדירים בהם סחרו בני האי כולם מביאים את מרכולתם אל פתח העיר על גבי חמורים ופרדות.

בשוק של אטלנטיס ניתן היה למצוא הכל, בדים יקרים ממשי וקטיפה, תבלינים אשר צבעו את הדוכנים והדיפו ניחוחות מתוקים וחריפים שהשתלבו בריח היסמין שעלה מדוכני הבשמים שהכילו בקבוקי קריסטל שעוצבו ביד אומן. צעצועי עץ לילדים ובובות מעשה מלכת מחשבת ניתן היה למצוא בפינות השווקים, בגדים הגזורים על פי המידות האופנתיות ביותר, חלקם יצרו את האופנה באי כולו. אבני חן משובצות בתכשיטים יקרי ערך, שרשרות,  עגילים וטבעות- עדיים.

לא היה דבר בו חפצתם ולא ניתן היה למצוא בשווקים של אטלנטיס.

 את העיר אטלנטיס הקיפו מספר תעלות רחבות ידיים אשר הקשו על פלישה לעיר.

מחסנים ובתי סוחרים הקיפו את התעלות מכל צד, יוצרות ריבוע אדיר מימדים שהיה גם קו ההגנה היבשתי הראשון. אחריו, תעלה עגולה שפתח הוביל ממנה אל הים ואפשר לספינות להפליג אל תוך נמל פנימי בעיר. משני צידי הפתח עמדו מגדלי שמירה אדירים מהם יכלו השומרים להתיך אש ומתכת רותחת מטה ולסגור את השערים האדירים שאף ספינה לא יכולה הייתה לנגח.

בחלק השני היו מגורי הצבא שחלק ממנו היה שייך למשמר העיר, הנמלים הראשוניים נמצאו כאן והיו תחת בדיקות קפדניות. תעלה נוספת הפרידה בין מגורי הצבא למקדשים השונים להיכלים ולבתי הספר לפילוסופיה ומדעים. מבנים אלו נראו למרחוק ומשכו אליהם ממרחקים את טובי המוחות שעל האי.

תעלה אחרונה הגנה על "העיר-אי" הפנימיים ביותר שם עמד ארמון המלכות בכל הדרו.

 ערים אחרות על האי הפגינו עושר ארכיטקטוני שלא נפל בהרבה מאטלנטיס הבירה.

כל מלך הביא ארכיטקטים משלו שיעצבו את העיר. כל עיר מרכזית הייתה ייחודית ונפלאה.

ערים של עץ ואבן, ערי זכוכית וולקנית וערים שנבנו מבוץ ונראו כיצירות אומנות מלאו את הארץ.

 אין ספק שהארץ הייתה מקום שכל מטייל היה חולם להגיע אליו. חופים מוזהבים, הרים מושלגים, מדבריות אדומות בדרום, יערות שמילאו את הצפון והמרכז. הצמחייה העשירה סיפקה ללא ספק מגוון רחב של תרופות טבעיות למחלות שונות החל משורשים כנגד כאבי שיניים ועד מרקחות לפצעי קרב או קדחת.

חוקרים מסוימים טענו שניתן היה למצוא באטלנטיס חיות שלא קיימות בשום מקום, סוסים בעלי אוזניים קטנות יותר אשר נכחדו לפני שנים רבות וחיות טרף אשר למראן היה כל אדם קופא מפחד ואימה.

 אמרתי כבר בעבר ואומר עכשיו, אטלנטיס היא מקום מופלא למשחק, שטח אדיר היקף ובעל פוטנציאל רב.