מקים המתים / שון סטיוארט מאת: זיו קיטרו "דאנטה הביט ממושכות בגוויה, אך עיוורון היה צפון בארובות עיניו…" שון סטיוארט נכנס ללא ספק (לפחות בספר הזה) לרשימת הסופרים האהובים עלי. הוא כותב פשוט, ללא יותר מידי פלצנות פילוסופית. הוא מוצא את הנקודות הנכונות ואז מפעיל עליהן לחץ ולא עוזב. הוא יודע בדיוק מה מזעזע מספיק בשביל לגרום לך, בתור קורא, להפסיק לנשום אבל הוא לא חוצה את הגבול אל עבר הזוועה המגעילה סתם. הספר מקים המתים הוא ספר קצר יחסית (183 עמודים) אבל הוא טוב יותר מהרבה ספרים שקראתי לאחרונה, הוא נכנס לכל אותם מקומות שאני אוהב לשוטט בהם והוא לא מפחיד, הוא לא מנסה למצוא חן והוא יודע על מה הוא מדבר. סטיוארט יצר עולם ביזארי מאוד, עולם בו הקסם חי וקיים. לא מדובר בעולם בו קוסמים מפעילים תתי-מקלע ובו זמנית יורים כדורי אש על ימין ועל שמאל. זהו קסם כבד ומשונה, קסם שבוקע ממעמקי ישותנו אנו, מתוך לב האדם מתוך כל מה שהוא יוצר. יצורים משונים מתחילים להופיע משום מקום, יצורים שסטיוארט קורא להם מינטאורים אבל אין תיאור מדויק של מה הם המינטאורים דבר שנותן לי הרגשה (מתוך קריאת ספר) שמדובר בפחדים מעוותים שלנו (המינטאור הוא הרי שומר המבוך לפי המיתולוגיה היוונית) שבאים לצוד אותנו אם אנחנו חיים ללא שליטה מינימלית. זהו עולם מודרני, מעט עתידני, עולם בו דברים מתרחשים, קבוצות מוזרות נוצרות החוקרות את כל "הקסם" החדש שמתעורר. בעולם זה יש משפחה אחת שהיא גיבורת הספר, משפחת ראטקיי. דאנטה הוא האח הבכור שחי מחוץ לבית והוא מרכז הסיפור. דאנטה הוא מלאך אבל הוא מסרב להכיר בעובדה. מלאכים בעולמו של סטיוארט הם אנשים בעלי כוחות מיוחדים, אני לא רוצה לגלות יותר מידי אבל ההסבר הזה שלי למה הוא מלאך הוא פשטני ביותר. לדאנטה יש אח צעיר יותר בשם ג'ט, ג'ט ודאנטה הן כמעט בלתי נפרדים אבל לא ממש בגלל אהבה גדולה, משהו אפל יותר בעברם קושר אותם יחד. ג'ט חי כל חייו בתור צלו של דאנטה, תמיד חי בחסותו. למרות שהוא לא פחות חכם, למרות שהוא חד הבחנה הרבה יותר, אבל משהו קרה לג'ט משהו ששינה את חייו כשהיה תינוק, הפך אותו ל"זר" בתוך משפחתו משהו שהותיר לו כתם לידה בצורת פרפר על לחיו, אות קין לנצח נצחים. מי שיקרא את הספר ויסתכל על האחים עלול לטעות לרגע שמדובר בחיקוי של קרמון ורייסטלין מרומח הדרקון אבל אין זה כך, כלל וכלל לא. סטיוארט יצר פה משהו אפל מאוד וסבוך מאוד ולפעמים רע מאוד ולא מתוך רע במובן הספרותי אלא רע מתוך רוע, משהו ממש רע שקורה למשפחה הזו. לאחים יש אחות קטנה נוספת, שרה, שרה היא סטנדאפיסטית שהפכה כזו לאחר חיים של סבל. שלושתם נולדו בבית אתאיסטי, בית בו הם למדו על הפילוסופים הגדולים, בו המוסיקה היחידה שנשמעה היא מוסיקה קלאסית של המלחינים הגדולים בלבד ועל כל זה אחראי האב. אנטון ראטקיי איש הרפואה שלא מאמין באלוהים, שאין בו אמונה כלל וכלל בקסם החדש, לא בקמיעות ולא בדבר. למרות שהוא רופא ועם התעוררות הקסם הוא התחיל להיות מחויב להשתמש גם בקמיעות הוא לא מאושר מהעניין, הוא אדם קשה מאוד ודמות מפחידה, לפחות עבור דאנטה. העלילה מתפתלת מהר, בלי רחמים, העולם שנגלה לעיני הקורא עטוף בצללים מוזרים, שום דבר לא ממש ברור. לאורך כל הספר יש תחושה עמוקה של אבדון, סטיוארט מזנק לצוואר ולא עוזב, לא עד השורה האחרונה. כל פרק נפתח בציטוט של אחד הפילוסופים היוונים הקלאסיים (הרקליטוס, אפלטון, היפוקרטס ועוד) ומזנק מייד להמשיך ולבלבל את הקורא. הדמויות שנגלות לנו הן אמיתיות, ברור לחלוטין שסטיוארט מכיר אותן כמעט באופן אישי ולכן למרות שהספר אינו ארוך אנחנו מגלים המון על הדמויות, מתוך התנהגות, מתוך אמרות ומתוך תמונות… ג'ט הוא צלם עיתונות וחלק מהפרקים מתחילים בתיאור של תמונה שג'ט צילם בצעירותו לפני ואחרי שהפך לצלם מקצועי, התמונות הללו חושפות משהו עמוק אצל ג'ט ובכלל בכל הדמויות הקשורות. כל האלמנטים הללו הופכים את הסיפור הזה ליצירת האומנות שהוא. שוב הכל פשוט לכאורה בלי לנסות למשוך את הדברים יותר ממה שצריך אבל כל טוויסט חדש מפתיע לחלוטין. מקים המתים הוא ספר חזק שאינו מתאים לבעלי לב חלש, כמו שאמרתי הוא לא חושש לדבר על מה שלא יהיה, בן עם זה אמונה, מחלה, קשרי משפחה משונים, הכל. תיאורים קצרים טעונים רגש, רעיונות חדשים וישנים מעורבבים בצורה מוצלחת, כתיבה שוטפת ומוצלחת שגרמה לי לא לעזוב אפילו לשנייה (ולי אין הרבה זמן לבזבז). אני ממליץ בחום, למעשה יותר מכל ספר אחר כמעט שהמלצתי עליו עד כה. אולי זה בגלל שאני אוהב שמתעללים בי, אולי בגלל שאני אוהב לגעת בכאב. בכל מקרה שון סטיוארט מספק את החומר ובאיכות גבוהה. אני רוצה לציין דבר נוסף, התרגום ממש טוב, לא מאבדים כאן מהמעבר מאנגלית לעברית, המתרגמת בחרה להשתמש, כמו סטיוארט, במושגים שלא יהפכו את הספר "למתוחכם מידי", השפה קולחת וכייפית ואין כל מיני "פגמים" בתרגום, פגמים שבדרך כלל שוברים את כל רוח הספר ומבלבלים את הקורא ולכן ליעל אכמון (המתרגמת למי שלא הבין) עלי והצליחי. כמו תמיד מקווה שתיהנו, אם ההורים שלכם יתעצבנו שקניתם את הספר אני מכחיש כל קשר לכך, בהצלחה J