התעלומה מאת : אבי סבג מאפרת האבן הכבדה היתה מכוסה לחלוטין בבלדי סיגריה ואפר, השולחן הוסתר תחת ערומות של גזרי עיתון, תצהירי עדים, דוחות מעבדה ודפים מכוסים בשרבוטים לא ברורים. למרות שכל החלונות בחדר הקטן היו פתוחים, נראה היה כי עננת העשן שאפפה אותו היתה פה כדי להישאר. שני גברים נשענו לאחור בכיסאות עץ מהוהים ובהו בתקרה ואישה אחת נשענה על הקיר ובהתה גם היא. מאחוריה נפרס לוח שעם גדול שהכיל את כל מה שידעו על מה שהעיתונאים אהבו לכנות "פרשת מקליין". למרות ההבדלים העצומים בניהם כל השלושה חלקו את אותה מחשבה בדיוק: איך לעזאזל הרוצח המסתורי ממשיך להקדים אותם בשני צעדים בכל פעם. סיפורים בלשיים היוו קרקע פורייה מאד לצמיחתם של אין ספור סרטים וספרים. החל מסיפורי שרלוק הולמס, אגטה כריסטי, דרך ז'אנר ה- film noir וכלה בסדרות המשטרה השונות. אך מה שהיה ועודנו בסיס מצוין לסיפורים קונבנציונליים הוא בסיס מעולה לעלילות משחק תפקידים. עלילות בלשיות, אם רק בונים אותן נכון, עשויות להיות החוויות המעניינות והמהנות ביותר שתוכלו לחוות. אם תבחרו לשחק מערכה בז'אנר הבלשי באופן טהור או רק לשלב אלמנטים בלשיים בעלילה שלכם הכתבה זו נועדה בשבילכם. הכוח העיקרי המניע את העלילה בסיפור הבלשי הוא תהליך חקירת התעלומה, כלומר איסוף הרמזים השונים, ניתוחם, הסקת המסקנות ולכידת הפושעים. הסיבה העיקרית שהז'אנר הבלשי עובר בצורה טובה כל כך את המחסום הלא פשוט שבין החוויה הפסיבית שבקריאת ספר לפעילות האקטיבית במשחקי תפקידים נעוצה ברצון הטבעי שלנו לתת משמעות לדברים בלתי מוכרים אליהם אנו נחשפים, לנסות להסביר אותם לעצמנו, לנסות להבין את הסיבה והתוצאה מאחורי הבלתי מובן, המוזר והמסתורי. כולנו מוצאים את עצמנו מנחשים מי הוא רוצח בסיפורים של אגטה כריסטי או מנסים לנבא את צעדיו הבאים של הרוצח הסדרתי. התעלומה, שהיא הבסיס לסיפור, יוצרת אצלנו משיכה ומעורבות אישית באופן טבעי, אפילו כצופים מהצד. תהליך פתרון התעלומה, מעצם טבעו, מעורר סקרנות ומספק מתח ועניין לאורך זמן, ומציאת הפתרון יוצרת סיפוק אדיר לדמות ולשחקן כאחד. לכן שימוש בעלילה בלשית, הן במערכה שזה עיקרה והן במערכה רגילה, יכול להיות מקור אדיר להנאה. ניתן לשלב אלמנטים בלשיים בכל מערכה שהיא מפני שלכל אורך ההיסטוריה תמיד נאלצה החברה האנושית להתמודד עם פורעי חוק אלימים ומסוכנים וכנראה שלא נצליח להיפטר מהעניין גם בעתיד. קיומה של טכנולוגיה מתקדמת במערכת מד"ב או קסם וכוחות על טבעיים במערכת פנטזיה לא משנים את מהות העניין. תמיד יתקיימו פשעים קשים ובלתי מוסברים שיעמידו את רשויות האכיפה במבוכה, תמיד יתקיים תהליך של איסוף רמזים, ניתוחם, הסקת מסקנות ומרדף אחרי החשודים, רק התפאורה מהמנגנונים הטכניים משתנים. משחק בלשי יכול לספק שיאים של עומק מלבד ההנאה הבסיסית מהמרדף ומפיצוח התעלומה. כחוקרי פשעים הדמויות ודרכן השחקנים נפגשים עם כל תחלואי האנושות, השוליים של החברה, אנשים ומעשים שעשויים לעורר בהם מחשבות ותהיות. ניתן להשתמש בתעלומה כדי להעביד מסרים ותכנים מהותיים על הטבע האדם, אלימות, הכחשה או אדישות. הדמויות נאלצות לא רק לשוב ולהתעמת עם הטיפוסים המפוקפקים פעם אחר פעם אלה ממש להבין אותם. הבנה זו נועדה אומנם לאפשר להם לקרא את צעדיהם ולתפוס אותם אבל זה לא מפחית מעצמת החוויה של ללמוד להבין את מוחו של פושע או פסיכופט. העלילה הבלשית מתחילה תמיד בתעלומה שכן בלעדיה, כנראה שהכישורים הבלשיים לא היו נחוצים. התעלומה היא מצב בו החוקרים מועמדים בפני פשע כלשהו המציב בפניהם אתגר בלתי רגיל. משהו בפירטי המקרה לא מתיישב עם ההגיון הפשוט, תהלכי החקירה הרגילים אינם מצליחים לפצח את סוד האירוע ומובילים לדרך ללא מוצא או שהפושע ממשיך לשטות בחוקרים. התעלומות קלאסיות מערבות סידרת רציחות אך גם חטיפה, שוד משונה או פריצה בלתי ברורה יכולים להתאים. מאחורי התעלומה מסתתר סוד שסביבו נרקמת העלילה כולה. הסוד לא חייב להיות מורכב במיוחד, להפך, דווקא הסבר פשוט וכמעט טריוויאלי המסתתר מאחורי מה שנראה בתחילה כתעלומה מסובכת ובלתי פתירה מהווה את הבסיס הטוב ביותר. דוגמה טובה לכך נמצא בספר "כלבם של בני בסקרוויל" מסדרת שרלוק הולמס כאשר מאחורי השערות פרועות על רוחות רפאים הרודפות את האחוזה בשעות הלילה עמד בסך הכל כלב תוקפני שנצבע בצבע זרחני. תופעה זו נובעת מהנטייה הטבעית שלנו להתעלם מהמובן מאליו ולהיכנע לדמיון הפרוע שלנו במקום להגיון הקר. קחו את זה בחשבן כאשר אתם יוצרים את התעלומה שלכם והשתמשו בזה כדי להשפיע. מובן שמה שנחשב פשוט וטריוויאלי במערכות מודרנית שונה מאד ממה שנכלל בהגדרה הזו במערכת פנטזיה, אך עדיין לא בכל רצח כדאי לערב את כל כוחות השאול או להשתמש במכונות למסע בזמן רק כי הם שם. במקרים רבים אלה הכיוונים הראשונים אותם יבדקו מפני שהם חלק מהקלישאות של הז'אנר ולכן יהיו צפויים. מצד שני אי אפשר להתעלם מהעבודה שנקרומנסר (קוסם המתמחה בשליטה במתים) יכול, בחלק מהמערכות, פשוט להעלות את נשמת הנרצח ולשאול אותו לזהות הרוצח שלו. קלסטרון שהתקבל מהגופה עצמה עלול לקצר את תהלכי החקירה באופן מלחיץ ולכן תמיד תידרש התאמה של התעלומה למערכה. בניגוד למערכות קונספירציה, לדוגמה, העלילה הבלשית נועדה להגיע אל פתרונה. עיקר החוויה הוא היציאה מערפל היא הודאות והחשדות אל הבהירות שבידיעה וההבנה של המקרה. לכן אין טעם ביצירת תעלומות בלתי ניתנות לפתירה מפני שאז ביטלנו את המנגנון המניע את העלילה כולה – החקירה. המשמעות היא שעלינו ליצור את שובל הרמזים אחריו יתחקו הדמויות ודרכו יפענחו את התעלומה. יצירת שובל המזים באופן שיהיה עקבי, הגיוני וניתן להבנה מצד אחד ושלא יהיה ברור ומסגיר מידי, היא האומנות האמיתית הנדרשת מהמנחה בסוג עלילות זה. הצורך בתיאורים מדויקים ובעושר של פרטים קיים אומנם בכל משקי התפקידים אך כאן הוא מתעצם מפני שעל שבב מידע עשוי להיות חלק משובל הרמזים ולכן חשוב לקידום העלילה. במשחק שלכל אורכו הקפדנו על תאור כל סיטואציה וכל מרכיב בסביבה המקיפה את הדמויות יהיה לנו קל מאד לשתול את הרמזים בין כל פריטי המידע. לעומת זאת אם פתאום באמצע העלילה נתחיל לתאר את האבק על הרהיטים גם השחקן הטוב ביותר יתקשה להתעלם מהרמז העבה. זאת למרות, ש"במציאות הדמיונית" דבר לא השתנה והרהיטים בחדר הזו לא שונים מרהיטים בכל אחד אחר בו ביקרה הדמות. למרות העובדה שהדגשתי שהעלילה צריכה להיות פתירה, במשחק בלשי השחקנים ממש יצפו שתוליך אותם שולל, תטעה אותם ותשלח אותם לכיוונים שירחיקו אותם מהפתרון. גילוי ההטעיה והעובדה שלמשך שלב כל שהוא בעלילה הצלחת לשטות בדמויות רק מגבירה את ההנאה והסיפוק ברגע הפתרון. למרות שהמשחק עצמו יזמן לך אין סוף אפשרויות להונאות מאולתרות חשוב לתכנן כמה רבדים מתוכננים של הטעיה אליהם נסה להוביל את הדמויות. כמו בנית התעלומה עצמה הנשק הטוב ביותר הוא הציפיות, ההנחות והדעות הקדומות של השחקנים. דוגמה מעולה להטעיה שכזו תמצאו בסרט החשוד המיידי. בו, במשך כמעט כל אורכו של הסרט נבנה לעיניו איזשהו הסבר למתרחש, ויחד עם הדמויות אנחנו משתכנעים יותר ויותר באמיתותו רק כדי לגלות שהוא יהיה תרמית מתוחכמת. למרות שהצליחו לשטות בנו ואולי דווקא בגלל זה, ההנאה מהסרט כ"כ גדולה. יוצרי הסרט הסתירו את הנורא שבפושעים מאחורי החזות הכי בלתי צפויה אדם שבו ידעו שהצופים לא יחשדו. כדי להצליח לעשות זאת לאורך זמן המנחה צריך להכיר היטב את השחקנים והדמויות שלו, לנתח את צורת המחשבה שלהם ולנצל אותה כנגדם. ישנם שחקנים או דמויות שייטו פחות לחשוד בנשים, אנשי דת, בחולים או נכים ומצד שני יהיו מאד חשדניים כלפי פוליטיקאים, אנשי משטרה או עיתונאים. נחמד לעשות את ההחלפות האלה וליצור זאבים בעור כיבשה וכבשים בעור זאב. דרך נוספת ליצור את ההטעיה היא לרמוז על כיוון חקירה מוטעה. פיסת קטורת שתושאר בזירת הפשע במערכה אימה אורבנית עשויה לעורר בכולם חשדות שמדובר ברצח על רקע פולחני שבוצע ע"י אנשי כת. האמת עשויה להיות שהקטורת שימשה פשוט ליצור ריח טוב בחדר. עלילות בלשיות דורשות מהשחקנים גישה מעט שונה מהרגיל אל המשחק והתייחסות אחרת כלפי כמה שהם רואים או שומעים. ההבנה שכל דבר עשוי להיות רמז, היכולת לבצע חקירה מעמיקה ויסודית, לתעד את הממצאים ולהסיק את המסקנות דורשת שינוי תפיסה מצד השחקנים. השינוי הזה הוא, בדרך כלל, לא מיידי אלה תהליך שעשוי לקחת כמה פגישות. פגישות שבמהלכן הדמויות עלולות להיות "תקועות" והשחקנים עלולים להיות מתוסכלים. ניתן לקצר את התהליך ע"י שיחה מקדימה שתסביר לשחקנים הלא מנוסים לקראת מה הם הולכים אבל שינוי התפיסה חייב להיעשות. למרות הדברים המעט מרתיעים אני חושב שהתעלומה היא אחת התמות המומלצות ביותר לשילוב בהרפתקה. לאחר שלב ההסתגלות מובטחים לכם משחקים רבים ושעות ארוכות של הנאה הן ממשחק תפקידים עמוק והן מאתגר אינטלקטואלי מרתק. אין שום בעיה לשלב את הרעיון גם המערכה שנמצאת בעיצומה, תעלומות יכולות להמתין מעבר לכל פינה ולא ניתן לדעת מתי הדמויות והשחקנים ידרשו לחוש הבלשי שלהם. בהצלחה.