איך להחיות אימפריה- יום בחיי העיר רומא (חלק א')

מאת: אמיר איתן

 

קמפיינים יכולים להתרחש במספר לא מוגבל של מקומות, חלקם ביזארים וחלקם עוד יותר ביזאריים. מ"יער האופל" דרך "אגם המוות" ועד "ים האבדון" ולפעמים אף במקומות ממש מפחידים כמו סתם עיר.

 

אחד מהמקומות היותר קשים לנהל הוא העיר. כל עוד הדמויות נמצאות ביער הדבר הקשה היחיד הוא שרטוט המפה, כשהדמויות נמצאות על הר אין הרבה לאן ללכת, כשמערה זה הקטע שלכם- אין הרבה דמויות שבהן ההרפתקנים יכולים להיתקל. אולם בעיר... כאן מתחיל הסיוט. מספר המקומות העצום בהם הדמויות יכולות לבקר, מספר הדמויות הלא מבוטל (בכלל) שאיתם החבורה יכולה לדבר ומספר ההרפתקות שיכולות לצמוח משתיים וחצי בלוקים בעיר מסרבל את בניית הקמפיין ומתיש את המנחה.

 

כמות הפרטים שעליהם צריך לתת את הדעת בבניית עיר הוא עצום והרבה מנחים פשוט לא מכניסים את הדמויות לערים ("זה הולך להיות קמפיין עם הרבה מסעות...") מכיוון שתכנון העלילה בעיר מתעקם ומסתרבל. אם תרצו אז יער, מערה או ים זה משוואה ממעלה ראשונה שבה אפשר לשחק רק עם X ולקבל Y מסוים (שאליו המנחה מוכן וצופה אותו), ואילו העיר זו משוואה פולינומית1 ממעלה 20 שבה השחקנים יכולים לשחק עם כל כך הרבה משתנים שהתוצאה בדרך כלל היא פירוק הקבוצה ו/או קריאות נואשות בפורומים על כך ש"הקבוצה הורסת לי את התכנון של המשחק".

 

הדבר נעשה קשה עוד יותר כאשר העיר שאותה אנחנו רוצים לתכנן היא לא ניו-יורק, לונדון או בת-ים של שנות ה-2000 אלא רומא העתיקה של תחילת המילניום שעבר, ולנו אין מושג איך נראים חיי העיר ברומא, קל וחומר על המוסדות, המבנים, המעמדות והמקצועות.

 

מאיפה מתחילים? (= אמיר! ת'כלס!)

חיי היום יום של הרומאים, כמו החיים שלנו, התחילו בארוחת בוקר.

המעמד הנמוך נהג לאכול לחם מיובש טבול ביין ומים. לפעמים זיתים, גבינה וצימוקים היו מפוזרים על הלחם. במאה הראשונה לספירה הונהג אורח חיים של חילוק לחם למובטלים על בסיס יומי, הפועלים היו לוקחים לחם בדרכם לעבודה.

המעמד היותר טוב, לעומת זאת נהג לאכול בשר טרי, דגים, ירקות, לחם ודבש כדי להמתיק את הארוחה (לא היה סוכר). עבדים בישלו להם את האוכל ואף חתכו להם אותו (לא השתמשו בסכינים ומזלגות, אלא אכלו בידיים בתקופה ההיא). מגבת לחה היתה בהישג יד כדי לנקות את הידיים לאחר הארוחה. מוקדם בבוקר, ילדים בדרכם לבית ספר היו עוצרים לעיתים קרובות במאפיה לארוחה חטופה או קנו פנקייק ואכלו בדכם לבית ספר.

 

מה זה משנה?

או! חשוב לזכור שכשהדמויות נפגשות עם אנשים מסוימים, נכנסות לביתם כמחווה מצד המארח, או פשוט מסתכלות על התושבים בעוד הן מטיילות בעיר, הן לא תראינה אנשים אוכלים עם סכינים או מזלגות. הן גם לא תוכלנה לקנות סוכר. לעומת זאת הן כן תוכלנה לזהות סטטוס חברתי על פי האוכל שאותה הדב"שית אוכלות. כל הפרטים האלה מוסיפים אמינות למשחק וברגע ששחקן יבקש לקנות סוכר והמנחה יסביר לו שלו הומצא אז, רמת האמינות של המשחק ואיתו של המנחה תעלה! העניינים אף יילקחו ביתר רצינות.

 

זו אמנם עבודה שחורה- חיפוש אחר מוצרי המזון בעת בה אני משחק. אבל כל פרט נוסף מוסיף המון לקמפיין ובמקרה של האוכל- הפרט חשוב מאד. אם הדמויות מתארחות אצל מישהו ומצפות לאותה בירה שכולנו גדלנו עליה בבארים של מוד"מ (ועליה היתה בנויה טבלת המכירים), אז הן תופתענה לראות שהן טועות- מים או יין! (כמו אצל זיו).

 

לבוש

על מנת למנוע פדיחות כגון מונגולי לבוש בג'ינס, או עברי לבוש ג'אקט, חשוב מאד לשים לב ללבוש בו אתה, המנחה, מלביש את הקמפיין שלך. אם הדמויות שלך הסתובבו ברומא המאוחרת ויראו הרבה אנשים עם טוגות- פישלת! קצת חקירה לתוך האנציקלופדיות תראה שהלבוש המאוד לא נוח הזה הוחלף בטוניקות. אז פעם הבאה שהדמויות שלך יכנסו לעיר רומית ויבקשו להתלבש כמו שצריך שתדענה לבקש את הדבר הנכון.

 

החומר ממנו עשויים הטוניקות גם הוא יכול להיות עניין למחלוקת. אפנת הקיץ של הטוניקות היתה עשויה מפשתן ואפנת החורף, לעומת זאת, היתה מצמר חם. מה זה משנה?- שוב! פרטים, פרטים ועוד פרטים. ככל שתרבה בפרטים כך הקמפיין יקבל הרבה יותר נפח.

 

לבוש, למרות שנלקח כדבר שולי ברוב המשחקים בהם אני לקחתי חלק, הוא דבר מאד חשוב. לקרביים שביניכם: קצת קשה להחביא נשק מתחת לטוניקה (שלא לדבר על טוגה). הריצה גם היא לא כל כך נוחה עם סגנון הלבוש הזה.

לגנבים, לשרלטנים ולרוצחים השכירים גם כן תהיה בעיה: מכיוון שסגנון הלבוש לא אפשר תחבולות של החבאה בבגד רוב הגניבות היו "חטוף-וברח" ולכן כל ניסיון הגניבה של הקבוצה צריכות להיות מחושבות מראש ובקפידה.

 

לקרביים מביניכם החלטתי להוסיף פיסקה בנפרד שעוסקת בשריונות. למרות שהרבה מנחים אוהבים להלביש כל כלב בשריון לוחות מלא (כי הוא הכי טוב), העובדות מראות שרוב הלוחמים הרומאים נהגו ללבוש שריון שרשראות וחלק קטן יותר (אך לא זניח) נהג ללבוש שריון קשקשים. שריון נוסף שהיה נפוץ הוא שריון העור- שריון שעשוי משתי שכבות עור וביניהן שכבת מתכת.

כל הדברים האלה, למרות שלרוב לא תשמשו בהם כדי להעמיק את הקמפיין אלא רק על מנת לחשב נזק, יכולים להיות כלי שמוסיף המון.

השריונות האלה מעידים על יכולת הייצור של הרומאים ובהתחשב בעובדה שמצבם הכלכלי של הרומאים היה טוב, אפשר להסיק (עוד לפני שפותחים את הספרים) מה בטח לא לבשו הלוחמים של העמים האחרים.

 

אוקי... אז אחרי שניפחנו את הקמפיין קצת... מה עוד? (סגנון שיער?)  

למרות שמהסרטים מקבלים את התחושה שהרומאים היו לכל הדרך כוסונים, מגולחים וקצוצים ואילו העברים היו בעלי שיער ארוך וזקן מעצבן, האמת היא שגם לרומאים, בתחילת האימפריה, היה שיער ארוך ומלוכלך וזקן.

שלא כמו העברים, הרומאים התפתחו קצת בסגנון השיער, והגברים החלו לגזוז זקנים ושיער. בשיאה של האימפריה הרומית הסגנון העדיף יותר היה זקן ושיער מעוצב.

הנשים הרומאיות מהצד השני היו נוהגות להסתכל שעות במראות, הן ניחנו במגוון סגנונות שיער. ארוך, קצר, צבוע ולא, הצבע האהוב על הנשים היה אדום מוזהב. הנשים השתמשו אף בקצוות שיער מפיאות כדי להאריך את שערן או להקשיח אותו. הן השתמשו בשמשיות לשער על מנת להעמיד אותו וחלקן אף השתמשו בסיכות לשיער.

 

בבית הרומאים נהגו ללכת עם סנדלים. בחוץ – עם נעלי עור.

 

ולמה לכם כל זה?- כדי לקבל את התחושה של רחוב רומאי. לא עוד השקפת עולם של נשים עם קפוצ'ון על הראש וגברים עם סנדלים ומקל. הרחוב הרומאי היה מפותח מאד ואם ברצוננו להריץ מערכה ברומא (או בכל מקום היסטורי אחר) עלינו להתעמק אף בנושא הלבוש. אחרי הכל, קמפיינים הם לא רק להרוג יצורים ולתפוס את הבוסים.

 

הפורום... (לא רק של העמותה)

הפורום היה מקום מרכזי בחיי היום יום של הרומאים, ויכול מאד להיות שגם יהיה בחיי הדמויות שלכם. בפורום נהגו הרומאים לסחור אחד עם השני והפורום אף שימש במה לנואמים. הרומאים אהבו לנאום ובזמן שבאת לפורום לקנות ולמכור עצרת לפעמים לשמוע את דעות אותו רומאי שנואם בפני קהל די גדול, בזירת הפורום.

אם אתה עומד לשרטט עיר רומאית חשוב לשים לב למקומות מרכזיים כמו הפורום, זהו מקום מפגש של פשוטי העם עם היותר עמידים. מקום טוב להתערבב בו, לגלות דברים, ליצור קשר עם אנשים, לעקוב אחר בן אדם או פשוט לקבל תמונה של "מה קורה פה?". הנושאים שהועלו בפורום זהים לנושאים שאצלו מעלים בזירת הכנסת ונקראים "הצעה לסדר היום"- נושאים בוערים בענייני מדינה. אם הדמויות רוצות לקבל קצת רקע על המתרחש... הפורום יהיה מקום טוב ללכת אליו.

 

בית ספר... גם לפני אלפיים שנה הוא היה משעמם...

יום הלימודים החל לפני עלות השחר, כמו יום העבודה של כל האנשים ברומא. הילדים היו נעזרים בנרות עד הזריחה. בדרך כלל הילדים היו לומדים עד אחר הצהרים המאוחרים עם הפסקת צהרים והפסקת המנוחה של אחר הצהרים.

 

בתחילת ימי רומא החינוך נעשה בבית על ידי האב. אם האב ידע לקרוא ולכתוב הוא היה מלמד את בנו אומנויות אלה. המקצועות המרכזיים היו חוק, היסטוריה, מנהגים ואימוני פיזיים על מנת להיות מוכנים בשעת מלחמה. הערצת אל, הערכה לחוק, משמעת וכנות היו השיעורים החשובים ביותר ללימוד. הבנות חונכו על ידי אימותיהן. הן למדו לסרוג, לארוג ולטוות. בערך בשנת 200 לפני הספירה הרומאים החלו להשתמש בשיטה היוונית והחלו לשלוח את ילדיהם לבית ספר בגיל שש-שבע.

לא כל הרומאים יכלו להרשות לעצמם לשלוח את בנם או ביתם לבית ספר, הם לא היו בחינם. מי שלא היו לו כסף לימד את צאצאיו לבד בבית, מי שהיה לו כסף- או ששלח את בנו או ביתו לבית ספר או ששכר עבדים משכילים שיעשו את העבודה.

 

בכל מקרה, לא כל הילדים היו עניים, משוטטים ברחובות, חסרי מעש וגונבים תפוחים מהשוק כמו שמצטייר מהטלוויזיה. לא כל ילד הלך לעזור לאבא בעבודה בגיל חמש.

בית הספר הוא עוד מקום מרכזי שרצוי לתת עליו את הדעת.

 

המרחצאות... להם לא היה את רפאל איתן (רפול)...

מכיוון שלא היתה מערכת ביוב, אנשים לא התקלחו בבית. הרומאים נהגו ללכת למרחצאות לפחות פעם ביום, בדרך כלל לפני שהלכו לפורום. למעט המרחצאות הממש גדולות היו למרחצאות זמנים נפרדים לנשים ולגברים, אם כי לנשים ניתן פחות זמן במרחצאות.

ברומא היו קרוב ל-900 מרחצאות! והן היוו חלק חשוב מאד מחיי הרומאי (שיכול היה להרשות לעצמו). הילדים, אגב, לא הותרו להיכנס למרחצאות והעבדים, מכוח המציאות, גם לא, אולם האדונים הביאו אותם עימם על מנת שישרתו אותם. המרחצאות ניבנו כמו קניונים קטנים- היו להם בריכות קרות וחמות, חדרי כושר, סלוני יופי, ספריות ועוד. היו שם חנויות ואף אנשים שמכרו אוכל מהיר.

 

המרחצאות מהוות חלק אינטגרלי מקמפיין בעיר רומאית וחשוב לתכנן מצב בו הדמויות יבקשו לבקר שם. אם על מנת להשתלב בחברה, להוריד פרופיל, למצוא אדם מסוים או להתחבא.

 

אלו רק מספר דברים שצריך לשים לב אליהם בקמפיינים היסטוריים. הרכב המשפחה, מקור הגנים, סגנון החיים ומנהגים הם כולם נושאים נוספים (שאדבר עליהם בכתבות הבאות) מאד חשובים.

 

עיצה ראשונה להתחלת קמפיין היסטורי: הכן לעצמך מראש קלסר עבה...

 

 

הערת העורך:

1 - אמיר אוהב מתמטיקה יותר מדי ולכן הוא שוכח שלא כולם יודעים הכל. משוואה פולינומית היא משוואה עם חזקות על הנעלמים. משוואה ריבועית פשוטה, למשל, היא פולינום ממעלה שניה כי החזרה הגבוהה בה היא ריבוע. משוואה בה החזקה הגבוהה ביותר היא חמש תקרא פולינום ממעלה חמישית. הנקודה שאמיר מנסה להבהיר היא עד כמה קשה לתכנן עיר - קשה כמו לפתור פולינום ממעלה גבוהה מאד (ואכן קשה מאד לפתור פולינומים ממעלה גבוהה משלישית).