בשר פיות (Fairy Meat)

"איך שתבקש כבר על האש"

מאת: זיו קיטרו

 

מה צריך בן אדם בחיים? קצת רומנטיקה, קצת צחוק, קצת מנוחה, חברים ואוכל.

ובכן בכתבה הבאה תמצאו משהו שבהחלט נותן לכם כמעט כל מה שצריך, אולי אפילו הכל, תלוי עד כמה אתם חולים J

 

"בשר פיות" (תרגום של המשחק עליו אני מדבר הנקרא באנגלית, כמה מפתיע, Fairy Meat) הוא משחק אסטרטגיה, אבל (וזה "אבל" בשביל כל אלו שחשבו להפסיק לקרוא וללכת לעשות משהו אחר כמו לחטט באף מול החלון או משהו כזה) זהו משחק מטורף לחלוטין.

 

אני לא אתעכב יותר מדי לפני שאתן לכם את הבסיס הרעיוני המדליק ביותר של המשחק:

אתם משחקים פיות שביום בהיר אחד הפכו קניבליות וגילו שהן ממש אבל ממש אוהבות בשר... של פיות אחרות J

 

מדליק לא? אז עכשיו שלכדתי את תשומת לבכם (החולנית, אלוהים זה מה שהשאיר אתכם לקרוא?? ממש מגעיל, אלוהים יעזור לכם, אני מתחיל לפחד כשאני חושב שזה הרעיון שעושה לכם את זה) בוא ונמשיך ונגלה מהו המשחק הזה?

 

אז קודם כל אני אספר לכם שהמשחק הוא מבית היוצר של קנזר ושות' אלו שמביאים לכם את "אבירי שולחן האוכל" (Knights of the dinner table) מה שאומר שההומור בהחלט מטורף. כשלקחתי את החוברת הבנתי מייד שיש לי משהו מאוד מיוחד ביד ומה שהסגיר את הדבר הייתה התמונה. פיה, לבנת שיער ובעלת כנפי פרפר, יושבת על פטרייה ענקית, חרבה נעוצה בפטרייה והפיה עצמה עסוקה בכרסום בשר צייד כלשהו. נחמד מאוד, מופלא ואווירתי. מה שמייד משך את עיני שוב היה הצייד, הפיה כרסמה זרוע של פייה אחרת. כעת הייתי כבר מאוד סקרן.

 

הספר כולו מאויר בתמונות יפיפיות של פיות לוחמות אלו באלו או אוכלות אלו את אלו, החלק הראשון של החוברת מלא בתיאור חייהם של הפיות וכולל הסבר על "כיצד פיות נעשו לכאלו?" ("כאלו" כלומר אוכלות בשר).

 

כיצד זה קרה אם כן?

ובכן מסתבר שבשנת 1917 פיה צעירה בשם מריזוט הייתה בדרכה לספר לחבריה על מטמון של דבש שמצאה. מאחר והיא בכל זאת הייתה פיה צעירה וללא הרבה כוח מחשבה הוסחה דעתה של מריזוט במהירות ממשימתה אל שביל נמלים. דעתה מסוחררת מהנמלים המהירות והמרתקות כל כך המשיכה מריזוט במעקב עיקש על מנת לגלות להיכן נוהרות כל הנמלים וכיצד היא תוכל לחטוף מה שהן גילו. הנמלים הובילו את מריזוט לפטרייה גדולה וזוהרת. מאחר ומריזוט גדלה בתקופה בה "גואה" לא היה מקום מפורסם (וילדים לא אכלו פטריות באופן חפשי על מנת לדמיין שהם מרחפים בין ענני צמר גפן מתוק) לא הבינה מריזוט שמה שהיא רואה עלולה להיות פטרייה "מסוכנת".

 

ללא כל מחשבה (פיות גם ככה לא חזקות במיוחד בכל הקשור מחשבה) לקחה מריזוט ביס, ונרדמה רק בכדי להתעורר כשלצידה גופת עכבר שדה ובטנה רעב משונה כמותו לא חוותה מעולם. מריזוט הקטנה לא יכלה לשלוט בעצמה ונגסה בחתיכת הבשר העסיסית ורעבונה המוזר נעלם.

 

מהר מאוד עברה השמועה הין הפיות ובשר הפך למצרך מבוקש. לא עבר זמן רב ובשר פיות הפך למצרך מבוקש עוד יותר במיוחד לאור העובדה שבשר פיות טעון גם בכוח קסם, יאאמייי!

 

אז מה עושים עם זה?

ובכן כאמור מדובר במשחק אסטרטגיה, כל אחר בוחר לעצמו פייה, כלי נשק וקסמים ויוצא לחסל את חבריו (חברותיו) על מנת ליהנות מבשר הפיות הנפלא. כל האמצעים כשרים J

מאחר ומדובר במחק אסטרטגיה יש צורך כמובן במיניאטורות, רגע רגע אל פחד. קנזר ושו'ת הם בעד מינימום הוצאות ולכן המשחק כולל בתוכו מיניאטורות קרטון יפיפיות, רק לגזור להדביק וזה מוכן למשחק.

 

מה שיפה במשחק הוא שבעוד שבמשחקי אסטרטגיה אחרים יש צורך בשימוש בקנה מידה (אחרי הכל מי שמחק ב- warhammer משחק במיניאטורות של מכונות קרב אדירות ולוחמים שהם כאילו בגודל אדם או יותר.) כאן אין דבר כזה.

 

דמויות הקרטון הן בגודל של פייה אמיתית כך שאין צורך בשימוש במתמטיקה מתקדמת, 20 ס"מ זה 20 ס"מ. מעבר לכך שדה הקרב לא צריך להיות מושקע (לא עוד קניית מוצרים באלפי שקלים כדי ליצור יער ראוי לשמו בגודל מתאים), אפשר לשחק בחדר וזה יהיה מושלם, הפיות נלחמות בחדר שלכם, בחצר, בסלון, על שולחן האוכל. כל מקום הוא מקום מתאים כי הוא נכון מבחינת גודל (כמובן ששולחן אוכל לא יהיה מקום מתאים! פיות אוכלות פיות על שולחן אוכל, רעיונות עלולים להיכנס לראשכם הקטן ואני יואשם בקניבליזם בין אחים, אז רדו מהעניין. ברור? )

 

במשחק "בשר פיות" יש כל מה שמשחק פנטזיה של פיות צריך:

קסמים (שיטה מגניבה ופשוטה), כלי נשק (אלוהים יש שם דברים ממש מטורפים, כמו מוט ובראשו זוג צבתות קסומות שמצמידים לראש הקורבן ופקודה קסומה גורמת להן פשוט...  קלאנק ואין יותר ראש J) חוקי תנועה, בכל זאת זה משחק אסטרטגיה, פשוטים ביותר וכ"ו.

 

מה שמגניב בשיטה הזו היא הפשטות, לא עוד חוקים מסובכים של מרחקים ושינויים, כלי נשק מסובכים וקסמים שלא מהעולם הזה, הכל פשוט מטורף ומהנה. את הספר לוקח שעה לקרוא (זו חוברת) וזהו, מייד גוזרים ומשחקים.

 

מומלץ לכל החולים שביניכם (ואל תנסו לשכנע אותי שזה לא נכון, הרי נשארתם רק בגלל שזה נשמע חולני מההתחלה) ולאנשים עם הומור (עדיף שחור, או נוטה לכהה לפחות).

 

אני נהניתי ממנו (ואני לא ממש אוהב משחקי אסטרטגיה) ומאמין שגם אתם.

 

אז יאללה ובתאבון J