מארג פיונבאר / גאי גבריאל קיי מאת: אבי סבג ביום אביב של תחילת מאי, בקמפוס השקט של אוניברסיטת טורונטו התקיים הכנס הקלטי הבין לאומי השני. חמישה סטודנטים הגיעו למה שחשבו שעתיד להיות כנס אינטלקטואלי סולידי, אך מסתבר דברים מעטים באותו ערב אכן היו כפי שנראו. בפני החמישה מונחת הצעה שתשנה את חייהם לנצח. כבר מהשרות הראשונות של "עץ הקיץ", הראשון בטרילוגית הספרים המרכיבים את מארג פיונבאר, הולכת ומתגבשת תחושה של משהו שונה במעט מהפנטזיה הרגילה והלעוסה, ממנה פגשתי יותר מידי לאחרונה. משהו בדרך ההתנסחות המיוחדת מצליח לשפוך אור חדש על רעיונות מוכרים, וקלישאות שנשחקו עד עפר נצבעות בצבעים חיים ורעננים. קיי משלב בכתיבתו הרבה מהרעיונות הגדולים של הז'אנר וקוראים מנוסים יזהו פה אלמנטים רבים מסאגת הגיבור הנצחי של מייקל מורקוק, יסודות טולקיניים וברורים ושימוש באפוס האדיר של המלך ארתור. אחדים יראו בכך העתקה, אחרים מחווה לגדולי הז'אנר, אך בעניי חשובה התוצאה. קיי מצליח לנצל את אבני הבניין הוותיקות והמוכרות ליצור משהו חדש ומקורי. מרגע שנחשף בפנינו גיבור הסיפור הראשון מתגלה עוצמתו העיקרית של קיי, הבנה ורגישות עמוקה לדקויות הנפש וההתנהגות האנושית. הדמויות שיצר על כל מורכבותן, פיתולי מחשבתם ונבכי נפשם מתוארות ברמת עומק והתמקדות רבה מכפי שהורגלנו בספרים אחרים בז'אנר. גיבורי פיונבאר הם אנושיים, אמינים ואמיתיים כל כך עד שההזדהות איתם היא בלתי נמנעת. בפיונבאר, ראשון כל העולמות, עתיד להתרחש המאבק הסופי על עתיד הבריאה כולה. כל הכוחות הולכים ומתכנסים להתנגשות הסופית והבלתי נמענת בין כוחות האור והאופל. חמשת הגיבורים שאך לפני רגע היו סטודנטים רגילים לכל דבר, מובאים לפיונבאר כאורחים ומוצאים עצמם במרכזו של המאבק הגדול מכולם, האין סופי והנצחי של הכוחות המנוגדים. אך מה להם וכלל זה? אילו כבלים יקשרו אותם לארץ וכיצד יישזר גורלם במארג הכולל? באותה עומק ורגישות לפרטים נכתבו גם העמים והגזעים המאכלסים את העולם, האלפים המכונים כאן הליוס אלפאר, הגמדים והפרשים, אנשי המישור הטובים והמוכרים זוכים כאן לעדנה מחודשת ומקבלים ניצוץ חדש העושה את ההבדל ויוצר את ההפתעות. המיתולוגיה של פיונבאר היא בהחלט אחת העשירות שפגשתי, אגדות ומסורות עתיקות, פנתאון אלים יפיפה שכל מתנותיו הן חרב פיפיות ונבואות שכמו תמיד מניעות את גלגלי הזמן. התבנית מוכרת, ובכוונה, הנימה היא אפית, ואיך תוכל להיות אחרת כשהאתגר גדול כל כך והסיכוי קלוש כל כך. העלילה מנווטת ביד אומן לשיאים אדירים של מתח והפתעה. השימוש במוכר ולכאורה צפוי, למול הייחודי והלא ידוע משאיר את קורא פעור פה בכל פעם מחדש. הגיבורים עומדים בפני הבלתי אפשרי שוב ושוב, נדרשים לקורבנות העילאיים ומתעלים מעבר למה שנדרש מגיבור אי פעם. עומקן של הדמויות ומידת ההזדהות איתן מגבירה את עוצמת האירועים ומאפשרת לקיי לפרוט על נימי נפשנו בקלות ולרגש פעם אחר פעם. זו אחד הטרילוגיות המהנות שפגשתי, הוכחה ניצחת לאיך אפשר לחדש בפנטזיה ועם זאת לשמור על היסודות המוכרים והאהובים. הכתיבה קולחת וסוחפת ולא מאשפרת לקורא להתנתק מהסיפור. המיתולוגיה והדמויות בנויות בצורה מדהימה והסיום משאיר בפה טעם של עוד. לדעתי, כפי שקרה אצלי, הסיפור יצית בכל שחקן משחקי תפקידים תאווה מחודשת לפנטזיה, זרם אין סופי שלרעיונות חדשים ומוטיבציה רבה לנצל אותם. ברור לי שאקרא את הספרים שוב, ברור לי שאמצא בהם רבדים נוספים ואולי אפילו איהנה יותר מאשר בקריאה הראשונה ובהחלט ברור שאקרא את שאר ספריו של גאי גבריאל קיי. אם אתה מעוניין בספר...