פורומים, מכה שלא כתובה בתורה

מאת: מר.שלום (שלא הולך לשום מקום וכמו הג'וקים אשאר כאן, גם אחרי פצצת אטום)

 

החודש אנחנו עומדים לפתוח דף חדש, לא עוד ירידות על חנונים (למרות שכולם יודעים שאני צודק). החודש אנחנו נפתח בנושא חשוב מאוד בקהילת (לכל הטולקינאים אני מדבר כאן על רוב שחקני משחקי התפקידים ולא על המקלדת עליה אני כותב או האבק שמצטבר כאן לידי או הכלב של השכנים שלא מפסיק לנבוח כל היום) משחקי התפקידים, החכמים מביניכם כבר בוודאי עלו על העניין, אני מדבר כמובן על פורומים (לקשי התפיסה מביניכם, זו לא בעיה לעלות על נושא הכתבה, אחרי הכל הנושא כתוב בכותרת).

 

פורומים, רבותיי, פורומים.

כולנו מכירים את הפורומים הללו, אלו המקומות שכולכם נכנסים אליהם (בערך כל שתי דקות) על מנת לבדוק אם מישהו הגיב לפניני החכמה שפלטתם, בין אם זו שורה אחת או מכתב שלם (או אם לספור את מספר המילים בחלק מההודעות אז הכתבה שהשארתם שם).

אלו המקומות אליהם אתם בורחים כל הזמן על מנת לשאול שאלות הרות גורל בחייכם ("אתם חושבים שזה יהיה מגניב לשחק את השדים?") להתעניין בנושאים חשובים ("תגידו שלום למר.שלום") ובאופן כללי להראות לעולם שאתם קיימים (רק חבל ש"העולם" מורכב מבערך מאה איש שכל היום מגיבים אחד לשני).

 

נראה ששחקני משחקי התפקידים מסתובבים במספר מקומות בחייהם, חבל שהמקומות הללו הם וירטואליים לחלוטין, אני חושש שאתם שוכחים שזה אפשרי (ומומלץ) לצאת מן הבית ובאמת להיפגש עם אנשים. טוב, אולי אני מגזים, יש מביניכם אנשים שאכן יוצאים מהבית וזאת על מנת להיפגש עם אנשים שרק לפני רגע שוחחו עמם בפורום.

מה העניין? אין לכם חיים חוץ מזה?

 

רובכם גם לקח את המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" העביר אותו אל שנות האלפיים ועשו ממנו "חיים ומוות ביד המקלדת". מה שאתם עושים בפורומים (חוץ מלדבר על נושאים ברומו של עולם כמו: "איזה פורום עדיף? של העמותה או של השדים?") הוא להתנגח בכל אדם אשר הדברים שהמקלדת שלו כותבת לא מוצא חן בעיניכם. מה קורה לכם? מה אתם חושבים? שהנזיפות שלכם מזיזות למישהו?

 

רובכם חושבים שאתם חכמים גדולים ואומרים לעצמכם "פגענו במר.שלום ולכן הוא כותב על פורומים", אז דעו לכם שהכתבה הזו נכתבה לפני כחודש ועברה עריכה נוספת לאור כל מה שקרה. ואם היה מזיז לי מה שכתבתם ממזמן כבר הייתם ממררים בבכי אל מול תגובותיי השנונות. תודו בכך, אתם לא יכולים עלי, אני פשוט הרבה יותר משעשע, הרבה יותר מבריק, הרבה יותר ציני והכי פחות אנושי מכולכם יחד, אז אל תנסו. אני יוצא מנקודת הנחה שגם כתבה זו תעורר ויכוח סוער (ומשמים) בפורום, אחלה, רק מחזק את דברי.

 

אני אישית מואס בכל עניין הפורומים הללו.

אני מוצא את זה ממש משעמם לשבת כל היום בחיבוק ידיים, מידי פעם לירות צרור הברות אל המסך ואז להמתין שוב עד שמישהו יגיב לי על מנת שאני אוכל לירות צרור נוסף. אני לדוגמה מעדיף להיפגש עם אנשים באמת ולשוחח איתם פנים מול פנים (ואני אגלה לכם סוד: בשיחה של פנים מול פנים אני לא מחכה בין שעה לשעתיים על מנת לקבל תשובה, מדהים). לפורומים יש בעיה קשה נוספת, העברת הנושא בצורה הנכונה.

 

לפעמים אתם יושבים לכם מול המסך וכותבים כל מיני אותיות הברות ומשפטים שכאשר יחוברו יחדיו יצרו הודעה שאמורה לעורר סימפאטיה כלשהי אל דמותכם (האמיתית או הוירטואלית) ואז כאשר אתם לוחצים על כפתור "פרסם הודעה" אתם מגלים שהודעתכם הפכה להיות דברי השטן עצמו.

מאותו רגע אנשים לא מפסיקים לנגח אתכם, להתעמר בכם, לאמלל את חייכם עד אשר... הנושא נעלם באחד העמודים האחוריים ונושא חדש (שנכתב ע"י אומלל אחר) עולה לראש הרשימה ועובר צליבה טוטלית (גם מידיכם).

 

יש דרך אחרת לצאת משרשרת הירידות והכיסוחים והיא להחליף שם וליצור לכם שיחה אחרת אשר תרחיק את האש מדברי ההבל שכתבתם לכם בתום לב.

זו אחת מהתופעות הפסיכולוגיות המרתקות יותר שנתקלתי בהן בחיי, כל עניין הזהות הוירטואלית, למה זה טוב?

למה אתם לא יכולים לעמוד מאחורי שמכם האמיתי? אתם לא טובים מספיק?

 

יש כאלו מביניכם (לטולקניאיסטים הגאים, אני מדבר על חלק מהאנשים, לא על כל באי הפורום, ולא על ציפורי הדרור הנעים בשמי הלילה או הכלב המרגיז של השכנים שעוד דקה יעלם מן העולם. רק שלא תתבלבלו לרגע) שסובלים מחוסר בטחון נוראי ולכן אתם מסתתרים מאחורי תארים מדהימים, כמו "מנהל המקהלה" (נורא מקורי, ממש היסטרי ואני בטוח שזה השם האמיתי שלך), שמות טיפשיים כמו "טריטוס" (מה זה אמור להיות? שם גנאי ברומית או משהו?) או תארים מרשימים כמו "האומן שהיה ידוע לשעבר בשם פרינס".

 

אני יודע שלחלק מכם יש הורים הסובלים מבעיות קשות ולכן הוציאו את זה על ילדיהם בתור שמות שבאו מהגיהינום (גיל חולי, או אור גזמה וגולת הכותרת אסף לוץ, בנה של...) ולכן אתם מרגישים צורך להסתתר מאחורי כינויי גנאי שהדבקתם לעצמכם אבל זה לא אומר שכל מי שבא לכאן עם שם משונה זה בגלל שהוא מסתיר את זהותו. יש אנשים שגאים בשמם ומורשתם ולכן שומרים על שמם האמיתי וזהותם הנפלאה גם בעולם הוירטואלי שאתם אוהבים כל כך.

 

אתם מבינים? כל עניין הפורום הזה, מה הוא עושה? הוא גורם לכם לפחד לומר בקול מלא את דעותיכם (שמא יצלבו אתכם בחלל הקיברנטי) הוא גורם לכם להתבייש בשמותיכם האמיתיים וה...יהודיים, הוא לא רק מצמצם את עולמכם לגודל של מסך מחשב (וגם 20 אינץ' זה לא כזה גדול אבל אני לא יכל לשכנע אתכם בקשר לזה, כולנו יודעים מה אומרים על אנשים עם מסך גדול...)  הוא גם גורם לאנשים לא להאמין בעצמם.

כל הפורומים האלו מפסיקים את התקשורת החיה והמרתקת בין אנשים, הם מקדמים את עבודת השטן, הם משתלטים על נשמותיכם הרכות הם...

 

אם אתם קוראים את ההודעות בפורום הפוך, תגלו הודעות שלוציפר עצמו השאיר.

אתם מבינים את זה? ואל תנסו לקרוא את הכתבה הזו הפוך כי אתם תגלו רק מילים כמו "ומכ מילימ קר ולגת ממתא יכ כופה וזה הבתכה תא אורקל וסנת לאו" וזה חסר כל משמעות.

כמו אצל אוזי אוסבורן, המסרים הרעים שלי נמצאים בתוכן הממשי.

ונשוב לנושא הפורום.

 

אני מבין את הצורך בפורום אם יש לך אתר, אבל למה לעזאזל צריכים שלושה פורומים? ועוד בצבעים מזוויעים כמו ירוק, איכס, זה גורם למחלת ים, מספיק. וגם כשיש כל כך הרבה פורומים, למה אתם צריכים לכתוב את אותן הודעות בכולם? מה זה חוסר הביטחון הזה? הרי אתם יודעים שכל שאר החברה של "הקהילה" לא עושים שום דבר חוץ מלרוץ מפורום לפורום, אם לא ענו לכם באותו רגע זה לא בגלל שאיש לא ראה, זה בגלל שכולם עסוקים בלכתוב את דעתם על העולם בפורומים אחרים.

 

מה שאני אומר, למי שקצת קשה לו להבין, זה שהגיע הזמן למרוד בטכנולוגיה, להלחם למען החופש שלנו, להתחיל ליצור קשרים אמיתיים. מילא היינו ארצות הברית אבל אנחנו במדינת ישראל אפשר להגיע ברגל לכל מקום, אתם יכולים לירות חץ עם הודעה וזה יגיע לאן שתרצו, אנחנו במרחק יריקה זה מזה. למה לא לקום וללכת? קצת להסתובב בעולם או (מוסיקה דרמטית) לדבר בטלפון, לפחות אז שומעים קול אנושי.

ואם אתם כבר יוצאים אז טיפ קטן, תחליפו בגדים.

אני לא יודע כמה ימים אתם נעולים בתוך החדר הקטן שלכם ומדברים עם העולם דרך המסך אבל מה שבטוח הוא שאתם לא מריחים כמו שדה חבצלות.

 

עד הפעם הבאה

 

שלכם תמיד

 

בין אם תרצו ובין אם לא

 

גם אם ממש תתרגזו

 

מר.שלום