רוברט היינלין הסופר שלי

מאת: אבי סבג

 

רוברט היינלין נולד ב-1907 למשפחה מרובת ילדים, שישה אחים מלבדו, בעיר קטנה במיזורי ארה"ב. את רוב שנות ילדותו בילה בקנזס וכשהתבגר התגייס לאקדמיה הצבאית של הצי ושרת כחמש שנים כקצין על גבי נושאת מטוסים. הקריירה הצבאית שלו נקטעה 1934 עקב בעיה רפואית בריאותיו, הצי הפסיד קצין טוב אך מיליוני חובבי מדע בדיוני הרוויחו את אחד מגדולי היוצרים בז'אנר.

 

את סיפורו הראשון, Life-line, פרסם במגזין המד"ב Astounding Science Fiction  ב-1939. היינלין המשיך לכתוב למגזין בקצב מדהים כל כך עד שנאלץ לקח לעצמו שם עט בכדי שיוכל לפרסום מספר סיפורים באותו גיליון מבלי שיופיעו תחת שמו של אותו סופר. פרצי היצירתיות האלה והכתיבה השופעת המשיכו לאפיין את היינלין לכל אורך דרכו כיוצר והוא היה אחד הסופרים הפוריים ביותר שפעלו בז'אנר המד"ב.

 

יצירתו של היינלין הקיפה נושאים שלפניו לא היו מקובל לשלב בספרות מד"ב ונשאה מסרים ברורים של ביקורת חברתית על המבנה השלטוני, הפוליטי והכלכלי של החברה האמריקאית. היינלין היה מהראשונים שניצל את הפרספקטיבה הייחודית שהמד"ב מקנה לנו על חיינו כדי למתוח ביקורת נוקבת ולהציג את האבסורד והמגוחך שבהם. כסופר הוא היטב לא רק לנבא התפתחויות טכנולוגיות אלא גם חברתיות וספריו הציגו רעיונות ליברליים מתקדמים ולעיתים מהפכניים בתקופה בה נכתבו. בספריו הוצבת, כקורא, בפני עולם בו דילמות הנוצרות כתוצאה מטכנולוגיה מתקדמת ומגמות חברתיות חדשניות מועצמות ומודגשות ומאפשרות לך להסיק מסקנות על התקופה הנוכחית.

 

הרעיונות והמסרים שלו עוררו תגובות עזות מכול הכיוונים, הן מצד מעריציו והן צד מתנגדיו. לאורח השנים יוחסו להיינלין דעות מיליטריסטיות, פשיסטיות, אנרכיסטיות, ליברליות, פמיניסטיות גזעניות, סוציאליסטיות וסקסיסטיות. העובדה שחלק מפרשנויות שנתנו לדבריו סוטרות לחלוטין זו את זו וכן העובדה שהאיש מעולם לא טרח לאשש או להפריך אף אחת מהן השאירה את העולם בתהייה מתמדת על קנקנו. בעיניי הוא ללא ספק פילוסוף אמיתי אף שאני לא בהכרח מסכים עם כל הרעיונות המשתמעים מספריו.

 

כסופר הוא ידע ליצור עלילות עשירות מורכבות ומרתקות ששלבו מתח, תעלומה, בסיס מדעי חזק והגיוני והומור ציני. הדמויות שיצר, אף שרובן השתייכו למספר מצומצם של אבות טיפוס ונדמה לי שהעיקרי בניהן מבוסס על היינלין עצמו, היו תמיד חזקות ססגוניות ומעוררות רגשות עזים מצד הקורא. חלקן כמו לזרוס לונג ובני משפחתו זכו להיכנס לפנתאון הנצחי של ספרות המד"ב. השילוב המיוחד של כל הגורמים שהוגש לקרוא בכתיבה קולחת שבה במהירות את ליבם של הקוראים ויצר עבורו קהל מעריצים קנאי ונלהב.

 

היינלין הפך תוך שנים מעטות לסופר מוכר ופופולרי בקנה מידה בין לאומי והוכתר ע"י רבים לאחד משלושת ענקי המד"ב (יחד עם אייזיק אסימוב וארתור סי. קלארק). ארבעה מספריו זכו בפרסי הוגו לספר המד"ב הטוב ביותר: "כוכב כפול", "עריצה היא הלבנה", "לוחמי החלל" ו"גר בארץ נוכריה". כולם, אגב, תורגמו לעברית. היינלין היה גם הראשון לקבל את פרס ה-  Grand Master Nebula מיידי איגוד סופרי המד"ב האמריקאיים. פרסים אלה מהווים עדות להערכה העצומה שקהילת המד"ב רכשה לאיש לכל אורך דרכו (הוא אף זכה לכינוי החיבה "הדיקן" של המדע הבדיוני).

 

כאמור, היינלין היה, בנוסף לכל, גם פורה מאד כיוצר וכתב עשרות של ספרים שרבים מהם תורגמו, מלבד ארבעת זוכי ההוגו כדאי להזכיר גם את "החתול העובר דרך קירות", "די זמן לאהבה", "השליטים" ו"בני מתושלח" כמומלצים מאד לקריאה. סגננו המיוחד של היינלין הופך אותו לקריא מאד גם לאנשים שאינם חובבי מד"ב קלאסיים ואף לאלה הסולדים מהמד"ב הטכני והקשה ומחפשים את הרעיונות המקוריים, החדשנות והסיפור האיכותי.

 

בעיני, היינלין הוא הגדול שבסופרי המד"ב מפני שספריו מצליחים לא רק לספק לקורא הנאה מהקריאה, להיות אמינים בעולם הבדיוני שהם יוצרים ולהציג לקורא דמויות עמוקות, אלא גם לספק חומר למחשבה ונקודות מבט חדשות על העולם. למי שעוד לא ניסה בהחלט שווה בדיקה.

 

רוברט א. היינלין נפטר ב-1987. עמנואל לוטם הקדיש לזכרו את התרגום העברי של "מדרך רגל" (ספר של לארי ניבן וג'רי פורנל) תחת הציטטה "ראיתי גנרלים זוכים בפחות כבוד". לארי ניבן עצמו הקדיש לו את ספרו "כתר עולם הטבעת".