מה חשוב לשחק ומה לא?! מאת: אמיר איתן משחקי תפקידים כמחזה, מבנה ספרותי או סיפור קצר מורכבים פרקים פרקים כאשר בכל פרק אנו עדים לסיטואציה אחרת שמתרחשת בעולמם של גיבורינו אותם אנו משחקים. הסיטואציות יכולות להכיל פריצה אל בית הלורד, לחימה נגד דרקון, הצלת הנסיכה, סימום הנינג'ה, קניית חפצים אצל הרוכלים בשוק, שתייה מהבאר בכפר החדש אליו הגענו, אכילת הקורנפלקס שלנו בבוקר, סקס וחלומות. הגיבור שלנו בתוך עולמו חווה על בשרו את כל 24 השעות ביממה (או כמה שיש), אך כשאנו באים לשחק פעם אחת (או פעמיים) בשבוע אנו כמובן לא משחקים את כל 24 השעות שעוברות על גיבור. מבחינתנו חיי הגיבור מורכבים מסצנות ראשיות (אותן אנו משחקים) וסצנות משניות אותן אנו משאירים בחללים והדמיון ישלים. אז איך נקבע מהן הסצנות המשניות? סגנון המשחק שלנו ,בעקרון, מכתיב את רמת הדיוק בזמן ומקטין את היחס בין הזמן האמיתי שלנו לזמן של הדמות. המטרה של המשחק יכולה להיות פשוט להשלים את המשימה, המטרה של המשחק יכולה להיות יצירת קהילה חדשה, כיבוש עולם, לשעבד עם, ליצור כלכלה, לקבל את תואר ה"שאקל" או פשוט להכיר את הדמות יותר טוב. סגנון המשחק הוא לא משהו שאתם קובעים עליו בתחילת הקמפיין אבל מתברר לכולכם מיד אחרי תחילת המשחק. בדר"כ סגנון המשחק נקבע על ידי המנחה כי על פיו העולם פשוט זז. את הסצנות המשניות אם כן אתם פשוט תסננו החוצה תוך כדי משחק. איך יותר טוב לשחק? אין על זה תשובה ברורה. ישנן קבוצות שאוהבות לשחק בקפיצות גדולות- שבועות ואפילו חדשים. קבוצות אלו מתעניינות בפן ההרפתקני של חיי הדמות שלהם ומה עובר על הגיבור ואינן מרגישות צורך לשחק את כל הזמן שהדמות שלהן נמצאת בבית ומחכה שהאורקים ינסו לכבוש את הכפר. קפיצות גדולות אלו פשוט יוצרות (בדיעבד) אלבום תמונות קרב, משהו כמו סרט פעולה (רק בלי הכתוביות, האקספוזיציה והסקס). סגנון משחק זה בדרך כלל מאומץ על ידי שחקנים מתחילים שאוהבים שהמנחה שלהם כותב הרפתקות כמה שיותר עמוסות, עם כמה שיותר מלכודות, וכמה שיותר נק"נ. בעקרון שחקנים אלה אוהבים להשתמש בכל החוקים וכל הזמן. המחשבה שהם יצרו דיאלוג או שהפגישה תעבור ללא דם אינה מתקבלת על הדעת. לעומת זאת, במרווח עצום, ישנן קבוצות (אלוהים ישמור את אלה) שמשחקות כל פרקט ופרט בחיי הדמות! קבוצות אלו יגיעו לפגישה וישחקו כל דקה ודקה מחיי הדמות ( כן, כן, אתם שומעים טוב). סגנון המשחק של קבוצות אלה דומה לסרט "אויב המדינה" הדמויות מותקפות באופן בלתי פוסק על ידי דברים לא שגרתיים במשך זמן די מצומצם. כל פרט ופרט חשוב. על הדמויות של קבוצות אלה עוברים הרבה דברים ומהר לכן חשוב לשחק כל דקה ודקה מחיי הדמות. הסגנון הזה מפיח רוח חיים בדמות ואחרי חודש של משחק הדמות שלך מקבלת חיים, מחשבות, רגשות וכו'. כאשר לא מדלגים על סצנות הדמות מתמודדת עם יותר מצבים וכך גם השחקן. כל מיני דברים שלא חשבתם לרשום בדף הדמות כחלק מההתנהגות של הדמות עולים במשך המשחק ומציבים לשחקן אתגר- איך להתמודד עם מצבים אלה? לא עוד שחיטות דרקונים ושעבוד אורקים הפעם מדובר בשכנה שלי שירדה לזרוק את הפח ואחרי שנשפך לה קצת על הרצפה היא לא ניקתה! נשמע מצחיק? – אלו הם הדברים שבונים אותנו. אבל איך אפשר לשחק כל דקה ודקה?! האמת אני מסכים. יש סצנות בחיי הדמות שלא רלוונטיות למשחק וגם לא יהיו, הן אינן בונות או מחדדות צדדים בדמות ואין להם שום משמעות כלפיי או כלפי הדמות. סצנות אלה הן בדיוק אותם מצבים שאתם בכלל לא מודעים שאתם עושים אותם. אכילת ארוחת צהרים או הליכה לבית הספר- רוטינה מייגעת שלא משפיעה על כלום. אני ממש לא בעד לשחק כל דקה ודקה. כדי להחזיק את השחקנים (היי! אנחנו בני אדם) ערים במשחק מסוג זה צריכות להתרחש הרבה סצנות מעניינות – מצחיקות או מפחידות. הדבר פשוט לא ריאליסטי. אם נסתכל על עצמנו בתור בני אדם נראה שמספר הסצנות שיהיו מעניינות עד כדי משחק לא גדול- החיים שלנו די משעממים מבחינת המשחק (גם אם אתה דופק 24 שעות ביממה). למצוא את האיזון... אז מה בא באמצע? באמצע באים אותם משחקים שאינם מתרחשים על פני זמן ענק (כמו של מיתוסים) ודברים מעניינים אכן קורים לדמויות אבל עם זאת הדמויות עצמן במרכז והמחשבות שלהן הן חלק חשוב מהמשחק. כדי לעצב את הדמות ולהפיח רוח חיים במשחק המנחה מציב בפני השחקנים גם סצנות "שוליות". השחקנים מתארים גם כל מיני פרטים קטנים שגם אם נראים לכם לא רלוונטיים בתת מודע שלכם הם מעצבים את הדמות המדוברת. כשאתה יוצא מהפגישה אתה בעל דמות מוגדרת הרבה יותר ממשחק קולוסאלי על מפלצות ועמים רחוקים והרבה יותר כיף לראות את הדמות שלך במצבים שונים. השאלה היא: מי אתם? האם אתם שחקנים שמתאהבים בדמויות עשירות פרטים בסיפורים, שגורמות לכם לחשוב ואתם פשוט יכולים לתאר אותן במדויק במחשבה, או שאתם שחקנים שאוהבים את הדמויות ההרואיות שמנצחות את כולן (או מפסידות בסוף) וכאשר מסתכלים אחורה על עברן רואים מלחמות קרבות ואירועים מסוכנים שעברו עליהן והן שרדו את כולן. האם אתם אוהבים לבנות מיתוס ואת הרקולס או סיפור קצר ואת זיגמונט. לא משנה איך תחליטו לשחק העיקר שתיהנו, בין אם אחרי שלושה חדשי משחק עברו על הדמות שלכם רק 5 שעות ובין אם אחרי שלוש דקות משחק על הדמות שלכם עברו 5 יובלות.