אוצרות וכלי קסם איך הם מגיעים לכל מקום?

מאת: ערן בן-סער וזיו קיטרו

 

להרים יד עם הסצנה הבאה מוכרת לכם:

בוארון עמד מעל גופתה של המנטיקורה והתנשף. הוא ניקה את חרבו מהדם המזוהם של היצור המקולל, וגרר אותו מפתח המערה בה התגורר. הוא התכוף ונכנס פנימה בחרב שלופה. קירות המערה נצצו באור הלפיד, וצחנת המפלצת תלתה באוויר. לפניו ראה את שחיפש, ערמה בגודל בינוני של זהב, יהלומים וכלי נשק שונים. בוארון ידע מה לעשות, הוא פתח את המגילה והקריא את לחש גילוי הקסם שלו. חצי מהערמה החלה לזהור

 

עכשיו, חידון מהיר. בהנחה שמנטיקורות חסרות את האינטליגנציה ליצור זהב בעצמם, סביר שכל אוצר זה הצליח אי שהוא להגיע מבעליו הקודמים אל מערת המנטיקורה, סביר שבאופן שכלל עיכול. עולה השאלה, אם המנטיקורה אכלה את הבעלים, למה לה לסחוב את החרב שלו למערה? אי אפשר לאכול את זה, היא לא יכולה להשתמש בזה, וזה בטח לא מצא נוח לצאצאים. מה קיבינימט יש למנטיקורה לעשות עם הר זהב? לקנות קולה? לשחד אבירים שלא יתקפו? מה?

 

ראיתי המון מנחי משחק מפזרים כלי קסם בין שחקניהם לאחר כל Kill מוצלח. בואו ננסה להבין כמה חרבות +2 זה אומר, סטטיסטית, שיש בעולם. מכיוון שמתוך החבורה לשני שליש חרב באיכות כזו, הרי שניתן לומר שזה נכון ליתר ההרפתקנים (עוד מונח תמוה) בעולם. אם אלו מהווים עשירית מהאוכלוסייה הרי שיש שבע חרבות קסומות על כל מאה איש בעולם. למה? מי הפריירים שיצרו כל כך הרבה חרבות קסומות? מי משלם להם? האם מאלדר וסקאלי שמעו על זה?

 

בואו ננסח איזו אקסיומה: זה לא קל ליצור כלי קסום. גם לא אחד פשוט. מכאן בקלות נגיע למסקנה כי כמעט כל כלי קסום נוצר למטרה מסוימת או למען אישיות חשובה כלשהי. זה מוריד פלאים את מספר כלי הקסם בעולם מערכה שפוי. ברגע שהגענו להכרה זו שוב לא נוכל לפזר ולו חרוז קסום אחד ללא סיפור רקע טוב מאחוריו (לחילופין מסתורין מעורר סקרנות). זה כבר הופך כל כלי קסם לסיבה להרפתקה, אבל זה לא עיקר עיסוקנו.

 

לאחר הכרה זו אנו מגיעים למצב שלכל דמות בקבוצה יש בממוצע כלי קסום בודד, וגם זה רק לאחר הרפתקות רבות, דמויות מתחילות בד"כ ללא חפצי קסם (אני מכיר את כל סיפורי "אבא הוריש לי מפצח אגוזים פלוס 12") וכל כלי קסם שישיגו הוא סיבה למסיבה ויתרון אדיר על רוב הדמויות האחרות, דב"שים או דמויות שחקן, במערכה. חרב פלוס אחד היא משהו רציני פתאום, ולא מגיעים כל כך מהר למה שנקרא Overkill, כלומר עודף כוח מוגזם הגורם רק לאירועי ענק וכוחות רציניים להוות איום מאתגר.

 

בהקשר לכלי קסם ממש רציניים, נניח טבעת שיורה ברקים וכדורי אש קטלניים, אלו כל כך נדירים שדמות המשיגה אותם יכולה או למכור אותם ולחיות כמו מלך או לשכור עשרה שומרי ראש שישמרו שלא יגנבו את הטבעת, מה שיקרה באופן תכוף באם יודע הדבר. במונחים פשוטים אם יש כלי קסם מטורף אחד בחבורה, זה נדיר ומדליק, אם יש שניים אזי אחוז נכבד מפושעי המדינה נמצא בעקבותיכם.

 

חוץ מזה, אם הדברים האלו היו אצל המנטיקורה, זה אומר שהיא חיסלה מישהו שהיה לו את החפץ הנ"ל, ואם הוא לא יכל להביסה, איך אתה הצלחת?

 

מלבד עניין הנדירות, שככל שמפריזים בה כך הופך כל כלי שכזה לפרס רציני לשחקן, יש גם את עניין הנגישות. דהיינו איפה מוצאים חפצי קסם?

 

קודם כל לא אצל מנטיקורות. חיה חסרת אינטליגנציה לא תגרור אוצרות וכלי קסם למערה שלה. תשכחו מזה. בטח לא בכמויות רציניות, לא משנה מה כתוב בטבלאות של ספר השה"ם במוד"מ. המקום הסביר ביותר למצוא כלי קסם הוא אצל האצולה הגבוהה, שכן יש להם כסף ושם הדברים עוברים בירושה, אצל קוסמים (אחרי הכל הם מכינים כלי קסם), אצל הרפתקנים מנוסים הרבה יותר מכם ואצל מאורות של יצורים תבונתיים הנמשכים לקסם, כמו דרקונים ולפרקונים או טרולים (הגרסה התבונתית של טולקין). כמו כן באתרים קדושים, קסומים ומיוחדים, שם כלי קסם משתלבים כחלק מהעלילה.

 

נרחיב קצת על כל אלו.

 

האצולה מכיוון שאנשי האצולה הם עשירים, מפונקים במידת מה ונוטים להעביר חפצים בירושה ניתן למצוא אחוז גבוה, יחסית לשאר האוכלוסייה, של כלי קסם ברשותם. אפשר לקרוא לאצולה קלאסית "בית קברות לכלי קסם" משום שעל פי רוב הם מגיעים לידיו של אציל כלשהו אשר לעולם לא ישתמש בהם, אך גם לא ימכור את מורשת אבותיו. מצד שני באזורי ספר קלאסיים, שם האצולה משחקת תפקיד נכבד בכיבוש הספר והגנה על יושביו דווקא ימצאו כלים אלו שימוש רב.

 

קוסמים יש שתי סיבות מדוע כלי קסם ימצא אצל קוסם (לא יחידות, אבל טיפוסיות). קודם כל כי הוא יצר את הכלי, אך הוא עוד לא הגיש אותו למי שהזמין אותו או שטרם מצא קונה ראוי. סיבה נוספת היא שהקוסם משתמש בכלי בעצמו, איני צריך לספר לכם כי קוסמים יודעים טוב מכולם להפעיל כלים כאלו ולכן סביר שיהיו אצלם מספר קטן של כלים העוזרים להם במלאכתם.

 

הרפתקנים פשוט, הם הרגו את הבעלים הקודם ועכשיו זה אצלם. לחילופין הם חילצו את "חרב הלהבה" מהגהנום השלישי של בלאט'טם ועכשיו הם ממהרים להביא אותו אל שדות הירק המשולשים כדי להציל את נסיכת הנילוס.

 

יצורי תבונה קסומים יצורים כאלו צוברים אוצרות וכלי קסם משום מה. תיאוריה אחת היא שהם נהנים לראות עוד ועוד הרפתקנים באים לנסות להרוג אותם, תיאוריה חופפת אומרת שכמו שדייג משתמש בפיתיון כדי לאכול דגים, דרקון משתמש בחרב פלוס שבע כדי לאכול הרפתקנים. תיאוריה רצינית אומרת שהם חייבים שדה קסם חזק סביבם כדי להמשיך ולהתקיים בנוחות. חוץ מזה אם יש להם ידיים, אין כמו חרב "משספת הגרוגרות" כדי לשרוד חבורת ד"שים.

 

אתרים קדושים וקסומים איפה יותר סביר למצוא אביזר קסום, בסטונהנג' או בקו-אופ? יש מקומות שהאופי שלהם מתאים מבחינת הסיפור והעלילה לאחסון כלים כאלו, ואם אתם מחפשים סיבה ריאלית, דעו שכוהנים, קוסמים ושאמאנים למיניהם מפתחים חוש דרמה וסיפור לא קטן במהלך הקריירה שלהם, כך שהם אלו שיעדיפו להסתיר את "מולך", פסל הנשמות הנורא, בתוך מקדש הזעם האבוד ולא אצל הירקן. אגב זו לא פרצה בהגיון שלנו (אם כי יש אחרות), אתרים כאלו נדירים למדי. הפירמידות של גיזה נקראות כך בעיקר משום שהם נמצאות רק בגיזה.

 

 

ולבסוף, רק כדי להבהיר לכם כמה כלי קסם יכולים להיות מיוחדים ולא סתם ארסנל, אנא חישבו על כלי הקסם האלו, על הרקע שלהם ומה הם יצגו בסיפור שכלל אותם.

 

אקסקליבר חרבו האגדית של המלך ארתור, חרב הצדק שקיבל מגבירת האגם וגם בסוף החזיר לה אותה.

 

הטבעת האחת טבעת השליטה אשר השמדתה הייתה האפוס העיקרי בשר הטבעות של טולקין.

 

הגביע הקדוש המיתוס הנוצרי והארתורי, גביעו של ישו אשר מרפא כל מחלה ופגע.

 

אבי-סער חרבו של התבונתית של אלריק המיוסר אשר נתנה לו כוח ושתתה את נשמות חבריו.

 

מנורת הקסמים של אלאדין, המזמנת ג'יני שימלא שלושה משאלות.

 

בועות הדרקון מאגדות רומח הדרקון ששימשו לזימון ושליטה בדרקוני רשע.

 

הבועה של אלדור מספרי הבלגאריאד. לא מקורית, אבל המון סיפור ורקע.

 

כד השמן כן, זה מהנס. מה חשבתם, טבעי הוא החזיק שמונה ימים?