בדרך לעורך - קסם של כתב

מאת: איתי פרומן

 

איתי רץ במורד המסדרון בשיא המהירות לעבר חדר מערכת העיתון. הוא פחד שהוא יאחר, פחד שנבע מהעורכות שלו. הוא היישר מבט לעבר הדלת החומה של המשרד של נורית, והדלת הישרה אליו מבט. הוא הושיט את ידו לעבר הידית ופתח אותה. בפנים הייתה עוד ישיבת עיתון שגרתית- הכתבים דיברו, רעות וארית צעקו על כולם שיהיו בשקט, והלבה שנשפכת מהתקרה נראתה טבעית יותר מתמיד.

באותו רגע כולם השתתקו, כשראו אותו נכנס. הם ראו כיצד עיניהם של ארית ורעות גדלות. "למה איחרת?" שאלה רעות. "היה לי מבחן ו...", ניסה להסביר איתי אבל לא הצליח עקב הצעקות של העורכות. "מבחן?! מבחן?", שאלו כעת ארית ורעות יחדיו. כעת קולם היה נמוך ורובוטי להחריד, והם נראו כמו יצור אחד מאיים. באותו רגע הוא נזכר בחולשה שלהם. חולשה לגיבור ספרותי. "איחרתי כי המבחן בספרות, היה קשור לבסוף להארי פוטר". באותו רגע ארית ורעות חזרו להראות כמו שתי יצורים נפרדים, וקולם חזר למצבו המקורי. "אז למה לא אמרת, אין בעיה." אמרה רעות. "כן"? שאל איתי המאושר. "אז אני יכול להיות עורך"? הוא ניסה את מזלו שוב בפעם המיליון. התגובה הייתה מאוד לא טבעית- הם השליכו עליו עותקים של הארי פוטר. "הארי הוא המפתח..." הספיק למלמל לפני שהספר הרביעי פגע בראשו.

*

לאחר ששיגרו איתי ופרי (העורך של הדיילי פלאנט מסופרמן) את הארי פוטר מהספר שלו, איתי גילה שהוא העלה עוד כמה דברים מהספר. "איתי! מה לכל הרוחות עושה כאן אדם זאב?" צעק פרי. "זה בסדר, הוא משחק עם המצנפת המדברת"! צעק איתי מהקצה השני של החדר הסודי המשופץ. "טוב הארי, אנחנו צריכים להגיע לישיבת העיתון. זכור מה שלימדתי אותך", אמר איתי. "אבל איך מעמידים פני מת תחת כל כך הרבה גיליונות שזורקים עלייך"? שאל הארי ההמום.

*

לאחר שנכנסו איתי והארי למקיף, הכל היה נראה מסובך יותר. הארי הטיל קסמים על כל דבר שזז, כי הוא התלהב מהרעיון שהוא רחוק מספיק מבית ספרו, עד שאי אפשר לעצור אותו על שימוש לא חוקי בקסם. "זה היה מיותר להפוך את המורה למתמטיקה לשור". אמר איתי. "אבל הוא דיבר על שוורים, לא? רק רציתי לעזור לו ולהמחיש לו מה זה שור", ענה הארי. "אלו היו שברים! לא שוורים! ותפסיק לגרום לקלמר לדבר, זה מעצבן אותי"! אמר איתי. לאחר שהשיעור נגמר, ניגשו מספר ערסים להארי והחלו להרביץ לו. דוקא ברגע שכולם ציפו שהארי יהפוך אותם לפיתה אפויה בחום בינוני, הציל איתי את המצב. הוא החל לירות מסביבם לכל עבר, עם אקדח צלפים משוכלל! "מאיפה השגת את זה"? שאל הארי אחרי שהערסים ברחו. "אל תשכח שאתה לא היחיד שיודע לעשות כאן קסמים, ואני יודע להעלות באוב ולשגר דברים. אפילו דברים מאנריל טרמננט...", אמר איתי בחיוך מסתורי וצעד לעבר חדרה של נורית.

 

*

לאחר שארית ורעות גמרו להתפעל מהארי ומהקסמים שהוא עשה (הוא גרם ללבה שנוזלת מהתקרה להפוך לסודה), איתי הציע לארית ורעות הצעה. "אם תתנו לי להיות עורך, אני חושב שהארי ישמח לחלוק איתי את התפקיד". אמר איתי. הוא ידע שיש לרעות ולארית חולשה להארי פוטר וכל עוד הארי יהיה עורך, אין להם בעיה שהארי יערוך איתו את העיתון. "בשמחה"! אמרו ארית ורעות. באותו יום בפעם הראשונה בהיסטוריה ארית ורעות ספגו מטח של גיליונות ישנים וארגזים מלאים בעיתונים שהועפו עליהם על ידי איתי. הארי לעומת זאת חייך אליהם, וירה זיקוקים באוויר באמצעות מטה הקסם שלו.

 

*

מהרגע שאיתי נהייה עורך דברים השתנו. הישיבות נעשו שקטות, פחד השתרר בכל מקום שאיתי צעד בו, ואף הוא למד את הטריק שבו גופו גדל וקולו הופך לרובוטי כשהוא כועס. הוא ידע שעבר אליו הכוח שכל העורכים מקבלים כשהם עורכים, כוח שיש גם לפרי- כוח העורך. זהו הכוח העליון שמניע את כל מערכת העיתון שעליו הוא שולט, ובאמצעות כוח זה הוא מדכא כתבים מסכנים.

"קדימה ארית ורעות! עוד לא גמרתם להקליד את כל 35 הכתבות האלה"? צעק עליהם איתי. הארי שהיה לידו ועזב לתקופה בלתי מוגבלת את הווגורטס, עזר להם להקליד את הכתבות. באותו רגע הוא הסתובב וירה על איתי ברק.

"הפכת להיות מרושע איתי. תפסיק לענות אותם!", צעק עליו הארי. איתי לא נשאר חייב ושיגר באותו רגע למקום את כל החיילים מאנריל טרמננט. כך צמח לו קרב מוזר וקצר בין עורך וחיילים ממשחק מחשב, לעורך- קוסם וכל חבריו מהווגורטוס. איתי ירה עליו פצצות, והארי ירה חצים בלתי נראים. איתי ירה אפילו פצצת אטום קטנה, והארי זימן דרקון לחדר מערכת. באותו רגע הארי נעלם ואיתו כל יצוריו. "מה קרה"? שאל איתי. ואז הוא ראה על צג המחשב החדיש שהתקין בחדר מערכת העיתון החדש שבנה במיוחד למערכת העיתון, שבכותרות הראשיות של החדשות כתוב: "הזכויות על הארי פוטר נמכרו לביל גייטס".

*

לאחר שהארי פוטר נעלם כיוון שהזכויות עליו נמכרו, ארית ורעות מיד החזירו את עצמם לתפקיד עורכות. הם הכריחו אותו לחזור על המשפט- לעולם לא אגרום לעורכות להקליד 35 כתבות שוב ושוב, אבל עד שיהיה עורך, למרות שאיתי ידע שהוא על הפסים המתאימים. הוא יותר מסתם כתב, הוא בדרך לעורך!