גרוגמן האמף – פרק 2: בית חדש

מאת: עילם גלבוע, רעיונות: עילם גלבוע וזאב שלו

 

הלכתי במורד השביל כשזאב בכיסי, ואורק בגלימות אדומות מאחורי...

כעבור דקה, הגענו למקלט. פתחתי את הדלת בצורה דרמתית ואמרתי "טדה!".

גרוגמן לא התלהב כמוני...

הוא ניכנס פנימה, בחן את החדר, ושאל: "זה?".

נדהמתי למשמע תשובתו המזלזלת ועניתי: "מה זאת אומרת 'זה'? ה'זה' הזה, זה המקלט הכי טוב אי-פעם!" צעקתי.

הוא תקע את מבטו בי.

נפלתי.

 

זאב חזר לצורתו ושאל את גרוגמן: "מה עשית לו?"

הוא ענה: "צ'ילינג גייז... זה הוריד לו 2 נק"פ, יש לו 3...".

"מה לא בסדר במקלט?" שאל זאב.

"דבר ראשון, הקירות... ממתי למבנה יש קירות אפורים? שנית, השולחנות העגולים האלה, מה זה? ודבר אחרון, האיש העצום שיושב על אחד הכיסאות שם!"

קמתי כדי לשים לב לנבות יושב וקורא את הPHB של המהדורה השלישית. הוא אפילו לא שם לב שנכנסנו...

"נבות!" קראתי אליו.

"מה?" הוא שאל, מבלי להוריד את מבטו מהספר.

"תסתכל מה אספנו ברחוב!" אמר זאב.

 

נבות המשיך להסתכל בספר תוך סיבוב ראשו. רק כאשר הוא סובב אותו 89.9 מעלות, הוא הסתכל ואמר: "נו? מה הקטע?".

זאב ואני בהינו בו בפליאה.

"מה ז'תאומרת 'נו? מה הקטע'??? יש לידנו אורק מכשף-לוחם, זה הקטע!!!" התפלץ זאב.

"ו..." הוא זלזל.

"'ו'!!!" צעקתי "מתי הייתה הפעם האחרונה שראית אורק???"

"אתמול..." הוא הגיב בחיוך רחב.

"הוא בהכחשה." לחש לי זאב.

"עזוב!" קראתי אל נבות.

 

"סליחה..." הזכיר לנו גרוגמן שהוא בחדר.

"אה, כן..." אמרתי "אז אתה לא רוצה להישאר כאן?".

"לא... זה יהיה בסדר..." הוא אמר עם ניצוץ בעינו.

"טוב, ביי." אמר נבות ויצא מהמקלט מחייך אל גרוגמן בדרכו החוצה.

"אתה מכיר אותו?" שאל זאב.

גרוגמן לא הגיב.

"הם אף-פעם לא יגידו לנו מה קורה כאן..." לחשתי לזאב.

"נו, מה עכשיו?" שאלתי.

גרוגמן לא הקשיב, הוא נראה כמחשב משהו בראשו.

כעבור מספר שניות, החל גרוגמן למלמל מלמול מוזר.

הקשבנו בפליאה.

 

לפתע, היה 'פוף' גדול של עשן מלווה ברעש שעושה 'פוף' (פוף!).

העשן התפזר במהירות ואני לא האמנתי למראה עיני:

השולחנות העגולים נעלמו, ובמקומם הופיע כיסא מלכותי גדול ומרשים למראה. הרצפה כולה כוסתה בשטיחים אדומים בגדלים שונים. הקירות נצבעו בשחור ועליהם נתלו לפידים בעלי אש סגולה ומספר ראשי זאב שנראו יותר חיים ממתים.

"ואללה!" אמר גרוגמן עם חיוך על פניו.

"עכשיו אין לנו איפה לשחק." אמרתי לזאב.

"אתה חושב שיהיו חסרים לנו קסמים ושטויות כשהוא בסביבה?..." ענה זאב.

הדלת נפתחה, יובל נכנס...